גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זילברברג: הרשתות נכנעו לכסף הגדול של התאגידים

זילברברג, בעלי חברת מאיר בייגל ויו"ר הוועדה למפעלים קטנים בהתאחדות התעשיינים: "להיות ספק קטן בישראל זה איום ונורא; המדינה סוגרת כאן את התעשייה כי לא שווה להיות תעשיין"

"להיות ספק קטן בישראל זה איום ונורא. מי שישים מצלמה נסתרת כדי לראות מה אנחנו עוברים יום-יום, יבין שזה פשוט טירוף. לדוגמה, הארנונה. 60% מההכנסות של עיריית אור-עקיבא מגיעות מהארנונה של אזור התעשייה הקטן הזה. רק על החניה אני משלם 100 אלף שקל בשנה. לא ביקשתי את זה, חייבו אותי. כל זה מגיע בסוף לצרכן. בעולם אין ארנונה למפעלים.

"הרגולטור כאן לא נורמלי. למה הוא לא מסתכל ושואל את עצמו למה אין תעשייה חדשה? כולם מדברים על הקוטג'. אם הייתה כאן תחרות והייתה כאן תעשייה וזה היה ביזנס טוב, כולם היו נכנסים. המדינה סוגרת כאן את התעשייה כי לא שווה להיות תעשיין. זה ביזנס קשה וארוך-טווח".

את הדברים האלה אומר גלעד זילברברג, הבעלים של חברת מאיר בייגל, המשמש גם כיו"ר הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים וכנציג המפעלים הקטנים והבינוניים באיגוד המזון.

זילברברג יודע בדיוק איך השוק מתנהל. הוא חווה את זה לא פעם ולא פעמיים. הוא אמנם יושב סביב אותו שולחן בהתאחדות התעשיינים עם מנכ"ל קבוצת שטראוס גדי לסין, נשיא קוקה-קולה רוני קוברובסקי, מנכ"ל קבוצת אסם גזי קפלן ועם יתר ענקי שוק המזון, אבל בגיזרה הפרטית הוא ספק קטן שממשיך להילחם על קיומו של המפעל שהציל, מאיר בייגל, מפעל שרכש בשנת 2001 לאחר שזה היה על סף קריסה וכל עובדיו פוטרו.

עכשיו הוא חונך מפעל חדש ומתקדם באור-עקיבא המשתרע על שטח של 3,500 מ"ר, יזמות שמתאימה למפעלים גדולים ואינה שכיחה בקרב יצרנים קטנים. במפעל הושקעו 10 מיליון שקל, וממנו, אומר זילברברג, "אני מתכוון לפרוץ לעולם. המודל שלי הוא טבעול. נגיע עם חדשנות מוצרית. אני מאמין בעתיד הקטגוריה המציעה חטיפים אפויים ובריאים יותר".

- למה אתה שוב עושה מיתוג לחברה?

"המיתוג הוא נדבך נוסף בתהליך הזהות התאגידית של החברה. חברה קטנה, פרטית, ששמה לב לכל בייגלה ובייגלה שיוצא מהתנור. מתמחה מול התאגידים הגדולים שמייצרים אינספור מוצרים".

מסתכל קדימה

- כשצרכן מתפתה למבצע של יצרן גדול, הוא משפיע על התחרות העתידית?

"ברור. לחברות הגדולות יש כיס עמוק, והרבה מאוד פעמים הן משתמשות בכיס העמוק כדי לנגח את המתחרים החלשים, ולא צריך הרבה חודשים כדי לגרום לזה שמתחרה קטן יקטן משמעותית בכמויות ולאחר מכן להרים המחירים לעולמי עד".

- במטרה להוציא אותו מהשוק?

"חד-משמעית".

- איך הגבת כשזה קרה לך?

"תעברי לשאלה הבאה".

- למה?

"תודה לאל, אנחנו כאן ומסתכלים קדימה".

- היו לילות שמהלכי חסימה של החברות הגדולות גרמו לך לא לישון בלילה?

"הרבה לילות".

- פנית למי מהן בהקשר הזה?

"עשיתי כל מה שצריך לעשות במסגרת החוק".

- אומרים שהתקשרת לאחד ממנהלי החברות האלה ואמרת לו שמהלכי החסימה שלו גוזלים את הפרנסה מהבנות שלך.

