"הייתי נתון תקופה מסוימת לתחושה שאני נסחט. עדיין לא דרשו ממני סכומי כסף, אבל מפיצים שמועות, מצד אחד מבקשים ממני לעבוד בבית הנשיא" - כך אמר נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, במהלך עדותו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בחודשים ינואר-פברואר 2010.
בית המשפט פירסם היום (א') את פרוטוקולי עדותו של קצב וכן את עדויותיהם של יתר עדי ההגנה, לאחר שלפני כ-3 חודשים פירסמו שופטי המחוזי את עיקרי עדויות התביעה במשפט, לאחר שנמחקו מן הפרוטוקלים פרטים העשויים לפגוע בפרטיותן של המתלוננות.
עיקר עדותו של קצב הוקדש לקעקוע גרסאותיה של א' ממשרד התיירות בנוגע למעשי האונס, ולביסוס טענות האליבי שטענו סנגוריו ביחס לשני האירועים. התנהגותה של א' ממשרד התיירות, אמר קצב בעדותו, "היתה ביטוי לאובססיביות שלה כלפיי. היא התקשרה אלי לחו"ל, שיחות ארוכות, בשעות מאוחרות".
חלקים אחרים בעדותו של קצב נוגעים לימים שלפני חשיפת הפרשה בתקשורת, ביולי 2006, מאז פגישתו עם א' מבית הנשיא שהוגדרה על-ידו כ"פגישת הסחיטה", ועד להחלטתו של היועץ המשפטי דאז מני מזוז על חקירת משטרה בפרשה. כמו בנאומיו הפומביים, גם בעדותו של קצב הוא השמיע דברי ביקורת חריפים כלפי מזוז.
בעניינה של ל' מבית הנשיא, הכחיש קצב את גירסתה כי בעת שחיבק אותה אמר לה "תחבקי יותר חזק". "לא אמרתי לה את זה", העיד קצב, "זה היה ביטוי של הערכה ותודה, הערכה על סגנון העבודה שלה, השקדנות שלה. ניגשתי אליה, היא התקרבה אליי, אני ניגשתי אליה, היא חייכה, יצאה, זה היה אלפית שנייה, אני לא יכול לשים לב אם היא התרגשה או לא התרגשה. פגשתי אותה לאחר מכן, היא היתה עליזה, היתה עם מצב-רוח".