גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חלום? בלהות: רק 4% מהציבור רוצים שהילד שלהם יהיה כדורגלן מקצועני

עוד מגלה סקר של "פאנלס": 81% מהישראלים חושבים שהתנהלות הכדורגל כושלת; 25% סבורים שהכדורגלן הישראלי מבזבז יותר מדי כסף ■ כך הידרדרה תדמית הכדורגל הישראלי לשפל

מעל 20 כדורגלנים מליגת העל יצאו הקיץ לליגות באירופה; יש סיכוי לא רע בכלל שישראל תשלח בפעם השלישית ברציפות נציגה לשלב הבתים בליגת האלופות; אפילו הנבחרת הלאומית יכולה למצוא את עצמה בסוף הקיץ בעמדה טובה להעפלה למשחקי הפלייאוף ליורו 2012; וכדורגל ממשיך להיות הענף הפופולארי בישראל, הרבה מעבר לכדורסל או כל ענף אחר.

ולמרות כל אלה, 5 ימים לפני הפתיחה הרשמית של עונת 2011/12 שתצא לדרך עם משחקי גביע הטוטו, נראה שתדמית הכדורגלן הישראלי נמצאת עמוק מתחת לבלטות.

סקר של חברת "פאנלס" בקרב 535 נשאלים מגיל 18 ומעלה, שבדק את תפישות הציבור לגבי תדמית הכדורגלן הישראלי בעקבות פרשת "הכדור המרכזי", מציג נתונים לא מחמיאים עבור העוסקים בענף.

הנתון העיקרי שעולה מהסקר הוא שלמרות הכסף הגדול שנכנס לכדורגל ואפשרות לרווחים נאים מאוד ופרסום לעוסקים בו, הרוב המכריע של הציבור לא מעוניין שזו תהיה הבחירה של ילדיהם כקריירה. מבין 4 מקצועות שהוצגו כאפשריים בסקר, רק 4% מהנשאלים השיבו כי היו מעוניינים שהילד שלהם יהיה כדורגלן מקצועני, לעומת 15.1% שבחרו בעריכת דין, 21.9% שבחרו בקריירה של רופא, ו-58.9% שמעדיפים לייעד לילד קריירה של מהנדס.

מה יותר מרשים את הציבור הישראלי - הצלחה של כדורגלן או ספורטאי אחר? גם כאן לא ניכרת התרגשות מהצלחות על הדשא: רק 6.4% מתרשמים יותר מכדורגלן מצליח, בעוד שהצלחה של כדורסלן ישראלי מרשימה 12.7% מהנשאלים ו-25% שענו כי ההצלחה הכי מרשימה בספורט משויכת לספורטאים אולימפיים. אבל באופן כללי, הכי מרשימה היא הצלחה מחוץ לתחום הספורט - כ-59% מהנשאלים סימנו את ההצלחה של איש ההייטק הישראלי כמרשימה ביותר.

מהן הבעיות העיקריות של הכדורגלן הישראלי שמקשות על המיתוג שלו? ובכן, 25% מהנשאלים טוענים כי ההתנהלות של הכדורגלן הישראלי עם כסף היא בזבזנית, לא אחראית וכי מדובר ביצור שחי בראוותנות; 16.4% מהנשאלים סימנו את הכדורגלן כמי שמתייחס לכדורגל כעוד תחביב, עצלן ולא מתמיד (בצד השני רק 9.5% סימנו אותו כמקצוען, חרוץ ומנהל אורח חיים ספורטיבי).

התובנה העיקרית ערב פתיחת עונת 2011/12 היא לגבי המצב הכללי של הכדורגל הישראלי: 81.1% מהנשאלים סימנו את ההתנהלות בענף הכדורגל ככושלת בסך הכל, בעוד שרק 18.8% סימנו אותה כמוצלחת בסה"כ.

***

למרות שינוי מגמות בשנים האחרונות, והעובדה שלא מעט כדורגלנים לוקחים שיעורים פרטיים ללימודי שפות לפני יציאה לחו"ל או פונים לאנשי מקצוע שינהלו עבורם את הכסף, מדובר באחוז זניח. רוב הכדורגלנים מסיימים את הקריירה שלהם ויוצאים לשוק העבודה ללא כישורים, מאמינים שהפרסום יפתח עבורם דלתות - וברוב המקרים שורפים את רוב הכסף שצברו בשנים הראשונות שאחרי הפרישה.

דוגמה הפוכה לכדורגלנים ששורפים את הכסף היא עומרי אפק, כדורגלן בני יהודה שמסיים בימים אלו תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים וגם החל בצעדים ראשונים כיזם נדל"ן, כשבמקביל הוא משאיר לעצמו גם את האופציות הספורטיביות פתוחות אחרי שסיים קורס מאמנים. אפק מודע לבעייתיות של התדמית של הכדורגלן. "באופן כללי התדמית של הענף כולו ושל הכדורגלן הישראלי בפרט היא בעייתית ונמצאת בירידה", הוא אומר. "באוכלוסיית השחקנים העניין הזה מאוד מפריע לנו. יש פוטנציאל להחזיר את המקצוע הזה להיות מוערך, אהוד ומבוקש. גם היום הרבה מאוד ילדים חולמים להיות שחקני כדורגל, אבל צריך לתרגם את הפוטנציאל העצום הזה למיתוג חיובי כדי שגם ההורים ששולחים את הילדים לכדורגל יידעו שיש בענף הזה הרבה עבודה קשה ואיכויות".

אפק טוען שעם כל הניסיונות לסייע לכדורגלנים ולהביא להם אנשי מקצוע, ולזרוק עליהם מורים פרטיים, "נכון שחינוך ותדמית של כדורגלן אלו דברים שצריכים לבוא כבר מגיל הנוער, ויש קבוצות שנותנות שיעורי עזר לשחקנים שמתקשים. אבל בגדול זה קודם כל צריך לבוא מהבנאדם עצמו, שחייב להבין שבגיל 35 הקריירה שלו תסתיים. לכן הוא נדרש לא רק ללמוד שפות שיעזרו לו במידה וייצא לחו"ל במהלך הקריירה, אלא גם נדרש ממנו חינוך כלכלי - שיידע איך להתנהג עם הכסף שלו, להעביר אותו למקומות הנכונים, לא לרוץ ולפתוח עסק מסוים בלי ידע בסיסי מוקדם איך עושים את זה".

לטענת אפק, גם לתקשורת יש חלק גדול בעניין בעצם זה שהיא מעדיפה להנציח את "התדמית הכדורגלנית" ולחפש את הבעיות יותר מאשר את ההצלחות. "הקיץ יצאו יותר מ-20 שחקנים לאירופה, וזה נעלם בגלל הפרסומים על חקירות משטרה שמשכו את כל הכותרות לשם. לא סתם יוצאים מישראל כל כך הרבה שחקנים לחו"ל בשנים האחרונות. חבל שהכותרו ת הן בעיקר שליליות, כי לטעמי זה לא מייצג את כלל השחקנים. אני מכיר הרבה שחקנים פה שיש להם פוטנציאל אמיתי להיות אנשי עסקים".

***

מבחינה תדמיתית, אין שום דבר שיכול לשנות את הלך הרוח בציבור אם בסופו של יום שחקנים לא יהיו מודעים למגבלות שלהם שמשקפות גם את הסטיגמה על השחקן הישראלי. אם שלומי ארבייטמן רוצה להתראיין באנגלית זה בסדר כמובן, אבל לא בטוח את מי זה משרת.

עוד כתבות

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

שאלנו את בכירי אלטשולר שחם למה התשואות לא משתפרות: "להיות ב'אובר' על ישראל זה לקחת סיכון ולקחת פינה"

בית ההשקעות איבד בשנים האחרונות סכום עצום של 120 מיליארד שקל למתחריו בגמל, בשל חולשה בתשואות שנבעה מהעדפת שוק המניות האמריקאי ● בכירי אלטשולר שחם אומרים לגלובס כי הם עדיין מאמינים בארה"ב, אך מודים: "בדיעבד היינו עושים טוב יותר אם היינו מחזירים כסף לישראל" ● וגם, מדוע הם לא "מתיישרים" עם המתחרים: "לרדוף אחרי טרנדים זו הדרך הבטוחה להגיע לפנסיה עם פחות כסף"

צבי זיו / צילום: מכלול

"נכנסנו לקריפטו מוקדם מדי": צבי זיו על הכישלון של סילבר קסטל

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול מימון, סבור כי יוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" ● מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום כי הגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" ● וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול?

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

גמל ופנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות של 2.7 מיליארד שקל בחודש אחד: בית ההשקעות ששבר שיא בפברואר

בית ההשקעות מיטב ממשיך במומנטום חיובי, רושם את החודש השני הכי טוב בהיסטוריה של הענף ומשלים חודשיים חזקים במיוחד ● מנגד, אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לפדות כסף בהיקפים גבוהים ● בשוק מסבירים: מדוע הכסף עובר דווקא למיטב?

בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

אבסורד החל"ת: המגזר הפרטי נשאר מאחור, במגזר הציבורי יקבלו עד 100% מהשכר

במשרד האוצר פרסמו את מתווה החל"ת במשק, כשלמגזר הציבורי ולסקטור הפרטי שתי נוסחאות שונות ● בעוד שבקרב 800 אלף עובדי משרדי ממשלה, רשויות וכדומה יזכו להחזרים של עד 100% מהשכר, בשוק הפרטי טרם נפתרה המחלוקת המרכזית: האם לשלם גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה

בנק ישראל משיק אינדיקטור חדש / צילום: Shutterstock

דוח בנק ישראל מגלה: העשירים שילמו את רוב העלאת המסים במלחמה

שני העשירונים העליונים נשאו ביותר ממחצית נטל המס למימון מלחמת "חרבות ברזל", כולל רפורמת הרווחים הכלואים ומס יסף - כך עולה מדוח בנק ישראל ● עם זאת, דווקא בהעלאת המע"מ חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות נמוך יחסית, כ־29% בלבד - נתון שממחיש כיצד מסים עקיפים מתפזרים על כלל הציבור ומכבידים יותר על השכבות החלשות

תחזית קודרת. וולף / צילום: לשכת הנשיא

"הצלחה יוצאת דופן": הפרשן הכלכלי המוביל מדבר על המשק הישראלי, המלחמה ושער הדולר

כיצד יכריע מחיר הנפט את המלחמה ומה יקרה כשהמצב יהפוך "בלתי מקובל" על המעצמות? ● בראיון לגלובס, הפרשן הכלכלי הבכיר מרטין וולף מפרק את המערכה לשיקולי רווח והפסד, מסביר מדוע לדולר אין תחליף ומנתח את הדרך שבה טראמפ יכריז על ניצחון כדי לעצור ● והוא מתריע: עזיבת הליברלים היא "סכנה קיומית" עבור ישראל - אולי אף גדולה יותר מהאיום האיראני

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

״המשבר מגיע״: בארה״ב נותנים דד ליין למלחמה

כינוס סמנכ״לי הכספים של CNBC הוקדש למשמעויות הכלכליות של המלחמה ● הדעה הרווחת היתה כי בהיעדר פתרון למצרי הורמוז תוך כשבועיים, יתפתח משבר כלכלי חריף

עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה / צילום: Shutterstock

העליון: עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל ● לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

כיפת ברזל. חוד החנית בהגנה אווירית / צילום: Reuters, Wisam Hashlamoun

רבין לא רצה לריב עם צה"ל, ברק רצה לחכות לאמריקאים: ההיסטוריה המדהימה מאחורי פרויקט החץ

ארבע שכבות שומרות עלינו היום מפני איום הטילים ממזרח ומצפון, עם שיעור הצלחה של יותר מ־90% ● אלא שהדרך לשם הייתה רצופת התנגדויות ומלחמות תקציב ● גלובס צולל לדיונים, להכרעות ולנקודות המפנה שהפכו את ישראל למעצמת הגנה אווירית

