1. בשבוע שעבר נפגשו מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, ויהודה סבן, רפרנט התקשורת באגף התקציבים, עם מנכ"ל משרד הפנים, עמרם קלעג'י.
בר טל וסבן ניסו לשכנע את קלעג'י להקל על מפעילי הסלולר החדשים, במסגרת רצונם לממש את זכייתם במכרז הסלולר ולבנות רשת. מנכ"ל משרד הפנים סירב.
ביד אחת מדינת ישראל יוצרת תחרות בסלולר ובוחרת זוכים שמוכנים להשקיע מאות מיליוני שקלים, וביד השנייה עושה הכול על-מנת להרוס את התחרות שהיא מנסה ליצור. איוולת תוצרת כחול-לבן.
מצד אחד, גורף משרד התקשורת כותרות על הגברת התחרות, ומצד שני כשבוחנים לעומק את הקמת הרשתות החדשות, מגלים קשיות עורף וחוסר נכונות משוועים מצד משרד הפנים בראשות השר אלי ישי ובעיקר מצד משרד המשפטים, בראשות השר פרופ' יעקב נאמן ובאמצעות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה, שאחראית על הנושא.
נראה, כי שני המשרדים אינם מתעניינים בתחרות בסלולר ומעכבים הקמת אנטנות סלולריות, שאמורות להקטין את הקרינה. חוסר הרצון של שני המשרדים הללו להביט על התמונה בכללותה, ולהבין שללא הסדרת נושא האנטנות לא תיווצר תחרות, מעלה מחשבות נוגות על אוזלת ידה של המדינה ועל הביורוקרטיה במגזר הציבורי.
במוקדם או במאוחר תביא המדינה לכך שהמפעילים שזכו במכרז, מירס וגולן טלקום, לא יוכלו לעמוד בתנאים שהוצבו להם. וזה עוד לפני שדיברנו על המשמעות של איסור בניית אנטנות סלולריות לגבי המפעילים הוותיקים. לכאורה, חושבים שהם סיימו לבנות את הרשתות שלהם, אבל לא מבינים שבעיית הקרינה ואיכות השירות חמורה אצלם הרבה יותר, משום שלכל חברה יש כ-3 מיליון מנויים שצורכים עוד-ועוד שירותי תקשורת, שמחייבים תוספת אנטנות - או לחלופין תגבור עוצמות הקרינה מכל אתר.
המצב הקיים פוגע בציבור, אבל למשרדי הפנים והמשפטים יש זמן. באחרונה ביקשו המשרדים מבית המשפט העליון לדחות את הגשת נייר העמדה של הממשלה להסדרת נושא האנטנות לנובמבר. זו חוצפה שמראה עד כמה הפקידות במדינת ישראל מנותקת מהמציאות.
העמדה של משרדי הממשלה מנוגדת לחזון של NEC היפנית בנוגע לעתיד של עולם הסלולר. NEC סבורה שאין מנוס מלעבור למשדרים סלולריים קטנים, בעלי צריכת חשמל נמוכה, שניתן יהיה להתקינם בקלות במקומות כמו עמודי תאורה, תחנות אוטובוס ושיפולי בניינים. גם אלקטל-לוסנט תומכים בעמדה זו. האנטנות החדשות יחזירו את ההשקעה בהן במהירות, משום שהן מגדילות את קיבולת הרשת במהירות ויחסית בזול, ושומרות על היכולת של המפעילים והצרכנים ליהנות מרשת שתעמוד בביקושים, שכידוע כבר קשה לאמוד אותם.
שהארם נירי, ראש חטיבת הדור הרביעי ב-NEC, מעריך שניתן להתגבר על בעיית הקיבולת על-ידי תוספת תדרים.
זה נכון שתוספת תדרים למפעילים תקל עליהם, אבל זה לא יפתור את הבעיה משום שתדרים הם משאב מוגבל בכל העולם, ובכל מקרה, השימוש ביותר תדרים מחייב ניצול יעיל יותר שלהם, ואת זה ניתן לעשות רק על-ידי הקטנת האתרים ובניית רשת צפופה.
לדברי נירי, גם אם מפעיל מכפיל את כמות התדרים שלו, הבעיה לא תיפתר, משום שהביקושים לאינטרנט סלולרי יותר מאשר יכפילו עצמם תוך כמה שנים.
כאן המקום לשאול אם למפקח הישראלי ולממשלת ישראל יש מדיניות כלשהי שתאפשר למפעילים לעמוד בביקושים, ומה הם דורשים מהם לשם כך. על פניו, נראה שאין מדיניות כזאת.
נירי מציין גם שגם שיטות אפנון וקידוד מתקדמות יותר טכנולוגית לא יפתרו את הבעיה, כי אנו מתקרבים לנקודת קצה, שבה הטכנולוגיה לא תוכל למצות יותר ביטים פר-תדר. רק מבנה רשת חדש, שיכלול הרבה תאים קטנים, יוכל להתמודד עם התפוצצות התעבורה שמתרגשת עלינו. זה האתגר הרגולטורי הבא, ולמרבה הצער קשה לראות מישהו במטה משרד התקשורת שנותן על כך את הדעת. ממשרדי הפנים והמשפטים לא נמסרו תגובות עד לסגירת הגיליון.
2. באחרונה, בעקבות תלונות צרכנים, עלתה מחדש שאלת מדיניות משרד התקשורת לעניין ניתוק הזיקה שמאפשרת לצרכנים להגר עם המכשיר הסלולרי לכל מפעיל, ולקבל ממנו את אותן הטבות כאילו המכשיר נרכש ממנו.
כפי שנחשף ב"גלובס", הסיכוי שמדיניות ניתוק הזיקה תעבוד קלושה, והראיה שהיא לא נוחלת הצלחה, בין היתר משום שמשרד התקשורת לא יצא בקמפיין רחב היקף על-מנת ליידע את הציבור על כך. לא ירחק היום והמשרד יהיה חייב להחליט כיצד להתמודד עם כשל השוק הישראלי שייחודי בכול העולם, ולפיו המפעילים בארץ מוכרים את ציוד הקצה.
בכל העולם, מרבית הטלפונים הסלולריים נמכרים בשוק הפרטי; רק בישראל, את הרוב המוחלט של הטלפונים מוכרים המפעילים. נדרשת התערבות נוספת מצד משרד התקשורת כדי לשנות את התנהגות הצרכנים. ראוי לחשוב על מנגנון שיחייב את המפעילים לרדת בנתח השוק שלהם במכירת מכשירים. זה לא צריך להיות מסובך מדי: קובעים גרייס שבתוך 3 שנים המפעילים לא ימכרו יותר מ-50% מהמכשירים הסלולריים, ואת השאר יעשה השוק החופשי. אפשר לחייב מפעילים לפרסם בנקודות המכירה שלהם שהצרכן לא חייב לרכוש את המכשיר מהם, והוא יכול לרכוש אותו בשוק החופשי. בקיצור, יש דרכים לחולל שינוי. אין שום סיבה שהצרכנים ימשיכו לסבול ממגוון דל של מכשירים וממחירים מופקעים.