גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכיר בארנסט&יאנג ברזיל: "הישראלים חדשניים"

בשנים האחרונות הפכה ברזיל לדבר החם החדש בשווקים הגלובליים - עובדה שלא נעלמה מעיני החברות הישראליות ■ רו"ח גיל מנדז: "היכולות והידע שיש לכם ולנו משלימים אלה את אלה"

כשאומרים "ברזיל" עולות בנו בדרך-כלל מחשבות על טיול אחרי צבא, קרנבל צבעוני תוסס, ריקודים לטיניים, חופי ים, קפה משובח ומדינת כדורגל שממנה יצאו כוכבים כמו רונלדו ופלה.

מתברר כי ברזיל היא הרבה יותר מאלה. מלבד היותה בירת כדורגל וקפה, נמנית ברזיל עם 10 הכלכלות החזקות בעולם, ובשנים האחרונות הפכה לדבר החם החדש בשווקים הגלובליים. המדינה החמישית בגודלה בעולם, והגדולה בדרום אמריקה, התגלתה כקרקע פורייה לעסקים ולצמיחה, שמפתה אנשי עסקים בכל העולם - וגם בישראל - לעשות בה מיזמים.

בחודש שעבר ביקר בישראל רו"ח-עו"ד גיל מנדז, שותף וראש מחלקת מיסוי בינלאומי בפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג ברזיל, המעסיקה כ-4,000 רואי חשבון. מנדז אמר ל"גלובס" כי הישראלים מאוד רצויים במדינתו, והבהיר באילו תחומים הם יכולים לעשות כסף גדול, וגם ממה כדאי להם להיזהר כשהם מחליטים לפתוח עסק ביערות הגשם במנאוס. ולא, הוא לא מתכוון לנחשים ארסיים ודגי פירניה.

"במרוצת השנים עבדנו ביחד עם חברות ישראליות, אבל בשנה וחצי האחרונות חל גידול משמעותי בהשקעות של חברות ישראליות בברזיל, וחשבתי שיהיה הגיוני להגיע לישראל, ליצור קשר עם לקוחות ישראלים ולהבין טוב יותר את הלקוחות שמעוניינים בהשקעות בברזיל", מסביר מנדז מדוע הגיע לבקר בארץ.

כבר ביום השני לביקורו, לאחר מרתון פגישות סביב השעון עם לקוחות פוטנציאלים וקיימים, החליט מנדז שהוא מחבב אותנו, הישראלים. "במסגרת תפקידי נסעתי הרבה וביקרתי בסניפי ארנסט אנד יאנג בעולם, אירופה, קנדה וארה"ב, ומעולם לא נתקלתי ביחס חם כזה. אנשים יוצאים מגדרם כדי שנרגיש טוב.

"ברזיל תמיד הייתה חממה לפעילות בינלאומית ולחברות רבות, בהן GM, פורד וכל חברה גדולה אחרת, ויש חטיבות בברזיל שהן כבר מספר 2, 3 ו-4 בעולם. עבור ישראל, ברזיל היא שוק חדש, וכולם מתלהבים ממנו ומתעניינים בו, ואנחנו שמחים על כך".

- אם כל העולם מתעניין בברזיל, מה החשיבות של ההשקעות הישראליות?

מנדז: "ההשקעות של ישראל חשובות, במיוחד כי מדובר על הרבה השקעות היי-טק. לברזיל נכנסות הרבה טכנולוגיות שאנחנו צריכים בתחומי הטלקום והביטחון. ברזיל החליטה גם שהיא צריכה לשדרג את מערכות הנשק שלה, וישראל היא ספקית אפשרית, ולכן יש השקעות ישראליות שהן אסטרטגיות מבחינת ברזיל.

"אנחנו אמנם מטפלים בחברות רב-לאומיות שמגיעות לברזיל עם הכנסות של 50-60 מיליארד דולר, אבל חברות ישראליות עושות דברים מיוחדים, יצירתיים וחדשניים, ואנחנו יכולים ללמוד מהן המון. הישראלים מאוד מצליחים בברזיל".

- מהיכרותך איתם, מה מייחד את אנשי העסקים הישראלים בברזיל?

"הם יזמיים מטבעם, וזה גם חלק מהתרבות היהודית. הם פעילים מאוד, מחפשים הזדמנויות ועובדים קשה. אלה חלק מהדברים שאנחנו לומדים מהם. הם רואים הזדמנויות היכן שהרבה אחרים לא רואים. ממה שראיתי בזמן האחרון, ישראל אמנם מדינה קטנה, אבל במונחי טכנולוגיה מכל הסוגים, למשל בחקלאות בתחום מערכות ההשקיה, היא מפותחת מאוד".

ביקוש לאינטרנט

- לאילו תחומים היית ממליץ לישראלים להיכנס היום בברזיל?

"השוק הברזילאי ענק, ויש בו הרבה צורך בטכנולוגיה. כלכלת ברזיל צומחת, ואנשים הופכים לעשירים יותר. המעמד הבינוני כבר מקיף יותר ממחצית האוכלוסייה, ואנשים יכולים לרכוש יותר מוצרים ויותר טכנולוגיה.

"היום יש צורך וביקוש אדיר לאינטרנט. יותר אנשים קונים מחשבים ורוצים גישה מהירה וזולה לאינטרנט ואת השירות הטוב ביותר. בכל תחומי הטכנולוגיה, ובמיוחד בתחומי הביטחון, יש לישראלים יתרון משמעותי, ואנחנו זקוקים להשקעות בתחום הזה".

הצרכים של הברזילאים לא נעלמים מעיני החברות הביטחוניות בישראל. לפני כ-3 חודשים הודיעה אלביט מערכות כי החברה-הבת שלה בברזיל, AEL, חתמה על הסכם אסטרטגי עם יצרנית המטוסים המקומית אמבראר. במסגרת ההסכם יקימו השתיים חברה שתפתח ותייצר מל"טים לשוק המקומי ולמדינות נוספות בדרום אמריקה.

התעשייה האווירית לא נשארה מאחור ובוחנת אפשרות להקים במדינה חברה-בת שתעסוק בייצור מל"טים (מטוסים ללא טייס), בשיתוף עם תאגיד התעופה והספנות סינרג'י.

מנדז: "ישראל מעורבת גם במכרזים לאספקת מטוסי תקיפה לממשלת ברזיל. יש דיונים עם צרפת, שבדיה, ארה"ב וגם עם ישראל לגבי מי יספק את המטוסים הללו. ויש עוד בעיה שהממשלה מדברת עליה, של הגנה על מרבצי הנפט התת-ימיים הענקיים שהתגלו מול החופים שלנו והצורך בשדרוג הצי לצורך זה. כך שלא חסרות הזדמנויות בתחום הביטחון בברזיל".

גם חברות מפעלי ים המלח, מכתשים מפעלים כימיים, אלביט מערכות, ישקר, טבע, גילת לוויינים, רפאל, נילית ועוד - מייצאות או סוחרות מול ועם ברזיל.

- איך הממשלה מעודדת חברות זרות ומשקיעים זרים להגיע לברזיל?

"במבט היסטורי, ממשלות ברזיל היו קצת עקשניות. התפיסה הרווחת בעבר הייתה שברזיל היא שוק כה גדול, שאם אתה לא נכנס אליו - מישהו אחר ייכנס במקומך. זה אמנם שחצני, אבל זאת התפיסה.

"מצד שני, הממשלה מכירה בכך שאנחנו זקוקים להרבה השקעות ולפיתוח משמעותית של תשתיות. לכן, כיום יותר מבעבר, הממשלה מציעה תמריצים חדשים לחברות לבוא להשקיע בתוך המדינה.

"אנחנו זקוקים להרבה תשתיות כדי להמשיך את הצמיחה. אנחנו צומחים במהירות וזקוקים לכבישים, לנמלים ולנמלי תעופה. יש בברזיל הרגשה של פעילות נמרצת, של תעסוקה מלאה, ותחושה שאתה כבר לא מוצא כוח עבודה מיומן, ושהכול יקר מאוד. החברות פועלות ב-100% כושר ייצור, וזה גורם לבעיות של אינפלציה, כוח עבודה יקר יותר. הכול התייקר.

"הממשלה מנסה לטפל בבעיות הללו, אבל זה דורש זמן, בעיות לא נפתרות בן-לילה. אנחנו מכירים בכך שכדי שאנשים ישקיעו צריך שיהיו תמריצים, וממשלת ברזיל מנסה ליצור את הסביבה המיטבית להשקעות מבחוץ בתחום התשתית".

ברזיל היא מהכלכלות הגדולות והצומחות בעולם. פתיחת השוק והצלחת רפורמות מבניות בכלכלה הולידו הסכמי סחר פוריים עם מדינות העולם. המשבר הכלכלי הגלובלי שפרץ ב-2008 תפס את ברזיל בעיצומו של תהליך הצמיחה ואיים למוטט את ההישגים המרשימים. אך בדומה לישראל, הפגיעה בפועל הייתה נמוכה משמעותית מאשר במרבית כלכלות העולם.

מנדז: "היינו מודאגים, כיוון שכאשר המשבר פרץ היינו, כמדינה, במצב טוב מאוד. הכלכלה צמחה ב-5%-6%, ונורא חששנו שניפול. לבסוף, היינו אחת המדינות הראשונות שנחלצו מהמשבר באופן אפקטיבית, וגם עובדה זו משכה הרבה משקיעים זרים, כי כשהריביות בארה"ב שואפות לאפס, ובברזיל יש כל-כך הרבה הזדמנויות, ההון הזר מגיע. מצד שני, יש גם חששות, כי הממשלה מוציאה יותר מדי, וביחד עם ההון הזר יש סכנה להתחממות-יתר. זה חלק מהתהליך האינפלציוני, וזה חלק ממה שהממשלה צריכה לתקן".

בשנת 2010 הצטרפה ישראל להסכם מרקוסור (הסכם הסחר עם מדינות דרום אמריקה) והפכה למדינה הראשונה מחוץ לדרום אמריקה שנקשרה בהסכם. מזה שנים ברזיל היא שותפת הסחר הגדולה של ישראל באמריקה הלטינית, והציפייה היא כי בשנים הקרובות, עם כניסתו לתוקף של ההסכם, יצמח הסחר משמעותית במיליארדי דולרים - בתחומי החקלאות, החינוך, המדע, הרפואה, החלל - ויגביר את ההשקעות ההדדיות בין שתי המדינות.

לדברי מנדז, הציפייה הזו תתממש. "יש לנו מעט הסכמי אס"ח עם מדינות אחרות מחוץ למרקוסור, וההסכם עם ישראל מספק יתרונות סחר עם מכסים מופחתים, ומעודד את היצוא הישראלי לברזיל. יש התעניינות מוגברת של שני הצדדים בשיתופי-פעולה.

"אצלנו יש הרבה הזדמנויות בתחום הסחורות (קומודיטיס), אנחנו ידועים בעפרות, ברזל, פולי סויה, דגי בקלה וכן, גם כדורגל, אבל אנחנו מייצאים גם מטוסים וכלי רכב, ובשורה התחתונה היכולות והידע שיש לכם ולנו משלימים אלה את אלה".

להבין את מערכת המס

לסיכום, מנדז מספק מספר טיפים לאיש העסקים הישראלי שמעוניין להשקיע בברזיל. "קודם כול, כדי להיות יעיל אתה חייב להבין את מערכות המס, הניואנסים והמורכבויות שיש בחקיקה וברגולציה הברזילאית, וזו לא משימה פשוטה בכלל. בתחום המס אנחנו יצירתיים יותר ממדינות אחרות, יש לנו כמה סוגי מסים ומערכת מס מורכבת מאוד. לכן, עצתי הראשונה היא - להיות מודע לכך".

מנדז מבהיר כי למערכות המס יש השפעה מכרעת גם על המיקום הפיזי שבו כדאי להתיישב. "יש הרבה תמריצי מס, וחברות כימיקלים ותרופות, חברות מיקרו-אלקטרוניקה ועוד, מחפשות תמיד את אפקטיביות המס. יש לנו, למשל, אזורי סחר חופשי במנאוס, ביערות הגשם, שמקבלים שם הרבה תמריצים, כי המדינה רוצה לפתח את האזור הזה. ההטבות מפתות. מצד שני, קשה להשיג שם כוח עבודה, עלויות התחבורה והתובלה גבוהות, ויש השפעה גם לבידוד, כך שצריך לראות את כל התמונה כדי להחליט אם הגיוני לייצר במקום המסוים".

מנדז מציע לשים לב גם למי השותף שלך בברזיל, מה בסיס הלקוחות שלך, ואם יש לך אופק להתפתחות. "אני רואה הרבה חברות שמגיעות לברזיל ולא לומדות מספיק את השוק, מתייחסות לזה בקלות ראש. הן מתחילות לעשות כסף, מבינות את הפוטנציאל של השוק, ואז מגיעות לפרשת דרכים ולא יודעות לאן להתפתח.

"חשוב לדעת עוד שהיום השקעה בברזיל מחייבת ייצור בברזיל. הברזילאים מגוננים מאוד על התעשיות שלהם. ברזיל גובה הרבה מכסים על יבוא ומעדיפה שירות וייצור מקומיים. משקיעים זרים צריכים להתחייב לפתוח מפעלים בברזיל, וזו השקעה טובה בסך-הכול".

"ישראלים עומדים בתור כדי להיכנס לברזיל"

המארח של מנדז בארץ היה רו"ח שרון שולמן, ראש מחלקת המיסוי בפירמת ארנסט אנד יאנג ישראל בתל-אביב. ההיכרות בין השניים הולכת שנים לאחור, לתקופה שבה נשלחו כרואי חשבון צעירים ומבטיחים לעבוד במטה הפירמה בניו-יורק בראשית שנת 2000.

שולמן: "בניו-יורק נפגשים כל המנהיגים הצעירים העתידיים של ארנסט אנד יאנג מרחבי העולם. כשהייתי שם, עבדתי עם אנגלי, סיני, ישראלי, מקסיקני, ברזילאי ואמריקני. רובנו נשארנו בקשר טוב מאז, ופעם בכמה שנים אנחנו נפגשים בארה"ב למשחק גולף מסורתי, כשאיש לא באמת יודע לשחק חוץ מהאמריקני".

הביקור של מנדז בישראל מסמן מבחינת שולמן את המשך וחיזוק מגמת ההתעניינות של לקוחותיו בברזיל כיעד להשקעה. "לפי קצב הצמיחה הנוכחי שלה, ב-2020 ברזיל אמורה להיות הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם. היא שוק יעד עצום להרבה תעשיות בעולם, וגם לתעשיות הישראליות".

לדבריו, יש עליה ברורה ברמת המחיה בברזיל, וזו מהווה הזדמנות. "בכלכלה הזאת, על אף שיש בה עוני גדול מאוד, 50% מהאוכלוסייה כבר הפכו להיות מה שאנחנו מכנים 'מעמד הביניים הצורך', שרוכב עכשיו על גל של גידול עצום בביקושים. כל חברה ישראלית שמחפשת איפה לצמוח, מדברת היום על ברזיל. אי-אפשר שלא. זו אוכלוסייה ענקית שנמצאת בעלייה ברורה ברמת החיים".

- קודם כולם דיברו על סין. ברזיל היא סין החדשה?

"כולם מדברים על מדינות ה-BRIC, שכוללות את ברזיל, רוסיה, סין והודו, אז ברזיל בחברה טובה. זו אחת המדינות הבולטות בתוך ה"בריק", בגלל שיעורי הגידול שם. יש התעניינות מוגברת היום בברזיל. לדוגמה, כשגזית-גלוב חיפשה איפה לצמוח, הם נכנסו לברזיל והתחילו להשקיע בקניונים בברזיל. בנדל"ן, בתעשייה הביטחונית, תעשיות מים, תעשיות טכנולוגיה - כולם מחפשים היום את ברזיל. ישראלים עומדים בתור להיכנס לברזיל".

- עומדים בתור?

"ממש ככה. זו כלכלה שצומחת ב-7.5% בשנה. כולם רוצים להצטרף לחגיגה הזאת".

אך שולמן גם מזהיר: כדי להצטרף ל"חגיגה" צריך לדעת את כל כללי הטקס. "הרבה חברות שנכנסות לברזיל בלי לעשות הכנה מראש מתרסקות בתוך ערב-רב של חוקים, שפשוט לא מתנהגים בצורה מערבית רגילה".

שני דברים מעניינים נוספים בנוגע לברזיל: ברזיל תארח את המונדיאל ב-2014 ואת האולימפיאדה של 2016. ונראה כי אלה נתונים חשובים לא רק לאוהדי הספורט.

שולמן: "האולימפיאדה ותחרות הכדורגל מייצרות צורך להשקעה עצומה בתשתיות, בכבישים, ברכבות ועוד. את העבודות הללו עושים יזמים מחוץ לברזיל. היום יש הסתערות מערבית על ברזיל, וגם הישראלים נוטלים בה חלק".

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים