השנתיים האחרונות היו עתירות שינויים עבור חברת צינורות המזרח התיכון , השייכת לקבוצת גאון אחזקות. האסוציאציה שעולה כשחושבים על צינורות היא של חברה תעשייתית משעממת, אלא שהמהלכים שמובילה החברה מצריפין בשנים האחרונות, מרחיקים אותה מאוד מדימוי זה.
מתחילת 2010 מכרה צינורות את חלקה במתקן ההתפלה בפלמחים (כ-22.1%) לגרנית הכרמל, רכשה את השליטה ביצרנית צינורות הפלסטיק פלסים, החלה ביצוא צינורות לחו"ל ואף נכנסה לתחום הסולארי. לאחרונה אף הודיעה על הקמת קו ייצור חדש ושדרוג קווי הייצור הקיימים, בהשקעה של 150 מיליון שקל.
"עד היום היינו חברה של 60-70 מיליון דולר. המספר הזה יגדל משמעותית מ-2011. אנחנו מחפשים לא רק את המחזור, אלא גם את הרווחיות", אומר איציק מולכו, מנכ"ל החברה, בראיון ל"גלובס".
מולכו נכנס לתפקיד המנכ"ל בספטמבר 2008, ועבורו מדובר בפעם הראשונה שבה הוא עומד בראשות חברה, לאחר כמה תפקידי סמנכ"ל בחברות שונות. את תחילת הקריירה שלו עשה מולכו, 42, במרכז השיקום והאחזקה של חיל החימוש, והשתחרר מהצבא בגיל 29 בדרגת רב-סרן. "אני איש תעשייה, ובבסיס אני מגיע מעולמות הייצור", מעיד על עצמו מולכו.
צינורות, שהוקמה ב-1950, הייתה עד לאחרונה חברה שבאופן מסורתי נשענה על חברת המים הלאומית מקורות, שהייתה אחראית לכמחצית מהכנסותיה מדי שנה. במחצית הראשונה של 2010 הקפיא משרד האוצר את תקציבי הפיתוח של משק המים, והדבר בא לידי ביטוי בירידה של 35% בהכנסות במחצית זו, לעומת המחצית הראשונה של 2009. "זיהינו את הצורך לגוון את מקורות ההכנסה עוד לפני האירוע הזה, מימשנו הזמנות ליצוא, וזה מה ששמר על היקפי הפעילות".
בארץ ביוב, בחו"ל דלק
וכך, אם בארץ מרבית הצינורות שמייצרת החברה מיועדים להולכת מים וביוב, הרי שלחו"ל מייצאת החברה צינורות המיועדים לענף הדלק, וכן לתחום פעילות חדש עבורה, של אספקת צנרת ורכיבים לתחום הסולארי. עד עתה ההכנסות מהתחום היו מינוריות, אולם נכון לסוף הרבעון הראשון היו לצינורות הזמנות בהיקף של 40 מיליון דולר לתחום זה, ואלה צפויות להתבצע בשנתיים הקרובות.
לדברי מולכו, "הפעילות לא אמורה לפגוע ברווחיות הממוצעת של החברה, ואמורה ליצור רגל שמגוונת את מקורות ההכנסה בכסף וברווחיות". באופן כללי, על פעילות היצוא אומר מולכו, כי "הרווחיות בשוק הבינלאומי נמוכה יותר, אבל כלל העבודה אומר שכל עוד זה לא על חשבון הפעילות של השוק המקומי, ונותן תרומה שולית לפעילות, הולכים על זה".
מולכו מסביר כי הכניסה לתחום הסולארי "לוקחת את צינורות למקום טכנולוגי עם רף גבוה, עם איכות ייצור גבוהה, ודרכו אנחנו ממנפים טכנולוגיה ומתאימים את עצמנו לאבולוציה של השוק המקומי, שמאפשרת לנו לעמוד בסטנדרטים של מקורות".
לדבריו, "ביציאה לשוק הבינלאומי, ככל שהקוטר יותר קטן כך שיעור החדירה קל יותר. בגדלים גדולים יש את עניין הלוגיסטיקה, ולכן קשה לחדור לחו"ל, אבל מנגד, גם למקורות יהיה קשה לייבא צינורות בקטרים גדולים מחו"ל".
מולכו מבהיר, כי "היעד הוא לספק לחו"ל, אבל לא אחד על חשבון השני. אני צריך לגרום למקורות לחשוב שהיא היחידה שעובדת מולי".
בישראל, ישנם כמה פרויקטים גדולים, אשר עשויים לייצר עבודה רבה בשנים הקרובות לחברה. בתחום המים ישנם כמה פרויקטים לאומיים, ובהם בניית מתקני התפלה, אשר משנים את מתאר הזרימה של המים ומספקים אוטוסטרדות חדשות של הולכת מים בקטרים שונים, של עד 100 צול. "מקורות לא עומדת במקום. היא מציבה תוכנית חומש, גם בתחום היקפי הפעילות וגם בתחום הדרישות הטכנולוגיות, ונמשיך להשקיע בהתארגנות בקווי הייצור כדי לתת מענה לזה".
נותנים גז
לפני שבועיים הודיעה צינורות כי דירקטוריון החברה אישר השקעה של עד 150 מיליון שקל בהקמת קו ייצור ספיראלי חדש ובשדרוג הקווים הקיימים.
אחת המטרות של ההשקעה הגדולה היא יכולות ייצור צינורות המשמשים להעברת גז. "בתחום הגז יש שלושה מקטעים - קווים ימיים, קווי הולכה וקווי חלוקה", מסביר מולכו. "בקווים הימיים נכון להיום אנחנו לא בסגמנט, ואין לנו את היכולת הטכנולוגית לייצר אותם, אולי נעשה זאת בעתיד אבל כרגע זה לא על הפרק. בתחום קווי ההולכה, ישנם כמה מאות קילומטרים של הנחה שמתישהו נתג"ז יפרסמו מכרז עליהם, וכמו שבעבר סיפקנו לנתג"ז צנרת הולכה, אנחנו רואים את עצמנו מועמדים גם במכרזים הבאים, ויש לנו יתרון שאנחנו בעלי יכולת ייצור מקומי", אומר מולכו. "בתחום השלישי, של קווי חלוקה, מדובר בצנרת בקטרים נמוכים ובלחץ נמוך, אבל יש פוטנציאל של אלפי קילומטרים, וזה לא רק פלדה אלא גם פלסטיקה".
על רקע זה רכשה צינורות בתחילת השנה את השליטה (71%) ביצרנית צינורות הפלסטיק פלסים מידי קיבוץ מרחביה, תמורת כ-20 מיליון שקל. "אנחנו מאמינים שהכניסה לפלסים תהיה אסטרטגית, גם בנושא היכולת לתת מענה בעיקר בתחום קווי החלוקה בצנרת הפלסטיקה". להערכת מולכו פוטנציאל פעילות קווי החלוקה עומד על עשרות מיליוני דולרים, החל בעוד שנה ועל פני אופק של 3-4 שנים.
צינורות לא פרסמה עדיין דוח פרופורמה הכולל את תוצאות העבר של פלסים, אולם לדברי מולכו "פלסים היא חברה עם מחזור של 100-150 מיליון שקל. ב-2009 הייתה לה שנה מצוינת, 2010 הייתה שנה פחות טובה והיא סיימה אותה מאוזנת בשורה התחתונה. החברה הזו צריכה באופן רגיל לייצר 3%-5% רווח נקי, ואלה הציפיות שלנו".
יצאה לגיוס
כדי לתמוך בכל הפעילויות הללו, ובין היתר לצורך מימון עסקת פלסים, יצאה צינורות בחודש אפריל לגיוס חוב. החברה תכננה לגייס 80 מיליון שקל, אולם בסופו של דבר, לאור הביקושים הגבוהים, גייסה 100 מיליון שקל, בריבית של 4.2%, נמוך מכפי שתכננה בתחילה.
- הביקושים הגבוהים בהנפקה הפתיעו אותך?
"הפתיע במידה סבירה, כשבעיקר רמת הריבית הייתה הפתעה, כיוון שציפינו לגייס בריבית סבירה יותר. הגיוס היה הבעת אמון של שוק ההון בחברה, שמזהה את צינורות כחברה יציבה לאורך זמן, שרצה לטווח ארוך".
אלא שהגדלת היקפי הפעילות מגדילה גם את המינוף של החברה. מעלות הודיעה אמש כי היא מכניסה את איגרות החוב שהונפקו לרשימת מעקב שלילית, עם אפשרות להורדה של שתי דרגות בדירוג החברה, מ-A מינוס ל-BBB מינוס (המשקף עדיין סיכון אשראי נמוך), בדומה לדירוג של גאון אחזקות, החברה האם.
- האם אתה מרגיש בנוח עם הגדלת המינוף בחברה תעשייתית?
"האסטרטגיה של חברת צינורות תואמת את האסטרטגיה של החברה האם - גאון אחזקות , שמתבטאת ברכישת פלסים שבוצעה לאחרונה, ומובילה את הקבוצה בתחום המים והקלינטק. מובן מאליו שכניסתנו לתחומי פעילות אסטרטגיים חדשים מחייבת השקעות לא מבוטלות. עם זאת, העובדה שקבוצת גאון מחויבת, מאמינה ומובילה מהלכים אסטרטגיים אלו, מעניקה לנו את התמיכה הנדרשת לכך. אני סבור כי הדיווחים האחרונים של צינורות, הן על הזמנות ראשונות שקיבלנו בתחום יצוא הצנרת והן בתחום הסולארי, ממחישים את הפוטנציאל הקיים בפעילויות אלו, אשר צפויות לשאת פרי בעתיד הנראה לעין".
- מהם יעדי הרווחיות של החברה לאור הכניסה לתחומי הפעילות החדשים?
"בתעשייה מסורתית אתה צריך כמנכ"ל למקסם את המכירות, אבל גם להתייעל ולפתוח את המרווח כמה שניתן. אם אתה מתייעל תוך כדי ירידה במכירות, אז לא עשית יותר מדי, כי באחוזים אתה שומר על אותו מרווח, אבל מתישהו אתה נחסם בהוצאת הקבועות, והמודל הוא לא בר-קיימא", אומר מולכו.
"הבנצ'מארק העולמי לחברות תעשיה בתחום של הצנרת הוא 2%-3% רווח נקי. אנחנו מדברים בסופו של דבר על תעשייה כבדה שצריכה לייצר מסות בשביל לייצר רווח נקי. אנחנו רוצים להניב יותר טוב מהמספר הזה, ומספר שהוא בין 3% ל-7% אמור להיות אזור המחיה שלנו. קשה לי להאמין שרווח נקי של מעל 7% זה יעד ריאלי, ומתחת ל-3% זה מקום מסוכן לתעשייה".