עיתון "הארץ" ישלם פיצוי בגובה 50 אלף שקל לרענן דינור, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בגין הוצאת לשון הרע כנגדו בכתבה שפורסמה במוסף הכלכלי "דה מרקר" באוגוסט 2008.
הפיצוי נקבע במסגרת הסדר גישור, אליו הגיעו הצדדים באמצעות עו"ד עמוס גבריאלי, ושקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום בתל-אביב לפני כשבועיים על-ידי השופטת רונית פינצ'וק-אלט.
מדובר בתביעת דיבה בגובה מיליון שקל שהגיש דינור במארס 2009, באמצעות עורכי הדין יורם זמיר ודפנה וינברג, נגד רשת שוקן, מו"ל "הארץ" ו"דה מרקר"; סמי פרץ, העורך הראשי של "דה מרקר"; ענת ג'ורג'י, עורכת המגזין השבועי "מרקר וויק"; וכתב המוסף, שוקי שדה.
עילת התביעה הייתה כתבה שפורסמה במגזין "דה מרקר" תחת הכותרת "מלך המינויים", ושעסקה במספר מינויים למשרות ציבוריות שבוצעו במהלך כהונתו של דינור כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.
לטענת דינור, הכתבה הציגה אותו כפקיד ציבור בכיר המנצל את כוחו למינוי חבריו למשרות בכירות שאינם ראויים להן על חשבון אנשים מנוסים, מקצועיים וראויים יותר, לא כמעשה חד-פעמי אלא כשיטה, עד שהוא ראוי לתואר "מלך המינויים" בשירות הציבורי.
דינור טען בתביעתו כי גם גוף הכתבה עמוס דברי לשון הרע ופרטים מסולפים, והכתבה לוקה בפרסום עובדות שקריות וחלקיות - אף שתשובות הבהרה ששלח הבהירו כי מדובר בדברי דיבה.
במקביל, נטען, פורסמה כתבה זהה באתר "דה מרקר", בכותרת שקרית ומבזה עוד יותר: "החברים, המינויים והתפקידים: כך עובד איש המשימות המלוכלכות של אהוד אולמרט".
לדברי דינור, נאמר שם כי דינור "ידוע בשירות המדינה כמלך המינויים - אשף המכיר את כל הטריקים והשטיקים של כוח-אדם במשרדי הממשלה".
במסגרת הכתבה נטען עוד כי דינור גרם לכך שוועדת האיתור תבחר בד"ר אביטל שטיין, מנכ"לית המכללה האקדמית להנדסה בירושלים, כאחת המועמדים הסופיים ליו"ר מפעל הפיס.
דוגמאות נוספות שצוינו למינויים לכאורה של דינור: דורית נובק לראש מינהלת תוכנית ויסקונסין, שהינה חברתו; יעל נחמיאס למנהלת אגף לתיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה בשל חברות ביניהם.
לדברי דינור, הכתבה הציגה אותו כאדם שאינו חושש להפר סדרי מנהל למען מקורביו, וכמי שמבצע עבור ראש הממשלה משימות לא חוקיות ולפחות לא ראויות.
עוד צוטט ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי, כטוען כי דינור לא מתאים לנהל מכולת, ומקורות לפיהם בתום כהונתו לא ימצא דינור עבודה - וייאלץ לעסוק בנגרות. (ת"א 159794-09).