בצלאל סמוטריץ' וארנון בר דוד / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת, דוברות ההסתדרות

ארנון בר-דוד לסמוטריץ': מתווה החל"ת מפקיר את העובדים

בעקבות פרסום המתווה של האוצר בנוגע לחל"ת, יו"ר ההסתדרות פנה לשר האוצר ודרש לבצע שינויים שיעזרו לציבור העובדים ● "לא נשלים עם מתווה המפקיר עובדים", ציין בדבריו

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

"אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה-AI שמיקרוסופט מציעה לחולים

משתמשי Copilot Health של מיקרוסופט יוכלו להעלות לאתר החברה את התיק הרפואי, יחד עם מידע ממכשירי ניטור לבישים: "אנחנו הופכים את המידע שלך לסיפור קוהרנטי" ● מניית חברת Ovid Therapeutics, לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נדירות וחמורות הפוקדות בעיקר ילדים, קפצה החודש ב-80% ● ומשרד הבריאות בוחן כיצד להוסיף חמלה למערכת ● השבוע בביומד

מערכת חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

יורט טיל איראני ששוגר לדרום; חיזבאללה ממשיך לירות לגליל

8 שיגורים מאיראן מאז שעות הבוקר הביאו לפציעתם של עשרות, בהם גם גבר בן 53 במצב קשה, בלמעלה מ-20 זירות נפילה בגוש דן • צה"ל השלים גל תקיפות בטהרן; במקביל – חיל האוויר תוקף תשתיות בלבנון • באיראן עונים לאולטימטום של טראמפ • בצבא נבדקת האפשרות שעופר מושקוביץ' נהרג במשגב עם מירי פגז צה"לי • מסתמן: צמצום נוסף בפעילות בנתב"ג • עדכונים שוטפים

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

הדירה ברחוב מעלה חסון במעלות תרשיחא / צילום: פרטי

"חתכו הפסדים" ומכרו דירה בפחות מ-600 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים במעלות תרשיחא, בשטח של 50 מ"ר ללא ממ"ד, נמכרה תמורת 560 אלף שקל ● הדירה נרכשה ע"י משקיע שבונה על פינוי־בינוי עתידי, במחיר נמוך ב־10% ממחיר השוק

שליח של אובר איטס / צילום: Shutterstock

תחרות לוולט: אובר איטס מחפשת שליחים ומאיצה כניסה לארץ

שירות המשלוחים האמריקאי מתכנן להתחיל את פעילותו בישראל זמן קצר לאחר שתסתיים המלחמה - כך נודע לגלובס ● המודל העסקי, שנועד לתת "קונטרה" למתחרה החזקה וולט, מבוסס על פחות עמלות למסעדות - וגם פחות דמי משלוח ועלויות תפעול ללקוחות

מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"

תקיפות צה''ל בטהרן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

צה"ל תקף בטהרן, באיראן דיווחו: בניין מגורים הופצץ וקרס

במהלך הלילה: גלי שיגורים לצפון - ואז למרכז הארץ ולאזור הדרום ● כמה זירות נפילה כתוצאה מהירי מאיראן, לא ידוע על נפגעים ● 8 לוחמים נפצעו בתקריות שונות בדרום לבנון ● חיזבאללה שיגר במשך שעות לרחבי הגליל ● דובר צה"ל: צפויים לנו עוד שבועות של לחימה מול איראן וחיזבאללה ● עדכונים שוטפים

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO

איך בכלל נותנים שם למלחמה?

הבחירה ב־"Epic Fury" ו"שאגת הארי" אינה מקרית: מאחורי שמות המלחמה מסתתרת אסטרטגיה שלמה שמבקשת לעצב תודעה ציבורית ● בעוד וושינגטון מאמצת שפה דרמטית המזכירה סרטים הוליוודים, ישראל פונה להיסטוריה ולסמלים לאומיים ● בינתיים מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות