"ב-1995 ייסדו את בתי המשפט לענייני משפחה. עד אז הפסיקות היו במחוזי. הורידו אותנו לערכאה ראשונה, וזה יצר בלגן: יש 4 בתי משפט מחוזיים בארץ, והמחוזי שבחיפה יכול לתת פסק דין שבמחוזי בתל-אביב לא נותן" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" עו"ד רפי שדמי המתמחה בדיני משפחה.
לדבריו, "צריך לזכור שבישראל קיימת הלכת התקדים המחייב: פסיקת העליון מחייבת את כל הערכאות דלמטה. אבל בדיני משפחה אי-אפשר להגיע לעליון - הערעור למחוזי, ואי-אפשר לערער פעמיים. אם תיקח את 5 השנים האחרונות, כמה פעמים בית המשפט העליון עסק בדיני משפחה וקבע הלכות?
"אז מה עושים? משתמשים ב'שירותי בג"ץ'. דוגמה: בית דין רבני אזורי קבע כי חלוקת רכוש בין בעל לאשה לא תהיה סימטרית, ולא מטעמים של ענישה, אלא תהיה ברובה של הבעל, שתפס את אשתו בוגדת. בית הדין הרבני הגדול, ערכאת הערעור, אישר. ובג"ץ ביטל: סעיף 8 בחוק יחסי ממון בין בני-זוג, הקובע כי לא תהיה חלוקה שווה בין בעל לאשתו, לא חל בעניין בגידה.
"יש מספר הרכבים בבית המשפט למשפחה שראוי לרענן. יש פערים גדולים בין הדיונים, וההתערבות השיפוטית איטית, מסורבלת וחמור מכל - לא אחידה. גם התרומה לפתרון מחלוקות לא גבוהה. בית המשפט עושה פחות ופחות מאמצים לפשר בין הצדדים. קובעים לי תאריכים לבוררות לסוף 2012? לדעתי יש שופטים שעושים דווקא: לא קיבלת את ההצעה שלי? אשלח אותך ל-2012.
"יש החלטות סותרות באותו תיק, המתנה ארוכה, ולמה צריך להגיש בקשה למתן החלטה? צריך לבקש ממך השופט שתחליט כבר? זה בית משפט מקצועי, אבל יבש. חסרה בו הנפש. חסרה בו הנשמה".
למי מתאים גישור?
"לטעמי, כל גישת הגישור מוטעית", אומר שדמי, "מעט מאד אנשים מאמינים והולכים לגישור. סטטיסטית, ההצלחות לא מרשימות. זה לא מכשיר שהפיקו ממנו תועלת".
"לדעתי, מי שיצליחו בגישור הם מזן מיוחד: אנשים שיש להם את התובנה, שיודעים שהפשרה הגרועה ביותר טובה מפסק הדין הטוב ביותר. זה למישהו שמבין שהזמן הוא המשאב הכי גדול בחיים - כל יום שעובר לא חוזר, וכל יום בבית המשפט הוא בזבוז אנרגיה.
"אם לא יחשבו במושגים של מנצחים-מנוצחים, זה ילך הרבה יותר בקלות. אם לא יהפכו את הגירושים מאקט פולחני דתי למכשיר למינוף תנאים כלכליים, יהיה הרבה יותר קל. לא כל שכן, אם לא ייקחו ילדים כבני-ערובה במאבק על משמורת. אבל מעט מאד אנשים מגיעים לזה, כי ברגע שזה פורץ זה מאבד שליטה, האמוציה מנצחת את הרציונל, הרגש מנצח את השכל.
"צריך להביא את הלקוח למסקנה שבשילוב בין האינטרסים הנוגעים בדבר - טובת הילדים בראש ובראשונה, תכתיב כלכלי, חלוקת רכוש, להוביל ילדים לחופה, לתת להם בר-מצווה - תמיד, אבל תמיד, צריך לשמור על ערוץ הידברות".
בית הדין הרבני
לדברי שדמי, "דיני משפחה זה התחום הקשה ביותר במשפט, שמשיק בדיסציפלינה לרפואת הנפש. עד היום, המדינה לא ידעה לעקור ממנו אלמנטים דתיים שמסבכים את המצב עוד יותר. יש לי ביקורת קשה על בית הדין הרבני. בית הדין הגדול בירושלים מחייב מהפכה שתשנה את כל הסדרים, מרמת הפקידות ועד להגשת פסקי דין בזמן.
"אנחנו מחכים למעלה משנה לפסקי דין, אתה לא יודע מה הולך שם, דברים יצאו מכלל שליטה: אין להם הרכבים, הרכבים משתנים, זה פשוט לא לעניין.
"וזה לא רק עניין של זמן אלא של התייחסות לסכסוך: זה מדהים, עד לפני כמה חודשים היית מגיש להם עותק אחד - אחד קורא, אחד כותב, הם בכלל קראו את זה? אתה יודע כמה פעמים באתי והתיק היה סגור, ראיתי שהמעטפה לא נפתחה?".
הראיון המלא עם עו"ד רפי שדמי - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".