כתבו עליה הרבה דבריםבשבוע שלאחר השקתה נרשמו במרחבי המדיה החברתית בישראל 1,890 שיחות על גוגל פלוס, כחמישית מהן בזירה שבה פלוס מתחרה ראש בראש: פייסבוק. וכל זאת, מבלי לספור את השיחות בתוך גוגל פלוס עצמה.
לשם השוואה, בפעם הקודמת שבה ענקית החיפוש ניסתה להשיק רשת חברתית, שזכתה לשם "גוגל באזז", התפרסמו ברשת בשבוע ההשקה רק 793 שיחות. ההבדל לא נמדד רק במספר האזכורים ברשת, אלא גם בסנטימנט שמבטאים צרכנים כלפי השירות: כבר בימים הראשונים להשקת גוגל באזז, בפברואר 2010, מיהרו המשתמשים להביע את הסתייגותם - ואף את מחאתם - על כך שהשירות פוגע בפרטיות שלהם ויוצר שיתוף של מידע אישי בין אנשים שמחוץ למעגל החברים הקרוב.
אין ספק שזאת היתה אחת מנקודות השיפור המרכזיות שמהנדסי התוכנה של גוגל נאלצו לתת עליהן את הדעת. בבדיקה ראשונית של השיחות על גוגל פלוס בימים האחרונים אנחנו לא רואים את אותו סנטימנט שלילי חזק, בטח לא סביב נושא מסוים שעלול להצטייר כאבן נגף של השירות החדש.
באיזו מידה ניתן לחזות הצלחה של מוצר או שירות חדש לפי התגובות הראשוניות אליו? יש מוצרים שהצמיחה שלהם היא הדרגתית, כאלה שצריכים לעשות חינוך שוק. אחרים נקלטים מיד, והופכים ללהיט בן-לילה - או לחלופין נתקלים באדישות שמופיעה כבר בתגובה הראשונית של הצרכנים.
נראה כי גוגל פלוס נמצאת איפשהו באמצע: היא כבר לא צריכה ללמד את הציבור מה זו רשת חברתית (לא רבים זוכרים זאת, אבל בשנותיה הראשונות צמחה פייסבוק באופן הדרגתי ומתון - הצמיחה המעריכית החלה רק ב-2007).
חשוב להבהיר מראש: למרות ההשוואה המתבקשת לפייסבוק, מדובר בשתי מערכות חברתיות שונות. אפשר ללמוד הרבה על הכיוון אליה חותרת גוגל פלוס לפי פרופיל המשתמשים ואופי הדיונים שמתפרסמים בה בימים האחרונים: קהל באוריינטציה טכנולוגית מובהקת, בוגר יחסית, שגם מרבה לדבר על מדיה חברתית.
למעשה, השיחה בתוך גוגל פלוס היא במידה רבה על גוגל פלוס עצמה - התלהבות ראשונית מצעצוע חדש, שכוללת בדיקה משותפת של האתר והשוואת פיצ'רים. עכשיו, כשהאתר נפתח לציבור הרחב, מתחיל המבחן האמיתי.
תחילת דרכה של פייסבוק היתה שונה בתכלית: אז, באמצע העשור הקודם, הגל הראשון של משתמשים היו תלמידי קולג' שרצו לדרג תמונות של סטודנטיות מצודדות. מבחינה זו, ההשוואה המיידית לפייסבוק נראית כמו חלק מחבלי הלידה של גוגל פלוס, שייעלמו ככל שהיא תהפוך לרשת חברתית לגיטימית בזכות עצמה.
שינוי זירת השיח
ומכאן צומחת השאלה מה תיחשב הצלחה עבור גוגל פלוס. ראשית, נראה שהפרמטר העיקרי לא יהיה כמותי. מאוד לא סביר שהיא תצליח להגיע למספר המשתמשים של פייסבוק, בטח שלא בשנה הקרובה. הצלחה אחת היא מסחרית, הפיכת הזירה החדשה לפלטפורמת פרסום ממוקד ודינמי.
אבל אותנו מעניין יותר האספקט הציבורי של גוגל פלוס: היכולת שלה להפוך לזירת שיח פעילה, שוקקת חיים, שמאגדת בתוכה קהילה ומחברת בין אנשים שבאמת יש להם רצון לדבר ולשתף ביניהם מידע.
וזה לב-ליבה של גוגל פלוס: יכולת קישור בין אנשים. היכולת של כל משתמש לעקוב אחרי כל אדם הופכת את הזירה הזו למשהו שהוא הרבה יותר דומה לטוויטר מאשר לפייסבוק, וההצגה הגרפית של המעגלים החברתיים של כל אדם מזכירה את הרשת החברתית לינקדאין, שמיועדת בעיקר לנטוורקינג מקצועי.
גוגל פלוס, לפיכך, תכה כאן שורש אבל אינה מאיימת לערער על מעמדה האיתן של פייסבוק. עם זאת, יש יסוד סביר להניח שהיא תשנה את זירת השיח.
כפי שזה נראה כעת, תהיה נדידת קהלים לגוגל פלוס, בעיקר מצד אלה שירצו למנף את המדיה החברתית לטובת מטרות עסקיות: החל ביצירת קשרים לבניית קריירה וכלה בשיח מקצועי על בניית קמפיין דיגיטל אפקטיבי.
כמובן שפייסבוק לא עומדת לשבת בחיבוק ידיים (היא כבר חסמה את היכולת לייצא חברים באופן אוטומטי לשירות החדש של גוגל). יהיה מעניין לראות מה תהיה התשובה שלה כדי להמשיך להיות רלוונטית לכמה שיותר אנשים ברחבי העולם.
אבל האתגר האמיתי, כך זה נראה, הוא לא בעוד פיצ'ר כזה או אחר - אלא ביצירת כלי אפקטיבי לניהול הסביבה החברתית שלנו ברשת. משהו שיאפשר לנו לצרוך ולשדר את המידע, התמונות והווידיאו שלנו, תוך סנכרון תמידי בין כל הזירות.
בהיצף המידע שבו אנו חיים, נראה שהמגמה השלטת היא התכנסות טכנולוגית. אתר שיוכל להציג בפנינו, בממשק ברור וידידותי, את העדכונים הרלוונטיים מכלל הפעילות במדיה החברתית - יהפוך למצרך מבוקש.
זה מה שבאמת נחוץ היום כדי לסדר את החיים שלנו במדיה החברתית: שָלַט אוניברסלי שיעשה סדר בין כל החברים, הסטטוסים והציוצים.
הכותב הוא מנכ"ל חברת Buzzilla למחקרי תוכן במדיה החברתית.
