גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צדק חברתי"? 190 מיליארד שקל מתגלגלים בשוק השחור

5 מומחים מנתחים את הסיבות לתופעת ההון השחור בישראל (בין היתר - תרבות סלחנית להעלמות מס), קושרים בינה לבין המחאה (כשלא משלמים מסים, אין כסף לצדק חברתי) ומציעים פתרונות (להוריד מע"מ, למשל) ■ היכנסו וצפו בגרפים: איפה אנחנו בהשוואה לעולם?

רובנו חיים בעולם הכלכלה הלגיטימית, שבו כל הכנסה נשזפת באור השמש הצורב של המס וכל הוצאה נושאת את עול המע"מ או המס העקיף התורן. אך במקביל מתנהל עולם כלכלי לא מדווח, ואזרחיו משלשלים לכיסיהם כספים בלי שיפרישו מהם נתח לקופה הציבורית. כמה כספים? גם בישראל של 2011 נותר היקף ההון השחור המתגלגל בשוק בגדר תעלומה.

הערכות המומחים נעות בין 8% מהתמ"ג ל-22%-23%, בין 10 מיליארד שקל לכ-200 מיליארד שקל. נדמה שכל מספר שתנקבו בו יהיה המספר הזוכה. לפי מחקר שפורסם באחרונה על ידי הבנק העולמי, היקף ההון השחור בישראל הגיע לכ-22% מהתמ"ג ב-2007, כלומר כ-190 מיליארד שקל בשנה המתגלגלים מתחת לרדאר המדינה.

על דבר אחד יש הסכמה - מדובר בסכומים עצומים הנגרעים מקופת המדינה, ובסופו של דבר מהארנק של כולנו. הציבור הוא המפסיד הגדול מכך שלמדינה אין מקורות למימון הצרכים החברתיים הבוערים.

בימים של מחאה ציבורית גורפת, ראוי להפנות את אור הזרקורים ל"הון השחור", שמקורו בעבריינות מהסוג המסורתי, בפשיעה כלכלית ובהעלמות מס. הכספים הנעלמים הללו היו יכולים להיות מקור מימון מצוין לטיפול בתשתיות, ברווחה, בבריאות, בחינוך ובבעיות הדיור במדינה.

מהם מקורות הכסף השחור הזה, מי השחקנים המרכזיים בזירת הכלכלה השחורה ואיך ניתן לצמצם את התופעה - הפנינו את כל השאלות האלה לחמישה מומחים בתחום הלבנת הון. התשובות לפניכם.

עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ולשעבר מייסד וראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "בין 10 ל-20 מיליארד שקל מופקים בישראל מפשיעה חמורה"

"במדינות OECD מקובל לחשוב ש-3%-5% מהתמ"ג הם כסף שמקורו בפשיעה ועבר הלבנה בדרכים שונות, ועל כך צריך להוסיף את העלמות המס - נתון המשתנה ממדינה למדינה בהתאם לתרבות תשלום המסים המקומית וההרתעה של רשויות המס המקומיות. מדינות עם מע"מ סובלות פחות מהעלמות מס הכנסה אך נאלצות להתמודד עם תופעות של חשבוניות פיקטיביות.

"אפשר להתבונן במחוללי הפשיעה העיקריים ולנסות להעריך באיזה מצב אנחנו נמצאים בישראל: מבחינת הסחר בסמים, מדי שנה מתבצעות תפיסות סמים בשווי מאות מיליוני שקלים. אנחנו מעריכים שהתפיסות הן שליש או חצי מהסחר עצמו, בהערכה גסה, כלומר שכבר יש לנו הון שחור של כמה מיליארדי שקלים מסחר בסמים. גם התעשייה של ניצול נשים כזונות בבתי בושת מוכרים היא תעשייה משגשגת, ומספיק להסתובב בתל אביב כדי להיווכח בכך. בעבר, הוועדה לסחר בנשים בראשות ח"כ זהבה גלאון עשתה סקר על בתי בושת מוכרים וידועים, והגיעה לתחשיב מחזור של כמיליארד שקל בשנה, וזה רק מה שגלוי לעין.

"בנוגע להימורים בלתי חוקיים, מסמך של המועצה להסדר ההימורים בספורט מעריך שהם מגיעים למחזור של כ-20 מיליארד שקל בשנה. גם אם נניח שהמספר מנופח, כי בכל זאת הציג את המסמך בעל אינטרס, ומדובר רק במיליארדים בודדים, זה הרבה כסף שחור.

"ויש גם הפן של סחיטת דמי חסות. אין שום דרך להעריך את היקף התופעה, אבל היא רווחת ביותר ואף משטרת ישראל מודעת לכך. לדוגמה, אם אני כקבלן מגיע לאיזו עיר, מרים מנוף ומתחיל לבנות, יש סיכוי רב שבתוך כמה ימים יבוא אליי מישהו ויכפה עליי שירותי שמירה. ואם לא אקבל אותם, ישרפו לי את המנוף. בקרב המושבים, תעשיות קבלניות שלמות ועוד, יש תופעה רווחת של כפיית שירותי שמירה וסחיטת דמי חסות באלימות. אפשר לומר שמי שמעריך שהיקף ההון השחור בישראל, שמקורו בפשיעה, נע בין 3% ל-5% מהתמ"ג אינו טועה. לדעתי, מחזור של 10-20 מיליארד שקל מופק בישראל מפשיעה חמורה. וזה עוד בלי שדיברנו על העלמות מס.

"בארץ יש יחס אמביוולנטי לתשלום מס. תרבות שאומרת שלהעלים מס זה כמעט בסדר. באנגליה ובארה"ב רואים בהעלמת מס דבר חמור יותר מגניבה, כי זה לוקח כסף מבריאות ומחינוך. אצלנו היחס סלחני, אף שבשנים האחרונות יש מגמה של שינוי".

רו"ח עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון וכיום יועץ בתחומי המיסוי: "אף אחד לא אוהב לשלם למדינה חצי מהכנסותיו עבור תמורה לא ראויה"

"כשמדובר בעבריינים, לא נוכל למנוע את התופעה, משום שכמו שיהיו תמיד גנבים, פורצים ואנסים, יהיו גם מעלימי מס ועבריינים שיעבדו בשחור. אלה אנשים שלא קיימים בכלל במערכת המס, הם בצל כל הזמן. הגופים האלה ייעלמו או כמעט ייעלמו אם האזרח הנורמטיבי לא ישתף איתם פעולה.

"בעשרים השנים האחרונות צמצמנו מאוד את ההרתעה. כשאני התחלתי לעבוד כרואה חשבון, כמעט כל עסק היה נבדק אחת לכמה שנים. היום, במקרה הטוב, נבדקים 5% מהעסקים בשנה, והגזמתי כלפי מעלה. אם נביא בחשבון ששומות מתיישנות אחת לארבע שנים בממוצע, אז מקסימום יכולים להגיע במשך אותן שנים ל-20% מהעסקים, אבל מה עם ה-80% האחרים?

"צריך לתגבר באופן משמעותי את מספר העובדים ברשות המס, להוסיף אלף או אלפיים עובדים. נכנסתי למשרדים ברשות וחלקם נראים כמו בתי רפאים. יש חוליות של שני עובדים ויש הד במסדרון. מה זה חוליה של שני עובדים? זה מצחיק. רק ההרתעה והבדיקה של התיקים בהיקף רחב יותר יכניסו הרבה יותר כסף למדינה.

"מדברים על כך שהאכיפה לא טובה, אבל אכיפה לא תעזור. תוספת הגבייה כתוצאה משומות, באחוזים מהתקציב, היא מקסימום 1%-3%. זה כלום, וזאת האכיפה שלנו. לכן, החשיבות בהרתעה, שאנשים יידעו שבודקים אותם ויפחדו מהתוצאה של העלמת מס".

עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום שותפה בכירה ומנהלת מחלקת המסים במשרד עו"ד תדמור ושות': "הפחתת מסים היא גם דרך להילחם בהון השחור"

"המחאות שאנחנו רואים היום נובעות מחוסר השקעה בשירותים החברתיים והציבוריים, ויש להן קשר ישיר להון השחור. ככל שהתופעה של ההון השחור גדולה יותר, גביית המסים קטנה יותר, ובתקציב המדינה יש פחות כסף להחזיר לשירותים שצריך. כולנו נפגעים מכך שהכסף לא מגיע למדינה.

"צריך להטמיע את ההבנה שאי תשלום מס זה גניבה, וכל אחד מאיתנו נפגע מכך. חינוך זה דבר שלוקח הרבה שנים ואין גורם שקיבל את האחריות לכך.

"הפחתת מסים היא דרך, בין יתר הדרכים, למלחמה בהון שחור. זה נשמע אבסורד, אבל נקודת המוצא היא שרובנו לא מעוניינים לעשות פעולות לא חוקיות, ואם אתה מצמצם את הכדאיות של פעולות לא חוקיות, לא נעשה אותן. ככל שהמע"מ יירד, זה יצמצם את הכדאיות של אי-הדיווח. נותן שירות אומר לצרכן, 'אם אתה משלם בשחור, אוריד לך את המע"מ', וזו ההנחה המשמעותית שלו. אבל אם המע"מ יהיה נמוך יותר, יהיה פחות כדאי לצרכן להסתבך עם רשויות המס".

פרופ' דן ביין, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ומהשופטים המובילים בישראל בתחום המס: "ספק אם אפשר להתגבר על תופעת ההון השחור"

"לשאול למה המלחמה בכסף השחור נכשלת זה כמו לשאול למה נכשלה המלחמה בעבירות הסמים, שהיום חושבים שאולי היא מלחמה אבודה. ארגוני פשיעה, וגם ארגוני טרור, הם ארגונים מתוחכמים לא פחות מהרשויות. לכן יכולים לצמצם את התופעה, אבל ספק אם יוכלו להתגבר עליה. שני מנגנונים עיקריים נלחמים בתופעה - חוק הלבנת הון וחוק מימון טרור, אך קשה מאוד לאכוף את כל הכללים. יש הרבה רעיונות להתמודדות עם התופעה; הכשל הוא בדרך בהעברת חוקים חדשים, במעקב אחר הכסף והאכיפה.

"הוטלו חובות דיווח על בנקים, על נותני שירותי מטבע וכיוצא באלה, וגם על נותני שירותים כמו עורכי דין ורואי חשבון רוצים להחיל כל מיני חובות דיווח, אבל העניין הזה לא עבר עדיין, בין היתר בגלל התנגדות לשכת עו"ד.

"ארגון FATF (ארגון בינ"לאומי שמטרתו לקדם מדיניות במישור הלאומי והבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור) עוקב אחרי הפעולות של מדינות שונות, והיו טענות שישראל אינה אקטיבית מספיק. בשנים האחרונות נעשה מאמץ רציני בכיוון, אבל אפשר היה לזרז כל מיני יוזמות, למשל, הצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון מ-2007 שאמורה לתת יותר כלים למלחמה בתופעת ההון השחור. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וגם משרד המשפטים דוחפים אותה, אבל הם תקועים.

"הסיבה העיקרית שהדברים לא זזים בקצב הנכון היא חשש לפגיעה בפרטיות ובסודיות של כל מיני עסקים. יש פה גם סכנה של פגיעה בסודיות ובסודות מסחריים, וככל שאתה מגביר את חובת הדיווח, אתה חודר יותר לפרטיות ולסודות של עסקים. ובכל זאת, אי אפשר להתחמק מזה בגלל הלחץ הבינלאומי".

עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום חוק איסור הלבנת הון ומחברת הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" (עם עו"ד רוני בלקין): "ההון השחור קשור למחאה; משלמי מס מרגישים פראיירים"

"ההון השחור קשור בקשר ישיר גם למחאה הכלכלית-חברתית, משום שמצב הכלכלה מושפע, בין היתר, מהיקף העלמות המס והפשיעה. התחושה בארץ היא שנטל המס פה כבד, ומי שמשלם מס ויודע שאחרים לא משלמים מרגיש פראייר. אם באמת מדברים על מהפכה חברתית, בראש ובראשונה צריך לנסות לדאוג לנושא של גביית מס אמת מכולם. אם רשויות המס היו מצליחות לגבות מס אמת מכלל הציבור, ואם רשויות האכיפה היו, תאורטית, ממגרות את הפשיעה, היו כספים רבים יותר מופנים למימון צרכים ציבוריים, ונטל המס על אלה שמשלמים מס אמת היה יורד.

"לעתים קרובות אנשים נגררים לעולם הפשע משום שהם אינם מצליחים להתפרנס אחרת, והם לא מצליחים להתפרנס כי אין להם השכלה, כי הם לא מצליחים להתגבר לבד על הקשיים וכי הם חיים בסביבה של מחסור ואבטלה. לכן יש להקצות משאבים לטיפול בבעיות אלה בטווח הארוך.

"צדק שנעשה לאט מדי אינו יעיל. כאשר יהיו יותר שוטרים, יותר אמצעי חקירה, יותר פרקליטים ויותר שופטים שיוקצו לדיונים בנושאים האלה, תשתפר האכיפה. רשויות האכיפה שלנו לא מספיק חזקות כרגע ולא מספיקות מרתיעות. זה הפתרון שצריך לקדם כאן ועכשיו".

שיעורי הכלכלה השחורה בעולם

מקורות ההון השחור בישראל

עוד כתבות

יצירות אומנות חדשות בכנסת / צילום: איל יצהר

אמנות בכנסת: בוחרים בצילומים ישראליים

אמנם ממשלה חדשה עדיין לא נראית באופק, אבל בכנסת התחדשו בחמש יצירות אמנות חדשות ● אוצרת המשכן, שרון סופר: "חיפשתי עבודות צילום שהן פעולה התערבותית של האמן בנוף"

אזוב מצוי/ צילום: פרופ' נתיב דודאי

שיח מפלג: איך אפילו ביטול האיסור על קטיף של זעתר הפך לקרב נרטיבים בין יהודים וערבים

גם אחרי שרשות הטבע והגנים ביטלה את האיסור המוחלט על קטיף הזעתר והעכוב, יש מי שמשוכנעים יותר מתמיד שבסוף כל החלטה מקצועית שלה יושב ערבי עם נרגילה ● הסופר עודה בשאראת: "ברור שהמדינה רצתה ליצור ניכור בין הערבים לבין הטבע, רוצים שהערבי ישתגע במדינה הזאת"

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON

בוריס ג׳ונסון אחרי התבוסה בפרלמנט: ״אנסה להעביר את הסכם הברקזיט שוב בשבוע הבא״

הפרלמנט הבריטי הצביע בעד עיכוב נוסף בפרישה מהאיחוד האירופי ● חברי הפרלמנט הצביעו בעד תיקון שיאלץ את רה"מ לבקש עוד הערב מבריסל הארכה נוספת של שלושה חודשים ● ג'ונסון: "החוק לא מחייב אותי לכך" ● במקביל לדיון התקיימה הפגנה מחוץ לפרלמנט שבה השתתפו מאות אלפי בני אדם

רצח העם הארמני./ צילום:  ויקימדיה

ארה"ב אחרי 100 שנה: כורדים, ארמנים, למי אכפת

הסכנה הגדולה ביותר במדיניות החוץ האמריקאית הייתה תמיד הצירוף של בורות ושל קוצר רוח ● הנה מה שהתכונות האלה גרמו השבוע לפני מאה שנה ● לכורדים של אז קראו "ארמנים", וארה"ב העדיפה לחזור הביתה

מימין: יואב לוי, מייסד-משותף ומנכ"ל, ויונתן אפל מייסד-משותף וסמנכ"ל פיתוח / צילום: ירין טרנוס, יח"צ

אפסטרים גייסה 30 מיליון דולר בהובלת ענקיות רכב בינלאומיות

הגיוס התבצע בהובלת קבוצת Alliance של רנו, ניסאן ומיצובישי ● החברה, המתמחה באבטחת סייבר לכלי רכב מקושרים, בוחנת התרחבות לסין וליפן

 מאזדה 3 סדאן / צילום: יחצ

שאיפות פרימיום: מאזדה 3 החדשה זכתה לשדרוג מרשים ביחס לדור היוצא

מאזדה 3 מתברכת בשלדה מהנה לנהיגה, בתא נוסעים איכותי, ובביצועים מכובדים • אבל תג מחיר שאפתני מציב אותה במיקום בעייתי מול ההיברידיות והקרוס-אוברים האופנתיים

שרון טל / צילום: רמי זרנגר

האותנטיות החדשה: איך לארח בחג

שרון טל, המעצבת הראשית של בית האופנה משכית, מארחת את החברות בביתה לארוחת חג

ראש ממשלת לבנון סעאד חרירי / צילום: Aziz Taher, רויטרס

יום מכריע בלבנון: אושרה תכניתו הכלכלית של חרירי

(עדכונים): ממשלת לבנון התכנסה הבוקר לדון ברפורמות שהציג אמש ראש הממשלה לראשי המפלגות השותפות בקואליציה ● לא מעט מהאש מופנית לחיזבאללה, הנתפש כגורם המפלג ביותר בלבנון, ומהווה איום על קיומה בשל הכוח הצבאי שצבר

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

קוואנטס האוסטרלית שברה שיא: המספרים מאחורי הטיסה הארוכה בעולם

חברת התעופה האוסטרלית השלימה השבוע את הטיסה הארוכה ביותר בעולם: מטוס הדרימליינר של החברה חיבר בין ניו יורק לסידני במסע שארך 19 שעות וחצי ● מדובר בטיסת ניסוי לקראת השקה רשמית של הקו, כלל הנראה ב-2022

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

זכרונות של מתמחה קטן מאיש גדול: בצילו של מאיר שמגר

ההתמחות אצל מאיר שמגר הייתה מנקודות השיא של חיי. איש מואר. כמוהו לא פגשתי, עד אז או מאז ● עו"ד דוד תדמור נפרד 

פרופ' גבריאל זוקמן / צילום: Genevieve Shiffrar

פרופ' גבריאל זוקמן, רק בן 32 וכבר מצליח להסעיר את אמריקה כשהוא דורש מיסוי אגרסיבי על עשירים

בגיל 32 פרופ' גבריאל זוקמן לא רק מסעיר את אמריקה, אלא גם מסייע לעצב את מדיניות המס האגרסיבית של המפלגה הדמוקרטית ● "העובדה שהמיליארדרים בארה"ב משלמים כעת, לראשונה, פחות מס מכל השאר היא כישלון", הוא אומר בראיון בלעדי ל־G

מנכ"ל ג'ונסון אנד ג'ונסון אלכס גורסקי (במרכז) בחגיגות 75 שנה לרישום החברה בוול סטריט / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

התביעות נגד ג'ונסון אנד ג'ונסון נערמות, והיא לא מצליחה לנצח

חברת הענק ניצבת בפני יותר מ-100 אלף תביעות שקשורות לבטיחות מוצריה ולטקטיקות השיווק שלה ● החברה אימצה אסטרטגיה אגרסיבית של מאבק בתביעות רבות בבתי המשפט, אך היא מפסידה – והרבה

אריק הניג / צילום: תמר מצפי, גלובס

איש התקשורת אריק הניג הלך לעולמו בגיל 72

איש התקשורת ומפיק הטלוויזיה, שנודע בעיקר כזה שהחדיר לארץ את תרבות ה-NBA נפטר היום אחרי מאבק ממושך במחלה קשה ● הותיר אחריו אישה וילדה

מטוס בואינג 787 דרימליינר של אל על / צילום: יח"צ

עקב תקלה: טיסת אל על מניו יורק תנחת ב-48 שעות עיכוב

נוסעי טיסת אל על מספר 008 ימריאו לישראל רק מחר בערב במקום היום בצהריים, וצפויים לנחות בישראל לאחר החג ● הסיבה: תקלה טכנית בהעמסת תא המטען

תוכנת זיהוי הפנים של מגווי / צילום: רויטרס

האם ארה"ב תצליח לבלום את הסטארט-אפ מאחורי "האח הגדול" הסיני

חברת Megvii נכנסה באחרונה לרשימה השחורה של הממשל האמריקאי, דווקא בעיתוי רגיש עבורה - כשהיא עומדת לקראת הנפקה בבורסה ● האם החרם הוא כלי אפקטיבי, מה חושבים על כך בחברה והאם האמריקאים באמת חוששים מהטכנולוגיה שלה?

בנייני מגורים בשכונת שרלוטנבורג בברלין / צילום: Fabrizio Bensch, רויטרס

צעדים חסרי תקדים בברלין: שכר הדירה יוקפא לחמש שנים

מלבד הקפאת שכר הדירה כוללים הצעדים הפחתת מחירי השכירות בחוזים חדשים לרמות שנרשמו ב-2012, ומניעת העלאת שכר דירה באמצעות שיפוצים יקרים ● ביום שלישי צפוי הסנאט של ברלין לאשר את ההצעה

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

זהירות, דיקטטורה: צוקרברג חשף את קו ההגנה החדש שלו

בנאום מיוחד על חופש הביטוי הציב עצמו מנכ"ל פייסבוק בעמדת המבוגר האחראי שפונה לעולם ומזהיר – אם לא תחדלו לריב כמו ילדים ולתת לטהרנות ולצדקנות לאכול כל חלקה טובה, הסינים ישתלטו על האינטרנט ויהרסו אותו ● האם צוקרברג באמת חושש מהסינים, או בעיקר לעתיד החברה שהקים? ● פרשנות

זיהום אוויר מעל תל אביב / צילום: תמר מצפי

הבעיה העמוקה ביותר של מדינת ישראל שאף מפלגה לא מדברת עליה

עתיד כדור הארץ בסכנה, ויש לו השפעה ישירה על הכיס של כולנו ● אם אנחנו רוצים להישאר במשפחת העמים ולדאוג לאיכות האוויר שלנו ושל העולם כולו - הזמן הוא עכשיו, וחייבים לחשוב קדימה ברצינות ● דעה

שונות גיאוגרפית רבה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

שיוויון גורף? למה עדיין מתעקשים להטיל על נשים עבודות בית גם במשרד

מסידור חדרי ישיבות ועד רכישת מתנות יום הולדת לקולגות - נשים מתחילות להתנגד לתפקידים הלא כתובים שמייעדים להן במקום העבודה

מפעל של טבע בירושלים. סוגרת מפעלים כחלק מתוכנית ההתייעלות / צילום: איל יצהר

דיווח: טבע הגיעה להסדר בהליך האופיואידים בדקה ה-90

רגע לפני תחילת המשפט בקליבלנד, הגיעו טבע ו-3 חברות נוספות שנתבעו בגין שיווק של משככי כאבים אופיואידים ממכרים להסדר פשרה ● לפי דיווח בניו יורק טיימס, טבע תשלם לפחות 20 מיליון דולר במזומן ותתרום תרופות בשווי 25 מיליון דולר. בסך הכול ההסדר עם ארבע החברות מגיע ל-260 מיליון דולר