התסכול הגדול הוא שבנימין נתניהו כשר אוצר אינו דומה כהוא זה לבנימין נתניהו כראש ממשלה. אילו היה היום שר אוצר, היה מוצא במרד הקוטג' הגדול את ההזדמנות לבצע מהפכה של ממש: חשיפת המשק לייבוא מזון.
ניתן לתקן את העיוותים הקשים במשק זה אך ורק באמצעות העברתו לתנאי תחרות, בדומה לחשיפת המשק הישראלי, לפני יותר מ-20 שנה, לייבוא טקסטיל מהמזרח הרחוק. החשיפה הביאה לצניחת מחירים מתמשכת ולאופי שוק שונה. נכון, המתפרות נפלו ולא התאוששו מאז, אבל אלמלא הרפורמה ההיא, היה כאן הרבה יותר גרוע.
נתניהו מרגיש שמשבר החלב הוא הזדמנות לרפורמה שתביא לשינוי משמעותי במשק. הוא מבין שמדובר ביותר מחלב וקוטג'. בישיבת החלב אתמול, בתגובה על דברים של שר האוצר יובל שטייניץ ושר התמ"ת שלום שמחון, דיבר נתניהו על שוק המזון בכלל.
על התייקרויות, על עלויות סל קניות. התסכול הוא שכל הידע והכוונה הללו אינם עוברים לכלל ביצוע. אולי נתניהו השתנה, אולי הוא במיטבו רק כשיש מעליו ראש ממשלה שמאפשר מהלכים וקולט ברקים. ואולי נתניהו פשוט סינדל את עצמו. שם לעצמו אזיקים על הרגליים ועל הידיים. כפי שסגר את עצמו ברפורמת הדגל שלו במינהל מקרקעי ישראל, שאינה מגיעה לכלל יישום כבר יותר משנתיים.
עם כניסתו לתפקיד הסכים נתניהו, כוויתור נדיב לעופר עיני ואהוד ברק, להוסיף בהצעת החוק לרפורמה במינהל משפט האומר שהרפורמה לא תחול לפני שיוסדרו העניינים ותתקבל הסכמת ארגון העובדים. כך זה עבר בכנסת באוגוסט 2009.
התוצאה: במינהל יש 700 עובדים, וההסדר איתם תקע את המהפך בארגון ואת הדיבורים על הצפת הארץ בדירות. גם את הרפורמה במשק החלב ניטרל נתניהו במו ידיו, אחרי שאיפשר לשלום שמחון, כשר חקלאות ושר תמ"ת, להוביל את חקיקת חוק החלב, שהובטח לרפתנים ולתנובה כאשר רכשה אייפקס את הקואופרטיב. חוק החלב, ששרטט את תנאי השוק, עבר בכנסת אך בחודש אפריל האחרון.
2. הבלגן, הזלזול בציבור, תאוות הבצע - כל אלה מתקיימים בכל מוצרי המזון. כל המחירים גבוהים בהרבה מהמחירים בחו"ל, כולל מחירי פירות וירקות, אף שבישראל אפילו לא מוטל עליהם מע"מ. העלייה במחירי חומרי הגלם בעולם, שחלה בשנים האחרונות, נוצלה לרעה - תירוץ נפלא להעלאה מסיבית של מחירים בישראל, בהרבה יותר מאשר החלק היחסי של חומרי הגלם במחירי המוצרים. בכל ענף המזון, כמו בכל ענף החלב, יש מקום להתייעל, אבל אף אחד לא יתייעל אם לא תונף חרב מעל ראשו, והחרב היעילה היא חרב התחרות. הבעיה היא שלנתניהו אין היום כוח או סבלנות להניף חרבות. בשום תחום - לא בהתפרעות חברת החשמל ורשות החשמל שעומדות להזניק את מחירי החשמל, לא בהחלטה לאפשר בנייה להשכרה במחירים בני השגה וגם לא בחלב.
3. נושא החלב צפוי להיעלם מסדר היום באמצעות המלצות חלביות, אפילו "פרווה" של ועדת קדמי.
