"בימים האחרונים החריפה המצוקה התזרימית של החברה, והיא איננה מסוגלת לקיים את התחייבויותיה השוטפות במועדן. המצוקה התזרימית מעמידה את החברה בסכנה שינקטו נגדה הליכים בבתי משפט ובהוצאה לפועל. מאידך, תשלום לנושה מסוים כזה או אחר, במקום עריכת הסדר נושים שוויוני ומאוזן, עלול - בעת הזאת - להיחשב כהעדפת נושים. מסיבה זו זקוקה החברה להגנת בית המשפט".
במילים אלו נימקה יצרנית מוצרי המיגון רבינטקס את פנייתה לבית המשפט המחוזי בנצרת, שאישר ביום חמישי האחרון את הכנסת החברה להליך של הקפאת הליכים למשך 60 יום. במהלך התקופה יגבש הנאמן, חן ברדיצ'ב, תוכנית הבראה מפורטת לחברה וכן יגבש הצעת נושים, להם חייבת החברה כ-136 מיליון שקל.
החברה האם, אינספייר של אבי ורטהיים, קיבלה אף היא תקופת הקפאת הליכים של 60 יום, בגין חובות של 211 מיליון שקל. בסך הכל מסתכמים חובות הקבוצה (אינספייר ורבינטקס) בכ-350 מיליון שקל, מהם כ-150 מיליון שקל למחזיקי האג"ח.
לא הצליח לבלום את כדור השלג
אם צריך לשים את האצבע על השקעה אחת שהביאה לנפילת אינספייר, אין ספק שמדובר ברבינטקס. אינספייר רכשה בתחילת שנת 2007 את מניות השליטה בחברה מידי האחים מירה גומר וזאב רבינוביץ', תמורת 128 מיליון שקל. מה שמשך את ורטהיים - אחיינו של מוזי ורטהיים, ומי שהקים באותה תקופה קבוצת החזקות בורסאית בתחומי התעשייה - היה מו"מ שניהלה רבינטקס באותה עת לרכישת חברת ברטק האמריקנית. המו"מ הסתיים בסופו של דבר ברכישת החברה, העוסקת בתכנון הנדסי וייצור של כלים והתקנים בתחום הצבאי והביטחוני, תמורת 50 מיליון דולר, כאשר רוב הרכישה מומנה מבנקים מקומיים.
ההתחלה נראתה מבטיחה, ונדמה היה שרבינטקס עשתה עסקה מצוינת - הכנסות החברה קפצו כמעט פי 3 והרווחיות הייתה גם היא טובה. בהתאם לתוצאות, מניית רבינטקס טיפסה מעלה, ותוך מספר חודשים אינספייר הרוויחה על ההשקעה יותר מ-30%. שנה לאחר הרכישה התחילו העניינים לחרוק, וורטהיים לא הצליח בשלוש השנים האחרונות לעצור את כדור השלג.
פעילות המיגון האישי של רבינטקס בארץ, שנהנתה ב-2007 מגאות בעקבות הזמנות הציוד הגדולות של משרד הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה, הצטמצמה, וההזמנות של חברת נביסטאר, אחד הלקוחות המרכזיים של ברטק, קוצצו. במקביל, עזב המנכ"ל רון גפני בתחילת 2008, ובמקומו מונה ד"ר אהוד גנני, שכיהן בעברו כמנכ"ל תעש וכנציג רפא"ל בארצות הברית.
ההנפקה של ברטק הסתבכה
2008 הייתה שנה קטסטרופלית מבחינת רבינטקס, כשהכנסותיה הצטמצמו בעשרות אחוזים, החברה עברה להפסד ואיבדה את מרבית שוויה; מספר החלטות שקיבל ורטהיים באותה שנה התבררו בדיעבד כלא מוצלחות, והחברה לא הצליחה להתאושש מהן.
מספר מנהלים בכירים בחברה בשנים האחרונות סיפרו ל"גלובס" על שלושה צמתים שבהם קיבל ורטהיים החלטות, אשר מספיק שאחת מהן הייתה שונה והחברה לא הייתה נכנס למצב הנוכחי של הקפאת הליכים.
"העסקה עם ברטק, עוד לפני ש-ורטהיים נכנס לחברה, הייתה עסקה ממונפת שבוצעה באמצעות חוב שנלקח בארה"ב, בעת שלרבינטקס כבר יש חוב בארץ", מספר אחד מהם. "הכוונה של גפני הייתה לבצע מהלך של גיוס אקוויטי לרבינטקס בנאסד"ק בהיקף של כ-30 מיליון דולר, על סמך הפעילות של ברטק, ובדרך זו להפחית את המינוף והסיכון של החברה. ורטהיים לא רצה לדלל את עצמו, וטען שאם רוצים לצאת להנפקה, אפשר להנפיק את ברטק". לדברי אותו מנהל, על רקע זה נוצרו חיכוכים בין ורטהיים לגפני, שהובילו לעזיבתו כאמור בתחילת 2008.
לאחר שהנפקת רבינטקס ירדה מהפרק, התחילו בחברה להכין את ברטק להנפקה. "זו חברה פרטית ולכן היה מדובר בתהליך מורכב. ברוס ברטון, בעלי ברטק, שהמשיך לנהל את החברה, לא היה מוכן להוביל את התהליך, ונוצר קרע בינו לבין הנהלת החברה בארץ. בסופו של דבר הוא עזב", סיפר ל"גלובס" אותו מנהל. "העזיבה של ברטון הייתה קריטית, ואם הוא היה נשאר - החברה הייתה היום במצב אחר, ואני אומר את זה באופן חד משמעי".
תוך כדי שהחברה מכינה את ברטק להנפקה, פרץ המשבר הפיננסי, והעניין ירד מהפרק. כעת נחשף כי גם אז, עוד יכול היה ורטהיים להציל את רבינטקס, ואולי גם את אינספייר כולה. "ברבעון הרביעי של 2008, עוד לפני שברוס עזב, ורטהיים העלה רעיון למכור את ברטק ולגמור את כל הסיפור של החוב. היו הצעות ב-60 ו-65 מיליון דולר, אפשרויות אמיתיות, לא באוויר. אבל בלחץ גדול של גנני, שלא רצה למכור את החברה, ורטהיים החליט לרדת מהעניין". אם המכירה הייתה מבוצעת, לא רק שאינספייר הייתה רושמת רווח בגינה, אלא ייתכן שאף הייתה נמנעת התדרדרותה להקפאת הליכים.
וכך, מניות השליטה שנרכשו לפני ארבע שנים תמורת 128 מיליון שקל, שוות כיום 8 מיליון שקל בלבד, וגם הן משועבדות לגורמים אחרים. במסגרת בקשת ההקפאה, מציעה רבינטקס למכור את פעילות המיגון האישי שלה לאחידטקס נצרת, תמורת 42 מיליון שקל.
"ורטהיים לא רצה לדלל את עצמו, וטען שאם רוצים לצאת להנפקה, אפשר להנפיק את ברטק", סיפר מנהל לשעבר בחברה. על רקע זה נוצרו חיכוכים עם המנכ"ל גפני, שעזב ב-2008 .