סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הציג היום (א') את הרפורמה המהפכנית שגיבש בתחום הסיעוד, הכוללת לראשונה שירותי סיעוד נרחבים במסגרת סל הבריאות הממלכתי - זאת באמצעות הגדלת התקציב מצד המדינה וייקור של מס הבריאות לכדי 5.5%, במקום 5% כיום. מהלך זה יאפשר להגדיל את המימון הציבורי לתחום הסיעוד ב-1.2 מיליארד שקל בשנה.
ל"גלובס" נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון "לחבק" את הרפורמה הזאת למרות התנגדות משרד האוצר. נתניהו הביע תמיכה מסוימת למהלך כבר בתחילת השנה, אולם על רקע המחאה החברתית נראה כי תמיכתו התחזקה כעת.
על-פי הרפורמה, כלל הקשישים יהיו זכאים למימון ציבורי עבור אשפוז סיעודי, ולא רק מי שהכנסתם אינה עולה פי-1.5 מהשכר הממוצע, כפי שנהוג כיום. למעשה, כיום 30% מהקשישים הסיעודיים אינם זכאים למימון עבור שירותי סיעוד למרות שהם זקוקים לכך. אלה נאלצים לשלם כיום 12-15 אלף שקל בחודש עבור אשפוז סיעודי, בעוד שאחרים משלמים השתתפות עצמית של 2,350 שקל בממוצע, ועד 9,000 שקל בחודש בחלק מהמקרים. לאחר הרפורמה, ההשתתפות העצמית לא תעלה על 7,000 שקל.
אחת מגולות הכותרת של הרפורמה קובעת כי מבחני ההכנסה יחולו רק על הקשיש עצמו, ולא על ילדיו. כיום, בחלק מהמקרים, גם החתנים או הכלות של ילדי הקשישים נאלצו לעבור מבחני הכנסה. לפי מחקר שהזמין משרד הבריאות לצורך גיבוש הרפורמה, עולה כי 13% מבני המשפחה המסייעים כיום לקשיש סיעודי נאלצו להחליף מקום עבודה, 33% נאלצו לפרוש מוקדם יותר לפנסיה ו-71% נמצאו בקבוצת סיכון לדיכאון. המשמעות המיידית של הרפורמה הזאת היא שהנטל הכבד על המשפחות יפחת באופן משמעותי, בעוד שהמדינה תישא יותר באחריות.
גם לקשישים סיעודיים שממשיכים להתגורר בביתם יש בשורה של ממש: מספר השעות המקסימאלי שלהן זכאי קשיש (רמת מוגבלות 3) לעזרה באמצעות מטפל סיעודי יעלה עד כדי 33 בשבוע, לעומת 22 שעות כיום. מקבלי השלמת הכנסה יזכו לתוספת של 11 שעות בשבוע, קשישים עם הכנסה עד השכר הממוצע יקבלו תוספת של 9 שעות שבועיות, קשישים עם הכנסה שבין הממוצע ועד 1.5 פעמים הממוצע יזכו לתוספת של 4.5 שעות שבועיות, ואילו קשישים עם הכנסה הגבוהה פי-1.5 מהשכר הממוצע שלא היו זכאים היום כלל למימון שעות סיעוד, יזכו ל-15.5 שעות סיעוד שבועיות. גם קשישים המוגדרים כ"רמת מוגבלות 2" יהיו זכאים לתוספת שעות לפי מתווה שונה.
משתלם יותר מביטוח פרטי
על-פי משרד הבריאות, רכישת 11 שעות שבועיות בסיעוד באמצעות ביטוח פרטי, צפוי לעלות 108 שקל בפרמיה החודשית. העלאת מס הבריאות, לעומת זאת, משתלמת הרבה יותר למרבית הציבור: אדם שמרוויח שכר מינימום (4,100 שקל) ומשלם כיום 205 שקל מס בריאות יצטרך להוסיף 20 שקלים בלבד מדי חודש, לאחר העלאת המס לכדי 5.5%. אדם שמרוויח שכר ממוצע (8,600) ישלם 43 שקלים יותר, ואילו אדם שמרוויח 15 אלף שקל צפוי לשלם 75 שקלים יותר בכל חודש. אדם שמרוויח 30 אלף שקל בחודש יצטרך לשלם 150 שקלים יותר בכל חודש, כלומר הוא יהיה בן הנפגעים מהמהלך.
לדברי סגן השר ליצמן, התוכנית שלו כוללת אמנם ייקור של המס הבריאות, אולם מדובר בתוספת מזערית שתקל על מרבית הציבור, ותחסוך ממנו רכישה של ביטוחי בריאות יקרים. לדבריו, הוא פנה למשרד האוצר כדי שזה ייבחן מקורות מימון חלופיים לייקור המס.
עד היום, תחום הסיעוד היה תחת אחריותם של 6 משרדי ממשלה וגופים שונים. לאחר הרפורמה המוצעת, הסיעוד יהיה כולו תחת קופות החולים, ואילו הרגולטור יהיה משרד הבריאות בלבד. הרפורמה תאפשר גם להעדיף שעות סיעוד שבועיות על פני מטפל זר צמוד ובכך לתמרץ העסקה של ישראלים. הרפורמה תכלול גם סיוע למשפחות של קשישים סיעודיים, הן באמצעות "הבראה לצורך רענון" והן באמצעות תמיכה נפשית.
"מספר החרדים העובדים הולך וגדל"
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר היום (א') בתדריך לעיתונאים שערך יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו: "זהו צדק חברתי ויתקון עוול היסטורי לאוכלוסיה המתבגרת בישראל".
ליצמן אמר ל"גלובס" כי הוא נחוש להעביר את הרפורמה הזאת בממשלה ובכנסת. "איזו צורה יש לנו שאנו לא דואגים לדור הקודם? היכן הכבוד שלנו לזקנים ולחלשים? אנשים שעברו מיטב שנותיהם בעמל רב, לעת זקנה הם נדרשים לעבור קשיים שאין בכוחם לסובלם. העול נופל על הילדים, ורבבות משפחות נתונות ללחץ איום, רפואית וכספית. את המצב הזה יש לשנות ולהפסיק", אמר ליצמן.
ליצמן מבהיר כי הוא מוביל את הרפורמה הזאת עבור הציבור כולו, ואין בכך דבר לטובת המגזר החרדי שאותו הוא מייצג. על השאלה האם הוא מוכן לקרוא באומץ לציבור החרדי להשתתף יותר בשוק העבודה כדי שייקור המס לא ייפול בעיקר על הציבור החילוני או הדתי-לאומי, אומרים בסביבתו: "מספר המועסקים במגזר החרדי גדול ביותר, והוא הולך וגדל משנה לשנה".
פריחת השוק הפרטי
על פי נתוני משרד הבריאות, 65% מהקשישים מחזיקים כיום ביטוח סיעוד פרטי, לעומת 35% שאינם. ההוצאה על הביטוחים האלה נסקה בשנים האחרונות מ-500 מיליון שקל בשנת 2003 לכדי 1.6 מיליארד שקל בשנת 2009.