1. בימים הקרובים, ייתכן שעוד השבוע, אמור משרד התקשורת, בניהולו של עדן בר טל, להורות לבזק להפחית את מחירי קו האינטרנט העירום (Naked Adsl). בשבועות האחרונים מחליפות ביניהן ניירות המחלקה המשפטית והמחלקה הכלכלית במשרד, כדי להגיע לעמדה אחידה שתאפשר לדרוש מבזק להפחית את המחיר של הקו הייעודי - כיום 25 שקל לחודש. בבזק אומרים שהמחיר צריך היה להיות 40 שקל, אך החברה הפחיתה אותו מיוזמתה.
הסיבה לכך שהתהליך מתארך והמשרד לא מגיע לעמדה מהודקת נעוצה בכך שקשה למצוא את הדרך המשפטית לדרוש מבזק להפחית את המחיר של השירות מבלי שנעשית בדיקה כלכלית אמיתית של עלויותיה.
המשרד יצטרך להישען על פרקטיקות אחרות כדי לחייב את בזק להפחית את המחיר, ואם זה לא יתאפשר ובזק תתנגד, לא תהיה ברירה אלא לקבוע את העלות האמיתית, אך יהיה לזה מחיר.
מחיר השירות גבוה מדי, והעניין בלט כאשר בזק החליטה למכור במבצעיה חבילות שכוללות תשתית פלוס דקות שיחה ב-20 שקל לחודש, שכוללים גם את התשלום הקבוע. נוסף על כך, מרבית לקוחות בזק רשומים לתוכניות שיווקיות ובאנדלים מסוגים שונים, כך שבעיני המשרד העובדה שהחברה לא תרגמה את ההנחות שקיבלה היתר להציע גם לשירות ה-Naked Adsl - מעלה תהיות.
במילים אחרות, השאלה היא מדוע בזק הפחיתה את מחיריה בשנים האחרונות בשיעור של עשרות אחוזים, בשורה של מוצרים, אך רק לגבי מוצר אחד בלבד סירבה לעשות כן.
מחיר השירות נקבע על-ידי בזק, והוא נקבע על בסיס הקו הקל, כלומר קו שמיועד למי שאינו מוציא הרבה שיחות, ולכן דמי השימוש שלו מופחתים - אך בד בבד, מחיר דקת השיחה בו יקר יותר.
הקו מיועד ללקוחות הטלפוניה של ספקיות האינטרנט שצריכים רק את התשתית מבזק - ואת הטלפוניה הם מקבלים על גבי השירות מסמייל, נטוויז'ן או בזק בינלאומי, לדוגמה.
כך, בזק לא מציעה הנחות בשירות שמיועד למתחרותיה, אבל בשירותים שהיא מספקת בעצמה היא דאגה להפחית את המחיר בשיעור של 40%, לדברי משרד התקשורת. "זה אומר דרשני", אומר בכיר במשרד. "זה לא הגיוני לתת הנחות על כל השירותים - למעט זה".
ואולם, העובדה שגורם במשרד דורש הבהרות לגבי המחיר אינה פותרת את הבעיה; השאלה היא אם אפשר לבוא ולהורות לבזק להוריד את המחיר גם של ה-Naked Adsl באותו שיעור.
במשרד מסתמכים על העלות השולית שבזק מוכרת שירות ומציינים שאם לחברה יש שירות מפוקח שאושר לה בהיותה מונופול, היא חייבת למכור את השירות למתחרותיה באותו המחיר שהיא מוכרת לעצמה. הרי העלות השולית של בזק למכירת שירות לעוד מנוי היא אפסית.
אי לכך, מונופולים אינם יכולים להתחבא מאחורי העובדה שמחיר מסוים אושר להם כחוק על בסיס עלות על-ידי משרד התקשורת. אם הם מוכרים לעצמם את אותו השירות במחיר נמוך יותר, הם חייבים למכור אותו הלאה למתחרים באותו המחיר. לכן, יש מצבים שבהם ההיצמדות לעלויות אינה הדבר הנכון, במיוחד כשמדובר על מונופול שצריך לתת שירותי גישה למתחרים שלו.
הדבר ישפיע גם על עתיד התחרות בשוק התקשורת ולאופן שבו יפוקחו (או לא) שירותי בזק. כלומר, אם לבזק ניתנת גמישות מחירים בתמורה לזה שהיא תסכים למכור שירותים בהנחה למתחרותיה, כפי שוועדת חייק רוצה לעשות, המשרד יהיה חייב לנהל מדיניות פיקוח ובקרה על בזק, כדי לוודא שמחיריה יהיו שווים לכולם.
מי שמאמין שזה אפשרי, ושבידי המשרד הכלים לפקח בצורה רצינית ויעילה, לוקה בפרץ של אופטימיות. אבל למה לקלקל את החגיגות של חסידי השוק הסיטונאי.
2. חבל שוועדת חייק אינה מפרסמת את עמדות המפעילים שהוגשו לה. העמדות היו צריכות להגיע לידי הציבור כדי שהוא יוכל להבין מה העמדה של כל חברה לגבי הדרך המומלצת להסדרת השוק. ואולם הוועדה, משיקוליה, החליטה שבינתיים אינה מפרסמת אותן.
זהו משגה שראוי שיתוקן בהקדם - עוד לפני שהוועדה תגבש את מסקנותיה הסופיות. זה לא יהיה רלבנטי עוד לאחר גיבוש ההמלצות.
אחד הדברים המעניינים והמסקרנים שנאמרו בוועדה היה דווקא מטעם בזק. אבי גבאי, מנכ"ל החברה, סיפק בהופעתו בפני הוועדה את אחד המשפטים החשובים, וכדאי לראות אם הוועדה תמצא לנכון להתייחס אליהם.
גבאי אמר כי 40% מהרשת של בזק אינם ממופים - כלומר, שהרשת של בזק לא מטויבת כראוי. זה לא מפתיע במיוחד - שהרי ברשת אקטיבית שמשתנה כל הזמן, לא ניתן תמיד לגלות ולדעת היכן בדיוק עובר כל קו ובאיזה תעלה. זה גם מזכיר את המצב בצרפת, שכאשר חברות תקשורת חדשות כמו FREE טלקום רצו לחכור מקטעים מחברת פראנס טלקום, או להניח ציוד תקשורת שלהן לצד ארונות התקשורת של המונופול הצרפתי, השיבו להם הטכנאים שהם "אינם זוכרים" איפה הוא מונח - כדי לעכב את התחרות.
חלילה לנו מלחשוב שבזק תעשה כך, אבל כאשר גבאי מתבטא כך, ובנוסף אומר שלחברה יידרשו שנתיים על-מנת להיערך לשוק סיטונאי, נשאלת השאלה מה הם סיכוייו של השוק הסיטונאי להצליח.
אבל בזק, בתחכום רב, רוצה לבנות מערכת יחסים טובה ודו-שיח פורה עם הוועדה ועם משרד התקשורת. היא יודעת היטב שבכל מקרה ובכל מצב, שיתוף פעולה הוא חיובי עבורה יותר מאשר מהלכים חד-צדדיים.
סמנכ"לית הרגולציה של בזק, שרון פליישר, אחראית על האסטרטגיה הזו שהכינוי "כפתור ופרח" מתאים לה.
בזק לא רוצה להצטייר כמי שמסכלת מהלך כלשהו, לכן היא נמצאת בקשר הדוק עם הוועדה, כדי להביא להמלצות שבהן תקריב מעצמה אלמנט כלשהו בתמורה להקלות שתקבל. ועל זה כבר נכתב במשל בספר ישעיהו: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ".