"לעוף על המיליון", יום ה' 21:00, ערוץ 10
עד לפני זמן לא רב, היה מצבו של ערוץ 10 רע עד כדי כך שחלק מתוכניות הפריים-טיים שלו היו שידורים חוזרים של תוכניות, לא תמיד מוצלחות, מן העבר. זה היה כשהבעלים החליטו שלא להזרים אליו עוד כספים והערוץ, כמו תוכנית הדגל שלו, עבר למתכונת של הישרדות: חיים מהיד אל הפה.
התקופה הזאת, כך נדמה, הסתיימה לפני כמה חודשים כשהערוץ הציג לוח שידורים חדש, משופר ושאפתני, עם הצהרת כוונת ברורה: לא רוצים להיות אלטרנטיבה לערוץ 2 - כי אין דבר כזה "אלטרנטיבה" בערוץ מסחרי, אלא רוצים להתחרות בערוץ 2, זה שהפריים-טיים שלו הפך לשומר המסך הלאומי.
לפרק זמן, קצר כהרף עין, היה נדמה שזה מצליח. המספרים היו נמוכים כמובן מזה של הערוץ המצליח, אבל המגמה הייתה חיובית - אחוז פה ואחוז שם, רייטינג אחר רייטינג - וערוץ 10 נראה כמי שיצא לדרך נכונה.
ואז, כמו כל כוכב נוער שעלה לקבוצה הבוגרת רגע אחד מוקדם מדי, הם עשו שם את טעות חייהם: הנמר הצעיר מרחוב הוורד לא הסתפק עוד בנגיסות מרשת הזברה הפיסחת שמקרטעת בשולי ערוץ 2, אלא ניסה לתקוף את קשת, כשהוא מעלה את תוכנית הריאליטי המושקעת שלו "הדור הבא 24/7" אל מול "מאסטר שף".
"אתה לא חושב שזאת התאבדות?" שאלתי בכיר בערוץ, ונעניתי: "ככה זה, מי שעולה לזירה צריך להיות מוכן גם לחטוף". המשפט הזה הוא אמיץ ונהדר, אבל בתור משפט סיום למערבון שבו הגיבור המדמם נפרד מהצופים. במציאות האומץ הזה החזיק מעמד כמה שבועות, "הדור הבא 24/7" התכנסה לה אל מול ימי השידור של רשת (ומאז נדמה שהיא מתאוששת לאיטה) והערב נזכה כולנו לשידור חוזר מהעונה הראשונה של "לעוף על המיליון", שעשועון חביב מאוד לכשעצמו, אבל לא בפריים-טיים, בטח לא בשידור חוזר.
הנוק-אאוט ששלח אבי ניר לפרצופו המדמם של ערוץ 10, יכאב הערב לצופים.
הכינו את רוטב הפסטה
"בעבור חופן דולרים", ו' 22:00, MGM
רק דיברנו על משפטי סיום הולמים למערבונים ולגיבורים מדממים, והנה הוא מגיע, ולא סתם גיבור, אלא הגיבור בהא הידיעה, גיבור המערבונים הגדול ביותר של אמריקה בתקופה שאחרי ג'ון וויין, בהליכה מתנדנדת וברכיבה שנראית כאילו חוט השידרה שלו הוא המשכו הטבעי לזה של הסוס, בלי חיוך אחד - אבל עם הרבה חוש הומור, מקצץ קצוות של סיגר בשיניו ויורק אותם הצידה, שובר לבבות נשים ומפצפץ ראשי גברים. קלינט איסטווד רבותיי, האחד והיחיד. באופן יחסי לכוכב הוליוודי, איסטווד היה כאן כבר די ותיק, בן 33, כאשר לוהק לתפקיד הזה במקום הנרי פונדה והשאר היסטוריה: הסרט הזה הפך לראשון בטרילוגיה מפוארת, הבמאי סרג'יו ליאונה טבע מונח חדש בקולנוע "מערבוני ספגטי" (הסרט צולם באיטליה שנופיה שימשו תחליף לדרום ארצות הברית ומקסיקו) וכל העניין רק הלך ותפח עד שהתפוצץ, כחלוף שלוש שנים עם "הטוב הרע והמכוער" אחד המערבונים הגדולים של כל הזמנים. כאן, ב"בעבור חופן דולרים" מניח איסטווד את היסודות לדמות הזאב הבודד, הגבר ההגון והקשוח שמציית רק לכללים שלו (קווי אופי שיעמדו בבסיס כמעט כל הדמויות שהוא עתיד לגלם בעתיד). הוא מגיע לעיירה מקסיקנית שנשלטת בידי שתי משפחות יריבות, מפתה אותם למרדף אחר אוצר זהב אבוד, משחרר מכלאה אישה יפה (ונשואה, ומאחר שהעניין שלו בה אינו מיני, היא לא יכולה שלא לתהות מדוע הוא עושה כן, ונענית רק שפעם הכיר מישהי במצבה שלא היה מי שיעזור לה, רמז לצלקת מעברו), מובס וחוזר כדי לשלוף ראשון ולנצח.
ישנם בנים
"הפמליה" עונת סיום, ש' 19:30, "יס קומדי"
יכול להיות שזה נגמר? הנה העלילה, במשפט וחצי: וינס שהופך לכוכב הוליוודי, מביא איתו אל החיים הטובים את שלושת חברי הילדות שלו: אחיו הבכור, ג'וני דרמה, כוכב סדרות עבר מה"בי ליסט", אם לא למטה מזה, אריק הג'ינג'י, חבר שהופך למנהל אישי וטרטל, בתפקיד ששימש השראה לדמותו של מאור כהן ב"מסודרים" - כסטלן החביב ונטול השאיפות לכאורה.
החבורה משתכנת בוילה נאה ובמשך רוב הזמן עסוקה בלעשות סמים ודוגמניות, כשאת דמות המבוגר האחראי מגלם ארי גולד, סוכנו היהודי של וינס (ג'רמי פיבן הגדול מכולם), חמדן ונוירוטי שמתעלל ללא הרף בעוזר האסיאתי וההומו שלו, לויד. אלא שכמו שיודע כל גבר צעיר, במוקדם או במאוחר המסיבה הזאת תיגמר... ואכן בסוף העונה הקודמת הסתבכו חיי הגיבורים: וינס שקע בסמים ובאלכוהול, ארי גולד התגרש, אריק ("אי") נפרד מסלואן, ארוסתו (עמנואל שריקי המהממת) והעונה החדשה, השמינית והאחרונה, נפתחה במה שנראה כתבוסה בכל החזיתות: וינס משתחרר מהמוסד עם רעיון גרוע לסרט, ג'וני מחכה עדיין להזדמנות הבאה שלו כשחקן, אשתו בנפרד של ארי גולד נמצאת בזרועות גבר אחר וסלואן משיבה לאי, בדואר, את טבעת האירוסין ששלח לה. הצחוק הפרוע של העונות הראשונות מתחלף אט אט בחיוך מריר: חבורת הבנים הכי פרועה בטלוויזיה, האלטר אגו של כמעט כל צופה ממין זכר, מתחילה להתבגר. בררררר.