שופטת בית משפט השלום בת"א, יעל פרדלסקי, דחתה היום (ג') את טענותיו של אלון וגנר, הנאשם בשימוש במידע פנים במסגרת פרשת פוקס-ממורנד, לפיהן ההודאה שנתן בעת שנחקר על ידי חוקרי הרשות לניירות ערך, אינה קבילה עקב קיפוח זכויותיו כחשוד.
עם זאת, מתחה השופטת ביקורת קשה על אופן ניהול חקירתו של וגנר וקבעה כי נפלו בה פגמים משמעותיים. במסגרת "משפט הזוטא" העלה וגנר טענות לפיהן נפגעה זכותו להיוועץ עם עורך דין במהלך חקירתו בפרשה, וכן שחוקרי רשות ניירות ערך הפעילו עליו אמצעי לחץ שהביאו אותו להודות במיוחס לו.
"חוקר הרשות הפר את זכות ההיוועצות עם עו"ד של וגנר, בכך שלאחר שוגנר ביקש לעשות כן, הוא לא הפסיק לאלתר את החקירה ופנה לממונים עליו עם הבקשה, אלא המשיך בחקירה", כתבה השופטת. עוד ציינה פרדלסקי כי היא מצאה פגמים נוספים בהתנהלות הממונים על החקירה בכל הנוגע לעיכוב המפגש של וגנר עם עו"ד. "מהעדויות עולה, שהממונים, עו"ד בראון ועו"ד גז, הורו לחוקר להמשיך בחקירה מבלי שקיבלו החלטה אם לאשר את המפגש עם עו"ד, ואף בהמשך לאחר שקיבלו החלטה לא עדכנו את החוקר על החלטתם לעכב את המפגש, והחוקר לא יכול היה לעדכן את וגנר".
לדברי בית המשפט, למרות שזכותו של וגנר להיוועץ עם עורך דין אכן הופרה, הפגמים שנפלו בהתנהלות החוקרים נעשו בתום לב ו"אוטונומיית הרצון" של וגנר לא נפגעה.
בהחלטתו, ציין בית המשפט כי קיים אינטרס חברתי מובהק בלחימה בפשיעה הכלכלית הגובר על הערך של פסילת ההודיה של וגנר במקרה זה, מקום שכאמור, רצונו החופשי של וגנר לא נפגע.
השופטת פרדלסקי כתבה בהחלטתה: "בנוסף בדקתי את הערך החברתי שבפסילת ההודיה ומצאתי, כי אמנם אין מדובר בעבירות החמורות בספר החוקים, אולם יחד עם זאת, מדובר בעבירות הקלות לביצוע והקשות לגילוי, כשעמדת הפסיקה הינה להטיל עונשים מחמירים על המורשעים בעבירות אלו. כשלטעמי הערך של לחימה בפשיעה הכלכלית גובר על הערך של פסילת ההודיה בשל הפרת זכות היועצות ואין בקבלת ההודאה כדי לפגוע פגיעה משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לתנאי פסיקת ההגבלה בחוק יסוד האדם וחירותו".
וגנר מואשם בשימוש במידע פנים בפרשת פוקס-ממורנד בכך שקיבל מנדב גרינשפון, סגן יו"ר אפריקה ישראל ויד ימינו של לב לבייב, ששימש סמנכ"ל ממורנד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, מידע פנים בנוגע למשא-ומתן לשיתוף-פעולה בין פוקס לבין חברת ההחזקות ממורנד, שהתקיים בשלהי שנת 2004. גרינשפון העביר את המידע לוגנר, כלכלן ובעל תואר במינהל עסקים, ששימש באותה תקופה כמנהל תיקים ברישיון וניהל עבור גרינשפון ובני משפחתו תיקי השקעות בניירות ערך.
גרינשפון עצמו לא הורשע בפרשת "פוקס-ממורנד". ע"פ הסדר הטיעון שנחתם בין פרקליטות מיסוי וכלכלה לגרינשפון, הודה גרינשפון בעבירות של מסירת מידע פנים, שילם קנס בסך של כ-750 אלף שקל ויבצע עבודות שירות לתועלת הציבור והוא לא יורשע.
התיק מנוהל ע"י עוה"ד חנה קורין וערן שחם-שביט מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). וגנר מיוצג בידי עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד רן אפק.