המלצות הוועדה כמעט שאינן נוגעות במשווקים בכלל וברשתות השיווק בפרט. המסקנות לגביהן היו פעוטות - סימון משקל ומחירים, ודרישה לדיווחים כספיים. במהלך העבודה התברר שהרשתות נהנות מרווחיות אדירה שלא ממש מזוהה, והיא קשורה יותר לסל מוצרים ופחות למוצר זה או אחר. עוד התברר לצוות כי דווקא הרשתות הן שמחסלות תחרות. כך התברר כי באפריל השנה העלו שטראוס וטרה את מחיר הקוטג', בעוד תנובה, המהווה קרוב ל-70% מהשוק הזה, כלל לא העלתה מחירים, אבל הרשתות החליטו להחיל את ההעלאה גם על הקוטג' שלה. כלומר, הרשתות גזרו קופון אדיר, והצרכן לא ראה בכלל תחרות. למרות כל זאת, ההמלצות אינן נוגעות במקטע השיווק.
ההמלצות אינן דרמטיות גם ביחס למחלבות - שטראוס, טרה ותנובה. אולי יהיה להן קצת יותר קשה, בעיקר לתנובה שתידרש להציג דוחות כספיים מלאים לוועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר. אולי יצטרכו להתאמץ ולהתגבר על יבוא עתידי של 10% משוק הגבינות הקשות (שוק שלתנובה יש בו נתח של יותר מ-60%), תוך הורדת מכסים. תיתכן גם טיפת קושי באפשרות לעודד הקמת מחלבות חדשות, אבל לא יותר מכך. בגדול, זה כלום.
הרפתנים, הם הנפגעים הגדולים. הם עומדים לחטוף מכה שאמנם מגיעה להם, אבל ודאי שלא רק להם. מרד הקוטג' מנוצל לכינון מהפכה שתוביל לעידוד רפתות תעשייתיות ותעודד באופן סמוי הפחתת מספר הרפתות המשפחתיות הקטנות. בהזדמנות הזאת, עם הפחתת מחיר המטרה, תיפגע גם רווחיות הרפתנים. מקטע הרפתנים הוא שוק מתוכנן ומוטה ממשלה. לכן מצד אחד הוא מאוד לא יעיל, ומצד אחר יש לממשלה הרבה יותר יכולת השפעה עליו. לממשלה ולפוליטיקה. לכן פה הממשלה חזקה, פה היא נוגעת בכוח.
4. ח"כ שי חרמש, קיבוצניק וחבר "קדימה", הוא יו"ר הלובי החקלאי בכנסת. "צריך לדעת שכל אגורה בהפחתת מחיר המטרה משמעותה 13 מיליון שקל שהחקלאים מוותרים מהכנסתם", הוא אומר. "הדרישה מהם לוותר על 20 אגורות או על 10 אגורות פירושה פגיעה קשה עד אנושה בהכנסות החקלאי: 25% מההכנסה של חקלאי ברפת גדולה ועד 40% ברפת קטנה. לכן אין מה לדבר על הפחתה, אפילו לא של אגורה".
חרמש כועס: "מחיר המטרה הוא פקטור שולי בכסף הגדול של המשווקים והמחלבות. בקוטג', לדוגמה, ירד רכיב החלב הגולמי בשש השנים האחרונות מ-21% ל-16% היום. רכיב המחלבות ירד בכ-3%, בעוד שחלקן של רשתות השיווק עלה באותן שנים מ-11% ל-19%. אלה נתוני הלמ"ס שמשמעותם היא שהרווח הגדול הוא ברשתות".
לאיזה פתרון דוחף הלובי החקלאי, סבסוד? "לסבסד את החקלאים זה רעיון של האוצר, והם יודעים למה. אני, כראש הלובי החקלאי, אומר: אנחנו לא רוצים אגורה של סבסוד. הוא תמיד עובד לרעתנו: מחר יהיה קיצוץ רוחבי, אחריו קיצוץ אנכי, ומשבר במשק... אני רוצה להתפרנס מייצור. שהאוצר יואיל להשתמש בכסף כדי להוריד מע"מ על מוצרי היסוד".
מנין יבוא המימון? "כבר שנתיים שאני מנהל מאבק בוועדת הכספים על הדיספרופורציה של המסים העקיפים. אנחנו המדינה השלישית מלמעלה בגובה המסים העקיפים בקרב מדינות OECD, והשלישית מלמטה במסים ישירים. משבר החלב הנוכחי הוא הזדמנות לעצור את מתווה המס היורד לחברות ולפרטיים, ולהשתמש בכסף כדי להוריד את המע"מ על כמה מוצרי מזון בסיסיים".