גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המגזינים של גלובס

מפעל ליטוש היהלומים של לב לבייב על הכוונת של משטרת נמיביה

משטרת נמיביה החרימה כאלפיים יהלומים ממפעל הליטוש של לב לבייב, וחוקרת חשדות להוצאת יהלומים מהמדינה שלא כדין ולהברחת אחרים במקומם ■ קבוצת לבייב בתגובה: מניעי אלה שרוצים לפגוע בנו עוד ייחשפו

לב לבייב / צלם: איל יצהר
לב לבייב / צלם: איל יצהר

ביוני 2004 חנך לב לבייב בטקס חגיגי בנמיביה, במעמד נשיא המדינה, שרים ובכירי התעשייה, את מה שיועד להיות "מפעל ליטוש היהלומים הגדול באפריקה". הטייקון הכריז בפני המקומיים שכך "המדינה והעם הנמיבי יוכלו להפיק הרבה יותר רווח ממשאבי הטבע העשירים שאלוהים נתן לכם", וזכה בהערכתם.בעיתונות המקומית הוא תואר כנושא הבשורה נגד ענקית היהלומים דה-בירס.

המפעל תוכנן להעסיק מאות עובדים ולייצר עשרות אלפי קראט בחודש. המשבר העולמי וגורמים נוספים אמנם סיכלו את התוכניות, והמפעל פועל בהיקף צנוע בהרבה, אולם גם כך הוא הקנה ללבייב תדמית חיובית. בינואר השנה התהפכה ההערכה כלפי איל היהלומים הישראלי בחשדות כבדים לאחר שהרשויות בנמיביה החרימו קרוב לאלפיים יהלומים מלוטשים במשקל כאלף קראט מהמפעל. החקירה נפתחה בחשד שמקורם של היהלומים אינו בנמיביה, וכי הם הגיעו למדינה באופן פסול. ההסתבכות העמיקה לאחרונה, כפי שחושף G, לאחר שגבי שטרית, מי ששימש כמנהל הייצור במפעל ועבד אצל לבייב למעלה מעשרים שנה, פנה למשטרת נמיביה ובפיו הצעה: תנו לי חסינות ואחשוף את הפרשה. בשבוע שעבר הגיש שטרית גם תלונה במשטרת ישראל.

הוצאת יהלומי גלם ממדינות אפריקה נחשבת לנושא רגיש ביותר, כך שלאופן התפתחות החקירה עשויות להיות השלכות ניכרות על עסקי היהלומים של לבייב. היהלומים, נזכיר, מהווים חלק משמעותי בפורטפוליו עסקיו הפרטיים של בעל השליטה באפריקה ישראל.

חזרה ליהלומים: שטרית טוען כי החברה המחזיקה במפעל (LLD - לב לבייב דיימונדז) נמנעת מלהשיב לנמיביה יהלומי גלם בשווי של בין מיליון ל-2 מיליון דולרים, שמצאו דרכם לישראל באופן לא תקין, וניסתה לכסות על כך באמצעות הברחת יהלומים אחרים, נחותים יותר, למפעל שלה בנמיביה. כשהמשטרה הנמיבית גילתה שיש בעיה והחרימה את היהלומים, טוען שטרית, הורו לו בחברה לשוב ארצה ו"להיעלם" - כדי לסכל את החקירה בעניין.

חברת היהלומים של לבייב אכן טענה בפני הרשויות בנמיביה, בפברואר השנה, כי מאז החרמת היהלומים "שטרית נעלם" והטילה עליו את האחריות. אלא שבמכתב ששלח לרשויות פרקליטו, עו"ד משה מזרחי (לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה), הוא מציין כי שטרית דווקא נפגש עם בכירי החברה מיד כששב ארצה, שמר על קשר "קרוב ומתמשך עם הנהלת החברה", קיבל ממנה שכר עד לאחרונה, ובוודאי לא פוטר - כך שמדובר ב"שקר ובפברוק טוטאלי".

החבילה גדולה פי שלושה

הפרשה החלה ב-13 בדצמבר 2010, כש-LLD רכשה יהלומי גלם במשקל 3,371 קראט מה-NDTC, חברת הסחר המשותפת לממשלת נמיביה ולדה-בירס. כעיקרון, נדרשים רוכשים ללטש את יהלומי הגלם בנמיביה, ונאסר להוציאם מהמדינה אלא באישורים מיוחדים. הפעם התעורר רצון לשלוח זמנית לישראל את הגלם, ששוויו הוערך במיליוני דולרים, למטרות ניקוד - בדיקת היהלומים וסימון האופן שבו רצוי ללטשם.

