גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"העולם התחתון לא לחץ בבוררות בין רציו לגלובוס"

לפני מספר חודשים בוטל הליך הבוררות בין רציו חיפושי נפט לבין גלובוס בשל מעורבותם בהליך של גורמים עברייניים, בהם מאיר אברג'יל ■ הבורר בתיק, עו"ד אסף ברם, שובר שתיקה

ב-6 השנים האחרונות מתנהל בשוק ההון סכסוך חריף בין שותפות רציו, שבבעלות יגאל לנדאו וליגד רוטלוי, לחברת גלובוס, שבבעלות שלומי שוקרון. הרקע לסכסוך הוא הסכם שנחתם ב-2005 בין שתי החברות לקראת גיוס הון ברציו, וטענת גלובוס בהמשך כי רציו הפרה את התחייבויותיה.

ההתכתשויות בין החברות התגלגלו להליך בוררות, 15 ישיבות הוכחות התקיימו, וההכרעה הייתה מעבר לפינה, אלא שאז הטילה גלובוס פצצה: החברה ביקשה מבית המשפט לבטל את הבוררות, בטענה כי בעלי רציו עירבו בסכסוך את איש העולם התחתון מאיר אברג'יל, שהכתיב לצדדים את זהות הבורר בעקבות פגישה שערך עם עבריין אחר, המכונה "יחזקאל הגרוזיני".

וכך, בעקבות מעורבותם של גורמים עם "מוניטין של אלימות", בוטל הליך הבוררות; תלונות הוגשו למשטרה, והסכסוך המתוקשר הגיע אל שולחנם של שופטי בית המשפט העליון.

אל תוך הביצה הזו נגרר גם עו"ד אסף ברם - להלן "הבורר". אחרי שנים של עבודה בפרקטיקה ובאקדמיה בתחום ניירות ערך ושוק ההון, בדרך-כלל מחוץ ומתחת לרדאר התקשורת, הפך ברם בעל כורחו לכוכב הסיפור מאחר ששימש כבורר בסכסוך.

"אני עדיין לא יכול לדבר על הנושא בצורה חופשית. הוא תלוי ועומד בבית המשפט העליון, ובאופן תיאורטי עוד יכולים אולי להחזיר את זה אליי להמשך הבוררות, אך אני יכול להגיד שהרבה ממה שפורסם פשוט לא נכון", אומר ברם בהתייחסות ראשונה לפרשה בראיון ל"גלובס".

לדבריו, "יש מגוון אינטרסים בסיפור הזה, ולא כל טענה שנטענת קשורה למציאות. דבר אחד ברור - והוא שהחלק שלי בסיפור הזה הוא היותי בורר וקשור אך ורק לאספקטים המקצועיים של העבודה שלי".

- נטען כי מונית לתפקיד עקב מסכת לחצים שהפעיל עליך איש העולם התחתון מאיר אברג'יל.

"לא. זה פשוט לא נכון".

פגישה עם אברג'יל

מפרסומים בתקשורת עולה כי יום אחד, במפתיע ובלי לתאם פגישה מראש, הגיע אל משרדו של ברם העבריין מאיר אברג'יל, ביחד עם "יחזקאל", שלכאורה היה עבריין אחר שייצג את שוקרון, אך ברם לא זיהה אותם.

בדיון בבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול הבוררות אמר ברם: "בעוונותיי לא ידעתי לא מי זה יחזקאל וגם לא מי זה מאיר". ברם אמר עוד כי רק כשאברג'יל יצא מהמשרד, עובדיו אמרו לו: "ראינו אותו בטלוויזיה".

היום מבקש ברם להעמיד דברים על דיוקם: "אין דבר כזה שלקוח בתיק ניירות ערך מגיע למשרד שלי בלי לקבוע פגישה. אברג'יל הגיע בצורה רגילה לגמרי עם שאלה בתיק ניירות ערך שקשורה לתחומי המקצועיות שלי. כל הפגישות שלי מתואמות מראש. אף אחד לא מפתיע אותנו. הפגישה תואמה באמצעות משרד גדול ומוביל של עורך דין אחר, שרצה לבדוק באמצעותי שאלה של ניירות ערך. הרבה פעמים מגיעים אליי תיקים דרך הפניות, ואברג'יל לא חריג. דבר כזה קורה שגרתית עשרות פעמים בשנה".

