די מדהים שרובין הוד המודרני, שמשמיע זעקה אוניברסאלית נגד טייקונים שממשיכים ליהנות מהטבות מס מופלגות, הוא בעצמו מגה-עשיר. מצד שני, הטייקון הזה הוא וורן באפט, וזה כבר פחות מדהים.
באפט הוא הדבר המקורי ביותר שאמריקה המציאה בתחום העסקי-חברתי בעשרות השנים האחרונות. אלמלא היה בן 80 בעל הרגלים קבועים, יכול היה לבלות לילות באוהל בשדרות רוטשילד, במחיצת פעילי המחאה.
"תפסיקו לפנק אותנו העשירים", פנה ביום ב' השבוע באפט אל המחוקקים (בעיקר הרפובליקנים) בקונגרס בטור שפרסם ב"ניו יורק טיימס". "בשעה שרוב האמריקנים נאבקים לסגור את החודש אנחנו, המגה-עשירים, ממשיכים ליהנות מהטבות מס מופלגות", כתב.
"הטבות אלה הומטרו עלינו על ידי המחוקקים בוושינגטון, שחשים חובה להגן עלינו כאילו היינו ינשופים מנוקדים או זן אחר בסכנת הכחדה", ממשיך באפט.
"בשנה שעברה חשבון המס שלי - מס ההכנסה ששילמתי, כולל מס עובדים ששולם עלי - היה 6,938,744 דולר", אמר באפט. "זה נשמע כמו המון כסף, אבל מה ששילמתי היה רק 17.4% מההכנסה שלי - וזה נמוך יותר ממה שיתר 20 האנשים במשרד שלי שילמו. נטל המס שלהם היה 33%-41%, והממוצע 36%".
מה מביא את האיש הזה, שכל חייו קודש למאמץ קפיטליסטי למקסם רווח לטובת בעלי מניותיו (על-ידי השקעה בחברות שחלקן, כמו קוקה קולה, הן מותגים מתועבים בעיני פעילים חברתיים באשר הם) לתקוף את אנשי "מסיבת התה" שאלרגיים למסים בכלל ולמסים על עשירים בפרט?
באפט, שאביו היה בשנות ה-40'-50' חבר קונגרס ימני קיצוני, ירש מאביו רק את היושרה והצניעות החומרית. איש לא ישכנע אותו לוותר על הבית הצנוע שרכש עם אשתו הראשונה סוזי בשנות ה-60' באומהה, נברסקה. הוא אלרגי גם לאוכל מורכב יותר מהמבורגר או סטייק ושרי קולה.
והוא בעל חוש צדק ופטריוט אמריקני אמיתי. הכסף צריך ללכת לצדקה, כפי שהוא התחייב להעביר את כל הונו לקרן ביל ומלינדה גייטס, או למסים, כאשר המדינה והחברה זקוקות לו. טייקון כמוהו לא ינפיק אג"ח למטרת תספורת במקום להעביר לנושיו נכסים אמיתיים. תנו לנו עוד טייקונים כמוהו, ויש עתיד.