לפי גרסת שטרית, לישראל נשלחה כל החבילה, במשקל 3,731 קראט - אולם בשל טעות אנוש של עובד, האישור שהתבקש והתקבל היה ליצוא 1,170 קראט בלבד. הרשויות בנמיביה לא הבחינו בטעות, וכך נחתה בישראל חבילה שבה יהלומים במשקל של יותר מפי שלושה מזה שהותר לשלוח לישראל מלכתחילה.

בישראל אמורים היו אנשי הפיקוח על היהלומים של משרד התמ"ת להבחין בטעות. שטרית טוען ש"הפקידה של LLD, שהלכה לקחת את המשלוח, סיפרה שבפיקוח אמרו לה כי המשקל הכולל של החבילה לא מתאים למשקל הסחורה הנקוב במסמכים. משהו לא נראה לפקיד, אבל הוא אמר לה 'קחי את זה'".

כך או אחרת, המשלוח הגיע למשרדי לבייב בבורסת היהלומים ברמת גן. שם, טוען שטרית, התגלתה הטעות. "אמרתי שצריך להודיע לנמיבים שקרתה טעות", הוא אומר ל-G. "ככה אני יוצא גדול, הם יראו בי צדיק. אבל נאמר לי שהוחלט להשאיר את הסחורה בישראל".

האינטרס הכלכלי ברור, אומר שטרית: "הטעות הזו הייתה מאוד טובה לחברה, כי החלום הרטוב של כולם בתחום הוא להוציא מהמדינה יהלומי גלם".

* תסביר.

"לייצר יהלומים מלוטשים זה כאב ראש גדול. אתה קונה את הגלם במזומן, ונאלץ להשכיב את הכסף כמה חודשים עד סוף העבודה. לעומת זאת, אם אתה יכול להוציא אותו בלי ללטש ולמכור אותו, יש לך מיד רווח נאה בכיס. השוק העולמי צמא לגלם, המחיר שלו מטורף".

אלא שנותרה בעיה: השארת הגלם בישראל (לנמיביה הוחזרו רק 1,170 קראט היהלומים שעליהם דווח) ייצרה מחסור במלאי של כאלפיים קראט במפעל בנמיביה. מכיוון שהמפעל נתון לביקורות הרשויות, המחסור עלול להתגלות ולעורר חשד להברחה. עו"ד מזרחי כתב לרשויות הנמיביות כיצד, לטענת מרשו, נפתרה הבעיה: "כדי לכסות על המחסור ביהלומים בנמיביה, החברה 'העבירה' לנמיביה יהלומים מלוטשים ממקור אחר, ושטרית קיבל הנחיה לכלול את היהלומים הללו במלאי של המפעל".

"המטרה הייתה שזה ייראה כאילו היהלומים האלה לוטשו במפעל, במקום היהלומים המקוריים", מספר שטרית, שמודה כי הוא מצר על כך ששיתף פעולה.

* אז למה שיתפת פעולה?

"קיבלתי הוראה, והייתי חייב להסכים. אילו היו תופסים אותי עם חוסר של גלם במפעל, זה היה המצב הכי קל לכל חברה להפיל עליי את התיק".

"השם שלך מולו הוא 'משה'"

בעיית המלאי הפכה דחופה כאשר שטרית התבשר על כך שבתחילת פברואר מתוכננת ביקורת במפעל. "בחברה חיפשו סחורה שתתאים למשקל הגלם המדובר, כדי שזה ייראה טוב", הוא מספר. "האחראי על המשלוחים הודיע, 'ביום שישי יפנה אליך אדם שיביא לך את היהלומים. השם שלך מולו הוא משה, ותשמור שטר בכיס לצורך זיהוי. הגיע היום, ואותו אדם מתקשר: 'בעשר אהיה במלון במרכז העיר'. נפגשנו, זיהיתי אותו, נתתי לו את השטר, והוא נתן לי את חבילת היהלומים".

שטרית מספר ששם את החבילה בכספת במפעל. כעבור יומיים, הוא ועובד נוסף ארזו את היהלומים לקראת יצוא. המפעל מרושת במצלמות, ופעילותם תועדה. "המטרה הייתה להוציא את המשלוח לארץ לפני שמגיעה הביקורת", מסביר שטרית. בנוסף, מאחר שהמפעל מחויב לתעד את ה"היסטוריה" של היהלומים, הוא הכין דוח "מפוברק" בנוגע ליהלומים המדוברים, והגישו לממונה עליו.

לפני הוצאת משלוח יהלומים ליצוא, יש להזמין את נציגי המשטרה והרשויות - והם הוזמנו ל-27 בינואר. "לרוב מגיעים אנשים שאני מכיר", מספר שטרית. "הפעם ראיתי שמשהו לא בסדר. הגיעו אנשים שאני לא מכיר, ויותר אנשים מהרגיל. הבנתי שהייתה הלשנה".

תחושת הבטן התממשה לאחר שמכל הקופסאות הצביעו המפקחים על אלה שבהן אופסנו היהלומים הבעייתיים. "הם שאלו, 'מאיפה הסחורה הזאת, היא לא שייכת לנמיביה'". אחד הקצינים, לפי מסמך של פרקליטי LLD, אמר שהיהלומים נראים "פחות נוצצים" ו"יותר מלוכלכים" מהשאר. 1,825 יהלומים מלוטשים במשקל 975 קראט הוחרמו במקום.

שטרית נלחץ, ולאחר שהשוטרים והפקידים עזבו, הוא נפגש לדבריו עם מנכ"ל המפעל ועדכנו באירועים. "הוא כמעט התעלף, לא ידע מה לעשות", מספר שטרית. "הבנתי שאני בבעיה. בכיר הקשור ל-LLD התקשר ממוסקבה. אמרתי, 'אני מקווה שיש מישהו מאחוריי'. הוא אמר, 'אל תדאג, כולם מאחוריך'".

* לא חששתם מהאזנות סתר?

"במצב כזה אתה מאבד הכרה. כשהייתי בבית התקשר בכיר ב-LLD ואמר, 'אתה חייב לצאת מהמדינה במיידי'. אמרתי לו, 'אם אני יוצא מפה זו הודאה באשמה'. הוא אמר, 'אתה יוצא, וגם אם תופסים אותך אתה עומד על זה שהסחורה לוטשה במפעל'. היה ערב. שדה התעופה עמד להיסגר. הוא אמר, 'סע לגבול'. נמיביה מדינה ענקית. אמרתי, 'אתה מטורף, עד שאגיע אולי יעצרו אותי'. הזמנו טיסה לבוקר".

למחרת המריא שטרית בדרך לישראל. לטענת שטרית, הוא "הוברח מנמיביה", בשל חשש החברה מגילוי האמת לגבי האירוע.

לבייב מאשים בגניבה

זמן קצר לאחר שהגיע ארצה, לטענתו, זומן שטרית לישיבה במשרדי הקבוצה. "סיפרתי מה קרה", הוא אומר. "אמרו לי, 'אנחנו נודיע שסרחת ונעלמת, התפטרת, לא יודעים איפה אתה. תיעלם עד שנפתור את הבעיה'. לא אמרתי כן ולא אמרתי לא. אמרתי, 'נראה מה יהיה'".

שטרית טוען שהתבקש להחליף טלפונים, לא ליצור קשר עם איש, ובהמשך גם לא להגיע למשרדים. מכאן הלכו היחסים בין שטרית להנהלה והתדרדרו. הוא נשלח לבצע עבודות שונות בארמניה, ובהמשך ברוסיה, אך "הרגשתי שמנדים אותי ושמסתירים ממני דברים".

מסמכים שהגיעו לידי G מלמדים שלא בכדי. בפברואר שלחו פרקליטי LLD מכתב לרשויות הנמיביות, המפרט את תוצאותיה של בדיקה פנימית שביצעה החברה בנוגע לאירוע - שהנן שונות בתכלית מגרסת שטרית. במכתב נטען כי כלל לא הייתה אי-התאמה בין תעודת היצוא לבין המשלוח - התעודה אישרה יצוא 1,170 קראט, וזה בדיוק מה שהיה בחבילה שיוצאה לישראל ובהמשך הוחזרה לנמיביה.

לא סביר, נטען, שגם הרשויות הנמיביות וגם הפיקוח בישראל "יבצעו את אותה טעות". שטרית, נטען במכתב, זיהה הזדמנות להונות את החברה כשהאחראי על המשלוחים סבר בטעות שבחבילה לישראל נשלחו כאלפיים קראט מיותרים. הוא לקח את אותם אלפיים קראט, וליטשם לכדי 1,825 יהלומים "שאותם התכוון לגנוב מ-LLD".

גרסה זו מעלה תהיות מספר: ראשית, שלושה חודשים מאוחר יותר, בחודש מאי, כתב עו"ד יצחק פורן מטעם LLD לפרקליטו הנוסף של שטרית, עו"ד דוד טימסית: "לא זכור לי שמרשך הואשם בהאשמה כלשהי".

