לשכת נתניהו חיה בחודש האחרון משבת לשבת. הפגנות המחאה החברתית שמתעצמות משבוע לשבוע הכניסו את ראש הממשלה ואנשיו להתנהלות מחזורית: לחץ והזעת יתר בשבת לקראת ההפגנה, ריצת אמוק של שרי הממשלה לכלי התקשורת בראשון, זחיחות בשני, ובשלישי כבר מזלזלים ומפיצים טקסטים על דעיכת המאבק, התפוגגות, התמוססות, נרגילות וסושי. בשבת שאחרי מגיעה שוב סטירת הלחי המהדהדת שמחזירה אותם למציאות.
את מה שהספיקו לשכוח מאז הטירונות, מזכירים להם מדי שבוע דפני ליף ומאות אלפי האזרחים ששוטפים את הרחובות: לכל שבת יש מוצאי שבת. וכל מוצ"ש יותר עוצמתי מקודמו.
בסביבת נתניהו מבינים כבר שהשקט לו זכו במוצ"ש - בתל אביב לפחות - הוא רק אשליה, בדיוק כמו הדיבורים על היחלשות המחאה. ראש הממשלה רואה סקרים ומבין שהמאבק הזה נטוע עמוק בלב הציבור, גם בזה של בוחריו. המחאה כאן בשביל להישאר. ספינים לא יעזרו יותר.
לפני שבוע הציע שר הרווחה משה כחלון לנתניהו, לגבש צוות מצומצם שיורכב משרים שזוכים לאהדה ציבורית גדולה בציבור, שינהל משא ומתן עם המפגינים. כחלון, שהבין שאקמול לא יפתור את המצוקה, סבר שראש הממשלה ושריו צריכים לחבק את המפגינים ולפתוח איתם בהידברות.
נתניהו התלהב. בצוות המקורי היו אמורים להיכלל שבעה: שרי הליכוד כחלון, גדעון סער וגלעד ארדן, שר התיירות סטס מיסז'ניקוב מישראל ביתנו, שר התמ"ת שלום שמחון נציג העצמאות ואחד משרי ש"ס: אלי ישי או אריאל אטיאס. שניהם, דרך אגב, קיבלו הבטחה.
נתניהו אהב את הרעיון. מדובר בשרים פופולריים, צעירים, נמרצים, רהוטים, שיעמדו בפרונט וישמשו כשכפ"ץ עבורו. בראש הצוות היה אמור לעמוד שר האוצר, כדי שלא יהיה מי שמזדרז לומר שמדובר בציר עוקף שטייניץ.
הצוות פורק עוד לפני שהתחיל לפעול. נתניהו אמנם איש עקרונות, אבל גמיש כמו נדיה קומאנצ'י. סופשבוע אחד של לחצים הספיק כדי להוריד את ראש הממשלה מהרעיון.
לאחר שלא היה כמעט אחד מבין 21 השרים שלא ביקש להיכלל בצוות, החליט נתניהו לגנוז את הרעיון ולהקים צוות מקצועי במקום. צוות שטייניץ מת, יחי צוות מנו (טרכטנברג).
טרפוד המהלך הותיר את שרי השביעייה הכלכלית הזו מאוכזבים, נעלבים וממורמרים. הם אמנם ייכללו בקבינט החברתי-כלכלי ויהיו אלו שיקבלו לידיהם את המלצות צוותו של טרכטנברג, אבל לא יהיו לאורך כל הדרך בתמונה, לא ייפגשו עם המפגינים ובעיקר לא יזכו לקרדיט ולתהילה. השבוע התבקשו כמה מהם להגיב בכלי התקשורת בנושאים הקשורים למחאה. "תפנו לטרכטנברג", אמרו כמה מהם, "שהוא ייתן את התגובה".
הפתרונות שתנפק ועדת מנו למצוקה החברתית יהיו לטווח ארוך. צוות הרופאים של טרכטנברג אמור לפתור את הבעיות מהשורש ולא להסתפק באקמול. אבל גם אם יימצא המרשם המתאים ביותר, בתודעה הישראלית תיצרב העובדה שהממשלה לא הצליחה לתת מענה למצוקות בזמן אמת.
הכתם של המחאה החברתית ידבק בכל שותפותיה הקואליציוניות. בקרב בכירים בש"ס התחילו לתהות בקול בימים האחרונים עד כמה חזק תדבק בש"ס התווית הלא חברתית, והאם יהיה נכון למפלגה החרדית-חברתית להישאר חברה בממשלה אנטי חברתית. בעיקר כשאריה דרעי מבקש להקים מפלגה חברתית.
עלילות ש"ס בשדרות רוטשילד
מי שהסתובב שבוע שעבר בשעות הערב בשדרות רוטשילד יכול היה להבחין בצעירים לובשי ג'ינס וטי שירט, חלקם חובשי כיפות, חלקם לא, שלא ממש נראה בהם סממן חיצוני ש"סניקי, מחלקים פלאיירים שעליהם חתום יו"ר ש"ס, אלי ישי, ובו הוא מציג בפניהם את הצעת החוק שלו להגבלת גובה שכר הדירה.
"אנא ראו בשרי ובחברי הכנסת של ש"ס את נציגכם", כתב ישי למפגינים ומבקש מהם לשלוח למשרדו רעיונות, השגות ועצות לשינוי סדר היום בישראל. הפלאיירים, שנוסחו בתחילת השבוע בלשכת שר הפנים, נשלחו במהירות הבזק לבית דפוס ירושלמי שהכין 10,000 עותקים לחלוקה מיידית.
העובדה שהאיגרות נחתו במאהל יממה אחת לפני הגעתו הצפויה של דרעי לרוטשילד, מעלות ניחוח של בחירות באוויר. בדיוק בזמן שבו היה אמור להגיע האריה למאהל, שחרר ישי בקצה אחר של הארץ אמירה שוודאי גרמה לראש הממשלה להזיע, ולא רק כי אוגוסט עכשיו.
"נמתין לראות אילו פתרונות יצליחו לגבש צוותי העבודה שמינה ראש הממשלה. אם לא אהיה שבע רצון", אמר ישי, "אני בשל לזעזועים קואליציוניים". או בתרגום לשפת נתניהו: כוחות השוק והתחרות עושים את שלהם.