לאחר שפספס אקזיט של מאות מיליוני שקלים ממכירת חלקו בקונצרן החלב תנובה לבנק לאומי, עשוי מאיר שמיר לנחול אכזבה נוספת. הפעם מדובר בהתנגדות מצד הגופים המוסדיים המחזיקים במניות חברת ההשקעות מבטח שמיר שבשליטתו.
בשבוע הבא יתכנסו בעלי המניות של מבטח שמיר (שמניותיה מושעות מהמסחר מאז מאי 2010, בשל דרישת רשות ניירות ערך לחשוף את הדוחות הכספיים של תנובה) לצורך אישור תנאי העסקתו כמנכ"ל בחברה, וכן אישור תנאי העסקת בנו - גיא שמיר, כמנהל פיתוח עסקי בחברה. עבודה של חברת הייעוץ אנטרופי, שהגיעה לידי "גלובס", מעלה כי בחברת הייעוץ ממליצים להתנגד לשני סעיפים אלה.
92 אלף שקל בחודש
שמיר מבקש להאריך את העסקתו בשלוש שנים, תמורת חבילת שכר שלהערכת אנטרופי עומדת על 13 מיליון שקל בשנה. "סכום התגמול של שמיר הינו בטווח העליון למקובל בשוק, לפעילות החברה, וכן להסכמי ניהול דומים בחברות דומות", טוענת האנליסטית קרן אור גלדי. "בנוסף, אנו מביעים את הסתייגויותינו באשר לשיעור הגבוה שנקבע למענק ביחס לרווח לפני מס, וכן למנגנון התגמול הנגזר מהנפקת נכס של החברה".
כן מציינים באנטרופי, כי לאור היעדר מידע על רקע אי פרסום דוחות מבטח שמיר מאז הרבעון השלישי של 2010 (בשל אותה מחלוקת עם הרשות), אין ביכולתם לבחון את סבירות השכר ביחס לתוצאות החברה. "משכך, ועל אף שאנו מעריכים את פועלו של שמיר כמנכ"ל, אנו ממליצים להתנגד לסעיף זה", כתבו.
שמיר מבקש שכר של 91.7 אלף שקל לחודש, וכן מענק בגובה 7% מהרווח השנתי המאוחד לפני מס העולה על 7 מיליון שקל, בתוספת חלקה של מבטח שמיר ברווחים ובחברות מוחזקות ומימוש החזקות. כן, יכלול הרווח לצורך חישוב הבונוס, רווחי הון כתוצאה מהנפקת מניות של אחת מחברות הפורטפוליו (מבטח שמיר מחזיקה בעיקר ב-20% ממניות תנובה, וכן היא בעלת עניין בחברת ג'רביניה הפועלת בהודו, בסולבר, בתפרון ובגילת לוויינים). בסך הכל, סכום המענק השנתי לא יעלה על 11.6 מיליון שקל.
התפקיד נולד עם העסקת הבן
סעיף נוסף שיתבקשו בעלי המניות לאשר נוגע כאמור לבנו של שמיר, בתפקידו כמנהל פיתוח עסקי. להערכת אנטרופי, חבילת השכר של גיא שמיר תעמוד על חצי מיליון שקל בשנה, כולל מענק שנתי מרבי בסך 96 אלף שקל (שאינו מבוסס על יעדים, אלא ייקבע באופן שרירותי על ידי הדירקטוריון).
בחברת הייעוץ מציינים, כי טרם ההתקשרות המוצעת עם הבן לא היה קיים תפקיד כזה בחברה, וכי הוא הועסק דרך חברה פרטית של אביו מאז 2007. "אנו סבורים כי בעסקאות מסוג זה, על החברה לבסס את ההתקשרות לאחר בחינת אלטרנטיבות אחרות, כגון בחינת מועמדים נוספים שאינם מקרב בעל השליטה", מבהירים באנטרופי. "בחינה כזו עשויה גם לבסס את הצורך בתפקיד המוצע".