שנית, מסמכי המשלוח של היהלומים מלמדים כי משקלה הכולל של החבילה, שלטענת LLD הכילה 1,170 קראט בלבד, היה 1.44 קילוגרמים. 1,170 קראט הם שווי ערך ל-234 גרמים, וגם כשמביאים בחשבון שהמשקל הכולל של החבילה תמיד יהיה גדול מסך משקל היהלומים, הרי שכאן מדובר בפער משמעותי.

במכתב ששלח עו"ד מזרחי לרשויות בנמיביה נטען שההאשמה כי שטרית ליטש את היהלומים שבמחלוקת היא "אבסורדית ולא מציאותית", שכן אדם אחד אינו יכול ללטש יהלומים כה רבים בזמן כה קצר - מה גם ששטרית אינו יודע ללטש יהלומים (מומחי יהלומים הסבירו ל-G שקצב הליטוש תלוי בסוג היהלומים). שטרית מוסיף: "חשבתי שיאשימו אותי בתקלות. נדהמתי לגלות שמאשימים אותי בגניבה; לכך לעולם לא הייתי מסכים".

אולם הקושי המרכזי בגרסת LLD נעוץ בטענתה בפני הרשויות בנמיביה, שלפיה מאז ששטרית עזב לישראל בעקבות החרמת היהלומים, "כל ניסיונות הנהלת LLD ליצור עמו קשר נכשלו". לטענת שטרית, כאמור, הוא נפגש עם בכירי החברה כשנחת בישראל, עמד איתם בקשר רציף, ואף קיבל משכורת עד לאחרונה.

עוד טוען שטרית, כי לאחר מכתב ששלח עורך דינו לאנשי לבייב בחודש אפריל, יצרה עמו קשר טלפוני אשתו של הטייקון, אולגה: "היא אמרה, 'שמעתי שיש בעיה ואתה מפחד - אני רוצה לשלוח אותך לרב שיפתח בספר ויגיד לך הכול'".

מידע תמורת חסינות?

עו"ד מזרחי כתב לרשויות הנמיביות ששטרית "המום ונרעש מההאשמות השקריות והבלתי מבוססות שהועלו נגדו... מטרתן לפטור את החברה, בעליה ומנהליה מאחריות למה שהתרחש... בישראל זוהי עבירה פלילית לגרום לעד מרכזי בחקירה לחמוק מתשאול בחקירה וכך להתערב בחקירה, ובאותו זמן לשלם לאותו עד משכורת כדי לשמור אותו רחוק מהחוקרים, ובאותו זמן לתת לחוקרים ולרשויות גרסה שגויה של העובדות, מעוצבת ספציפית כדי להפליל את אותו עד".

LLD מנסה בינתיים לשחרר את היהלומים שהוחרמו בטענה שהם רכושה. המשטרה השיבה לפרקליטיה שהיהלומים נשלחו לאנליזה שממתינים לתוצאותיה, וש"יש לנו קייס מוצדק לחקור". שטרית, מצדו, הציע לחוקרים עסקה: מידע תמורת חסינות. הוא טרם נענה.

"אתה יודע למה אני כועס?", מסכם שטרית. "22 שנה הייתי מחוץ לבית. עבדתי עבור לבייב בכל מיני מקומות בעולם. המשפחה לא ידעה מה אני עושה. זה לא מקום עבודה רגיל. הייתי בן בית בחברה, הייתי בשמחות של לבייב. לא ציפיתי ליחס כזה. ציפיתי שבמצב שנוצר הם יספרו לי את כל האמת מההתחלה ועד הסוף. בלי להסתיר, ובלי לשקר".

דוברת קבוצת לבייב מסרה בתגובה כי ידוע לקבוצה על החקירה המתנהלת בנמיביה. "קבוצת לבייב בוחרת שלא להגיב בשלב זה לטענות שהועלו, בין היתר על מנת שלא להפריע לעבודת המשטרה הנמצאת בעיצומה", נמסר.

"בקבוצת לבייב מאמינים ובטוחים כי מניעיהם של אותם הגורמים שחברו במטרה לפגוע בשמה הטוב של קבוצת לבייב ובעומד בראשה יתבררו".

ממשטרת נמיביה נמסר: "איננו יכולים להגיב על הנושא, שנמצא תחת חקירה".

11

itay@globes.co.il

עוד כתבות

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

שר האנרגיה אלי כהן. פוסט ברשת איקס, 12.11.26 / צילום: איל יצהר

תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה

ההסכם הימי עם לבנון כלל העברת שטח ריבוני? הטענה הזאת חוזרת פעם אחר פעם, אבל היא לא הפכה לנכונה ● בדקנו שוב את המפות ואת פסקי הדין ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד