חשש בקרב התעשיינים מגל התייקרויות בעקבות ההחלטה להעלות את מחיר החשמל ב-9.89% - מהלך המצטרף להתייקרויות נוספות בתשומות הייצור בשנה האחרונה. "פשוט מטורף מה שקורה כאן", אמר ל"גלובס" התעשיין אריה (ריצ'י) ריכטמן, מנכ"ל קליל, המייצרת מערכות אלומיניום ומעסיקה כ-250 עובדים.
"כולנו רואים את מה שקורה במשק, את המחאה החברתית המתרחבת, ושואלים: מה כל-כך דחוף? באמת שלא ניתן היה לדחות את ההתייקרות הזאת? מה היה קורה אם המדינה הייתה מוותרת בשלב הנוכחי על המס הזה? אנחנו למודי אתגרים. הממשלה מזמנת לפתחנו אתגרים לרוב, ואנחנו אלה שצריכים לדעת להתנהל בתוכם, לצאת מהמצבים האלה בשלום.
"יש לי מאות עובדים, עוד מאות ספקים וקבלני משנה שאני עובד איתם. אני חייב להתנהל בזהירות. אף שאנחנו נאנקים זה זמן רב תחת עול הגידול בעלויות הייצור, סופגים הכול ולא מעלים מחירים, עכשיו מזניקים את מחיר החשמל.
"מבחינתי, העלאת מחירים אינה סבירה כרגע, כי יש גם רמה מסוימת שהצרכן מסוגל להרשות לעצמו. גם כך הכול יקר כאן. בינתיים אני מחפש פינות שבהן אפשר להתייעל, לחסוך. עם כל ההתייקרויות, אני כבר מחפש את הפינות האלה באופן קבוע, בשגרה".
"עכשיו זה החשמל, קודם זה היה המזוט, המים - הכול עולה", אומרת מנכ"לית כיתן, אסתר אלדן. "בשטח זה לא תורם למצב בכללותו. נורא יקר לייצר, גם כך יש מיתון בביקושים של מוצרי צריכה. אני מרגישה את הירידה הזאת, בעיקר בחו"ל. המלקחיים נצמדים, מתקרבים כל הזמן. גם כך החיים קשים, והם נעשים קשים עוד יותר. אני לא רואה את הסוף".
אלון לומברוזו, המנכ"ל של מולטילוק, מקבוצת הענקית הרב-לאומית אסא אבלוי משבדיה, טוען כי בשנים האחרונות עברו כ-20% מפעילות הייצור של החברה בישראל למזרח אירופה או לסין "רק בגלל שזול יותר לייצר שם", כדבריו.
"זה לא רק חשמל: אם השכר עולה, אם המטבעות נשחקים, אם המים מתייקרים, הייצור עובר למקומות זולים יותר. שיהיה ברור - ייצור שיוצא מכאן זה פחות ידיים עובדות במשק המקומי. בסופו של דבר, תשומות ייצור גבוהות פוגעות בכושר התחרות של התעשייה הישראלית. אז או שמנסים להוזיל עלויות בכל דרך, או שנאלצים להעביר קווים. לצערי, חלקים גדולים מהתעשייה בארץ נמצאים במגמה של ייצור מחוץ לישראל. ככל שהמחירים עולים - קצב היציאה גובר".
כושר התחרות נשחק
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התריע היום ואמר כי התייקרות החשמל תוביל להתייקרות במחירי המים, ואחר-כך להתייקרות נוספת במשק: "זו מדיניות הפוכה מזו שהמשלה חייבת לאמץ בימים האלה", אמר. "במקום לייקר את החשמל, רשות החשמל הייתה צריכה להתיר לחברת החשמל להשתמש ב-2 מיליארד שקל מעודפי גבייה מהשנה שעברה ויועדו להשקעה בתשתיות החברה, ובכך למנוע העלאת מחירים. מדינת ישראל יכולה לתת ערבות מדינה לחברת החשמל כדי להוציא לפועל את תוכנית הפיתוח שלה, ובכך למנוע את בעיית גיוס ההון הדרוש".
עודד טירה, בעבר נשיא התאחדות התעשיינים והיום מנכ"ל פניציה, חושש אף הוא שהעלאת תעריפי החשמל תמשיך לשחוק את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשוקי העולם, והדבר עשוי להוביל לצמצום הייצוא ולפגיעה בצמיחה.
לדבריו, "ירידות כאלה עלולות לגרום אובדן מקומות עבודה בפריפריה ואח- כך גם במרכז הארץ, וחייבים להיזהר מזה. על המדינה להישמר מכל משמר מהעלאת מחירי האנרגיה לתעשייה, ואפילו להוריד אותם. אם היא מעלה את המחירים עכשיו, אולי יהיה לה כסף לנוער שבשדרות רוטשילד, אבל יהיו לה אחר-כך מובטלים רבים. זה יהיה משחק סכום אפס בין מועמדים לאבטלה לבין נוער השדרות", אמר.