גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו חייב לבחור עכשיו: התעלמות ממעמד הביניים - או יציאה לדרך חדשה ושינוי בחלוקת העוגה

הטעויות הקשות של רה"מ ■ השתיקה המטרידה של סטנלי פישר, האשם העיקרי בבועת הנדל"ן ■ וגם: הספינים המכוערים של דיקטטורת האוצר שנועדו להסתיר את הטבות המיליארדים שקיבלו טבע, כיל וישקר על חשבון מעמד הביניים ■ טור סופ"ש / אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס"

1. ממשלת נתניהו צודקת לפחות בעניין אחד: היא לא הגורם היחיד, ובוודאי שלא העיקרי, בניפוח מחירי הדיור. העלייה החריגה במחירי הדירות פשוט נפלה במשמרת של הממשלה הזו, לאחר הזנחה שנמשכה לאורך שנים ארוכות. אלא שנתניהו לא יכול להתלונן - הוא מכיר היטב את כללי המשחק הפוליטיים האכזריים: כשאתה במשמרת - אתה אחראי, לטוב או לרע, גם להשלכות ולתוצאות של דברים שלא היו בשליטתך. כמו כולנו, גם מנהיגים צריכים המון מזל ועיתוי טוב. העיתוי של הזינוק במחירי הדיור היה אחד הגרועים שנתניהו יכול היה לחלום עליו, אבל הוא בהחלט עלול לשלם עליו ביוקר.

2. האשם העיקרי במחירי הדיור, אם אפשר לקרוא לו אשם, או לפחות אשם שלא בטובתו, הוא נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. כפי שבנק ישראל יודע, והוא אף הודה בכך בריש גלי במחקריו, הקשר הישיר בין המדיניות המוניטרית להלוואות המגובות במשכנתה הוא שהמריץ את עליית מחירי הדיור בשנתיים וחצי האחרונות, במיוחד לאחר הורדת הריבית לרמה אפסית ברבעון הראשון של 2009. הותרת הריבית הנמוכה על כנה במשך תקופה כה ארוכה הסבירה, כך טוען בנק ישראל בעצמו, שני שלישים מעלייה מסחררת של עשרות אחוזים במחירי הדירות, בעוד מלאי הדירות (ההיצע, לו אחראית הממשלה) הסביר רק שישית מהעלייה.

לפישר ולבנק ישראל יש הסברים מצוינים ואף מוצדקים לריבית האפסית - הרצון להאיץ את הצמיחה במשק על רקע המשבר הפיננסי והגנה על שער הדולר - אבל פישר והבנק חייבים להתמודד ביושר ובאומץ עם הביקורת על מדיניותם, גם אם היא סוג של חוכמה בדיעבד. האם הריבית הריאלית השלילית לא נמתחה על פרק זמן ארוך מדי, דבר שגרם לליבוי הספקולציות, במיוחד על רקע קצב הצמיחה המעודד של המשק והחריגה מיעדי האינפלציה? האם הצעדים הרגולטוריים להקשחת תנאי המשכנתאות בריבית הפריים היו מהוססים מדי, עדינים מדי ומאוחרים מדי?

גם העובדה שפישר ודוברי הבנק התעקשו למכור לציבור את התזה שאין בועה בשוק הדיור ושהם עומדים על המשמר למנוע היווצרות בועה כזו, אינה מדברת לזכותם. לכל בר-בי-רב היה ברור שמדובר באמ-אמא של הבועות, רק שלבנק ישראל היה כנראה נוח להדחיק זאת ואף לשמור על רמה גבוהה של מחירים. מאכזבת ומטרידה גם השתיקה של המבוגר האחראי לאורך גל המחאה החברתית הגדול ביותר בישראל זה עשרות שנים.

כשהוא רוצה, פישר מתבטא על כל נושא כלכלי שעל סדר היום, אבל בנושא הכי חם, כשהאדמה בוערת, כשהאזרחים זועקים - החליט פישר להיעלם מעל פני האדמה. זה מאכזב, כי בנק ישראל מתח במנשריו ביקורת מרומזת על מדיניות המסים של נתניהו ועל המשך ההורדה של מסי החברות והשפעתם על הפערים החברתיים, אבל בדיוק כשהלבה רותחת, החליט פישר לגבות את תוכנית הדיור מס' 5 או 6 או 7 של נתניהו בהודעה לקונית ולהתעלם לחלוטין מרעידת האדמה החברתית ו/או להציע הצעות לפתרונה.

