גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צדק חברתי אמיתי

תזכורת למפגינים שזועקים לצדק חברתי: מדינת רווחה לא הולכת יחד עם מדינה כובשת

א. ההפוגה הטרגי-קומית של השבוע הייתה ללא ספק מה שאירע סביב מה שכונה "מכתב הטייקונים". במכתב הובעה דאגה למעמד הביניים הקורס וקריאה לראש הממשלה לעשות מעשה.

התגובות הנזעמות למכתב כללו פצצות סירחון על מגדלי אקירוב. אין ספק שמדובר היה באחד הטקסטים היותר מרגיזים ותלושים מהמציאות שהתפרסמו בזמן האחרון. הוא בפני עצמו יכול היה להיות ההפוגה הטרגי-קומית של השבוע, אלמלא מה שאירע בעקבותיו.

לא עבר זמן רב עד שהטייקונים התקוממו והכחישו. אין להם שום קשר למכתב, אמרו, הם לא יודעים מי כתב ומי חתם ומה אמרו ומה רצו, והם בכלל לא בסיפור הזה, ותעזבו אותם בשקט בבקשה.

אני מאמין להם בכל לבי. למעשה, ההכחשה שלהם הייתה הרבה יותר אמיתית וכנה בעיניי מהמכתב עצמו. דאגה למעמד הביניים? נו, באמת. הם בכלל לא בסיפור הזה. הם לא דואגים למעמד הביניים יותר ממה שהדייג דואג לתולעים שהוא משתמש בהן כפיתיון.

בהכחשה שלהם הצליחו הטייקונים לאשר את כל מה שחשבנו עליהם. הם לא כתבו את המכתב כי לא יכול היה להיות אכפת להם פחות. זה היה מצחיק ועצוב ומרגיז ופוקח עיניים.

ב. האמת היא שיש להם מה לדאוג ושצריך להיות להם אכפת. אחרי הכול, הם אחד מ-3 הגורמים שהביאו לפרוץ המחאה הזו. התנהגותם המופקרת וחסרת המוסר בשנים האחרונות הייתה אחד הדברים שהוציאו את האנשים לרחובות.

הסדרי חוב, תכנוני מס יצירתיים, שכר המינימום לעובדים, שכר הבכירים המופרז, הראוותנות, הצדקנות, המטוסים הפרטיים, החתונות המפוארות, המינופים, העסקות הסיבוביות, האיומים הטיפשיים לעזוב את הארץ בכל פעם שמישהו העז לפקפק במעשיהם, אי-ההסכמה "להכניס את היד לכיס", הדיבידנדים, פולחן האישיות, ההתבכיינות מעוררת הקבס בסגנון "רודפים אותנו", ועוד, ועוד, ועוד קצת.

אז כן, הם צריכים לדאוג. את מה שמכונה בפיהם "שנאת עשירים" הם הרוויחו ביושר, אם יושר זו מילה שראויה להיכתב בהקשר הזה. הם ללא ספק חלק מהבעיה, וטיפול בהם חייב להיות חלק מהפתרון.

ג. הגורם השני שגרם למחאה היה כמובן הפוליטיקאים. אני מכליל פה, כמובן, אבל נדמה שגם ההכללה הזו הורווחה ביושר (שוב, אם יושר זו מילה וגו'); אנשים שרק השבוע העזו לדרוש ולקבל תוספת של 4,000 שקלים לביגוד. כמה דביל צריך להיות נבחר ציבור כדי לדרוש תוספת בזמן הזה, כמה אטום ורע.

אנשים שמבלים את חייהם בהתחמקות מאחריות, בלדאוג כל אחד למגזר שלו, בתככנות, בהתקזזות, בגימיקים מטופשים - בחיי שכמעט הקאתי השבוע כשראיתי את חברת הכנסת אורית זוארץ (קדימה) נואמת במליאה בשמלת כלה - בנסיעות לחו"ל; ברדיפת כבוד מגוחכת (ראו מירי רגב, הדורשת להיות מכונה "חברת הכנסת מירי רגב"); באדישות שאין לה אח ורע, לשביתות הרופאים, העו"סים, המורים; בהצעות חוק מטופשות שבינם לבין רווחתנו אין דבר וחצי דבר, ועוד, ועוד, ועוד קצת. זו ממשלה מנופחת, בזבזנית, קואליציית ענק ואופוזיציית כלום.

כן, יש ביניהם כמה - מימין ומשמאל - שלבם במקום הנכון, אבל הם היוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל בגרוש.

ד. על שני הגורמים האלה יכולים להסכים כולם. אבל היה עוד גורם שעליו משום מה מדברים הרבה פחות מאז שפרצה מחאת האוהלים. מה המגמה הבולטת בישראל בזמן האחרון מלבד טייקונים משולחי רסן ופוליטיקאים חסרי בושה?

מדובר כמובן במגמה חריפה של גזענות ושל אנטי-דמוקרטיה. זו הייתה הכנסת הבוטה ביותר בתחום הזה מאז קום המדינה. לא אמנה כאן את כל החוקים המטומטמים ואת הצעות החוק המקוממות, זה רק מביא לי עצבים והדברים בכל מקרה ידועים. זה היה הגורם השלישי, שעליו לא מדברים כרגע כי עכשיו כולנו בראש "לא פוליטי" ו"א-מפלגתי".

ה. רק להבהיר: אני בעד הא-מפלגתיות והאי-פוליטיות של המחאה הזו. כמו שכתבתי לא פעם, על ימין ושמאל נוכל להתווכח גם כשהמס על עבודה יהיה נמוך יותר ומס החברות גבוה יותר. ועדיין, זו הצלע השלישית, הנעלמת, בבסיס המחאה הזו. התחושה שסתימת פיות, אפליה והדרה הפכו לפרקטיקה יומיומית.

אתה לא חייב להיות שמאלני בשביל לחוש אי-נוחות - אפילו ברמה לא מודעת - לנוכח המגמות הנ"ל. אתה יכול להיות הכי ימני והכי בעד חוק החרם, ועדיין, משהו בתוכך חייב להתקומם נגד כוחנות בזויה מהסוג הנ"ל. משהו בך חייב לצרוח שיום אחד יעשו את זה גם לך, ושאת מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, אפילו אם הוא שמאלן בוגד. היה בזה משהו כל-כך בוטה, כל-כך לא יהודי.

הייתה פה הבנה, לא מודעת כאמור, שאת מה שעושים היום לערבי יעשו מחר לעני. ההבנה הזו הצטרפה להבנה שבקצב הזה גם אתה הולך והופך לעני ולהבנה שלאף אחד לא באמת אכפת, ובום, מחאה.

ו. היו שם עוד דברים, בתת-המודע הקולקטיבי שלנו, שהביאו למחאה הזו. גלעד שליט, לדוגמה. ההבנה שבסופו של דבר למדינה לא ממש אכפת ממך, שהכול מהשפה ולחוץ. הילד של כולנו, עאלק. כנ"ל בנוגע להתנתקות ולרפורמת בכר, כמו שכתבתי כבר. שני דברים עצומים שאנחנו חוגגים להם חמש שנים הקיץ הזה, ושניהם נעשו מעל ראשו ומאחורי גבו של האזרח. גם שם למדנו שלאף אחד שם למעלה - בפוליטיקה או בכלכלה - לא אכפת מהאזרח הקטן. אלה שלושת הבסיסים וחצי של המחאה הזו.

ז. סליחה, אבל אני חייב להכניס פה מאמר מוסגר. מאסתי בביטוי הזה, "האזרח הקטן". האזרח הוא לא קטן, חברים, האזרח הוא גדול. הסופר האהוב עליי, פרננדו פסואה, כתב פעם את המוטו של החיים שלי: "אני בגודל של מה שאני רואה". ובכן, אחיות ואחים - אתם אזרחים בדיוק בגודל שבו אתם רואים את עצמכם.

ח. אז אלה שלושת הבסיסים וחצי של המחאה הזו. יש עוד שני דברים קטנים, קטנטנים ממש, שלא מדברים עליהם. ובצדק. זה אולי עדיין לא הזמן. אבל הזמן יגיע, והוא יגיע בקרוב. ואם לא בקרוב, אז קצת אחר-כך. הם לא הובילו למחאה הזו והם לא קשורים אליה, לפחות לא במישרין; אבל הטיפול בהם, בדברים הקטנים האלה, יהיה חייב להיות אחת מהתוצאות של המהפכה התודעתית שעוברת על חלק גדול מאזרחיה הטובים של המדינה הנהדרת שלנו.

אלה היחס לאזרחי המדינה הערבים ולכיבוש, כמובן. כשצעדתי במוצ"ש האחרון בין אחיי ואחיותיי, מימין ומשמאל שמעתי אותם, וצעקתי יחד איתם "מדינת רווחה". אני בעד מדינת רווחה, ואני חושב שזה לא רק דבר נכון ומוסרי, זה גם דבר מעשי ואפשרי.

אבל יש רק דבר אחד קטן שכדאי לזכור: מדינת רווחה לא הולכת יחד עם מדינה מפלה. מדינת רווחה זה לא דבר שהולך יחד עם מדינה כובשת. אלה ערכים שחייבים להתנגש מתישהו. לא יכול להיות שדאגה לחלש תיעצר בסעיף הדת בתעודת הזהות או באיזה מחסום דמיוני. זה פשוט לא יכול להיות.

אני שומע את האחיות ואת האחים זועקים ודורשים צדק חברתי. זה יפה. זה נשגב. אבל צדק לא יכול לחול רק על 80% מהאוכלוסייה. אם זה ככה הוא לא צדק, הוא חרטא. והוא לא חברתי, הוא חרטא ברטא.

ט. יודעים מה, עזבו את הכיבוש עכשיו. דחינו את זה כל-כך הרבה שנים, נדחה את זה עוד קצת. בואו נתחיל עם אזרחיה ועם תושביה הלא יהודיים של המדינה. הערבים, הבדואים, מהגרי העבודה. בואו נחיל עליהם את הדרישות שאנחנו דורשים לעצמנו במחאה הזו, אבל בגלוי. בואו נשים על השולחן את אחד הדברים הלא צודקים ביותר במדינה הזו שלנו.

הדרישה לחברת מופת שבה ועלתה לפני השטח ב-3 השבועות האחרונים. ובכן, אין חברת מופת שלא דואגת למיעוטים שלה. אם היא דורשת רק את רווחתו של הרוב, היא אינה חברת מופת כלל וכלל. להפך.

דרור פויר

הרהור

האזרח הוא לא קטן, הוא גדול. הסופר פרננדו פסואה כתב את המוטו של החיים שלי: "אני בגודל של מה שאני רואה"

עוד כתבות

איסקו מריאל מדריד (מימין) מול קייל ווקר ממנצ’סטר סיטי. הקבוצות ינסו לסגור את הבור  / צילום: Daisuke Nakashima, רויטרס

המודל הבעייתי של ליגת האלופות: לא חייבים לנצח כדי לקבל כסף גדול

ליגת האלופות חוזרת לפעילות בסוף השבוע וזאת הזדמנות לבחון את השיטה שמתגמלת את הקבוצות הגדולות והעשירות, גם כשהן מפסידות ● וגם: המחיר הכלכלי הכבד שמשלמות קבוצות הכדורגל המקומיות על שנים של כשלונות

דוד ברודט/ צילום: איל יצהר

"שיטת הקופסאות היא השיטה הגרועה ביותר. צריך תקציב עד סוף 2021"

להקטין אי ודאות, לייצר מודלים גמישים להעסקה ולפיצוי לפי ענפים, לתת לעסקים לנהל הכשרות מקצועיות ולהשקיע בפרויקטים - מקומיים ולאומיים • "גלובס" מארח פאנל מומחים יומי בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום 

יוסי אבו / צילום: דלק קידוחים

איש תשובה: יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים מסכם שבוע סוער וגיוס מוצלח

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, מסכם מהלך מוצלח לגיוס של 2.25 מיליארד דולר בהנפקת איגרות החוב בחו"ל, ומציג את התוכניות הפיננסיות להמשך ● לדבריו, שוק ההון טעה כשתמחר בחודש יוני את אג"ח א' במחירי שפל

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

שולחים שלושה סימני שאלה בווטסאפ? זה מה שיחשבו עליכם במקום העבודה

אחד המאפיינים של עבודה מרחוק הוא תעבורה מרובה של תקשורת בטקסט ● ד"ר אריק חשין, חוקר רגשות מאוניברסיטת חיפה, מסביר ממה צריך להיזהר כשמאמצים מודל עבודה בקפסולות ואיזה מסר אנחנו מעבירים כשאנחנו כותבים מיילים ארוכים

כיכר אתרים. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי, גלובס

חסרי המזל של מחיר למשתכן והצעירים ששבים הביתה. כותרות הנדל"ן

מדוע עוד ועוד צעירים חוזרים הביתה ● איך פגעה הקורונה בחלק מזכאי מחיר למשתכן ● ההחלטה של בית המשפט העליון ששולחת את עיריית תל אביב לפרסם מכרז על חניון כיכר אתרים ● ומדוע הוטל עיצום כספי על חברת אלדד פרי

מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הפשע משתלם? 56% מהקנסות על כריתת עצים בכלל לא נגבו

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת הציגה נתונים מדאיגים באשר לכריתת עצים בישראל ● המדינה לא טורחת לגבות קנסות על כריתת עצים שלא כחוק ● תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני 7.5 שנים, עד עצם היום הזה לא אושרו ● כך כורתים עצים בישראל ללא סנקציות ובקלות יתרה

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה מעורבת בבורסה; נייס זינקה ב-6.2%, פתאל ב-7.8%

מחזור המסחר היה גבוה בהרבה מהממוצע והסתכם בכ-5.9 מיליארד שקל על רקע עדכון מדדי הבורסה ● בזן רשמה הפסד של 11 מיליון דולר ברבעון השני לעומת הפסד של 147 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה ● הדולר נחלש

חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו

משפחות ממעמד הביניים משרטטות את הנפילה הכואבת מאז איבדו את מקור פרנסתן במרץ ועד היום ● "רבים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני" ● פרויקט מיוחד

שיירת המחאה של יוצאי חיל הים הקוראת לחקירת פרשת הצוללות  / צילום:

"בידיים נקיות": שיירת מחאה של יוצאי חיל הים קוראת לחקור את פרשת הצוללות

השיירה יצאה בצהריים ביותר מ-100 מכוניות מחיפה, דרך לטרון, אל בית ראש הממשלה בירושלים ● מובילי המחאה דורשים "להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר תהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והצבאי בקשר למכירת ורכישת כלי השיט האסטרטגיים"

יואב גלנט / צילום: איל יצהר

גלנט מציג את מתווה החזרה ללימודים: "פתיחת השנה תלווה בקשיים רבים"

שר החינוך מקיים מסיבת עיתונאים, בה הסביר כי תכניתו לפתיחת שנת הלימודים עשוייה להעלות קשיים בתחילת דרכה ● "לא הכל יהיה משולם, אמצעי הקצה לא יגיעו לכולם", אמר. הצהרתו מגיעה יממה לאחר שנעדר מהתכנסות ועדת החינוך

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

WeCheck: כוח המיקוח של השוכרים עולה, משפחות יחליפו את הצעירים שעזבו

מנתוני חברת WeCheck עולה כי נכון לחודש יוני שוק השכירות כמעט ולא נפגע מהשלכות מגפת הקורונה ● עם זאת, הירידה בהיקף השוכרים הצעירים בלמה את עליית מחירי השכירות

נטלי טישלר / צילום: איל יצהר, גלובס

"חזרתי לחדר הנעורים שלי, אני בעלטה"

נטלי טישלר עבדה כמפיקת אירועים וליצנית רפואית עבור 18 אלף שקל בחודש ● משבר הקורונה הותיר אותה ללא הכנסה ואילץ אותה לחזור לבית אמה: "לימדו אותי לשמור כסף לבן ליום שחור. שנים שילמתי ביטוח לאומי, אז למה הכסף לא חוזר אליי?" ● פרויקט מיוחד

הקרקע נשמטה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הקרקע נשמטה: כך נראים החיים של חמש משפחות ממעמד הביניים שאיבדו את פרנסתן

הם ניהלו חיים נוחים וטובים עם הכנסה קבועה ויציבה, ואז פרצה המגפה ● חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מחודש מרץ ועד היום ● "רבים ממעמד הביניים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני"

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

נערכים לבחירות בארה"ב: האקרים ינסו לפרוץ למכונות ההצבעה

גורמים של ביטחון לאומי בארה"ב מזהירים מפני איום על הבחירות מצד מדינות יריבות ● מקורות ביון אמריקאים אומרים שרוסיה בדקה מערכות הצבעה של מדינות בארה"ב בבחירות לנשיאות ב-2016 ● החשש מפני בלאגן בנובמבר הביא את אחת היצרניות לאפשר להאקרים לאתר פרצות

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הסתיים השלב המרכזי במכרז הסלולר לתדרי דור חמישי

שלוש המתמודדות יקבלו כל אחת 10 מגה בתחום תדרי ה-700 מגה הרץ ● הסכום טרם פורסם אך ההשערה היא שהוא בהתאם להערכות משרד התקשורת

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

מדד המיליארדרים: צוקרברג הגיע להון אישי של 100 מיליארד דולר

המיליארדר בן ה-36 מצטר לג'ף בזוס וביל גייטס, האנשים היחידים בעולם שיש להם כיום הון של מיליארד דולר ● צוקרברג צבר השנה כ-22 מיליארד דולר, בזוס הרוויח למעלה מ-75 מיליארד דולר

נעמה איזנברוך ודני רופ. לשכת רואי החשבון מול קמפיין משרד האוצר / צילום: אביב חופי, צילום מסך

היינו קודרים קודם: מה מפריע ללשכת רואי החשבון בקמפיין משרד האוצר

וגם: הגרסה הגרמנית של הסדרה "שטוקהולם" יוצאת בימים אלה לצילומים בקלן ובון ● השיחה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

כל מה שידענו על האנושות השתנה השבוע בזכות מיקרוסקופ אחד

343 שנה אחרי שנצפה לראשונה תא הזרע שוחה כדולפין בתנועות סימטריות, גילינו שהוא בכלל מתפתל סביב עצמו כמו מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל ● מה זה אומר עלינו?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

פרשת טיקטוק: כשהממשל האמריקאי מתחיל לחקות את סין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלה מדרגה במעורבות שלו במכירת פעילות טיקטוק למיקרוסופט - מפרשנות מרחיבה של סוגיית הביטחון הלאומי ועד דרישה לגזור קופון מהעסקה • האם בחסות מלחמת הסחר, ארה"ב הופכת להיות יותר ריכוזית, על חשבון עקרונות השוק החופשי