"יש הרבה דיבורים בשוק. אנחנו מסתכלים רק קדימה".

כאן ראוי אולי להרחיב. כצרכנים, פעמים רבות אנחנו חושבים שחברה יצרנית באה לקראתנו, להיטיב איתנו. אבל מי שמכיר היטב את העסקים יודע שמאחורי כל מבצע יש אסטרטגיה שלמה שאינה מיועדת לשרת את הצרכן. כשהצרכן מגיע למדף הסופרמרקט ורואה מוצר שנמכר במחיר אטרקטיבי מאוד, הוא לא מודע לשיקולים שמאחורי המבצע.

הורדת מחיר הפכה לדרך הפופולרית לחסום מתחרה. המתמטיקה פשוטה. היום המבצע שוחק את הרווח, מחר כשהמתחרה ייעלם - העסק יהיה הרבה יותר רווחי. זילברברג ממעט לדבר על כך, אבל העסק שבבעלותו חווה לא מעט מקרים כאלה.

- הבעייתיות במבנה השוק נוגעת לא רק ליצרנים הגדולים כי אם גם לרשתות השיווק. רשתות השיווק מקשות על הספקים הקטנים?

"כאחד שנמצא 10 שנים בשוק, אני מאוכזב מרשתות השיווק. בעבר הן עודדו יותר את הספקים הקטנים ונתנו יותר שטחי מדף, ולצערי, גם הן נכנעו לכספים הגדולים של התאגידים הגדולים".

- למה אתה מתכוון?

"התאגידים הגדולים, שיש להם ראייה לטווח ארוך ובכספים האדירים שלהם, משכנעים את הרשתות לתת להם העדפה גדולה בשטחי המדף, בתצוגות, והשומר - קרי, הרשתות - שאמור היה לשמור על התחרות לטווח ארוך - קרי, על הספקים הקטנים - נכנע לחשיבה קצרת-הטווח של הרבעון הקרוב ועל הדו"ח הבא".

- למה אתה מצפה וממי?

"אני מצפה מרשתות השיווק ומהקמעונאים לשפר את כוח הספקים הקטנים והבינוניים בשביל התחרות העתידית, לטובת הצרכן. להם יש את הכוח לשנות מהותית את מבנה התחרות בארץ.

"שנית, שהרגולטור יחיל מחדש תוכניות - כפי שהיה בשנות ה-60 וה-70 - לעידוד היזמות בתעשייה, בכל הקשור לגיוס הון, במענקים ליצוא, טיפול בביורוקרטיה וכו'. קשה מאוד לגייס מימון. את יודעת כמה שנים לקח לי לגייס מימון למפעל? באתי להקים פה מפעל ולהקים פה תעשייה. אני יודע שאני נשמע כמו חייזר. זה לא עוד מפעל קונבנציונלי. ואם זה לא מספיק, אתה צריך להתמודד עם כל מה שקורה עם התאגידים הגדולים שבאים עם תקציבי ענק".

- מה אתה שומע מהמפעלים הבינוניים והקטנים?

"אנחנו מאוד מוטרדים. יצרני הפרייבט לייבל לא יכולים להעלות מחירים כי אנחנו עובדים במחירי נטו".

התחרות מאתגרת

בפברואר 2011 השיקה אסם את בייגלה "שטוחים" שהפך להצלחה מסחררת. "השקת 'שטוחים' הגדילה את השוק ב-80%. לא היה מהלך שיווקי כזה מוצלח מאז אורביט", אומר זילברברג.

- איפה זה שם אותך?

"קודם רעידת אדמה - העברת המפעל, אחר-כך צונאמי - עליות הייצור, ואחר-כך כור אטומי - השקת 'שטוחים'".

- ההשקה הגדילה את השוק?

"היא גרמה לירידת מחירים. חברת יוניליוור (בעלים של בייגל בייגל, א.ח) נלחמה והורידה מחירים בצורה משמעותית. היא הורידה מחירים ב-15% כחסימה לאסם, כבר מסוף 2010. גם אנחנו נאלצנו להוריד מחירים, והרווחיות נשחקה בצורה מטורפת. לא קיבלנו את אסם עם פרחים. התמודדנו כדי לא לאבד לקוחות".

- השקת "שטוחים" זו מהלומה. מה תעשה?

"אני מברך על החדשנות, רק שהתזמון של ההשקה מעניין מאוד. היא נעשתה בדיוק בזמן שהשבתנו את מכונות הייצור לצורך העברת המפעל. על כל המשתמע מכך".

- אסם תזמנה את ההשקה לימים שלא תוכל להגיב?

"ברור. כשאנחנו עם המכנסיים למטה ולא יכולים להגיב. זה לא מקרי. לא רק אני אומר את זה, בכירים אחרים בתעשייה אומרים לי את זה".

- זה מתסכל?

"בכלל, להתחרות מול דינוזאורים זה מסתכל אבל גם מתאגר".

מדינה משוגעת

זילברברג תוקף גם את הכוונה לפתור את כשלי השוק באמצעות פתיחתו ליבוא. "איזו מדינה משוגעת. מה יעזור שיפתחו את השוק ליבוא? אז שטראוס ואסם יעשו יבוא מחו"ל. הם מחזיקים את המותג ואת מערכות ההפצה. זה פופוליזם. אף אחד לא חושב בראייה לטווח ארוך.

"פתיחת השוק ליבוא תחזק את הגדולים. הצרכן לא ייהנה מזה, והמדינה תיפגע. כמות העובדים בחקלאות ובתעשייה תפחת, ושום דבר לא יגיע לצרכן. תסתכלי על מחירי המוצרים המיובאים לישראל ותביני".

- אתה אומר שאין כאן תעשייה, אבל יש כאן את תנובה, את אסם.

"אסם ותנובה זו יזמות קטנה? כולם קונצרנים רב-תאגידיים. אני מדבר על היזמות הפרטית. על אלי הורביץ, סטף ורטהיימר, סמי סגול וצביקה ימיני, לפני 50 שנה. אין כמעט יזמים צעירים. חברים שלי מסתכלים עליי ואומרים 'איזה אדם מוזר, הלך לתעשייה'. זו טעות.

"אני בטוח שיש קורלציה משמעותית בין הפער החברתי לבין תעשייה. מדינות ששמרו על התעשייה, הפער החברתי שם יותר נמוך. במפעל הזה אנחנו נותנים תעסוקה לעשרות אנשים כאן, וזה רק הגרעין. מסביב יש גם משווקים, פרסומאים".

- יקר לייצר בישראל?

"מאוד. לא כדאי. כבר בשנה שעברה הבנתי שמבחינה עסקית זו כנראה טעות להקים כאן מפעל והייתי צריך להיות יבואן - בגלל שער הדולר, בגלל המסים המטורפים. המדינה צריכה להתעורר אם היא רוצה כאן תעשייה. אתם יודעים כמה מפעלים עוברים עכשיו לחו"ל? אם כי פחות במזון. מפעלים עוברים גם לאירופה, לשווקים של היעד. בחנתי אפשרות לקנות מפעל באיטליה. ההטבות שם הרבה יותר טובות, אין ארנונה, ותוך 48 שעות אתה מספק לכל מקום באירופה".

- למה לא עשית זאת?

"כי אני גר פה. בניתי כאן מפעל. אתה נכנס לדרך המהירה ולא יכול לעזוב באמצע".

- מה אתה רוצה לומר לצרכן?

"ליצרנים הקטנים יש לא פחות מה להציע מאשר ליצרנים הגדולים, וככל שהוא יטפח את היצרנים הקטנים - כך ייטב לו בסל הקניות שלו".

מאסם נמסר בתגובה כי ה"שטוחים" הצליחו מכיוון שהביאו חדשנות אמיתית לשוק שלא הייתה בו חדשנות מזה זמן רב.

עוד כתבות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

קת'י ווד / צילום: Reuters

קת'י ווד שוב כובשת את צמרת התשואות בוול סטריט: האם ההצלחה תימשך

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת

ההתחייבות שהנשיא טראמפ צפוי להגיד בקולו, וההערכה: תשובת חמאס - ביממה הקרובה ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ●  הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

גם לאחר זינוק של מעל 140% השנה: מנכ"ל פאגאיה משוכנע שהחברה שלו שווה הרבה יותר

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים