לאזרח החילוני, ערב ט' באב בא תמיד בהפתעה גמורה. בניגוד למשל ליום הכיפורים שמובנה במסורת ומגיע תמיד כהאנג-אובר של ראש השנה, הרי שהעובדה שחלק גדול מאיתנו אינו צמוד ללוח העברי, ולא מציין עכשיו את מניין "תשעת הימים" המוכרים לציבור הדתי והחרדי, תמיד "מפילה" עלינו את יום הזיכרון הזה בלי התרעה מוקדמת.
ערוצי הטלוויזיה השונים, כך נדמה, לא ממש יודעים מה לעשות בערב השידורים הזה, מה שמוליד כמה שיבוצים ביזאריים: בעוד ערוצי הברודקאסט ישדרו הערב בעיקר תוכניות תעודה או סרטים נוגים, ימשיכו כמעט כל ערוצי הנישה בשלהם, בטוויסט קל: ערוצי הקומדיות למשל ישבתו - מה שמעלה את השאלה למה סדרות מתח, ריאליטי ואפילו אימה, שחלקן מכילות סצנות קומיות או סקסיות, מותרות לצופה, בעוד שסיטקום מוקצה מחמת האבל על חורבן בית המקדש? לאלוהי הפרוגרמינג פתרונים. בכל מקרה, הנה כמה המלצות צפייה לערב שעלול לגרום לכם להתיידד מחדש עם ארכיון הווידיאו הפרטי שלכם.
בואו ונדבר על זה
"מסע בין חורבן לגאולה", ב' 21:30, ערוץ 1
אני מחבב מאוד את התוכניות בהגשת דב אלבוים, ללא ספק מנחה נבון ומעניין. אמנם מדובר ב"אנטי טלוויזיה" במיטבה, אבל כאשר האלטרנטיבות מסביב דומות (כמו הערב למשל), אתם יכולים בהחלט לפרגן לעצמכם תוכנית שלא הייתם צופים בה בערבים כתיקונם. מעגל "הראשים המדברים" סביב אלבוים יכלול הערב אנשי אקדמיה, משפט, דת ועוד, שינסו להבדיל בין חורבן לגאולה ואף לקבוע, כל אחד מנקודת מבטו, האם מצבנו קרוב יותר לאחת משתי ההגדרות הקיצוניות האלה. מתברר שלעיתים מה שנראה לאחד כחורבן, הוא התחלתא דגאולה ולהיפך.
מי שיסיים את הפאנל האלבומי עם טעם של עוד פילוסופיה יהודית, מוזמן להצטרף אל גולן אזולאי למבע בעקבות חכמי ספרד (22:45) ולפרק שמוקדש לגדול שבהם, הרמב"ם.
המעשה הטוב היומי
"התעוררות", ב' 22:55, "יס דוקו"
מזל שמחאה לא מתנגשת, קונספטואלית, עם אבל וחורבן, שכן כך יכולים ב"יס דוקו" להמשיך במעשה הטוב היומי שלהם ולהקדיש 10 דקות של שידור בכל ערב למחאה חברתית. הערב ישודרו רשמיה של טלי שמש ממאבקם של 500 עובדי "חיפה כימיקלים" ששובתים כבר יותר משלושה חודשים. אני לא יודע אם אכן חרב בית המקדש בגלל שנאת חינם, אבל גל המחאה הזה עשיר ב"אהבת חינם" והפרויקט החברתי של "יס דוקו", ראוי להערכה.
זולגות הדמעות מעצמן
"גיל ריבה עד הבית", ב' 00:00, ערוץ 2
מיד אחרי חדשות חצות, ישדרו ב"רשת" את הראיון האישי של גיל ריבה עם נאווה בוקר, אלמנתו של תת ניצב ליאור בוקר, מחללי השריפה בכרמל.
גיל ריבה הוא המראיין הטוב ביותר שיש לטלוויזיה הישראלית להציע היום, וחבל שתוכנית הראיונות שלו משובצת תמיד לשעות מאוחרות יחסית שלא מזכות אותה בתשומת הלב הראויה.
כשחומרים כל-כך אקטואליים, אישיים ועצובים מונחים לפניו, לא מראיין כריבה יחמיץ אותם ואת המרואיינת המעניינת שלו שמספרת בגילוי לב על זוגיות ומשפחתיות שנקטעה באיבה. עצוב ומרגש.