בני משפחתה של חן אפרת ז"ל, שמתה בשבוע שעבר מהתקף אלרגיה לאחר שאכלה בבית-קפה קינוח המכיל אגוזים בניגוד לבקשתה, הגישו היום (ה') תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד בית-הקפה בו אכלה, "לה גופרה".
המשפחה, באמצעות עו"ד אילן קנר, תובעת 5,425,000 שקל, מתוכם מיליון שקל בגין פיצויים עונשיים והיתר בגין נזקי התובעים.
ביום שישי האחרון הובאה אפרת ז"ל למנוחות.
"מדובר בשרשרת שלמה של כשלים, מהמלצרית, דרך הטבח ועד לבעלים", אמר אז פרקליטה של משפחת אפרת, עו"ד אלעד אוהבה ממשרד קנר-וולף. "הכול יתברר בתביעה, אבל היה פה כשל מערכתי שלם. יש לנו עדויות ברורות על רשלנות של בית-הקפה".
חן בת ה-26 אכלה בבית-קפה בתל-אביב עם חברותיה ביום חמישי, לפני שבועיים בדיוק. כשהזמינה וופל בלגי ציינה, כך לפי עדויות חברותיה, כי היא רגישה מאוד לאגוזים ווידאה עם בית -קפה כי השוקולד שהיא מקבלת הינו מסוג "השחר", ולא ממרח הכולל אגוזים. מסתבר כי המנה שהוגשה לה כן כללה שוקולד מסוג "נוטלה" המכיל אגוזים - למרות שהיא ציינה זאת מפורשות, כך לטענת המשפחה.
מספר שעות לאחר מכן הופיעו תגובות אלרגיות בגופה של אפרת, והיא הובהלה לבית-החולים איכילוב. הצעירה הועברה לטיפול נמרץ, והוחל בטיפול אינטנסיבי להצלתה. במהלך 3 הימים הראשונים נעשו בה טיפולים שונים, שחלקם אף ייצבו את מצבה, אך חרף מאמצי הרופאים, נקבע כי הצעירה שרויה במצב של מוות מוחי. בני משפחתה של חן החליטו לתרום את איבריה.
בעלי בית-הקפה: "אנחנו מאד רגישים לאלרגיה למאכלים"
אחד ממנהלי בית-הקפה בו התרחש האירוע, אמר בשיחה עם חדשות 2 כי "אנו משתתפים בצער המשפחה ובודקים את האירוע. זו פעם ראשונה שאני שומע על דבר כזה, לא פנו אליי או אל שותפיי בשום צורה, לא עורך דין ולא משטרה. אני מניח שהייתי יודע על דבר כזה אם זה היה קורה אצלנו".
"יש אצלנו הנחייה מאד פשוטה", הוסיף בעל בית-הקפה. "אם יש משהו שאנחנו לא בטוחים במרכיבים שלו, אנחנו פשוט לא מציעים אותו. אנחנו מאד רגישים לנושא של אלרגיה למאכלים".
"אני כועסת. קטפו אותה. לקחו לי את הבת הקטנה"
"חברה שלה התקשרה לפנות בוקר", סיפרה בדמעות מלכה, אמה של חן, בבית-החולים. "היא אמרה שאין לה אוויר, אמרתי לה להמשיך עם הוונטולין. אחרי שעה התנפחה לה הלשון, והיא דיברה לא ברור. היא הייתה זהירה יותר ממני, הולכת לכל מסעדה ושואלת מה יש בכל מנה, וכשלא הייתה תשובה - לא הייתה אוכלת. פשוט רימו אותה כאן".
"היא חלמה להירשם ללימודים, התכוונה לנסוע ליוון לעשות חיים", אמרה האם בכאב. "היא הייתה רוקדת, אוהבת את הים, לצייר, לאפות ולבשל. אני כועסת. קטפו אותה. לקחו לי את הבת הקטנה. אני כועסת על כולם. עצוב לי מאוד מאוד, ואני לא יודעת איך אחזור לחיות בלעדיה, אך לפחות נתתי את איבריה שמישהו אחר ייהנה".
"אני רוצה שאנשים יתרמו איברים", הוסיפה מלכה. "כמו שאני תורמת. למרות שזה עצוב וכואב לי, אני רוצה לעזור לאנשים אחרים, ואני יודעת שכשהלב שלה אצל מישהו אחר ,הבת שלי עוד חיה, עדיין פה".