"אני ממש לא יודע מה לומר", "יש אי-ודאות גדולה מאוד בנושא", "לא ברור לי עדיין מה הרציונל שעומד מאחורי החוק" - אלו הן רק חלק מהתשובות המככבות כיום אצל מנהלים בכירים, כששואלים אותם - מה דעתםכם על הצעת החוק של סילבן שלום, להאריך את סוף השבוע בישראל ליום ראשון?
"רוב ההנהלות וגם ההנהלה שלנו", מסביר דובר של אחד הארגונים העסקיים המובילים במשק, "יושבות על הגדר בעניין זה, כיוון שברור להן שלהצעת החוק של סילבן שלום יש אפקטים פסיכולוגיים גדולים הרבה יותר מעבר לכלכלה ולמתמטיקה הפשוטה של החלפת שעת עבודה אחת בשעת עבודה אחרת או יום עבודה אחד ביום עבודה אחר. אי-אפשר 'לנצח' כאן במדדים רציונליים. כולנו הרי מבינים שלמשוואה הזו נכנסים הפעם פרמטרים מעולמות אחרים לא-עסקיים כמו פסיכולוגיה, דת, מסורת וחינוך".
האם הסתייגות בנוסח הזה שאנחנו מזהים אצל מנהלים לגבי הצעת החוק של סילבן שלום נובעת מהתנגדות רגילה לשינויים? כנראה שלא. שלא לציטוט מסכימים לומר אנשי עסקים ומנכ"לים, כי הדבר שהכי מטריד אותם בחוק סוף שבוע ארוך הוא האיום שלו על הצניחה בתפוקות העובדים.
"זה נחמד שסילבן שלום רוצה להוסיף יום משפחה או יום רגיעה", אמר בעילום שם אחד המנכ"לים, "אבל לא ברור לי עד עכשיו מה בדיוק הולך לצאת לנו מזה". מה בדיוק הולך לצאת לנו מזה? יעקב שיינין, גיל אדמוני, משה גאון ושרגא ברוש - ארבעה מנהלים מובילים במשק הישראלי - מנסים לעמוד על החסרונות והיתרונות שמקופלים בתוך הצעת החוק של סילבן שלום.
"יום מנוחה נוסף יעלה למדינה כסף, והעלויות יתגלגלו עלינו"
ליעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים, ברור שכשלוקחים יום עבודה ומחליפים אותו בפחות, מישהו יצטרך לשלם על זה - ואלה לא יהיו האמריקנים
"להצעת החוק של שלום צריך להתייחס באמות מידה כלכליות של עלות מול תועלת. ברור לחלוטין, שלהארכת סוף השבוע בארץ תהיה עלות כי לוקחים יום עבודה שלם ומחליפים אותו בפחות מיום עבודה. במקביל, שלום מציע להאריך את יום העבודה הרגיל בחצי שעה נוספת, ובהקשר זה עולות השאלות - מה בדיוק תהיה היעילות כי התפוקה השולית תהיה קטנה אחרי 8.5 שעות. קרי, אני מניח שהעלות של החוק לא תהיה זניחה, אם כי קשה בנקודת הזמן הנוכחית לאמוד אותה".
העובדים: ישלמו על זה
"גם התועלת, שמתבטאת במנוחת העובדים יום נוסף בשבוע, קשה מאוד לכימות ולהערכה, אבל ברור לי שהיא לא חינמית: היא תעלה למדינה כסף, ובסופו של יום תתגלגל באופן כזה או אחר על כל אחת ואחד מאיתנו. הרי מי ישלם את העלות הזו? האמריקנים? אם כן, הייתי מסכים שהחוק יעבור כבר היום. אי-הוודאות הזו משתקפת בשטח. אם ניקח עכשיו עובד מזדמן ברחוב, נעשה עליו 'קבוצת מיקוד' ונשאל אותו: 'האם שווה לך לשלם על יום החופש נוסף ביום ראשון וכמה?', רוב האנשים יגמגמו ולא ישיבו מענה ברור וחד - פשוט כי הם לא יודעים לכמת את התועלת".
המעסיקים: התפוקה תרד
"מנקודת המבט של המעסיקים, המנכ"לים ואנשי העסקים, השאלה שצריכה להישאל היא 'בכמה תרד התפוקה', וגם כאן התשובות הן בגדר אומדן גס עם פוטנציאל גדול לטעויות בסטייה. צריך להבין שהחישובים במקרה של שינוי שבוע העבודה סבוכים מאוד: זה לא שהמדינה מציבה רמזור בצומת, מגלה ששגתה, חוזרת בה ולא קורה שום דבר. אם הצעת החוק תעבור - היישום שלה כבר אינו הפיך. הכול ישתנה בעקבותיה: הרגלי החיים, הרגלי הפנאי, הייצור, הבילוי והרגלי הצריכה.
"ראינו באחרונה ששינוי קווי התחבורה הציבורית העלה ביקורת אדירה מהשטח. האם המעבר מתכנון קו בודד לתכנון רשת מתבקש, ראוי ונכון אחרי 60 שנות קיום? בוודאי. עם זאת, המעבר הזה הטריף את דעתם של האזרחים, הקשה עליהם ולא בכדי הוליד הרבה צעקות ורעש. אבל השינוי בקווי האוטובוס הוא 'ילד קטן' לעומת שינוי שבוע העבודה. במקרה זה אנשים עלולים ממש לצאת 'פסיכיים', כי השינוי הפעם יהיה דרמטי בכל רובדי החיים, ועל כן בתוך חישובי העלות של החוק החדש חובה לשקלל גם את תקופת ההתאמה וההטמעה שתארך מספר שנים לפחות.
"דבר נוסף. שינויים מהסוג הזה בשבוע העבודה לא ניתנים ליישום במתינות ובהדרגה ברוח של ניסוי וטעייה. אתה חייב לעשות אותם בבת אחת, כשהמשמעות היא מחיר טעות יקר מאוד. מסיבה זו, בחישוב הכלכלי של הצעת החוק נדרשים ניתוחי רגישות והרבה תרחישי What if. יתר-על-כן, אם בסופו של יום יוחלט להעביר את השינוי אבל אחר זמן מה יתברר כי שגינו ונאלץ להחזיר את המצב לקדמותו, הרי שהנסיגה תהיה יקרה מאוד. ההמלצה שלי היא לא להעז ליישם את הצעת החוק בלי לבדוק עד הקצה וברזולוציות גבוהות, מה יהיו העלויות והאם הן באמת מצדיקות את התועלת שנפיק ממנו".
"הבעיה שהתרגלנו לחופשה ביום ו', עם קדושת השבת שבפתחו"
לדעת משה גאון, יו"ר גאון אחזקות, העובדים אמנם יתרגלו בקלות לקחת חופשה ביום ראשון, אבל יהיה להם קשה לחזור לעבוד בימי שישי
"הבעיה המרכזית בהצעת החוק של שלום היא אי-הוודאות. אתה לא יודע להעריך את השינוי ואת השלכותיו על שוק העבודה בישראל, כאשר ללא ספק מדובר בשינוי תרבותי ועסקי אדיר. אתה צריך להרגיל את העובדים לחזור לעבוד בימי שישי, לאחר שהם כבר התרגלו לא לעבוד בו, ולהחיל חופשה בימי ראשון. התרחיש הגרוע הוא שהעובדים יתרגלו בקלות לקחת את יום ראשון כיום חופשה, אבל יהיה להם קשה לחזור לעבוד בימי שישי והוא יתגלה עם הזמן כיום עבודה לא פרודוקטיבי".
העובדים: התנגשות עם התרבות המקומית
- מה לגבי התועלות של סוף שבוע ארוך וההתאמה של שבוע העבודה הישראלי לעולמי?
"אני סבור שהרעיון בהצעת החוק של סילבן שלום טוב בבסיסו. לקחת את המבנה של שבוע העבודה בעולם ולהחיל אותו בארץ, עולה בקו אחד עם מגמת הגלובליזציה שמתחזקת. הבעיה המרכזית היא תרבותית. ליתר דיוק, זהו רעיון טוב שמתנגש מול תרבות מקומית שלא תהיה מסוגלת לעכל אותו.
"אגב, אני לא חושב שהתועלת בחוק הזה מונחת ברמת ה-Well being של האזרח. העובד הישראלי התרגל לקחת את יום שישי, עם קדושת השבת שבפתחו, כיום חופשה, ולא ישנה לו אם היום החופשי הנוסף יהיה דווקא יום ראשון. יש אמנם טענה שיום ראשון יגדיל את סל הקניות, אבל שוכחים כי בימי שישי - שיוגדרו כימי עבודה - אנשים יקנו פחות, כך שהרווח הזה מתקזז".
המעסיקים: ייאלצו לשלם את מחיר השינוי
"קשה לי להעריך בנקודת הזו האם הרעיון חיובי עבור המשק, אבל דבר אחד ברור לי: חובה עלינו לבחון כיצד ניתן להוריד את רמות הסיכון שבהחלתו. אין ספק שייקחו שלוש-ארבע שנים להרגיל את התעשייה לסדר היום החדש ובתקופת ההטמעה וההתאמה הזאת מי שישלם את המחיר הם התעשיינים והמפעלים. רק בתוך ארבע שנים נדע אם זה היה מהלך נכון. לפיכך, הדרך הנכונה להחיל את החוק הזה היא לבצע אותו ברמה של בטא-סייט.
"ההמלצה שלי היא לערוך תיאום עם התאחדות התעשיינים ולערוך פיילוטים בצורה מוגבלת על מספר ענפים ובמספר מפעלים מצומצם. רק אחרי שנה-וחצי-שנתיים נוכל לבחון את השינוי בתפוקות, ובהתאם לממצאים לקבל החלטה אם ללכת על מהלך כולל בכל הארץ".
"בגלל ההיבט התרבותי, העובדים יהיו גדושים בתירוצי היעדרויות"
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, חושב שצריך להרפות מהמתמטיקה של החלפת שעות בשעות, כי ברור לגמרי שיום ו' יהיה אפקטיבי פחות
"אחד היתרונות של הצעת החוק לסוף שבוע ארוך הוא הסנכרון שייווצר עם 'עמי העולם'. נכון להיום, אצלנו עובדים בימי ראשון ואצלם סגור, כאשר הם עובדים בימי שישי ואצלנו העבודה חלקית, כך שהרבה יצואנים משאירים היום את העסקים שלהם פתוחים גם בימי שישי - כדי להסתנכרן עם הפרטנרים שלהם בחו"ל".
המעסיקים: ירידה משמעותית בתפוקות
"אם יעבור החוק צפויה לו אמנם תועלת בהיבט של מסחר ותיירות פנים, בגלל ריבוי הקניות שיגיע מהמגזר הדתי. עם זאת, להצעת החוק הזו יש צד קשה שלא ניתן בשום פנים ואופן להתעלם ממנו, וספק גדול אם ניתן יהיה בכלל לפתור אותו - כאשר הבעיה המרכזית היא ירידה משמעותית של תפוקות העובדים בתעשייה.
"אני לא מאמין שאת יום העבודה ביום ראשון ניתן להחליף ביום העבודה של יום שישי. פשוט מאוד, מפני שהישראלים התרגלו כבר לא לעבוד בימי שישי ויהיה קשה מאוד לנסות להחזיר אותם לעבוד ביום הזה באופן מלא ואיכותי.
"גם אם בהגדרה ישראל אינה מדינה דתית, זוהי עדיין מדינה מסורתית עם נוהג קולקטיבי של ארוחות שבת משפחתיות שהכנתן נופלת על ימי שישי. בנוסף לכך, העברת החוק תחייב שינוי במערך החינוך, כאשר בתי הספר יצטרכו לפעול עד שעה 14:00 בצהריים.
"במילים אחרות, אם החוק הזה יעבור הוא יעשה שינוי מהותי באורח החיים של כולנו, אבל פגיעתו המהותית תהיה בתפוקות של התעשייה.
העובדים: ייעדרו רבות בגלל המסורת
"בהקשר זה אנחנו צריכים להרפות מהמתמטיקה הפשטנית של החלפת שעות בשעות. ברור לגמרי שמחצית השעה הנוספת שתתווסף ליום העבודה במהלך ימות השבוע תהיה פחות אפקטיבית. אבל הבעיה המרכזית בעיניי לא מונחת שם אלא בעיקר ביעילות של יום שישי.
"בגלל ההיבט התרבותי, ימי שישי יהיו גדושים בתירוצי עובדים, פתקאות מרופאים, והיעדרויות ובל נשכח כי התעשייה לא יכולה לספוג היעדרויות מרובות של עובדים כי זה הורס את כל השרשרת".
"יום אחד החליטו שיום ו' יהפוך לשבתון, והכלכלה לא שקעה"
גיל אדמוני, איש עסקים והמנכ"ל היוצא של דלתא, לא חושב שיש פה 'אישיו'. חברות שיגלו כי השינוי לא טוב עבורם פשוט יעשו לעצמן תיקונים
"אי-אפשר להתעלם מעובדת היסוד שישראל היא מדינה יהודית שבה יום שישי (כהכנה לשבת) יהיה לנצח יום עבודה קצר. קבלת שבת בארץ, עם האווירה המיוחדת של השעות שלפני, נעשית לעולם בסביבות השעה ארבע, לא משנה אם מדובר בחורף או בקיץ. יש כאן עניין תרבותי, התנהגותי, פסיכולוגי, מסורתי ודתי, כך שאי-אפשר באמת להחליף את יום שישי עם יום ראשון. המשמעות היא שהצעת החוק הזו תקצר בעצם את שבוע העבודה.
"האם זה ישפיע לרעה? להערכתי ההשלכה תהיה דיפרנציאלית על ענפים שונים במשק: בתחומי הקמעונאות, המסעדות, הקניונים, בתי הקולנוע, פרקי השעשועים, הגנים הציבוריים וכיו"ב יחול שיפור: יום שבתון נוסף ייסחב גם את הציבור הדתי, שהיום מנוע מלבלות שם ביום שבת. לעומתן, חברות יצרניות עלולות להיפגע פשוט כיוון שכמות השעות של העובדים תקטן.
העובדים: איכות חייהם תשתפר כמו בעולם המערבי
"אם מסתכלים על התועלת של החוק, היא מתמקדת בעיקר במישור האנושי. ישראל היא אכן אחת המדינות המערביות שעובדים בה הרבה שעות בחודש. בעולם המערבי, בעיקר באירופה, יש היום מגמה מתחזקת לצמצם את שעות העבודה, לקדש תפיסת עולם ש'החיים הם החשובים', ולהעלות על נס ערך של איזון חיים-עבודה. אצלנו במדינה יש תרבות של טוטאליות בעבודה, כך שהרווח של הצעת החוק הזו מתרכז בעיקר ברמת איכות החיים של האדם הממוצע.
המעסיקים: יעשו לעצמם תיקון ויבנו מנגנוני פיצוי
"בהיבט המסחרי, אני לא רואה בטווח הקצר איפה מונח הרווח, אם כי אני מאמין שבטווח הארוך סוף שבוע ארוך לא יחולל הפסד גדול.
- אינך מוטרד מכך שהשינוי ותקופת ההטמעה הארוכה שלו תייצר הפסדים?
"אני לא חושב שזה ה'אישיו'. הרי עד לא מכבר עבדנו כולנו גם בימי שישי. יום אחד החליטו שיום שישי יהפוך לשבתון, ולא ראינו כתוצאה מכך שקיעה אדירה בכלכלה. להיפך. המשק צמח והחיים השתפרו.
"אומר זאת כך, השינוי של שלום לא מעורר בי אופוריה, אבל גם לא תחושה אפוקליפטית. טיבה של אבולוציה כלכלית לבנות עם הזמן מנגנוני פיצוי על הפסדים: חברות תעשייתיות שיגלו שהשינוי הזה לא היה טוב עבורם מבחינה מסחרית, בוודאי יעשו לעצמן תיקונים דרך הנהגת משמרות, כוננויות ותורנויות יום ראשון. עם זאת, אני לגמרי מבין מנכ"לים ואנשי עסקים שמוטרדים מהרפורמה המוצעת: מנכ"ל שלוקחים לו בפועל חצי יום עבודה ובמקביל הוא צריך לייצר את אותן תפוקות מול בעלי המניות, חווה באופן טבעי חוויה מלחיצה, בלשון המעטה.
"ממש לא ברור עד כמה תוספת חצי השעה בימי העבודה הרגילים ממשית. גם האפקטיביות של עבודה ביום שישי מוטלת בספק. ניקח לדוגמה את ערבי החג, שבהם אמורים לעבוד עד שתיים, ונראה מה קורה. הרי באופן אמפירי הארגון מתרוקן כבר ב-12:00. בקיצור, מנקודת מבטו של מנכ"ל, אם יורד לו חצי יום עבודה בשבוע, ההיערכות לשינוי בשבוע העבודה ממש לא פשוטה".