רוברט פרישקו, אזרח ישראלי מן השורה המגדיר עצמו כ"מעמד ביניים גאה", פרסם היום בפייסבוק מכתב פתוח לראש הממשלה בנימין נתניהו. המכתב, שכולל עצות מעשיות לראש הממשלה, החל לצבור הד ברשת החברתית והוא מפורסם כאן כעת, לראשונה כותב פרישקו:
"שלום בנימין,
שמי רוברט, נשוי + 2, גר בתל-אביב. בן לזוג רופאים "פשוטים", אין לי משפחה חזקה, לא קשרים מיוחדים ולא קומבינות - רק עבודה קשה: הייתי קצין בצבא, הוצאתי 756 בפסיכומטרי, סיימתי תואר ראשון במחשבים בטכניון (אה, לי לא הייתה קצבת אברכים) ותואר שני בכלכלה בבר אילן (אותו עשיתי תוך כדי משרה מלאה, כבר אמרנו בלי עזרה?)
היום אני עובד בהיי-טק - ומרוויח מעל הממוצע - תודה רבה. לאישתי סיפור דומה (טוב, היא קיבלה יותר בפסיכומטרי ובלי ההיי-טק, אל תהיה קטנוניי). איפה הבעיה? אם גם אני נאבק לגמור את החודש, סופר את העגבניות בסופר, מביט בדאגה בחשבונות המים ודירה במקום טוב היא חלום רחוק עבורי - אז כנראה שיש פה בעיה אמיתית. אני מאותם אנשים שמכונים בימים אלו "מעמד הביניים" ואני מאלו שגם גאים בעצמם וגם זועקים.
מה אנחנו רוצים?
אני עוקב אחרי העיתונים והכתבות ונראה שזו השאלה המרכזית, אבל רגע לפני שניגע בה, בוא נסביר רגע - מי זה "אנחנו"?
יש משהו קצת מטעה במחאה הזו, כי מה שרואים לרוב זה את הסטודנטים, הם זועקים כי הם רואים את (חוסר) עתידם והם מ פ ח ד י ם. מפחדים - זוכר את המילה הזו? השתמשת בה יפה לפני כמה שנים - שגם אם יעשו תואר ראשון ושני ויעבדו קשה, הם עדיין יטבעו פה תחת העול.
הם גם גרים קרוב לרוב ועכשיו קיץ ואין בחינות והם לא צריכים בייביסיטר כדי להגיע להפגנות - אז רואים בעיקר הרבה סטודנטים. אבל הם, ביבי (זה בסדר אם אקרא לך ביבי?) - קצהו של הקרחון שנע לכיוון שלך. כי מי שבאמת כואב לו, קצת קשה לו לצאת, אתה מבין: להגיע להפגנה עולה לנו 100 שקל בייביסיטר ו-50 שקל דלק וקשה לנו גם ככה, אבל אני מבטיח לך שאם היית מחזיר הוצאות, להפגנות היו מגיעים 300,000 איש, לא 30,000. אז אל תתבלבל: מה שאתה רואה ברחוב, זה קצה הקרחון.
אז זהו, אלו אנחנו - נעים מאוד. אגב, אם תבקש את פירמידת תשלומי המיסים, תגלה שאנחנו אלו שמשלמים את החשבונות של המדינה, אז בוא, תן לי עוד כמה דקות וקרא עד הסוף, יש לי אפילו הצעות פרגמטיות ואני לא הולך לקרוא לך בשמות גנאי.
OK, מה אתם רוצים?
מבלבל, נכון? קוטג'? דיור בזול? מים בזול? דלק בזול? זה מורכב ומבלבל, אז אנסה לגייס את כל מה שלמדתי (בלי עזרה) בתואר בכלכלה ולענות. התשובה הפשוטה היא שאנחנו רוצים לחיות טוב.
אנחנו מאמינים שאם עבדנו קשה, שירתנו בצבא, למדנו כמו ילדים טובים ואפילו השגנו משרה ומשכורת מכובדת - אז אחרי כל זה מגיע לנו לחיות טוב. אתה יודע, לא חיי פאר, אבל חיי מעמד בינוני טובים ונוחים, כמו לחברנו במדינות מערביות אחרות. זה לא ממש הרבה: דירה נחמדה במקום טוב, רכב חדיש יחסית, קפה בשישי בבוקר וחופשה בחו"ל פעם בשנה - חיים טובים. אנחנו מעמד בינוני, אז אנחנו מצפים שאחרי שסיימנו לשלם על הביטחון, לעניים, לדתיים, לחינוך ו... נו - לכל מה שתחליט - אנחנו מצפים שיישאר לנו מספיק לחיים טובים.
חיים טובים הן לא מילה גסה, וגם לא צריכים להיות שמורים למוזמנים לחתונה של תשובה - חיים טובים הם המוטיבציה של מעמד הביניים והתנאי הבסיסי לדמוקרטיה ולשיטה הקפיטליסטית. ביבי, בלי זה הכל קורס - וזה מה שקורה לך מול העיניים. אנחנו לא מצרים ולא סוריה, תודה לאל, אבל יש יותר מדי קווי דימיון בינינו.
בעיה - אתם רוצים הכל...מה עושים?
ראשית, מילת עידוד: אתה לא אשם, כלומר, לא רק אתה. זו תוצאה של עשרות שנים, פוליטיקאים ואנשי הון שמעמיסים עלינו יותר ויותר, OK? אז זה לא אישי. דבר שני, זו שעת כושר נדירה עבורך או עבור כל מנהיג אחר. כל פוליטיקאי שעיניו ומוחו בראשו צריך לקפוץ על זה כמוצא שלל רב, העם (כלומר, אלו שמשלמים את החשבונות, האנשים הכי חשובים, מתנצל בפני כל השאר, זה לא המאבק שלכם הפעם, אבל לטובתכם שנצליח, אז תנו לנו גב, טוב?) - רוצה מישהו שיחזיר לנו את החיים הטובים.
כדי שמישהו יאמין לך, צריך להביא בשורות אמיתיות ולא קשקושים (מי נתן לך את עצת האחיתופל של ה-50% הנחה על תחבורה ציבורית? זה כמו לשים פלסטר על עורק מדמם...).
הנה השנקל שלי:
1. דירות(1): תן לנו איזה חוק מהיר שיעמיס 50% מס על תושבי חוץ שקונים פה דירות. בחייך, אנחנו הולכים לצבא, משלמים לימודים, משלמים שיעורי מס מטורפים ואז מגיע איזה יהודי מיופיף, מצרפת, ארה"ב או לא משנה איפה, כזה שלא היה בצבא, למד בחינם, הרוויח ביורו ושילם פחות מיסים - ולוקח לו דירה באותם התנאים (או טובים יותר...) מאיתנו?
רוצה לתמוך בישראל? תגיע, תעשה צבא, תרוויח בשקלים ונדבר. אם לא, אנא שלשל לנו את המס על העבודה הקשה שלנו. הרי לך צדק חברתי מהיר. אולי זה יזיז קצת למתווכים היהירים, שלא מוטרדים מהמחאה כי יש תושבי חוץ בלי סוף ומרגישים שמחירי הדירות לא יזוזו מילימטר.
2. דירות(2): תעלה את הארנונה לעסקים באיזה 300%! דירות נועדו למגורים, לעסקים יש משרדים. כשיהיה עודף היצע תציע להם להיכנס, בינתיים - החוצה. הנה, כבר יש לך סופרטאנקר ביד וכ-10,000 דירות רק בתל-אביב מחר בבוקר, זה לא כזה קשה, זה מיידי וזה יראה לנו שאתה רציני - בלי סיפורי וד"לים וקרקעות בחינם לבעלי הון אותם נזכיר בהמשך.
3. תחבורה, תחבורה, תחבורה - איך כולם כל כך עוורים? אם הייתה פה תחבורה ציבורית נורמלית, כמו בכל מטרופולין אחר, אנשים לא היו חייבים להתקבץ בגוש-דן והיו קונים דירות בפרוורים אמיתיים והופ - מורידים את מחירי הדירות. נכון, לא בטווח הקצר, אבל לפחות תראה לנו שאתה רציני, שהפעם זה קורה, תן לנו תקווה, תעשה "חוק יסוד: רכבת קלה", הצליחו במקומות אחרים - כמה קשה זה יכול להיות?
4. תבין, אנחנו מקור הכוח האמיתי, לא אותם 20 משפחות ששולטות ב-70% מהמשק דרך הפירמידות. אני גם מציע לאותן משפחות לתת יד אמיתית למאבק ולשינויים אמיתים במבנה המשק, לא תתנו? שימו לב למספרים האמיתיים שציינתי בהתחלה ותסתכלו מה קרה לעשירים הבוזזים במדינות השכנות. לדעתי, אתם הרבה יותר קרובים לגורל כזה משנדמה לכם. ולהיות פרגמטי: התייצב לצד העם ובזר את המשק. הפרד בין אחזקות פיננסיות לריאליות וצור תחרות אמיתית.
5. פתח את השוק לייבוא ותן לנו מחירים הוגנים בסופר. נכון, כמה אנשים יפגעו מכך, אבל הרבה יותר אנשים נפגעים מהמצב היום.
6. תן לנו רגולציה נושכת ושרים שבאים לשרת ציבור ולא לחפש הזמנה לחתונה של תשובה. תבין, מקומם אותנו לקרוא שאילן בן-דב החליט לכתוב מחדש את ספרי הכלכלה ומצפה מאיתנו לסגוד להצעה שהיא אם כל כשלי השוק ומעצבן אותנו לקרוא שתשובה (שעכשיו גם הבעלים של אוצרות הטבע שלנו) דוחה חוב של איזה 80 מיליון כי בית ההשקעות... שלו. אני לא רוצה לדחות - אני רוצה שישלם! יש לו מספיק, בטח יותר ממני.
זה רק קצה הקרחון, ולא המצאתי כלום. הפתרונות קיימים ובשפע - תפתח עיתון.
בנימין נתניהו, זה שאתה פוליטיקאי טוב אנחנו יודעים, השאלה האמיתית היא: האם אתה גם מנהיג אמיתי? אם כן - הראה לנו. ואם לא? יש פה ציבור איכותי, חזק ונחוש שמחפש ייצוג הוגן לטווח ארוך, ואפילו יש לו אפילו כסף לממן אותו - מי פנוי?
רוברט פרישקו, מעמד ביניים גאה".