שר הביטחון אהוד ברק הציג היום (ג') בכנס של התאחדות התעשיינים את מה שהוא רואה כתרומה של משרד הביטחון למחאה החברתית; בכנס, שהועבר בשידור חי באתר "גלובס", הציג ברק את הקיצוצים שהוא מוכן לספוג על מנת שהאוצר יוכל להפנות תקציבים לשירותי רווחה ולהורדת יוקר המחיה בישראל.
דבריו של דבר מגיעים לאחר שהשר להגנת העורף מתן וילנאי תקף את הקריאות לקיצוץ בתקציב הביטחון: "הנוסחה של רווחה על חשבון ביטחון היא נוסחה רעה למדינת ישראל. גל המחאה הנוכחי חשוב ומוצדק, אך אסור שיביא לפגיעה בתקציב הביטחון ובזניחת כל האתגרים הביטחוניים הקיימים. חשוב לזכור שתקציב הביטחון מביא פרנסה לאלפי ישראלים; פגיעה בתקציב תגרום לסגירתם של מפעלים רבים בפריפריה המייצרים ציוד עבור צה"ל ומערכת הביטחון.
ברוש: "לא לקצץ בתקציב הביטחון"
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, נשא דברים לפני ברק וקרא לממשלה להגדיל את הגירעון ל-3% בשנת 2011 כדי להפנות יותר כספים לפתרון בעיית יוקר המחיה. הוא טען שההתאחדות הכינה תוכנית הגורסת כי יש להשקיע 11 מיליארד שקל לפתרון הסוגיה וטען כי "הפתרון לא צריך לבוא מתקציב הביטחון". לדברי ברוש, הגדלת הגירעון ל-3% תפנה 7 מיליארד שקל.
שלום שמחון, שר התמ"ת, אמר כי "מדובר באירוע מכונן בחייה של מדינת ישראל. שר הביטחון ואנוכי מבינים את האחריות ואת השלב הקריטי שבו נמצאת מדינת ישראל, לנוכח רצון הדור הצעיר - ולא רק שלו - לשנות את פני המציאות. חובה עלינו להבין כי מה שהיה אתמול זה לא מה שיהיה מחר ולהחליף את הדיסקט. בישראל קם דור שרוצה לראות סדרי עדיפויות אחרים ולקחת חלק באחריות הלאומית ואנו יכולים להתברך בזאת, גם אם מופנית כלפינו ביקורת".
ברק: "גדלתי על ברכי הסולדריות"
ברק, שר הביטחון, "בישראל אנחנו בצומת של הכרעות פנימיות גורליות בימים האלה. נפלה בידינו הזדמנות לשנות את הכלכלה והחברה של מדינת ישראל. עלינו לבנות כלכלה שמשרתת את העם והחברה, תוך התבססות על חברה, תחרות, ומיצוי הכישרון האנושי".
"גדלתי על ברכי רעיון הסולדריות, וזוכר תקופות בהם אנשים מימשו את חזון הערבות ההדדית, תוך שהם נושאים על גבם את המעשה העיקרי, אולם מרגישים שהם נדחקים הצידה", דברי ברק, שהוסיף כי "אני מכיר את הצורך לחדש את עיקרון הערבות הזו".
לדברי ברק, הפיתרונות עבור המגזר העסקי מורכבים ממספר נדבכים, כאשר ביכר לפתוח בסוגיות המיסים, אשר הוא סבור כי חייבים להשתנות בתמהיל שלהם: "חייבים לשנות את תמהיל המיסים באופן ייסודי, ולהוביל למיסוי יותר גבוה על הון - בעיקר על הכנסות גבוהות, ועל חברות", דברי ברק. "צריך להעלות אולי את מיסי החברות, וגם את מס הרכוש על העושר - ולו רק לשם הסמליות והסולדריות".
ברק הוסיף כי הוא "רואה את הצורך להגביר התחרותיות במשק - כיוון שמשק קטן כמו שלנו מגביל את הפרמטר הזה". עוד התייחס ברק לסוגיית התשתיות, אשר במסגרתה נדרשת המדינה לעודד את הציבור לגור ב"מספר רחב של מקומות, תוך עידוד התעסוקה במקומות אלה. המדינה חייבת להפסיק להסיר את אחריותה על מצב החינוך, תוך הקטנת ההשתתפות הציבורית בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה", דברי ברק. "צריך להשוות את ההטבות שניתנות ליישובי ההתיישבות, לאלה שניתנות לתושבי יישובי הגליל והנגב".
ברק: "ניתן את חלקנו; נקצץ בתקציב"
"אני מבין שעלינו לתת את חלקנו לא רק בגיוס חרדים שצריכים לשרת, אלא גם בפיזור כוח הרכישה של מערכת הביטחון ליישובי הפריפריה - אולם עדיין, תקציבי הביטחון דורשים סכומים בסדר גודל של מיליארדים", דברי ברק.
"גם תקציב הביטחון - ככל שזה כואב לנו - יקוצץ במסגרת עסקת חבילה שמתמודדת באופן ישיר עם האתגרים שהממשלה עומדת בפניהם", סיכם ברק.
"אסור להגביל את וועדת טרכטנברג במנדט שלה. יש לתת לה להעלות פתרונות בראייתה, ולא להגביל אותה בפתרונות האפשריים שהיא יכולה להציע", המשיך ברק. "אמנם חשוב מאד לא להגדיל את המסגרת התקציבית, אם זה ניתן - אולם, לא מדובר בסוגייה קדושה. אפשר להקדיש את תקרת ההוצאה, אם יודעים להגדיל את המקורות - על ידי העלאת המיסים, ביטול פטורים, או דרכים אחרות המוכרות לאוצר ולבנק ישראל".
"גם הגירעון אינו קדוש. אם כדי לפגוש את צרכיה של מדינת ישראל, אין ברירה אלא להגדיל את הגירעון - ניתן לעשות זאת", דברי ברק. "השאלה היא לא גודל הגירעון, אלא כמה הממשלה שולטת בתהליכים ובגידול שלו".