גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ליגת השאריות"? חכו רגע

האם "הבריחה ההמונית של שחקנים לחו"ל תזיק לליגת העל ותרוקן אותה מתוכן"? לא ממש ■ לותר מתיאוס, אלי גוטמן ויו"ר הפועל ת"א דורון אוסידון, סבורים שלייצוא הכדורגלנים המוגבר בפגרה האחרונה יש בעיקר יתרונות ■ ליגת העל יצאה לדרך

אפילו עכברי הכדורגל הישראלי בוודאי פספסו את החדשות המרעישות על סיכומו של רועי בקל בלחטוב הפולנית. הידיעה על יציאתו לאירופה של הקשר, דמות אנונימית לכל אלו שאינם נמנים על החוג המצומצם של אוהדי מכבי פ"ת, נדחקה לקצה הדיווח השוטף על אימוני הקבוצה באתרי האינטרנט. ואנחנו מדברים כאן על מדינת ישראל, שעד לפני שנים בודדות עוד היתה מלווה לנתב"ג בהתרגשות כל שחקן שיצא למבחנים בבלגיה.

לא עוד: כ-30 ליגיונרים הולכים לייצג את ישראל השנה באירופה, החל מקבוצות כמו צ'לסי, פאלרמו ומאיורקה, ועד קראקוב הפולנית או קאיראט אלמטי הקזחית. כמות שהפכה מעברים כמו אלו של בקל לקצת פחות מעניינים.

הכסף הגדול יותר מושך את שחקני דרג הביניים של ליגת העל לצאת לליגות אירופיות אחרות, גם כאלו שלא בהכרח עולות ברמתן המקצועית על הליגה הישראלית. אבל עם כל השמחה על האפיק הכלכלי החדש שנפתח לשחקני ליגת העל בחו"ל, השאלה המרכזית שעולה היא פשוטה: עד כמה עמוקה תהיה הפגיעה באיכות של הליגה שלנו בשנים הקרובות, אם כל שחקן בינוני-מינוס שלה יעזוב אותה לטובת משכורת גבוהה במדינה אחרת? האם כבר העונה נצפה כאן במקרה הטוב ב"ליגה של שאריות"?

***

החשש הגדול הוא שבליגת העל יתרחש אותו תהליך שקרה לליגות בבלקן ובמזרח אירופה באמצע שנות ה-90', אז התפזרו מהן החוצה אל ליגות שונות ביבשת לא רק הכוכבים, אלא גם שחקנים בינוניים וצעירים מבטיחים. תהליך שהעלים מהמפה מועדונים שפעם היו הקצפת של אירופה, דוגמת הכוכב האדום בלגרד או סטיאווה בוקרשט. מה שזירז את התהליך היה אותו "חוק בוסמן" מפורסם, שפתח את היבשת למעברים חופשיים בכך שאפשר לכל אירופי שלא להיחשב כשחקן זר בכלל הליגות ביבשת.

אלא שדווקא חוק בוסמן עובד לטובתנו במקרה הזה. "חוק בוסמן הוא זה שיגן על הליגה שלנו", מנתח מאמן הפועל ת"א לשעבר, אלי גוטמן. "העובדה שישראלים נחשבים לזרים באירופה, מצננת את השוק ומונעת מקבוצות לקחת יותר מדי הימור כי בסופו של דבר השחקן הישראלי תופס משבצת של זר, ולכן יותר קשה להביא אותו ולקוות שיהיה טוב".

ישראל עוד לא התקבלה כחברה באיחוד האירופי ושחקניה לא צפויים להפוך לבוסמנים בזמן הקרוב, אבל כך או כך, טוענים אנשי מקצוע בכירים, העזיבה ההמונית לא צריכה להשפיע על רמת הליגה. "תהליך דומה קרה בהרבה ליגות אירופיות מדרג הביניים ומטה, ועכשיו הגיע תורה של ישראל. בסופו של דבר הוא יעבוד לטובת הכדורגל הישראלי", אומר לותר מתיאוס, כיום מאמן נבחרת בולגריה. "מעבר ליתרון שזה נותן לנבחרת הלאומית, צריך להבין שלא כל ליגה שעוברת תהליך כזה חייבת להפוך ללא אטרקטיבית. להיפך: ליגה מרמת הביניים ומטה שלא עוברת תהליך כזה נתקעת, והכדורגל במדינה שלה מפסיק להתפתח, כמו שקרה באוסטריה, שם הנבחרת ירדה ברמתה, הליגה לא אטרקטיבית והקבוצות הבכירות בה מתקשות להצליח באירופה".

קיצור זמן השהייה של כדורגלנים במועדונים ממדינות קטנות נבחן לא מכבר במחקר מקיף של ארגון PFPO, שמצא שבליגות כאלו הדרך החוצה היא מהירה מאוד: למשל, ליטא, לטביה ואירלנד הם שלוש המדינות שבהן שחקנים עוזבים מועדונים אחרי הזמן הקצר ביותר, מה שיכול לרמז על הכיוון אליו הולכת ישראל - באירלנד שהות ממוצעת לשחקן במועדון היא 1.73 עונות, בלטביה 1.79 עונות ובליטא 1.85 עונות בלבד.

"אתם אולי עדיין לא מבינים את זה, אבל שחקנים כמו אלמוג כהן, מאור מליקסון ואיתי שכטר עושים לליגה הישראלית שירות גדול בחו"ל והופכים אותה לאטרקטיבית יותר בטווח הארוך, בעיקר כשלצדם יוצאים גם זרים כמו דגלאס דה סילבה או דרק בואטנג", מוסיף מתיאוס. "הם בעצם גורמים לשחקנים וסוכנים בעולם להבין שמהליגה הישראלית אפשר להתקדם למקומות גבוהים יותר, ויודעים שבניגוד לעבר, מעבר לישראל כבר לא מחסל לך את הקריירה".

דוגמא חיה לדברים האחרונים של מתיאוס אפשר למצוא דרך אחד הזרים החדשים שנחתו כאן הקיץ. השם של קשר נבחרת ניגריה הצעירה, נוסא איגייבור, כתוב בהרבה מחברות של סקאוטרים בכירים מאירופה. הוא היה מבוקש בהרבה מועדונים ביבשת, ולבסוף היה צריך להחליט אם לעזוב את קבוצתו הנורבגית לילסטרום לטובת המועדון המפואר ביותר בכדורגל הנורבגי, רוזנבורג. אבל הקשר בן ה-21 החליט להגיע דווקא להפועל ת"א. לאדומים, שבעצמם קצת לא האמינו, הוא הסביר כי הבין שמהפועל ת"א יהיה לו יותר קל להתקדם ולהגיע אל הפרמיירליג, שם הוא חולם להפוך לכוכב.

"נגמרו הימים של זרים בשקל שהיו מגיעים לארץ, היום בקבוצות הצמרת מביאים רק שחקנים שמשדרגים את הקבוצה, וזה פועל יוצא מכך שהפכנו לתחנת יציאה לאירופה", מסביר דורון אוסידון, יו"ר הפועל ת"א, ששלחה הקיץ שישה משחקניה לחו"ל (בונדר, זהבי, שהר, שכטר, ורמוט ואניימה). "אין מה לעשות, יש לנו פחות מקום לטעויות כשהישראלים הבכירים עוזבים".

***

מה יקרה הלאה? "לא מדובר בבועה", טוען גוטמן. "למעט מקרה אחד או שניים, כל היציאות של הישראלים לחו"ל הם של שחקנים ששווים את זה. הישראלים הפכו היום דומים למה שהיו פעם הקרואטים - הסחורה החמה לקבוצות דרג הביניים של אירופה, עם כמה נציגים גם ברמה הגבוהה ביותר. התהליך הזה יילך ויתעצם והליגה צריכה להסתגל לזה".

לפי התיאוריה של גוטמן, בתוך שנה או שנתיים יגדל מספר הליגיונרים לכ-50. המהלך הזה יהפוך שחקנים בני 25 ומעלה שטרם יצאו לאירופה ל"סחורה פגומה", כזו שלא תקבל יותר סכומים גבוהים בקבוצות הישראליות. מי שירצה להרוויח סכומים העולים על 150 אלף דולר לעונה יאלץ לצאת לחו"ל. וכך, באופן אוטומטי תהפוך ליגת העל למקום עבודה בעיקר לשחקנים צעירים.

מה בכל זאת יכול לעצור את הסחף, או מי בכל זאת יישאר כאן? לטענת אוסידון, "קבוצות בינוניות רבות ישכילו להבין שמשתלם להן למכור שחקנים לקבוצה ישראלית גדולה בליגת האלופות, ולקבל גם אחוזים מהמכירה העתידית. אבל בגדול, כוכבים ישראלים ישחקו בליגה רק בגיל מאוחר אחרי קדנציה באירופה".

אז האם אנחנו הולכים לתהליך הצערה משמעותי של שחקני הליגה? "כבר עכשיו שחקנים ישראלים בשלים מוקדם הרבה יותר. השלד יילך ויהפוך לצעיר יותר, והשחקנים הדומיננטיים והמנהיגים יהיו בני 22-23, במקום 26-27. זה כבר מתרחש בהרבה קבוצות בארץ וזה תהליך חיובי", טוען גוטמן.

מי שמכניס את כל הדיון לפרופורציות הוא מתיאוס. "ישראל היא לא איטליה, גרמניה, ספרד או אנגליה, ואין סיבה שהליגה אצלכם תהיה ברמה הכי גבוהה או תשמור את כל הכישרונות המקומיים לעצמה", אומר הגרמני. "בכל מקרה הליגה שלכם לא תהיה הכי טובה או מעניינת בעולם. אתם יכולים לנסות ולהילחם בזה ולהשאיר את הכוכבים שלכם בישראל, אם תשלמו להם סכומים גבוהים יותר, אבל אני לא רואה שפעולות דומות עזרו לליגה ברוסיה להשתפר במשהו. וזו עוד אימפריית כדורגל לשעבר".

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, ארית מזנקת ב-4.5%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר