גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו חייב לבחור עכשיו: התעלמות ממעמד הביניים - או יציאה לדרך חדשה ושינוי בחלוקת העוגה

הטעויות הקשות של רה"מ ■ השתיקה המטרידה של סטנלי פישר, האשם העיקרי בבועת הנדל"ן ■ וגם: הספינים המכוערים של דיקטטורת האוצר שנועדו להסתיר את הטבות המיליארדים שקיבלו טבע, כיל וישקר על חשבון מעמד הביניים ■ טור סופ"ש / אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס"

1. ממשלת נתניהו צודקת לפחות בעניין אחד: היא לא הגורם היחיד, ובוודאי שלא העיקרי, בניפוח מחירי הדיור. העלייה החריגה במחירי הדירות פשוט נפלה במשמרת של הממשלה הזו, לאחר הזנחה שנמשכה לאורך שנים ארוכות. אלא שנתניהו לא יכול להתלונן - הוא מכיר היטב את כללי המשחק הפוליטיים האכזריים: כשאתה במשמרת - אתה אחראי, לטוב או לרע, גם להשלכות ולתוצאות של דברים שלא היו בשליטתך. כמו כולנו, גם מנהיגים צריכים המון מזל ועיתוי טוב. העיתוי של הזינוק במחירי הדיור היה אחד הגרועים שנתניהו יכול היה לחלום עליו, אבל הוא בהחלט עלול לשלם עליו ביוקר.

2. האשם העיקרי במחירי הדיור, אם אפשר לקרוא לו אשם, או לפחות אשם שלא בטובתו, הוא נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. כפי שבנק ישראל יודע, והוא אף הודה בכך בריש גלי במחקריו, הקשר הישיר בין המדיניות המוניטרית להלוואות המגובות במשכנתה הוא שהמריץ את עליית מחירי הדיור בשנתיים וחצי האחרונות, במיוחד לאחר הורדת הריבית לרמה אפסית ברבעון הראשון של 2009. הותרת הריבית הנמוכה על כנה במשך תקופה כה ארוכה הסבירה, כך טוען בנק ישראל בעצמו, שני שלישים מעלייה מסחררת של עשרות אחוזים במחירי הדירות, בעוד מלאי הדירות (ההיצע, לו אחראית הממשלה) הסביר רק שישית מהעלייה.

לפישר ולבנק ישראל יש הסברים מצוינים ואף מוצדקים לריבית האפסית - הרצון להאיץ את הצמיחה במשק על רקע המשבר הפיננסי והגנה על שער הדולר - אבל פישר והבנק חייבים להתמודד ביושר ובאומץ עם הביקורת על מדיניותם, גם אם היא סוג של חוכמה בדיעבד. האם הריבית הריאלית השלילית לא נמתחה על פרק זמן ארוך מדי, דבר שגרם לליבוי הספקולציות, במיוחד על רקע קצב הצמיחה המעודד של המשק והחריגה מיעדי האינפלציה? האם הצעדים הרגולטוריים להקשחת תנאי המשכנתאות בריבית הפריים היו מהוססים מדי, עדינים מדי ומאוחרים מדי?

גם העובדה שפישר ודוברי הבנק התעקשו למכור לציבור את התזה שאין בועה בשוק הדיור ושהם עומדים על המשמר למנוע היווצרות בועה כזו, אינה מדברת לזכותם. לכל בר-בי-רב היה ברור שמדובר באמ-אמא של הבועות, רק שלבנק ישראל היה כנראה נוח להדחיק זאת ואף לשמור על רמה גבוהה של מחירים. מאכזבת ומטרידה גם השתיקה של המבוגר האחראי לאורך גל המחאה החברתית הגדול ביותר בישראל זה עשרות שנים.

כשהוא רוצה, פישר מתבטא על כל נושא כלכלי שעל סדר היום, אבל בנושא הכי חם, כשהאדמה בוערת, כשהאזרחים זועקים - החליט פישר להיעלם מעל פני האדמה. זה מאכזב, כי בנק ישראל מתח במנשריו ביקורת מרומזת על מדיניות המסים של נתניהו ועל המשך ההורדה של מסי החברות והשפעתם על הפערים החברתיים, אבל בדיוק כשהלבה רותחת, החליט פישר לגבות את תוכנית הדיור מס' 5 או 6 או 7 של נתניהו בהודעה לקונית ולהתעלם לחלוטין מרעידת האדמה החברתית ו/או להציע הצעות לפתרונה.

3. ממשלת נתניהו אינה אחראית לניפוח מחירי הדיור, אבל את הביקורת על המדיניות החברתית שלה היא הרוויחה ביושר. האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו, עוד בתקופות כהונותיו הקודמות כראש ממשלה ושר אוצר, וההתעקשות לדבוק בה בשנתיים האחרונות, שחקה עד דק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים וגרמה לפיצוץ החברתי. ההשלכות הקשות של ההחלטות להפחית את שיעורי המס על הון ועל החברות ולהעלות את המסים על העבודה ואת המסים העקיפים תוארו פה שום ושוב כגורם העיקרי בהרחבת הפערים החברתיים ובפגיעה הקשה במעמד הבינוני והנמוך.

התוצאה של מיסוי נמוך מאוד על עשירים ומיסוי גבוה מאוד על מעמד הביניים, הייתה שהעשירים גרפו את כל השמנת של הצמיחה במשק. לפערי המיסוי הללו הצטרפו עוד שני גורמים, כתנועת מלקחיים שחנקה את האזרחים (ראו גרף מצורף מטה). מצד אחד, שכר נמוך שנשחק ריאלית בממוצע בארבע השנים האחרונות; מצד שני - פירוק מדיניות הרווחה שהובילה לגידול דרמטי בהוצאות הפרטיות על בריאות וחינוך.

השורה התחתונה: אנחנו מרוויחים כבר שנים את אותה משכורת (ריאלית, עם האינפלציה המזויפת בישראל), אבל מוציאים הרבה יותר על מסים, על שירותים שהיו אמורים להיות שווים לכל נפש, ומשלמים ביוקר על המנטליות החזירית שהתפשטה בסקטור העסקי וגררה מחירים גבוהים על מזון וכד' (לכאורה שוק חופשי, בפועל שוק מתואם כמעט בכל תחום, לא תלוי כלל במספר המתחרים).

לצד של השכר השחוק אחראיות הממשלה וההסתדרות, שהחליטו להפקיר את העובדים הבלתי מאוגדים ל"כוחות השוק" ויצרו דור של עבדים מודרניים. אל תטעו: לבעלי העסקים, מהבינוניים ועד הגדולים, יש חלק גדול במדיניות העסקה נצלנית ופוגענית שמצפצפת על זכויות עובדים. יש להם אינטרס להנמיך שכר ולצמצם זכויות עובדים ולהפוך אותם לתלותיים, כאלה שמפרפרים סביב עבודתם 12 שעות ביממה וחוזרים מותשים למשפחתם.

אנחנו שומעים את הקולות של האנשים שם למעלה, האנשים שגרפו את כל השמנת מהצמיחה במשק, ש"מזדהים" עם המחאה ו"מבינים את המצוקה". אל תזדהו, אל תבינו. שלמו יותר לעובדים שלכם גם אם זה יפגע ברווח שלכם ובדיבידנדים שאתם מושכים. לא, לא מדובר בסוציאליזם או בקומוניזם, מדובר בקפיטליזם מאוזן קצת יותר וחזירי הרבה פחות.

לצד של פירוק מדינת הרווחה אחראית באופן בלעדי הממשלה. מערכת הבריאות הציבורית, למשל, הפכה למרוסנת וקמצנית מדי ועודדה את הגידול בהוצאה הפרטית על בריאות. התוצאה הייתה שמאז 1997 אין כמעט שום תזוזה בהוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג, אבל יש תזוזה גדולה מאוד בהרכב הפנימי של ההוצאה על הבריאות - המימון הפרטי קפץ מ-30% ל-42%, המימון הממשלתי ירד מ-39% ל-32%. המפסידים העיקריים מכל העניין הזה: כרגיל, השכבות החלשות ומעמד הביניים שמאבדים אט-אט את הזכות היסודית לטיפול בריאותי ראוי דרך המערכת הציבורית.

נתניהו חייב עתה לבחור: להתעלם מהקולות לשינוי חלוקת העוגה במשק ולהמשיך בספינים, בדמגוגיה ובסיסמאות דרך מקורביו בתקשורת (אלו אותם מקורבים שהביאו עלינו את האסון של ועדת בכר, האסון שהשית עלינו עוד מס של 5 מיליארד שקל בדמי ניהול, והיד עוד נטויה) או להקשיב לקולות המחאה ולצאת לדרך כלכלית חדשה וארוכה: לעצור מיד את מתווה הורדת המס, להתעקש על כך שהעשירים ישלמו יותר מסי הכנסה והון - הרבה-הרבה יותר, להתעקש על הורדת חלק מהמסים העקיפים ולהתעקש על מדיניות שתוביל לגישה לבריאות ולחינוך.

הוא צריך להודות בטעויותיו, להסביר לציבור שמדיניות כלכלית חדשה אינה יכולה להפוך את היוצרות תוך שבוע, חודש או שנה. מה שנהרס ב-20 השנה האחרונות, גם נסים לא יכולים לתקן.

4. הנה סיפור שממחיש בצורה הטובה ביותר את העיוות בחלוקת עוגת ההכנסות במשק וגם את האופן שבו עובדת הדיקטטורה הכלכלית של מדינת ישראל. בחודשים האחרונים הקדשנו שני טורים לחוק החדש לעידוד השקעות הון, חוק שערורייתי, שהפך את ישראל לגן עדן לחברות יצואניות ויצר להן את אחת מסביבות המס הנמוכות ביותר בעולם. האוצר החליט לרענן את החוק ולהוריד בהדרגה את המס לתאגידים יצואנים לשיעורים עלובים ומגוחכים של 6%-12% עד 2015. מדובר בהטבות מס ענקיות, של מיליארדי שקלים בשנה, לחברות כמו טבע, ישקר, צ'ק פוינט וכד'.

הטבות מס הן דבר מקובל ואף רצוי בתמרוץ הקמת מפעלים, במיוחד בפריפריה, אלא שהשאלה כאן היא מידתיות ומה שיותר חשוב, מה יוצא לעובדים ולתנאי שכרם מכל ההטבות הללו? מדוע לתמרץ במיליארדים חברות ענק ותיקות, שממילא נהנות בישראל מסביבת מס נוחה? האם שיעורי המס הנמוכים ממילא שלהן בישראל אינם מתמרצים אתן להשקעות חדשות והאם האיום בנטישת ישראל הוא תירוץ מספיק טוב להתרפס בפני חברות הענק ולהעניק להן הטבות במיליארדים?

בוודאי שלא, אלא שהדיקטטורה החליטה כך והיא לא מוכנה למסור אף נתון אחד כדי שיהיה אפשר לקיים דיון ציבורי ביעילות החוק ובתרומתו לתעסוקה. המיליארדים עפים בלי שאיש מבין, בלי שאיש יודע, ורק יודעים שחיים שני, מנכ"ל משרד האוצר ולשעבר מנכ"ל חברת ההיי-טק נייס, שימש כלוביסט של החוק החדש ודחף אותו בהתלהבות. שני עומד על דעתו שהחוק החדש דווקא העלה את המס ליצואניות, אך לא מספק נתון אחד שיתמוך בתזה שלו.

לאחר הטור האחרון בנושא קיבלנו מייל אנונימי שטען שחברה בודדת קיבלה בשנה אחת בלבד הטבת מס בלתי נתפסת של 2 מיליארד שקל(!) בעקבות המייל צללנו לדו"ח של מינהל הכנסות המדינה בפרק שדן במיסוי חברות והבנו שהמידע מדויק. מתברר שהטבת המס שניתנה בשנת 2009 השפיעה בצורה דרמטית (לשלילה כמובן) על ההכנסות ממיסוי חברות באותה שנה. הדו"ח ציין זאת במפורש, אף שלא נקב בשם החברה ובהיקף ההטבה.

פנינו לאוצר וביקשנו לקבל לידינו את פירוט הטבות המס לתאגידים לאורך העשור האחרון בשם זכות הציבור לדעת לאן מתעופפים כספיו. התשובה שקיבלנו: יש חובת סודיות על-פי פקודת מס הכנסה. הסברנו לאוצר שהפקודה מדברת על חבות ולא על הטבה, שהיא למעשה נכס ציבורי ולכן חייבת בגילוי ובשקיפות. התשובה שקיבלנו: זה נמצא בטיפול היועץ המשפטי של האוצר. למרבה הפלא, במהלך ה"טיפול" הדליף האוצר את שם החברה לאנשי שלומו בתקשורת (אפשר כבר לגלות: מדובר בענקית הגנריקה טבע) וקיבל בתמורה כיסוי מינורי לאחת משערוריות המס הגדולות של העשור (הטענה הייתה: החוק החדש שוויוני יותר).

זו דרכו של האוצר מימים ימימה: ספינולוגיה מסוכנת ומתוחכמת, בשילוב עם דו-פרצופיות. אם חובת סודיות חלה על שמות החברות והיקף ההטבה, כפי שטוען האוצר, מדוע הוא מדליף זאת בעצמו? רגע, רגע, איך לא הבנו את העניין? דיקטטורה אינה צריכה לציית לחוקים, כי דיקטטורה עושה מה שבא לה.

בכל מקרה, טוב שהנושא צף עכשיו לדיון ציבורי. לפי ההערכות שלנו, האוצר חילק בעשור האחרון הטבות מס של כ-15-20 מיליארד שקל לשתי חברות בלבד - טבע וישקר. מדובר בסכומים בלתי נתפסים, בלתי הגיוניים ובלתי מידתיים. זה גן עדן תאגידי, שמתבטא בסופו של דבר, בחלקו, במיסוי העקיף הכבד על האזרחים. מי נהנה ממנו? במקרה של טבע מדובר בבעלי המניות המפוזרים מאוד שלה. במקרה של ישקר מדובר במעטים: משפחת ורטהיימר ו-וורן באפט שגרפו מיליארדים בהטבות מס. משפחת ורטהיימר גילתה יזמות וכישרון תעשייתיים יוצאי דופן ומגיעות לה תשבוחות רבות, אבל לצדן היא גילתה גם כישרון יוצא דופן לקבל כמה שיותר מענקים מהמדינה.

המחשבה המעוותת שהתפשטה באוצר היא שהטבות המס חסרות הפרופורציה הן סוג של "הוקרת תודה" לתאגידים הגדולים ש"הואילו בטובם" להישאר בישראל, לספק לפשוטי העם תעסוקה שמייצרת בתורה גם מסים (בלי להביא בחשבון את תנאי ההעסקה שלהם כתנאי בסיסי לחלוקת המענקים). הטבות ותמריצים אכן נדרשים, אבל התרפסות והתבטלות בפני תאגידי הענק והפחתת המס שלהן לרצפה - אינן ראויות, אינן הוגנות ואינן שוויוניות ובאה על חשבון האזרחים ה"פשוטים".

יואיל נא חיים שני ויתייצב בפני הציבור, לא יסתתר מאחורי היועץ המשפטי או תדריכים של עיתונאים, ויסביר, לשיטתו, למה צריך להעניק הטבות כה גדולות לחברות ענק. שיסביר למה האוצר נלחם ללא חת בתוספות שכר לעובדים סוציאליים או למתמחים אבל מרעיף בקלות רבה כל כך מיליארדים על טבע, ישקר, כי"ל ועוד. למה מעמד הביניים צריך לשלם עד 50%-40% מהכנסותיו (מדורג) כמס ולמה טבע או ישקר צריכות לשלם רק אחוזים בודדים עלובים.

הסיפור של טבע, ישקר ועוד תאגידים גדולים מתחבר היטב למחאה החברתית. סבתא בישלה דייסה, דייסה טעימה ומזינה במיוחד. נתנה לחרדים, נתנה למתנחלים, נתנה לחברות בסקטור העסקי, נתנה מנה יפה במיוחד גם לחברות היצואניות, ולמי לא נשאר? ליושבי האוהלים ומעמד הביניים כולו, שכבר מבינים שרימו אותם.

כך עלו ההכנסות ממסים עקיפים

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה החברה ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות