קרנות המנוף מעלות הילוך. פחות משנה לתום תקופת ההשקעה הקצובה להן, ל"גלובס" נודע כי שלוש הקרנות רשמו בימים האחרונים עסקאות נוספות לפורטפוליו ההולך וגדל שלהן (ראו טבלה).
הראשונה היא של קרן אוריגו, שנמצאת במגעים מתקדמים להעמדת אשראי לעסקי אחים צים - בעלי רשת המזון כמעט חינם.
לפי ההערכות מדובר בעסקה להעמדת אשראי בהיקף של כ-40-50 מיליון שקל כשעדיין לא ידוע אם העסקה תתבצע עם רשת הקמעונות או דווקא עם חברת הנדל"ן הפרטית של רני צים, אחד האחים השולטים ברשת. במחסני כמעט חינם הכחישו כי מתקיים מו"מ להעמדת אשראי לרשת.
לאחרונה עצר רני צים הנפקת אג"ח בהיקף 50 מיליון שקל שהוביל בעסקי הנדל"ן שלו, כתוצאה מהתנאים שהשתנו לרעה בשוק ההון.
לפני כשנה השלימה כמעט חינם גיוס של 50 מיליון שקל בבורסה, באמצעות הנפקת פעילות רשת המזון - שנסחרת בשם צים שיווק - לפי שווי של כ-404 מיליון שקל. נכון לסוף חודש מארס, הפעילה רשת כמעט חינם 27 סניפים, והיא נמצאת במאמצי התרחבות והגדלת המכירות ברשת.
בד בבד עם עסקת המימון של אוריגו עם כמעט חינם, נודע כי הקרנות בראשית ו-kcps חתמו על עסקה להעמדת 120 מיליון שקל כאשראי לחברת אירונאוטיקס - אחת מהחברות הביטחוניות הגדולות בישראל וספקית מערכות המל"טים (מטוס ללא טייס) השנייה בגודלה בישראל.
מדובר בעסקה שהתבשלה זמן ניכר. שתי קרנות המנוף יעמידו במסגרתה אשראי של 60 מיליון שקל (כל אחת). ככל הידוע, חלק ניכר מהמימון - כ-70 מיליון שקל - מיועד לשמש את אירונאוטיקס, שבשליטת המייסד והמנכ"ל אבי לאומי, להגדיל את חלקה בחברת קונטרופ, המייצרת מערכות תצפית עבור כלים לא מאוישים, ולהחזיק בה יחד עם רפאל בשותפות שווה.
צים שיווק, בעלת המותג "מחסני כמעט חינם", מסרה בתגובה כי "למען הסר ספק, ולמען הסדר הטוב, לא ניהלה והיא אינה מנהלת כל מו״מ, מכל מין וסוג שהוא, עם קרן אוריגו בהתייחס לנטילת אשראי ו/או עם כל גורם חוץ בנקאי, וכי כל פרסום שנעשה בנושא אינו נכון, ולא נעשה על דעת החברה ו/או מנהליה. החברה מתנהלת בתחום הפיננסי מול הבנקים המלווים אותה בלבד".
עם זאת, מטעמו של רני צים אושר כי קרן אוריגו במו"מ למתן אשראי של כ-50 מיליון שקל לחברת הנדל"ן הפרטית של צים. העסקה הינה עבור השקעות עתידיות של חברת רני צים מרכזי קניות בע"מ, הבונה מרכזים מסחריים בפריפריה.
קרן אוריגו אישרה כי היא מנהלת מגעים למתן אשראי לחברה הפרטית של רני צים.
מתקרבות לגיל 3
קרנות המנוף הוקמו לפני קצת יותר משנתיים. כעת, וכפי שנקבע עוד בהקמתן, תקופת ההשקעה של הקרנות הולכת ומתקרבת לסופה - לפני אמצע 2012, כשלשלוש הקרנות - בראשית, kcps ואוריגו - נשארו על פי בדיקת "גלובס" נכסים בהיקף של כ-1.48 מיליארד שקל שעומדים פנויים להשקעה. כלומר, לקרנות המנוף יש תיאבון גדול להשקעות בחברות בקצב משותף של כ-143 מיליון שקל לחודש - עד תום תקופת ההשקעה.
קרנות המנוף קמו במטרה לייצר בשוק ההון שחקן חדש שיסייע במיחזור חוב בשוק האשראי הקונצרני, וזאת על רקע הקיפאון ששרר בשוק המימון העסקי בישראל בחודשים האחרונים של 2008 ובחודשים הראשונים של 2009, בשל המשבר הכלכלי העולמי.
במסגרת זו קבע אז האוצר כי על מנת לתמרץ את הקרנות להשקיע בחברות בפרק זמן סביר נקבעה להן תקופת השקעה של שלוש שנים - שלאחריה לא יוכלו להשקיע בחברות חדשות ויורשו להשקיע רק בחברות פורטפוליו שלהן. נציין כי בראשית החלה לפעול במארס 2009, בעוד שאוריגו ו-kcps החלו לפעול במאי אותה השנה.
לפיכך, בעוד 9-11 חודשים, הקרנות יגיעו לתום תקופת ההשקעה שלהן, כאשר עד כה הן השקיעו במשותף כ-2.46 מיליארד שקל, מתוך נכסים בהיקף כולל של כ-4.5 מיליארד שקל שברשותן.
אם ננטרל את עלויות דמי הניהול בקרנות ושיעור ההוצאות בקרנות (כ-5%-7% בקרנות המנוף, לעומת ממוצע של כ-15% בקרנות פרייבט אקוויטי "רגילות") ושמירת כסף בצד לצורך השקעה בחברות פורטפוליו גם לאחר תום תקופת ההשקעה, הרי שמבדיקתנו עולה שלקרנות נותרו מזומנים להשקעה בטווח של בין 1.44 ל-1.55 מיליארד שקל.
מאז תחילת השנה שוקי ההון בארץ ובעולם מגמגמים, והאופטימיות ששלטה בשווקים מסוף 2009 וב-2010 התאדתה. בימים הטובים הללו קרנות המנוף נראו לעתים כמי שהושארו מאחור, כשהחברות מצאו פתרונות מימוניים בקלות יחסית בבנקים ובשוקי הון (כשקרנות הנאמנות קנו אג"ח קונצרניות מכל הבא ליד). ואולם כעת, עם השינוי בסנטימנט בשוקי ההון, נראה שבקרנות המנוף דווקא יזכו לעדנה יחסית.
גורמים בקרנות המנוף, שעימם שוחחנו לאחרונה, השמיעו באוזנינו לא אחת הערכות בדבר גל צפוי של חברות טובות שיידרשו לאשראי לצורך מיחזור חוב, כשהבנקים ושוק ההון לא יוכל לספק את כל דרישותיהן, והן תבואנה לקרנות המנוף, שמבחינתן יחוו ביקוש גבוה מהקיים כיום לאשראי בריביות יותר גבוהות ומחברות טובות. כלומר, הסייקל בשוק ישתנה ל"טובתן". לכן, הסבירו לנו, יש היגיון באי ריצה לביצוע עסקאות ובהמתנה לגל החברות שיידרשו למיחזור חוב על מנת להשיג עסקאות טובות יותר מבחינתן, כאשר "ברור שיהיו יותר ויותר חברות עם בעיות גדולות במחזור חוב". את המגמה הזו, כך מספרים לנו, כבר ניתן לראות בפייפליין של קרנות המנוף - שגדל לאחרונה.
