עוד הרבה לפני שהמפולת האחרונה בשוקי ההון פרצה, מניית בלופניקס , מהחברות הישראליות הוותיקות בוול סטריט, כבר מצאה את עצמה חבולה ושותתת דם במורד ההר. ביצועי המניה, כמו תמיד, היו רק הפתיח למשבר ניהולי קשה שפוקד את החברה, ובמקרה שלנו - לחילוקי דעות מהותיים שהתגלעו בין הדירקטוריון להנהלה ובין חברי הדירקטוריון ליו"ר, נציג בעלת המניות הגדולה בבלופניקס, קרן ההשקעות Prescott.
משבר זה מצא את ביטויו הפומבי לפני קצת פחות מחודש כשירון צואלה, דירקטור מן המניין וסמנכ"ל פיתוח עסקי, וסם סומך, אחד משני הדח"צים, פרשו מהחברה על רקע חילוקי דעות עם היו"ר, אריק גרין. לא עבר זמן רב, ולשניים הצטרף בשבוע שעבר אריק קילמן, מנכ"ל החברה. הודעת הפרישה של קילמן, להבדיל מזו של צואלה וסומך, לא הסגירה את נסיבות פרישתו, אך אלו, כפי הידוע, לא שונות בהרבה משל הפורשים האחרים.
בלופניקס, המספקת שירותי הסבה לתוכנות, נקלעה למשבר לאחר שקרן Prescott, כך זה נראה, התייאשה מהחברה והניחה אותה על המדף. לשם כך רוצה הקרן להגדיל את השפעתה על עתיד החברה, ומבקשת לכנס אסיפה כללית שתאשר ביצוע של הצעת רכש מיוחדת, שתגדיל את החזקות הקרן בחברה מעל 25% - כפי שקובע חוק החברות הישראלי. אסיפה זו אמורה להתכנס בעוד כחודש.
1. היו"ר רוצה יותר השפעה
צואלה וסומך פרשו על רקע חילוקי דעות עם גרין, אך לפי הערכות, חילוקי דעות אלו לא נסבו דווקא סביב הרצון של גרין למכור את בלופניקס. צואלה, שהיה בעברו מנכ"ל החברה למשך שנה ושלושה חודשים, ומוגדר על ידי מקורביו כאיש של עקרונות, הבין כי בלופניקס לא תוכל להמשיך לצעוד לבד, אך הוא וסומך לא הסכימו עם גרין על הדרך שבה בחר להניח את החברה על המדף.
קילמן, שאיבד מכוחו לאחר שגרין מונה בתחילת השנה ליו"ר, העדיף לא לריב עם גרין על המושכות, ופרש.
גרין, כפי שעולה מהזימון ששלחה החברה לבעלי מניותיה לקראת האסיפה הכללית, הפנים כי לא כל חברי הדירקטוריון מאמינים בצדקת דרכו.
לכן, לפי אחת ההצעות שתעלה על שולחן האסיפה, תקנון ההתאגדות של בלופניקס יעודכן כך שהיו"ר יקבל קול מכריע במקרים שבהם הצבעה בדירקטוריון מסתיימת בשוויון. במילים אחרות, גרין רוצה לקבל את אישור בעלי המניות לכפות את דעתו על שאר חברי הדירקטוריון.
וייתכן מאוד שגרין יוכל לעשות זאת. לאחר פרישת צואלה וסומך מורכב דירקטוריון בלופניקס בעיקר מדירקטורים שמונו לתפקידם בתחילת השנה. לא בטוח שמלחמה ביו"ר ובתוכניותיו תעמוד בראש סדר העדיפויות שלהם (במיוחד על רקע היכרותם המעטה עם החברה).
2. החברה זקוקה לסיוע
הסיפור של בלופניקס דומה לזה של הרבה חברות טכנולוגיה ישראליות. חברה שפועלת בשוק של ענקים, ולא פיתחה במהלך השנים יכולות שיווק והפצה שיאפשרו לה לחדור לטריטוריות נוספות. משבר האשראי רק הציב מכשולים נוספים בדרכה, ובעקבותיו הבינו הדירקטוריון וההנהלה, כך לפי הערכות, כי עדיף לנסות למכור את החברה למשקיע אסטרטגי. מו"מ שונים שנוהלו במהלך השנה האחרונה לא הבשילו, ועכשיו, כאמור, מעלה גרין הילוך.
לא בטוח שמאמציו אכן יובילו את בלופניקס לזרועותיה של חברה גדולה ממנה. אם לא - החברה תצטרך לעבור תהליך הבראה אגרסיבי, מה שעלול לתת שוב את אותותיו במספר עובדיה. נכון לסוף 2010 בלופניקס מעסיקה 549 עובדים, לעומת 732 נכון לסוף 2009 ו-804 נכון לסוף 2008.
3. שוק ההון עדיין מאמין
בלופניקס נסחרת כרגע לפי מחיר של 1.04 דולר, המשקף שווי חברה צנוע של 26 מיליון דולר - ירידה של 51% מתחילת השנה. בשיא של העשור האחרון (אוקטובר 2007) מניית החברה נסחרה לפי מחיר של 21.49 דולר, וזה אומר ששווייה עמד אז על כחצי מיליארד דולר - נתון כמעט בלתי נתפס כיום.
ובכל זאת, נראה ששוק ההון לא התייאש לחלוטין מהחברה ומהאפשרות שתימכר בפרמיה, ובלופניקס עדיין נסחרת מעל שווי המזומנים בקופתה - 9 מיליון דולר.
קללה ישראלית
כפי שזה נראה כרגע, קללה רובצת על החזקותיה הישראליות של קרן Prescott. קרן ההשקעות האמריקנית האמינה גם בעתיד של אופטיבייס, שגם אכזבה אותה. אופטיבייס, נזכיר, מכרה את פעילותה המקורית (קידוד קבצי וידאו דיגיטלי), והפכה לפני למעלה משנתיים לחברת נדל"ן מניב. Prescott נכנסה להשקעה בחברה לפני משהו כמו ארבע שנים, רגע לפני שמשבר האשראי הפך לחלק מהלקסיקון שלנו. הקרן השקיעה 6 מיליון דולר בקירוב, והגיעה להחזקה של 12.1% מהון החברה.
ההחזקה הזו לא הניבה סנט אחד של רווח לקרן האמריקנית. מהרגע שבו נכנסה Prescott להשקעה באופטיבייס, ידעה המניה רק את הדרך מטה, והחברה מחקה שני שלישים משווייה. לא פלא אם כך, שהקרן מכרה את מניותיה באופטיבייס, כפי שעולה ממסמך שהוגש בשבוע שעבר לרשות לני"ע האמריקנית. Prescott הפסידה מיליוני דולרים בודדים מהשקעתה באופטיבייס - לא הפסד שידגדג את ההון העצמי של הקרן - אך כזה שאולי ימנע ממנה להשקיע בחברות ישראליות אחרות.