מחירי ספרי הלימוד בישראל מנופחים: מבדיקה מקיפה שיזם שר הפנים אלי ישי ומבדיקת "גלובס" עולה כי קיים פער של מאות אחוזים בין עלות הייצור של הספרים למחיריהם בחנות. כך, למשל, נמצא בבדיקה שנעשתה עבור השר ישי כי עלות הייצור של ספר מתמטיקה לכיתה י', הנמכר בחנות ב-98 שקל, היא 10 שקלים בלבד, כולל מע"מ. עלות הייצור של אטלס, הנמכר בחנויות ב-189 שקל, עומדת על 14 שקל בלבד. בכלל הספרים שנבדקו, נמצא כי עלות הייצור עומדת על 6-14 שקלים לספר. במקרים מסוימים נמצא כי היחס בין המחיר בחנות לעלות הייצור מגיע אף ל-800%.
"ספרי לימוד הם המוצר היחיד שהמדינה מחייבת את ההורים לקנות ולכן אנחנו צריכים להיות הרגולטור ואנחנו לא עושים מספיק", אומר שר הפנים אלי ישי. "הממשלה חייבת להתערב במחירים".
מי שולט בשוק הספרים?
סך הכול מגלגל שוק ספרי הלימוד 600 מיליון שקל בשנה. לפי נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת 2010, בישראל 1.483 מיליון תלמידים בכיתות א'-י"ב. כלומר, כל ספר נמכר בכל שנה בעשרות אלפי עותקים לכל הפחות. בשוק הזה פועלות ארבע הוצאות ספרים גדולות: מט"ח הנמצאת בבעלות קרן רוטשילד ולפי הערכות מחזיקה בנתח כספי של 25%-30% מהשוק; הוצאת אריק כהן, שלפי הערכות מחזיקה ב-95% מקטגוריית ספרי הלימוד לאנגלית; הוצאת רכס, המחזיקה בנתח משמעותי בקטגוריית ספרי הלשון לכיתות הגבוהות ובמיקודיות (קובצי בחינות בגרות ישנות ופתרונות); והוצאת רמות, הדומיננטית בתחום ספרי המדע והטכנולוגיה ונמצאת בבעלות אוניברסיטת תל אביב. פרט להוצאות אלה משחקות בשוק הוצאות בינוניות והוצאות פרטיות כמו הוצאת בני גורן הנמצאת בבעלות גורן ומוציאה לאור את ספריו במתמטיקה ועוד.
כדי שספר ייכנס לתוכנית הלימודים, הוא חייב באישור מוקדם של משרד החינוך. אישור זה ניתן לתקופה של חמש שנים, והמגמה במשרד היא להשתדל שלא לבצע שינויים בספרים במשך תקופה זו. אבל זה, כך מתברר, לא מונע מהוצאות הספרים להוציא מהדורות חדשות, לעתים ללא הצדקה, וכך ההורים נאלצים לזרוק את המהדורה הישנה לפח ולהוציא שוב כסף על מהדורה חדשה.
מי המרוויח הגדול?
רשתות הספרים ובתי הדפוס מאשימים את ההוצאות לאור במחירי ספרי הלימוד המופקעים. "מתח הרווחים של חנויות ספרי הלימוד נע בין 10% ל-15%, שזה לא מכסה את הוצאות אחזקת העובדים והעלויות הנלוות. לכן חנויות ספרים לא מתלהבות למכור ספרי לימוד חדשים. ביתר ה-85% מתחלקים הוצאות הספרים והמפיצים. מפיצי הספרים עובדים על עמלה ממוצעת של 5%-7%. מי שעושה את הכסף הגדול זה הוצאות הספרים. הן מכניסות 75% ויותר מעלות הספר לצרכן, שזה רווח יפה מאוד", אומר ל"גלובס" בעלים של רשת ספרים.
לדבריו, להוצאות לאור אין תמריץ להורדת מחיר. "להבדיל מספרי קריאה, אין תחרות כי המוצר קשיח. אם המורה אומר לקנות ספר מתמטיקה מסוים, אז ההוצאה לאור יודעת שהספר ייקנה בכל מחיר, אז למה להורידו? זו פשוט שערורייה. כל תלמידי המדינה קונים אטלס במחיר שהוא פי 9 מעלות הייצור שלו, וגם זו שערורייה, בייחוד בעידן האינטרנטי, שבו כל המפות נמצאות חינם ברשת.
"עלויות ההדפסה מאז ומעולם היו נמוכות. הפערים בין בתי הדפוס השונים עומדים לכל היותר על 10% לכאן או לכאן", אומר ל"גלובס" בעלים של בית דפוס ותיק בענף, המשמש גם כבית הוצאה לאור של ספרים כלליים.
יש עשרות בתי דפוס, השוק תחרותי והעלויות זולות. בהדפסת כמויות אפשר להוזיל עוד יותר את המחירים. זה לא הוגן שהצרכן לא נהנה ממחירי התעשייה. הפער בין עלות הייצור לעלות לצרכן היא 800% ואפילו יותר. כשאתה רואה שעולה לייצר חוברת 4 שקלים והיא מגיעה לצרכן במחיר של 68 שקל, זה מאוד מתסכל ולא הוגן".
עוד הוא אומר: "מדובר בייצור המוני, ולכן גם אם מחבר ירוויח 50% מעלות הייצור, שזה לא נורמלי, הספר עדיין יגיע לצרכן במחיר סביר, שלא לדבר על ספרים שאף אחד לא יכול לבקש עליהם זכויות יוצרים כמו ספר תנ"ך או ספרי התורה למיניהם".
לדבריו, המהדורות החדשות הן דרך להוצאת כספים מהצרכנים: "המהדורות החדשות הן קומבינה כספית. זו לא מתמטיקה חדשה ולא פיזיקה חדשה, אלא תעשייה אחת שלמה של איך מוציאים מהתלמיד עוד 500 שקל בשנה. לוקחים ספר בצבעים כתומים-שחורים, בשנה לאחר מכן מחליפים את העטיפה, משנים צבעים בפנים וכותבים בקטלוג 'מהדורה חדשה'. השינויים בתוכן הם קוסמטיים ונועדו רק לשדרג אותו למהדורה החדשה. זה קרטל של שודדים".
גורם במשרד החינוך מאשר שמו"לים מוציאים לעתים מהדורות חדשות ללא אישור. "קורה שמוציא לאור מחליט להוציא מהדורה חדשה ללא אישור ממשרד החינוך ובית הספר אומר להורים לקנות את הספר. אנחנו עדים גם למקרים שהורה מגיע לחנות לקנות ואומרים לו, 'זאת המהדורה הקודמת אבל יש גם מהדורה חדשה'. זה תרגיל שלא מעט מוציאים לאור עושים", אומר ל"גלובס" גורם במשרד החינוך. לדבריו, "אם הכול היה מתנהל בצורה מקצועית, אז השינויים לא היו יותר מ-10% בשנה, אבל זה לא המצב, בגלל תאוות השיווק של חלק מהמוציאים לאור. מילת המפתח היא בקרה ופיקוח".
הפתרון של אלי ישי: "אפשר להוזיל ב-80%"
בעיית מחירי הספרים המנופחים ניתנת לפתרון, טוען שר הפנים ויו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, שהכין תוכנית מהפכנית להוזלת ספרי הלימוד בכ-80%, המבוססת על בדיקת עלויות הייצור. לפי התוכנית, יוגבלו באופן רגולטורי זכויות היוצרים ל-25% מעלות ייצור הספר ומשרד החינוך ירכז את דרישות בתי הספר לספרי לימוד ויוציא מכרז לבתי הדפוס. כך המחיר הסופי יגלם את עלות הייצור, התמלוגים למחבר ואת עלות משלוח הספרים לבתי הספר (שקל לספר, לפי בדיקת השר). לפי ההצעה, ספר הנמכר היום ב-98 שקל יימכר ב-13.5 שקל בלבד, ואילו אטלס יימכר ב-17.5 שקל.
לפי התוכנית שגיבש ישי, בית הדפוס יהיה אחראי להעביר את התמלוגים לכותבי הספרים, ואילו בתי הספר יגבו את התשלום מההורים במסגרת דמי השכלול השנתיים ויעבירו את התשלומים ישירות לבתי הדפוס. מוציא לאור שלא יסכים לקביעה של משרד החינוך, ספריו לא ייכללו ברשימת ספרי הלימוד.
"משרד החינוך יכול להזמין כתיבה של ספרי לימוד ולשלם על עבודת הכתיבה וזכויות יוצרים בשיעור נמוך יותר לכל החיים. אפשר ליצור מנגנון תגמול רווחי פחות, כך שזה יהיה יותר זול", אומר ישי. "משפחה ממוצעת מוציאה אלפי שקלים על ספרי לימוד ואפשר לצמצם את ההוצאה הזאת באופן דרמטי. תנ"ך ואטלס, למשל, נמכרים במחירים שערורייתיים ואפשר להוזיל ב-80%".
"אבי היה פועל בניין ואני זוכר שבילדותי לא היה לו כסף לקנות לנו ספרים ונאלצתי לעבוד בחופש בעבודות מזדמנות גם בגיל 11 ו-12", מספר ישי. "עבדתי בקטיף ובכל מיני סוגי עבודות, עם או בלי אישור, העיקר להביא את הכסף כדי לקנות ספרי לימוד לי ולאחיי. נכון שמאז היו שיפורים, אבל יש עוד מה לחסוך".
לדברי ישי, יישום התוכנית יביא לחיסכון של 1,400 שקל למשפחה עם שלושה ילדים. יישום התוכנית יעמיד את סל ספרי הלימוד לילד על 90 שקל בלבד. לשם השוואה, כיום נגבית אגרה בגובה 280 שקל בשנה לחטיבות הביניים ואגרה בגובה 370 שקל לתיכון עבור השאלת ספרי לימוד משומשים למשך שנת לימודים אחת, שבסופה הספרים מוחזרים. יתרה מכך, תוכנית ההשאלה אינה כוללת תנ"ך, מילון, אטלס, ספרי ניסוי וספרי קודש.
יישום התוכנית אינו אפשרי כבר בשנה זו, אך לדברי ישי "צריכה להיות התערבות של הממשלה ומשרד החינוך ואני מתכוון לדבר על כך עם שר החינוך. מעבר לכך, צריך לאותת לכל תלמידי בתי הספר ולהורים שאין הצדקה לקנות ספרים במחירים היקרים הללו. המוציאים לאור צריכים לוותר על חלק מהרווחים".
תגובות המו"לים: התמ"ת והחינוך אחראים לפיקוח
עמוס בהט, מנכ"ל ובעלי הוצאת הספרים רכס: "עלויות הייצור של הספרים נקבעות לפי הרבה פרמטרים. עלות הספר כוללת תשלום לזכויות יוצרים, עריכת הדרכה והשתלמויות למורים, הפעלת אתר מלווה באינטרנט. ליד כל ספר יש מדריך למורה שלא נמכר, ורק כל ספר עשירי מצליח להיכנס לשוק".
לדברי בהט, "מי שחוגג הן חנויות ספרי הלימוד שממחזרות את הספרים. עניין המהדורות זה מיתוס שגוי מהיסוד. אם אנחנו עושים שינוי בספרים, זה רק בגלל שמשרד החינוך מחייב אותנו ולא בגלל גורם אחר".
גילה בן-הר, מנכ"לית מט"ח: "אפשר לצמצם עלויות באמצעות ספר אלקטרוני, שהוא זול יותר ב-40% מעלות הספר המודפס. מחיר ספרי הלימוד לא עלה בשנים האחרונות אף שמחיר הנייר עלה. משרדי התמ"ת והחינוך אחראים לפיקוח על מחירי ספרי הלימוד. אנחנו מחזיקים צוות שלנו ועלות פיתוח של ספר עומדת על 700-800 אלף שקל לספר ויכולה להגיע ל-2 מיליון שקל. יש מו"לים שעושים התהליך אחרת, אבל לא אנחנו.
"לי כמו"ל אין אינטרס לפתח ספר חדש ואני מפתחת ספר חדש רק כאשר תכנית הלימודים משתנה. בשכבה העליונה יש המון ספרים שלא מאושרים על ידי משרד החינוך, ספרי הכנה לבגרות למיניהם, והם עולים הון עתק בלי שום סיבה שבעולם. ספרי ההכנה לבגרות הם ללא כל פיקוח, הפיתוח שלהם זול ושם יש הון עתק של כסף".
אריק כהן מהוצאת אריק כהן: "הממשלה מרוויחה על ספר לימוד יותר מהמו"ל כי שביעית מכל ספר שנמכר הוא מע"מ. בהרבה מדינות לא גובים מע"מ מלא על ספרי לימוד, כמו למשל בספרד שלוקחים מע"מ של 4% בלבד. בפיתוח ספר מועסק צוות של 10 אנשים לפחות שנה וחצי. כשמוציאים ספר תנ"ך, אפשר לעשות זאת תוך חודש כי לוקחים את התנ"ך ומדפיסים, אבל ביתר מקצועות הלימוד צריך לפתח את החומר. מעבר לכך, יש חומר נלווה שניתן בחינם".
תגובת הוצאת רמות לא הגיעה עד למועד סגירת הגיליון. את תגובת בני גורן לא ניתן היה להשיג. ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה.