3. ממשלת נתניהו אינה אחראית לניפוח מחירי הדיור, אבל את הביקורת על המדיניות החברתית שלה היא הרוויחה ביושר. האידיאולוגיה הכלכלית של נתניהו, עוד בתקופות כהונותיו הקודמות כראש ממשלה ושר אוצר, וההתעקשות לדבוק בה בשנתיים האחרונות, שחקה עד דק את השכבות החלשות ואת מעמד הביניים וגרמה לפיצוץ החברתי. ההשלכות הקשות של ההחלטות להפחית את שיעורי המס על הון ועל החברות ולהעלות את המסים על העבודה ואת המסים העקיפים תוארו פה שום ושוב כגורם העיקרי בהרחבת הפערים החברתיים ובפגיעה הקשה במעמד הבינוני והנמוך.

התוצאה של מיסוי נמוך מאוד על עשירים ומיסוי גבוה מאוד על מעמד הביניים, הייתה שהעשירים גרפו את כל השמנת של הצמיחה במשק. לפערי המיסוי הללו הצטרפו עוד שני גורמים, כתנועת מלקחיים שחנקה את האזרחים (ראו גרף מצורף מטה). מצד אחד, שכר נמוך שנשחק ריאלית בממוצע בארבע השנים האחרונות; מצד שני - פירוק מדיניות הרווחה שהובילה לגידול דרמטי בהוצאות הפרטיות על בריאות וחינוך.

השורה התחתונה: אנחנו מרוויחים כבר שנים את אותה משכורת (ריאלית, עם האינפלציה המזויפת בישראל), אבל מוציאים הרבה יותר על מסים, על שירותים שהיו אמורים להיות שווים לכל נפש, ומשלמים ביוקר על המנטליות החזירית שהתפשטה בסקטור העסקי וגררה מחירים גבוהים על מזון וכד' (לכאורה שוק חופשי, בפועל שוק מתואם כמעט בכל תחום, לא תלוי כלל במספר המתחרים).

לצד של השכר השחוק אחראיות הממשלה וההסתדרות, שהחליטו להפקיר את העובדים הבלתי מאוגדים ל"כוחות השוק" ויצרו דור של עבדים מודרניים. אל תטעו: לבעלי העסקים, מהבינוניים ועד הגדולים, יש חלק גדול במדיניות העסקה נצלנית ופוגענית שמצפצפת על זכויות עובדים. יש להם אינטרס להנמיך שכר ולצמצם זכויות עובדים ולהפוך אותם לתלותיים, כאלה שמפרפרים סביב עבודתם 12 שעות ביממה וחוזרים מותשים למשפחתם.

אנחנו שומעים את הקולות של האנשים שם למעלה, האנשים שגרפו את כל השמנת מהצמיחה במשק, ש"מזדהים" עם המחאה ו"מבינים את המצוקה". אל תזדהו, אל תבינו. שלמו יותר לעובדים שלכם גם אם זה יפגע ברווח שלכם ובדיבידנדים שאתם מושכים. לא, לא מדובר בסוציאליזם או בקומוניזם, מדובר בקפיטליזם מאוזן קצת יותר וחזירי הרבה פחות.

לצד של פירוק מדינת הרווחה אחראית באופן בלעדי הממשלה. מערכת הבריאות הציבורית, למשל, הפכה למרוסנת וקמצנית מדי ועודדה את הגידול בהוצאה הפרטית על בריאות. התוצאה הייתה שמאז 1997 אין כמעט שום תזוזה בהוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג, אבל יש תזוזה גדולה מאוד בהרכב הפנימי של ההוצאה על הבריאות - המימון הפרטי קפץ מ-30% ל-42%, המימון הממשלתי ירד מ-39% ל-32%. המפסידים העיקריים מכל העניין הזה: כרגיל, השכבות החלשות ומעמד הביניים שמאבדים אט-אט את הזכות היסודית לטיפול בריאותי ראוי דרך המערכת הציבורית.

נתניהו חייב עתה לבחור: להתעלם מהקולות לשינוי חלוקת העוגה במשק ולהמשיך בספינים, בדמגוגיה ובסיסמאות דרך מקורביו בתקשורת (אלו אותם מקורבים שהביאו עלינו את האסון של ועדת בכר, האסון שהשית עלינו עוד מס של 5 מיליארד שקל בדמי ניהול, והיד עוד נטויה) או להקשיב לקולות המחאה ולצאת לדרך כלכלית חדשה וארוכה: לעצור מיד את מתווה הורדת המס, להתעקש על כך שהעשירים ישלמו יותר מסי הכנסה והון - הרבה-הרבה יותר, להתעקש על הורדת חלק מהמסים העקיפים ולהתעקש על מדיניות שתוביל לגישה לבריאות ולחינוך.

הוא צריך להודות בטעויותיו, להסביר לציבור שמדיניות כלכלית חדשה אינה יכולה להפוך את היוצרות תוך שבוע, חודש או שנה. מה שנהרס ב-20 השנה האחרונות, גם נסים לא יכולים לתקן.

4. הנה סיפור שממחיש בצורה הטובה ביותר את העיוות בחלוקת עוגת ההכנסות במשק וגם את האופן שבו עובדת הדיקטטורה הכלכלית של מדינת ישראל. בחודשים האחרונים הקדשנו שני טורים לחוק החדש לעידוד השקעות הון, חוק שערורייתי, שהפך את ישראל לגן עדן לחברות יצואניות ויצר להן את אחת מסביבות המס הנמוכות ביותר בעולם. האוצר החליט לרענן את החוק ולהוריד בהדרגה את המס לתאגידים יצואנים לשיעורים עלובים ומגוחכים של 6%-12% עד 2015. מדובר בהטבות מס ענקיות, של מיליארדי שקלים בשנה, לחברות כמו טבע, ישקר, צ'ק פוינט וכד'.

הטבות מס הן דבר מקובל ואף רצוי בתמרוץ הקמת מפעלים, במיוחד בפריפריה, אלא שהשאלה כאן היא מידתיות ומה שיותר חשוב, מה יוצא לעובדים ולתנאי שכרם מכל ההטבות הללו? מדוע לתמרץ במיליארדים חברות ענק ותיקות, שממילא נהנות בישראל מסביבת מס נוחה? האם שיעורי המס הנמוכים ממילא שלהן בישראל אינם מתמרצים אתן להשקעות חדשות והאם האיום בנטישת ישראל הוא תירוץ מספיק טוב להתרפס בפני חברות הענק ולהעניק להן הטבות במיליארדים?

בוודאי שלא, אלא שהדיקטטורה החליטה כך והיא לא מוכנה למסור אף נתון אחד כדי שיהיה אפשר לקיים דיון ציבורי ביעילות החוק ובתרומתו לתעסוקה. המיליארדים עפים בלי שאיש מבין, בלי שאיש יודע, ורק יודעים שחיים שני, מנכ"ל משרד האוצר ולשעבר מנכ"ל חברת ההיי-טק נייס, שימש כלוביסט של החוק החדש ודחף אותו בהתלהבות. שני עומד על דעתו שהחוק החדש דווקא העלה את המס ליצואניות, אך לא מספק נתון אחד שיתמוך בתזה שלו.

לאחר הטור האחרון בנושא קיבלנו מייל אנונימי שטען שחברה בודדת קיבלה בשנה אחת בלבד הטבת מס בלתי נתפסת של 2 מיליארד שקל(!) בעקבות המייל צללנו לדו"ח של מינהל הכנסות המדינה בפרק שדן במיסוי חברות והבנו שהמידע מדויק. מתברר שהטבת המס שניתנה בשנת 2009 השפיעה בצורה דרמטית (לשלילה כמובן) על ההכנסות ממיסוי חברות באותה שנה. הדו"ח ציין זאת במפורש, אף שלא נקב בשם החברה ובהיקף ההטבה.

פנינו לאוצר וביקשנו לקבל לידינו את פירוט הטבות המס לתאגידים לאורך העשור האחרון בשם זכות הציבור לדעת לאן מתעופפים כספיו. התשובה שקיבלנו: יש חובת סודיות על-פי פקודת מס הכנסה. הסברנו לאוצר שהפקודה מדברת על חבות ולא על הטבה, שהיא למעשה נכס ציבורי ולכן חייבת בגילוי ובשקיפות. התשובה שקיבלנו: זה נמצא בטיפול היועץ המשפטי של האוצר. למרבה הפלא, במהלך ה"טיפול" הדליף האוצר את שם החברה לאנשי שלומו בתקשורת (אפשר כבר לגלות: מדובר בענקית הגנריקה טבע) וקיבל בתמורה כיסוי מינורי לאחת משערוריות המס הגדולות של העשור (הטענה הייתה: החוק החדש שוויוני יותר).

זו דרכו של האוצר מימים ימימה: ספינולוגיה מסוכנת ומתוחכמת, בשילוב עם דו-פרצופיות. אם חובת סודיות חלה על שמות החברות והיקף ההטבה, כפי שטוען האוצר, מדוע הוא מדליף זאת בעצמו? רגע, רגע, איך לא הבנו את העניין? דיקטטורה אינה צריכה לציית לחוקים, כי דיקטטורה עושה מה שבא לה.

בכל מקרה, טוב שהנושא צף עכשיו לדיון ציבורי. לפי ההערכות שלנו, האוצר חילק בעשור האחרון הטבות מס של כ-15-20 מיליארד שקל לשתי חברות בלבד - טבע וישקר. מדובר בסכומים בלתי נתפסים, בלתי הגיוניים ובלתי מידתיים. זה גן עדן תאגידי, שמתבטא בסופו של דבר, בחלקו, במיסוי העקיף הכבד על האזרחים. מי נהנה ממנו? במקרה של טבע מדובר בבעלי המניות המפוזרים מאוד שלה. במקרה של ישקר מדובר במעטים: משפחת ורטהיימר ו-וורן באפט שגרפו מיליארדים בהטבות מס. משפחת ורטהיימר גילתה יזמות וכישרון תעשייתיים יוצאי דופן ומגיעות לה תשבוחות רבות, אבל לצדן היא גילתה גם כישרון יוצא דופן לקבל כמה שיותר מענקים מהמדינה.

המחשבה המעוותת שהתפשטה באוצר היא שהטבות המס חסרות הפרופורציה הן סוג של "הוקרת תודה" לתאגידים הגדולים ש"הואילו בטובם" להישאר בישראל, לספק לפשוטי העם תעסוקה שמייצרת בתורה גם מסים (בלי להביא בחשבון את תנאי ההעסקה שלהם כתנאי בסיסי לחלוקת המענקים). הטבות ותמריצים אכן נדרשים, אבל התרפסות והתבטלות בפני תאגידי הענק והפחתת המס שלהן לרצפה - אינן ראויות, אינן הוגנות ואינן שוויוניות ובאה על חשבון האזרחים ה"פשוטים".

יואיל נא חיים שני ויתייצב בפני הציבור, לא יסתתר מאחורי היועץ המשפטי או תדריכים של עיתונאים, ויסביר, לשיטתו, למה צריך להעניק הטבות כה גדולות לחברות ענק. שיסביר למה האוצר נלחם ללא חת בתוספות שכר לעובדים סוציאליים או למתמחים אבל מרעיף בקלות רבה כל כך מיליארדים על טבע, ישקר, כי"ל ועוד. למה מעמד הביניים צריך לשלם עד 50%-40% מהכנסותיו (מדורג) כמס ולמה טבע או ישקר צריכות לשלם רק אחוזים בודדים עלובים.

הסיפור של טבע, ישקר ועוד תאגידים גדולים מתחבר היטב למחאה החברתית. סבתא בישלה דייסה, דייסה טעימה ומזינה במיוחד. נתנה לחרדים, נתנה למתנחלים, נתנה לחברות בסקטור העסקי, נתנה מנה יפה במיוחד גם לחברות היצואניות, ולמי לא נשאר? ליושבי האוהלים ומעמד הביניים כולו, שכבר מבינים שרימו אותם.

כך עלו ההכנסות ממסים עקיפים

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.14 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח