גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד ראש הממשלה, יום ראשון, 30 בינואר. האירוע: ישיבת הממשלה השבועית. על הפרק: דיון במשבר במשק המים. בכניסה לחדר הישיבות ממתין לשרים גבר מגודל ומשופם. "אחי, אני צריך היום את עזרתך", הוא לוחש לאחד מהם. לשני מושיט יד ללחיצה, לשלישי טופח על השכם. "למדתי מילה חדשה בעברית: 'אחי", יספר אחר-כך יו"ר מקורות אלכס ויז'ניצר למכרים. לפחות שר אחד ויז'ניצר לא היה צריך להתאמץ לשכנע: מנהיג מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הוא חבר אישי קרוב - עובדה שנתנה לו יתרון לא קטן בקרב מול האוצר על קולותיהם של שרי הממשלה.

יו"ר חברת המים הלאומית אינו אוהב שמזכירים לו כיצד שיחר על הפתחים באותה ישיבה הרת גורל, אבל בתוצאה שהשיגה ההשתדלות שלו הוא גאה ועוד איך: הממשלה הכריעה לטובת מקורות ובניגוד לעמדת האוצר, וכפתה עליו למעשה לתת אור ירוק למקורות להתחיל בהקמת מתקן התפלה גדול באשדוד, שיהיה מסוגל לספק מי שתייה ליותר ממיליון איש.

זה קרה לאחר עיכוב של יותר משנה באישור המתקן, בנימוק שמקורות אינה מסוגלת להתחייב למחיר שמשרד האוצר קבע לה. לפני החלטת הממשלה אמרו באוצר שלא משנה כמה נמוך מקורות תסכים לרדת במחיר, אסור לתת לה לבנות את המתקן.

אחרי ההחלטה נשמעה נימה אחרת. "יש לנו עדיין ספקות לגבי מקורות, אבל עם ויז'ניצר אנחנו מאמינים שהם יצליחו", אומר בכיר באוצר. ולא בכדי: בשבע השנים שבהן ניהל את מע"צ צבר ויז'ניצר מוניטין של בולדוזר ושל איש ביצוע מהמדרגה הראשונה.

את המאבק על המתקן באשדוד ויז'ניצר ניהל כמו שהוא יודע. בכל הכוח. תשאלו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא אייל גבאי. ויז'ניצר פוצץ אצלו ישיבה רבת משתתפים אחרי שהבין שגבאי סגר מאחורי גבו דיל עם האוצר. לאחר מכן נדהמו ראשי האוצר לקרוא ב"גלובס" שמקורות מכינה נגדם תביעות אישיות בגלל עיכוב הפרויקט החיוני. זה היה בתגובה למכתב ששלחו הממונה על התקציבים אודי ניסן והחשב הכללי שוקי אורן לגבאי, שבו קריאה לבטל את זכייתה של מקורות בפרויקט ולהוציא אותו מחדש למכרז.

"מאשימים אותי שאני ברוטלי", אומר ויז'ניצר, "אבל האמת היא שאני פשוט לא בברנז'ה שלהם, של התן וקח".

מעניין שהאנשים שאיתם התעמת בחודשים האחרונים - אודי ניסן, שוקי אורן ואייל גבאי - שלושתם כבר לא בתפקיד או בדרך החוצה.

"טוב, זה בגלל שהם הרגיזו את הרבנים שלי", אומר ויז'ניצר בצחוק כשהוא מפנה יד לעבר התמונות התלויות על קיר הלשכה שמאחוריו: האדמו"ר מויז'ניץ שלויז'ניצר מיוחסת אליו קרבת משפחה, והרב דוד אבוחצירא, המקובל מנהריה.

הקשר של ויז'ניצר לדת מתבטא גם בשיעור גמרא יומי שהוא לומד בשנים האחרונות אצל הרב דוד חיים קובלסקי, מורה פופולארי בקהילייה העסקית. כשהוא נשאל מה מושך אותו בשיעורי הדת ויז'ניצר מדבר על אהבה אמיתית, למרות שמבחינת אורחות חייו הוא מגדיר את עצמו "מסורתי" במובן הגמיש של המילה.

השכן אביגדור ליברמן

ויז'ניצר גדל בברית המועצות בסביבה רווית אנטישמיות. הוא עלה לארץ עם בני משפחתו ב-1974 בגיל 21. הכתובת הראשונה שלו בישראל הייתה ברחוב רובינשטיין ביפו. כמה קומות מעליו גר עולה חדש אחר - אביגדור ליברמן. מאז השניים לא נפרדים.

את העבודה הראשונה שלו כמודד בבסיסי צה"ל בסיני עשה במהלך לימודי ההנדסה בטכניון. אחרי שעבד מספר שנים כמהנדס שכיר פתח משרד לעבודות הנדסה עם שותף. במשך 12 שנים הרוויח "פי כמה ממשכורת של מנכ"ל בחברה ממשלתית", אבל ליברמן והכמיהה "להזיז דברים" הובילו אותו לשירות הציבורי.

ליברמן, אז שר התשתיות, מינה אותו לראש מינהל הביוב הארצי במשרד התשתיות ולאחר מכן למנכ"ל מע"צ. הקדנציה של ויז'ניצר שם הפכה להיסטורית. הוא ניהל את המאבק לסגירת החברה הישנה, המסואבת והמושמצת והקים במקומה חברה חדשה, רזה, יעילה ושרירית. בדרך הסתבך בעימותים עם ועד העובדים וספג איומים מקבלנים. לאחרונה פורסם כי מע"צ שכרה בתקופתו של ויז'ניצר יועצים חיצוניים המקורבים לליברמן. במע"צ טוענים שהיועצים נבחרו בתום הליכי מכרז פומביים ושוויוניים. אבל הצלחת המהלך של סגירתה של מע"צ ופתיחתה מחדש איננה נתונה לויכוח: היא הפכה למודל עבור חברות כושלות אחרות כמו רכבת ישראל.

הגעתו של ויז'ניצר למקורות עוררה לא מעט ציפיות לרה-ארגון בסגנון מע"צ, אבל הוא מתעקש שרפורמה בחברה אינה עומדת "לפי שעה" על הפרק. "כשהגעתי אמרו, 'הוא קודם כל יפטר אנשים'. אין לי שום עניין לפטר אנשים. יש לי כאן עניין לחזק את הגוף הזה על-ידי התנהלות נכונה. זו לא חוכמה להתחיל לסגור גופים במשק. צריך להפריט, אבל בחוכמה".

בינתיים עזבו את מקורות המנכ"ל עידו רוזוליו, מנכ"ל מקורות ייזום גיורא גוטמן, ושלושה בכירים נוספים. במקומם מונו לאחרונה שמעון בן-חמו (למנכ"ל מקורות) ועופר לאופמן (למנכ"ל מקורות ייזום).

להתרגל למצב של חיסכון

משרת חלומותיו של ויז'ניצר דווקא איננה קשורה למים במישרין. לו יכול היה לבחור לעצמו ג'וב, הוא היה מקים אי תשתיות בים או שדה תעופה מול חוף תל אביב. חלום אחר שלו הוא "לעשות סדר" בנגב - לפנות אוכלוסייה בדואית משטחים שנמצאים בבעלות המדינה ולהעביר את בסיסי צה"ל לדרום. בינתיים הוא נמצא במקורות ומעיד על עצמו שאינו משתעמם לרגע.

תחום המים סיפק בשנה האחרונה לא מעט כותרות, חלקן מפתיעות. אחרי שבשנתיים האחרונות ספגנו מס בצורת ואין ספור אזהרות וקמפיינים מפחידים על התייבשותה הקרובה של ישראל, הכריז יו"ר רשות המים אורי שני שמשבר המים הסתיים.

מה דעתך על ההצהרה הזו של שני?

"חסרים לנו 1.5 מיליארד קוב מים, אז איך אפשר לומר שהמשבר נגמר? הוא (שני) ישב איתנו עם השר (עוזי לנדאו, שר התשתיות) ואמר שחסרים מים ואז הוא משנה את דעתו תוך שתי דקות. אורי גרם נזק בשני כיוונים: פעם ראשונה - תרבותי. עם ישראל צריך להתרגל למצב של חיסכון, עם הסברה בבתי הספר בגני הילדים. דבר שני: אתה פרופסור, אתה מתודולוג - בוא ניצמד למדיניות מסוימת. אני מבקש ממומחים ומפוליטיקאים בואו לא נשנה תוכניות מאה פעמים ביום".

אז בוא נשנה קצת את השאלה, האם סופו של המשבר כבר נראה באופק?

"עד 2013 יהיה גירעון של 300 מיליון קוב. בשנתיים הקרובות אנחנו צופים בצורת קשה. אני גם לא רואה את הצריכה הביתית משתנה באופן משמעותי, למרות הקמפיינים. מהנתונים שלנו, יש תזוזות של 3% לפה, 2% לשם. מה שכן קורה זה השפעות חיוביות בתחום החקלאות.

"בשלב הראשון אנחנו צריכים להתאזן מבחינת הגירעון במשק המים. זה יקרה כשנשלים את הקמת 'חמשת המוסקטרים' (מתקני ההתפלה). ב-2013 מים מותפלים יספקו מעל 60% מתצרוכת מי השתייה. אם נגיע ליעד הזה, מ-2014 נתחיל בשלב השני, שזה לשקם את מאגרי המים הטבעיים. צריך לנקות את אקוויפר ההר. הוא מזוהם היום על-ידי האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. אם הכול ילך לפי התוכניות, ב-2020 נוכל להתחיל בשלב השלישי, שזה לייצא מים".

ישראל תייצא מים?

"אם היו מממשים בזמן את ההחלטה שליברמן קיבל כשר התשתיות ב-2004 היו לנו חמישה מתקני התפלה פעילים והיינו יכולים כבר היום למכור מים לשכנים".

אלא שהמציאות בשטח עדיין אינה משתנה בקצב שויז'ניצר היה רוצה. בנייתו של מתקן ההתפלה באשדוד עדיין לא החלה, למרות החלטת הממשלה בינואר והתקפלות האוצר. עיכובים ביורוקרטיים של הרגע האחרון מעכבים את החתימה על הסכם ה-BOT שיאפשר לקבלן ההקמה (קבוצה משותפת של מנרב הנדסה ו-Sadyt הספרדית) לעלות עם הדחפורים על הקרקע. במקורות מעריכים כי כל שנה של עיכוב בהקמת המתקן גורמת למשק נזק כספי של כ-2 מיליארד שקלים.

תעמדו בלוחות הזמנים ובמחירים שנקבעו?

"שנתיים זה לא הרבה זמן. בהנחה שכולם יעמדו בלוחות הזמנים כפי שהתחייבו, בסוף 2013 אנחנו מפעילים את המתקן. את מתקן ההתפלה הראשון מקורות הקימה לפני 40 שנה. היום אנחנו מקימים מתקן התפלה בקפריסין. אז אולי מקורות הייתה קצת נאיבית, אבל הצוות שלנו בתחום מתקני ההתפלה הוא הכי חזק בשוק הישראלי ובין החזקים בעולם. אני בטוח ומשוכנע שנצליח להקים מתקן לתפארת".

אתה מאמין שעכשיו האוצר ייתן לך לרוץ?

"אני מקווה שההיגיון, השכל והמקצועיות יתעלו מעל הדברים האחרים. עברנו דרך קשה ונלחמנו מול הכי קשים והכי כבדים, אבל הוכחנו שעם נחישות ורצון אפשר לנצח".

אתה רומז לכך שגם גורמים פרטיים עמדו מאחורי המאבק נגדכם?

"אני משוכנע בכך. אין לי ספק שהיו גורמים מהשוק הפרטי שניסו לעכב את הפרויקט שלנו. בשוק הזה אין התמודדות ג'נטלמנית כמו אולי בשוק ה-IT. פה אנחנו מדברים על עבודות עפר".

יריבתה הגדולה של מקורות בתחום ההתפלה היא חברת IDE, הנחשבת למובילה בתחום. IDE, בבעלות קבוצת דלק והחברה לישראל, היא בעלת שליטה בזכייניות המפעילות את שלושת מתקני ההתפלה הגדולים הפעילים כיום בישראל ומעולם לא הסתירה את התנגדותה למתן הזיכיון להקמת המתקן באשדוד למקורות ללא מכרז.

ויז'ניצר ומקורות לא נשארו חייבים. הקו שלהם נגד IDE היה שהחברה הופכת בגיבוי האוצר למונופול התפלת מים שיוכל בעתיד לסחוט את המדינה. בדרך תפסה מקורות טרמפ על החשש מהשפעתם הגוברת של בעלי ההון המרכזיים בארץ, ודאגה להזכיר שוב ושוב מיהם בעלי השליטה ב-IDE (יצחק תשובה ועידן עופר).

"אני שמח שהאינטרס הציבורי ניצח את הטייקונים", אומר ויז'ניצר. "כל הזמן טענו בוועדות הכנסת שאסור ליצור ריכוזיות מוחלטת במשק המים המותפלים וכי יש למנוע יצירת מונופול פרטי אנכי שישלוט גם על המים, האנרגיה והגז".

צריך להפריט - אבל בחוכמה

מקורות, חברת המים הלאומית, מספקת כ-80% ממי השתייה של תושבי ישראל, בין היתר באמצעות המוביל הארצי שאותו היא מפעילה. מקורות גם מטפלת ב-40% מהשפכים במדינה, משיבה כ-60% ממי הקולחים לחקלאות ומפעילה כ-3,000 מתקני שאיבה, סינון, התפלה ובקרה ברחבי הארץ. ההשוואה המתבקשת היא בין מקורות לחברת החשמל - שתיהן מונופולים ממשלתיים בתחום התשתיות שהאוצר מנסה לפרק כבר שנים בהצלחה מוגבלת. לצד הדמיון יש גם הבדלים גדולים, למשל בתחום היציבות הפיננסית ודירוג האשראי. אבל הגיל נותן כנראה את אותותיו: בשנים האחרונות סובלת מקורות מתדמית של דינוזאור שזקוק לניעור רציני.

"התדמית של מקורות היא מצד אנשים שלא מכירים את הארגון הזה פנימה", אומר ויז'ניצר. "יש מקום להתייעל, אבל התדמית מוטעית. אני לא בטוח שבישראל יודעים עד כמה אנחנו מוערכים בעולם. מבחינת מחקר ופיתוח אנחנו בעשירייה הראשונה בתחומים כמו ביטחון מים, פיזי וביוכימי, שיטות שליטה ואספקה, התפלות, אספקת קולחין וטיהור שפכים. אני שנה בתפקיד ואני טוען באחריות מלאה שמקורות כחברה לאומית למים היא דוגמה של חברה ממשלתית לתפארת מדינת ישראל ומקורות ייזום לצורך העניין, היא זרוע שיווקית שיכולה לעשות הרבה מחוץ לגבולות ישראל.

"בוא נסתכל על תוצאות, גם כלכליות. אנחנו הגוף היחידי שמדורג כפי שהוא מדורג ואסור לזלזל במעמד הכלכלי של הארגון הזה. מדי פעם אומרים לנו בזלזול 'אז לא תהיו טריפל A' - אני לא בטוח שזה כל כך קל".

במשרד האוצר רואים בכם מונופול דורסני שמדכא יזמות פרטית.

"השאלה מה עדיף - מונופול ממשלתי או מונופול פרטי. הרבה מדינות שקיבלו החלטה להפריט את משק המים הגיעו למסקנה שעשו טעות והם חוזרים היום לשליטה ממשלתית.

"השוק הפרטי נמצא תמיד איפה שיש כסף. אסור למדינה להחליש גופים כמו מקורות ולהעדיף על-פניה גופים פרטיים. אסור לעשות ניסויים במשק המים. רק חברה ממשלתית יכולה לספק מים ליישובים בערבה באותה מחויבות כמו לתל-אביב. מעבר לכך, מקורות חייבת לדעת את כל מקצועות משק המים.

"מקורות עוסקת בכל מיני פעילויות שאינן רווחיות בהכרח כמו ניתוחים אסטרטגיים, תכנון ארוך טווח. יש תהליכים שצריך להשאיר אותם בידי גורם ממשלתי מאחר שהם לא כל כך רווחיים. למשל, האחריות על הביטחון הביוכימי של המים, מניעת הרעלה. לתאגידי המים והביוב יש לאחרונה נטייה לקרוס מבחינה כלכלית בעיקר ביישובים חלשים. במגזר הערבי יש בעיית גבייה. אנחנו צריכים להיות שם עם כוח הזרוע גם על-ידי עבודה מאוד אגרסיבית מול אותן רשויות שלא עומדות בהתחייבויות. אני לא זוכר מתי מקורות לא סיפקה מים לצרכנים".

אז היית מקטין את מספר תאגידי המים?

"לפי מה שאני מכיר ממדינות אחרות צריך 15 תאגידים בישראל, לא יותר. הבעיה של התאגידים היא שאין שפה אחידה. הייתי עושה מיזוגים מאוד מרחיקי לכת ולא הייתי נותן לתאגידים קטנים להתקיים".

העתיד? הודו, סין ואפריקה

מה צופן העתיד למקורות? בעיקר תוכנית השקעות בהיקף של חמישה מיליארד שקלים שבמרכזה השלמת המוביל הארצי החדש - מערכת צינורות אדירת ממדים שמיועדת להוליך את המים מחמשת מתקני ההתפלה החדשים הנבנים לאורך החוף מזרחה לפנים הארץ. בין הפרויקטים הנוספים: הקמת מתקן ההתפלה באשדוד והקמת מערכת מים חמישית לירושלים.

במקביל לפעילות בישראל מטפחת מקורות בשנים האחרונות גם פעילות בחו"ל באמצעות חברת הבת מקורות ייזום. הפרויקטים בחו"ל כוללים מתקני טיפול בשפכים בארגנטינה, בניית מתקן התפלה גדול (20 מיליון קוב) בקפריסין, ולאחרונה כניסה לפרויקט שאפתני עבור ממשלת אוגנדה, שבמסגרתו תנהל מקורות את פיתוח תשתיות המים של חבל ארץ בצפון-מזרח המדינה.

"היינו רוצים להיכנס גם להודו ולסין", אומר ויז'ניצר. "אנחנו פועלים היום מאוד חזק במדינות מזרח אירופה, אפריקה ודרום אמריקה".

אלכס ויז'ניצר

אישי: 58, נשוי 3, מתגורר בנס ציונה

השכלה: בוגר לימודי הנדסה אזרחית בטכניון

תפקידים נוספים:

יועץ לנשיא אוניברסיטת בר-אילן

יו"ר הוועדה הממשלתית האחראית על קבר שמעון בר יוחאי והילולת ל"ג בעומר