בית המשפט העליון קיבל היום (א') את ערעורו של בועז יונה, לשעבר מנכ"ל חברת הבנייה חפציבה, וקבע כי הפיצוי שישלם לנפגעי פרשת חפציבה יעמוד על 4 מיליון שקל - ולא על 8 מיליון שקל כפי שקבע המחוזי.
נזכיר כי יונה הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שביצע תוך כדי עיסוקו בקבלנות בניין בקבוצת חפציבה. פעולותיו הביאו להתמוטטות החברות שבראשן עמד ולפגיעה קשה ברוכשי הדירות.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי יונה, שנמלט קודם לכן לאיטליה, לא יתנגד להסגרתו לישראל, כי הוא ישתף פעולה עם הרשויות באיתור נכסי החברות, וכי הוא יודה בכתב האישום שיוגש נגדו.
בהסדר הטיעון הוסכם גם כי הצדדים יעתרו לבית המשפט להטלת עונש של 7 שנות מאסר בפועל, עונש של מאסר מותנה, ביטול רישומו של המערער בפנקס הקבלנים לצמיתות ותשלום פיצוי לקבוצה מסוימת של רוכשי דירות, שנפגעה בצורה קשה.
הפיצוי הועמד על סך של 4 מיליון שקל, וסוכם כי הכספים יבואו רק ממקורות חיצוניים של חברים ובני משפחה, בנוסף לכספים שיבואו ממקורותיו של המערער, שייכנסו לקופת כונס הנכסים.
בית המשפט המחוזי קיבל את הסדר הטיעון רק בחלקו, בנוגע לעונש המאסר, ולא אישר את ההסכמה לגבי הפיצוי. בית המשפט המחוזי קבע כי הפיצוי יוכפל ויעמוד על 8 מיליון שקל. על כך הוגש הערעור.
המדינה הצטרפה לערעור ותמכה בו, תוך שהיא מסבירה כי ההסדר ענה על הצורך להשיג פיצוי מרבי לנפגעים, וכי כל סכום מעבר לכך היה מביא להיעדר פיצוי בכלל וגם היה עשוי להביא להעדפת נושים אסורה.
בית המשפט העליון קיבל את הטענה כי בהסדר הטיעון כפי שהוצע קיים איזון פנימי ראוי, שנותן משקל רב לצורך להשיג לנפגעים פיצוי ממשי ואפשרי, ולא פחות מכך - מיידי. לכן קיבל בית המשפט את הערעור וקבע כי הפיצוי יעמוד על 4 מיליון שקל, כפי שהוסכם.