החשק שלי לקנות מניות של חברות גדולות שפעילות בישראל בהחלט ירד. המצב כיום הוא שמחאה חברתית היא IN וחברות גדולות שפועלות בישראל OUT, כך אומר ל"גלובס" יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר של כלל פיננסים.
בן זאב מעריך שקיים סיכוי גבוה שהמחאה החברתית תקבל ביטוי גם בבורסה. "פרמיית הסיכון שנובעת מפגיעה ברווחים או מהסטת רווחים מהחברות הגדולות לטובת האזרח הקטן גדלה. יש פה אינטרסים לח"כים ובמיוחד לקואליציה להיות רגישים יותר לקולות שבאים מהשטח, וללכת יותר לטובת האזרח. אני לא צופה איזו דרמה, אבל ירידה במניות של 10% בגלל השלכות של פריצה תקציבית או שחיקה ברווחיות - זה בהחלט תרחיש שיכול לקרות", הוא אומר.
* ומה לגבי ההשפעה על אג"ח המדינה?
"באג"ח הממשלתיות יכולות להיות השלכות יותר מהותיות אם תהיה פריצה תקציבית. ופגיעה באג"ח מדינה תגרור גם פגיעה באג"ח הקונצרניות המדורגות גבוה. הסיכון בהחלט גדל, אבל קשה עדיין לכמת אותו".
"גם לנו יש חלק"
למרות כל זאת, ולמרות שכאיש שוק הון ניתן אולי היה לצפות שבן זאב יהיה מוטרד מהמחאה ומהשלכותיה על הבורסה, הוא מצהיר כי הוא דווקא מצדד בה. "המחאה מוצדקת", הוא אומר. "יוקר המחיה הגיע לרמה לא סבירה או פרופורציונלית להכנסה, ואני חושב ששחיקת המעמד הבינוני והקיטוב החברתי מוגזמים. הביטוי הכי חזק לזה הוא שזוג שעובד ומשתכר משכורות ממוצעות לא מסוגל לקנות דירה בראשון לציון, נתניה ומודיעין. ואם זה המצב, אז משהו לא בסדר".
הוא מוסיף כי "המחאה מתרכזת בדיור ובצדק, כי רכישת דירה היא העסקה הגדולה ביותר שעושה אדם בחייו. אולם הבעיות אינן קשורות רק לתחום הנדל"ן, אלא גם להתייקרות מוצרי צריכה. זה לגיטימי למכור מוצרי פרימיום במחיר גבוה, אבל צריך להיות פה סל צריכה בסיסי בתמחור סביר. קוטג' במחיר 7.90 הוא בלתי סביר. צריך לחזור למדיניות שהיא קצת יותר שיווינית".
בסופו של דבר גם לשוק ההון יש חלק בעידוד הגדלת רווחי החברות. אם חברה חלילה לא מציגה שיפור ברווחים, אז אתה והקולגות שלך בדרך כלל תחתכו לה את ההמלצה. האם כעת תשנו גישה?
"יש לנו חלק במגמה שמעודדת עלייה ברווחים. שוק ההון רוצה להרוויח יותר על ההשקעה שלו, אבל בשיקולים רחבים יותר כמדינה. צריך לשקול יותר מפן אחד. אני, כאנליסט שצריך להמליץ ללקוחות, מעדיף לקנות מניות של חברות שירוויחו הרבה כסף לאורך זמן. אנחנו רוצים שהחברות ירוויחו, ואמשיך להמליץ על חברות שימשיכו לצמוח ולהרוויח. אבל בראיה חברתית רחבה של מדינה אני חושב שראוי - וגם מאמין שיהיו - צעדים שיביאו לירידה ברווחים, או לפגיעה בצמיחת הרווחים. וזה שווה את זה".
"נראה האטה בצמיחה"
* ומה דעתך על טענות האוצר שהיקף הדרישות מגיע לעשרות מיליארדי שקלים, ולא באמת ניתן ליישם אותן?
"האוצר אומר שהוא אינו יכול לתת הכל, וברור שאי אפשר לתת הכל אבל אפשר לעשות סדרי עדיפויות יותר נכונים. לדוגמה, הפחתת מס החברות אמנם בריא ומעודד צמיחה של כלכלה, אולם האם בעלי החברות צריכים להרוויח יותר?"
* אז לדעתך צריך לבטל את הפחתת מס החברות?
"הקפאת התוכנית להורדת מס החברות היא צעד נכון. צריך להעלות מס הכנסה בעשירונים גבוהים להגדלת שוויון והקטנת קיטוב. הסיסמה של 'רוצים צדק חברתי' זה בדיוק זה".
* ואתה מאמין שבאמת אפשר יהיה להפוך את הסיסמאות הללו לצעדים אופרטיביים?
"אני חושב שזה אפשרי. יש קו פרשת מים דמיוני שנחצה, וגרם לאנשים לצאת לרחוב. צריך להיעשות שינוי בחזרה למקום שכן אפשר לחיות בו. האם דירות יעלו 30% פחות? לא יודע. לגור במרכז ת"א זו לא זכות יסוד, אבל במודיעין ונתניה זו כן".
* איך ישפיעו הצעדים המוצעים על המשק?
"נראה האטה בצמיחה. ההשלכה תהיה ירידה באינפלציה, והוזלה ביוקר המחיה, לא ברור באיזה סעיפים. יש פה תהליכים שיכולים לבוא על חשבון הצמיחה, אבל צמיחה היא לא חזות הכל. אם הצמיחה מגיעה לחלקים קטנים מדי באוכלוסייה יכול להיות שזה לא הדבר העיקרי. החוסן החברתי של מדינת ישראל שווה יותר מאשר עוד חצי אחוז בצמיחה. אני לא ממעיט לרגע בחשיבות חוסן כלכלי של מדינה וצעדים של הפחתת חוב ממשלתי, אך זו לא חזות הכל בטח לא ברמה הנוכחית. שינוי סדרי העדיפויות והגדלת ההוצאה הציבורית היא בהגדרה כסף שבמקום להקטין חוב מוחזר לאזרחים, אבל במדיניות אחראית אפשר עדיין לשלב בין הדברים".