- אז ידעת מיהם, ולא היה אכפת לך שהם יהיו לקוחות שלך?

"לא. ידעתי מי הם רק אחרי הפגישה, ואם הם היו קשורים לתיק באיזושהי צורה מאוחר יותר, אני לא הייתי קשור לזה ולא יודע מזה בכלל. הם לא היו לקוחות שלי. הם נעלמו אחרי הפגישה הראשונה, ולא היו חלק מהתיק. זאת אומרת, הם ביררו את הבירורים הראשוניים ונעלמו כלעומת שבאו. לא הייתה להם שום מעורבות בתיק. זאת האמת. אם הייתי חושב שיש פה משהו לא בסדר, לא הייתי עושה אותו, זה פשוט.

"יש פה אינטרסים כלכליים כבדים מאוד, שחלקם מקריים לגמרי, כמו העלייה בערך של רציו ב-2010 כשהבוררות מתנהלת מ-2007, במשך 4 שנים, וכבר הגיעה לסוף. במצב כזה ברור שאנשים ינסו להשפיע על התוצאה ככל שניתן, לטובתם, באמצעות הליכים משפטיים וטענות כאלה ואחרות".

- אז אתה מסכים עם רציו שטוענת כי הסיבה לבקשת ביטול הבוררות היא ניסיון ציני להתחמק מהליכי בוררות מחייבים בשל העלייה בשווי רציו עקב תגלית הגז.

"אני לא לוקח צד. אין לי יד בדברים הללו, ואני גם לא מביע שום דעה לשום צד. שני הצדדים בסדר. היה אינטרס לפגוע בהליך הבוררות, והפגיעה בי שירתה אינטרסים כלכליים. זה חלק מהמשחק.

"אני לא כועס ולא נוטר טינה למי שעשה זאת, אבל מי שהיה בישיבות הבוררות יודע את האמת. לא היו עבריינים, לא הייתה השפעה זרה על ההליך, ולא שום דבר. נקלעתי לסכסוך לא לי. אני בכלל באתי ממקום פשוט, מקריית-אתא, לא ראיתי עבריינים בחיים שלי".

כך התגלגלה הפרשה

מהאקדמיה לשוק הפרטי

ברם, מעורכי הדין הבולטים בתחום שוק ההון, החל את הקריירה שלו באקדמיה. ב-1996 קיבל ברם את רישיון עריכת הדין והחל ללמד במכללה למינהל קורסים בדיני תאגידים וניירות ערך - תחומים עליהם כתב כבר כסטודנט. אלא שאז החלו להגיע אליו פניות רבות ממשרדי עורכי דין לתת חוות-דעת עבור לקוחותיהם המתמודדים עם אישומים פליליים והליכים מול רשות ניירות ערך. משם הדרך לפתיחת משרד פרטי הייתה קצרה.

כשברם עזב את האקדמיה לשוק הפרטי הוא שאל את עצמו מה הערך המוסף שלו - וגילה דבר מעניין: "ניתחתי את השוק, והיה לי ברור שיש כשל-שוק בנקודה מובהקת, שלדעתי עדיין קיימת היום, וזה הנושא של תביעות אזרחיות נגד בנקים, בתי השקעות ותביעות של בעלי מניות מיעוט. זה תחום פרוץ בישראל, ואין מספיק עורכי דין שמתמחים בזה. לשוק הזה רציתי להיכנס ונכנסתי, לקוח ועוד לקוח. מאז אנחנו מובילים את השוק הזה, אבל יש הרבה מקום".

- אתה אומר שאתה ממובילי השוק, אך אינך מדורג בדירוגים בין המשרדים המובילים בתחום ניירות ערך, והיית די אנונימי לציבור הרחב עד לאחרונה.

"מבחינת ידע בניירות ערך, אין לי מה להתבייש. לא חיפשתי אף פעם להתפרסם, לא חושב שהתראיינתי עד היום, ואני לא מתווכח עם הדירוגים, אבל אני יודע שאנחנו חזקים בניירות ערך.

"במקצוע הזה הכול עניין של זמן וסבלנות. אני בן 41, עובד במשרד 10 שנים, לפני זה הייתי באקדמיה. אני בתחילת הקריירה. זה עניין של התמדה וניסיון, אין קיצורי דרך, ואני לא מאמין בכוכבים צעירים מאוד. אני רואה את עצמי בתחילת דרכי, אז אני לא מתרגש מדירוגים ומכותרות בעיתון, וגם לא מחפש במיוחד את הדברים האלה".

ברם אולי לא מחפש כותרות בעיתון, אך הן מוצאות אותו. כך, במקרה של רציו-גלובוס, וכן כאשר ייצג את לב לבייב בתביעה נגד מגדל שוקי הון ואחרים בטענה למרמה כלפיו - ידיעות על כך התפרסמו בעיתונות.

ברם: "יש לי לקוחות כמו לבייב והמון לקוחות שהם משקיעים קטנים, שעליהם כמעט לא מתפרסמות ידיעות בעיתון".

אלא שיש תחום אחד שבו גם לקוחותיו "הקטנים" זוכים לכותרות: תביעות נגד חברות הפורקס. משרדו של ברם מייצג משקיעים מאוכזבים רבים, שהגישו תביעות נגד חברות הפורקס בטענה לתרמית מצדן.

תת-רגולציה בשוק הפורקס

ברם: "השוק הזה פועל תחת תת-רגולציה, הוא מופקר, ולכן הפורקס מזמן יותר הזדמנויות לנוכלים. הבסיס שלו רקוב, נכנסו אליו גורמים בעייתיים בשנים האחרונות, השיווק ושיטות העבודה שבהן מגייסים כסף מהמשקיעים חולניים. הכול מתחיל ונגמר בפיקוח וברגולציה חזקה, כי במקום שיש יותר פיקוח, יש פחות נוכלים".

לדברי ברם, רוב הקורבנות של חברות הפורקס לא מגישים תביעות: "נפגע של חברות הפורקס או הבנקים מתבייש ורוצה להעלים את זה שגזלו את כל כספו. זה יוצר אצלו תחושת אשמה חריפה, שהוא עבר התעללות, כמו אצל קורבן אונס. עד כדי כך. רוב האנשים שניזוקים לא רוצים להציף את זה. הם אומרים 'למה נכנסתי לזה בכלל? למה הפקדתי כסף בפורקס?'

"מי שנכנס לזה מתחיל מסע ייסורים אימתני, כי בתי המשפט לא תמיד אוהבים אותך. הצד השני תמיד מגובה בסוללות של עורכי דין ומומחים, שמסבירים לך שאתה מטומטם וחמור ואשם בכול, וזה נורא קשה. אתה מרגיש לבד".

- חברות הפורקס טוענות כי כל התביעות נגדן אינן מבוססות, וכי רוב המשקיעים מיומנים ומחפשים כיס עמוק לגבות ממנו את הפסדיהם.

"הטענות האלה, של הפורקסים ושל הגופים הפיננסיים הגדולים, נגד המשקיעים, הן שכפול של טענות שטענו לפני 40 שנה נגד מי שהעז לתבוע רופא. אמרו אז: 'הוא בחלוק לבן, הוא בא להציל אותך, מה אתה מעז לתבוע אותו?'. יותר גרוע, זה דומה לטענות שטענו נגד נשים שעברו התעללויות ואונס ודברים כאלה. אמרו למתלוננת 'למה הלכת למועדון? למה לבשת חצאית קצרה?' זה עניין תרבותי.

"אז השתנינו קצת מבחינה תרבותית, והיחס שלנו לנשים ולקורבנות אחרים השתפר, אבל עכשיו טוענים את הטענות האלה נגד קורבנות של תרמיות כלכליות. אלה אותן טענות. בקיצור, הטענות הללו הן קשקוש, וזה יוכח בבית המשפט.

"מה שקורה בפורקס ספציפית זה שהתחום פרוץ לגמרי, ויש שרלטנים שמה שנשאר להם זה להתקיף אישית. צריך לחנך את הגופים הגדולים במשק, שהכסף של הציבור הוא לא הפקר".

ברם מתקומם גם נגד הטענות על "אובר-רגולציה" ושהרשות מתערבת יותר מדי בשוק. "להפך. יש בעיה של תת-אכיפה. הרגולציה בסדר, אבל אם מישהו יבדוק פעם - הוא יראה שבמחלקת החקירות ברשות ניירות ערך יש רק 10 חוקרים, כשיש אלפי עניינים שהם צריכים לטפל בהם. יש תת-אכיפה באופן מובהק. אנחנו ממש לא באובר-אכיפה כפי שרבים טוענים.

"הטייקונים הגדולים ובעלי הגופים הפיננסיים הגדולים, בעלי הבנקים הגדולים, באים כל פעם ומזילים דמעות תנין על כך ש'היום מפקחים עליהם יותר מדי'. ממש לא צריך לרחם עליהם. להפך, צריך להדק את הפיקוח עליהם. צריך להיכנס בכסף הגדול, במפירים הגדולים, וזה מה שראש רשות ניירות ערך הקודם, זוהר גושן, ניסה לעשות בפסגות ובכל מיני מקומות כאלה".

"המחאות כבר הצליחו"

ברם (41), נולד וגדל בקריית-אתא, בן לאברהם, נהג אגד, ולמרים, עובדת סוציאלית. סבו היה ממייסדי קריית-אתא. את בית גידולו הוא מגדיר כפרולטריון טהור. אחיו הגדול, עמיחי ברם, מכהן כסמנכ"ל בסונול, ואחיו הצעיר, תומר, עובד אתו כעורך דין במשרדו.

מילדות היה "תולעת ספרים", תלמיד חרוץ וילד טוב קריית-אתא, אך במקביל היה מעורב במאבקים החברתיים והציבוריים בעירו. "השתתפתי בכל המחאות החברתיות שנובעות מתפיסת עולם שאמורה לתת יותר הזדמנויות שוות לכולם". בעבודת הגמר בתיכון כתב תזה על איך צריך להיראות פרויקט שיקום שכונות כלל-ארצי.

- כמי שהיה מעורב בפעילויות ובמחאות חברתיות כילד בקריית-אתא, מה אתה חושב על המחאות שמתנהלות היום - חרם הקוטג' והאוהלים - יש להן סיכוי להצליח?

"המחאות כבר הצליחו. בעיניי הדבר המשמעותי במחאות הללו הוא עצם התופעה, שהציבור מוכיח שהוא פחות אדיש ופחות מפולג ממה שנוטים לחשוב בצמרת השלטון ובצמרת ההון. הציבור חוזר לגלות את הכוח שלו ומבהיר שנמאסו עליו הניכור והניצול שהיו מנת חלקו של רוב רובו של העם בשנים האחרונות.

"מובן שעל מנת לעמוד על מלוא היקפו של השינוי יהיה צורך לבחון את הדברים בדיעבד בעוד כמה שנים, אבל הזרעים שנטמנים היום יניבו פירות חיוביים בעתיד, בעיקר כאלה שלא ניתן לחזות כרגע".

חלם להגיש בג"צים

כשנשאל כילד "מה תהיה כשתגדל?", השיב ברם "מורה" או "מנהל בית-ספר". בתיכון התווספה לכך תשובה חדשה: "עורך דין", כי הוא האמין ש"כעורך דין ניתן לשנות את פני החברה". ברם הצעיר חלם להגיש בג"צים ועתירות מינהליות ותכנן להילחם את מלחמות הציבור באמצעים משפטיים, אלא שכמו שקורה - תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

לאחר שירותו הצבאי ב-8200, נרשם ברם למחזור הראשון של לימודי משפטים במכללה למינהל, ובשנה ב' ללימודיו, כסטודנט מצטיין, הוצע לו להשתלב במסלול לימודים חדש הכולל גם תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות. שם נוצר חיבורו הראשון לתחום שהפך לתחום התמחותו - ניירות ערך ושוק ההון.

"מכיוון שבשנות ה-90 זה היה נושא חדש, שלא הייתה עליו כתיבה בישראל, זה סקרן אותי, התעמקתי בזה וכתבתי מאמרים אקדמיים בנושא שוק ההון" הוא מספר. עם סיום לימודיו התמחה בבית המשפט העליון, אצל השופט אליהו מצא, ובהמשך השלים את ההתמחות במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ', אצל עו"ד אמנון גולדנברג.

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?