גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

"צדק חברתי"? 190 מיליארד שקל מתגלגלים בשוק השחור

5 מומחים מנתחים את הסיבות לתופעת ההון השחור בישראל (בין היתר - תרבות סלחנית להעלמות מס), קושרים בינה לבין המחאה (כשלא משלמים מסים, אין כסף לצדק חברתי) ומציעים פתרונות (להוריד מע"מ, למשל) ■ היכנסו וצפו בגרפים: איפה אנחנו בהשוואה לעולם?

הון שחור / מאייר: גיל ג'יבלי
הון שחור / מאייר: גיל ג'יבלי

רובנו חיים בעולם הכלכלה הלגיטימית, שבו כל הכנסה נשזפת באור השמש הצורב של המס וכל הוצאה נושאת את עול המע"מ או המס העקיף התורן. אך במקביל מתנהל עולם כלכלי לא מדווח, ואזרחיו משלשלים לכיסיהם כספים בלי שיפרישו מהם נתח לקופה הציבורית. כמה כספים? גם בישראל של 2011 נותר היקף ההון השחור המתגלגל בשוק בגדר תעלומה.

הערכות המומחים נעות בין 8% מהתמ"ג ל-22%-23%, בין 10 מיליארד שקל לכ-200 מיליארד שקל. נדמה שכל מספר שתנקבו בו יהיה המספר הזוכה. לפי מחקר שפורסם באחרונה על ידי הבנק העולמי, היקף ההון השחור בישראל הגיע לכ-22% מהתמ"ג ב-2007, כלומר כ-190 מיליארד שקל בשנה המתגלגלים מתחת לרדאר המדינה.

על דבר אחד יש הסכמה - מדובר בסכומים עצומים הנגרעים מקופת המדינה, ובסופו של דבר מהארנק של כולנו. הציבור הוא המפסיד הגדול מכך שלמדינה אין מקורות למימון הצרכים החברתיים הבוערים.

בימים של מחאה ציבורית גורפת, ראוי להפנות את אור הזרקורים ל"הון השחור", שמקורו בעבריינות מהסוג המסורתי, בפשיעה כלכלית ובהעלמות מס. הכספים הנעלמים הללו היו יכולים להיות מקור מימון מצוין לטיפול בתשתיות, ברווחה, בבריאות, בחינוך ובבעיות הדיור במדינה.

מהם מקורות הכסף השחור הזה, מי השחקנים המרכזיים בזירת הכלכלה השחורה ואיך ניתן לצמצם את התופעה - הפנינו את כל השאלות האלה לחמישה מומחים בתחום הלבנת הון. התשובות לפניכם.

עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ולשעבר מייסד וראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "בין 10 ל-20 מיליארד שקל מופקים בישראל מפשיעה חמורה"

"במדינות OECD מקובל לחשוב ש-3%-5% מהתמ"ג הם כסף שמקורו בפשיעה ועבר הלבנה בדרכים שונות, ועל כך צריך להוסיף את העלמות המס - נתון המשתנה ממדינה למדינה בהתאם לתרבות תשלום המסים המקומית וההרתעה של רשויות המס המקומיות. מדינות עם מע"מ סובלות פחות מהעלמות מס הכנסה אך נאלצות להתמודד עם תופעות של חשבוניות פיקטיביות.

"אפשר להתבונן במחוללי הפשיעה העיקריים ולנסות להעריך באיזה מצב אנחנו נמצאים בישראל: מבחינת הסחר בסמים, מדי שנה מתבצעות תפיסות סמים בשווי מאות מיליוני שקלים. אנחנו מעריכים שהתפיסות הן שליש או חצי מהסחר עצמו, בהערכה גסה, כלומר שכבר יש לנו הון שחור של כמה מיליארדי שקלים מסחר בסמים. גם התעשייה של ניצול נשים כזונות בבתי בושת מוכרים היא תעשייה משגשגת, ומספיק להסתובב בתל אביב כדי להיווכח בכך. בעבר, הוועדה לסחר בנשים בראשות ח"כ זהבה גלאון עשתה סקר על בתי בושת מוכרים וידועים, והגיעה לתחשיב מחזור של כמיליארד שקל בשנה, וזה רק מה שגלוי לעין.

"בנוגע להימורים בלתי חוקיים, מסמך של המועצה להסדר ההימורים בספורט מעריך שהם מגיעים למחזור של כ-20 מיליארד שקל בשנה. גם אם נניח שהמספר מנופח, כי בכל זאת הציג את המסמך בעל אינטרס, ומדובר רק במיליארדים בודדים, זה הרבה כסף שחור.

"ויש גם הפן של סחיטת דמי חסות. אין שום דרך להעריך את היקף התופעה, אבל היא רווחת ביותר ואף משטרת ישראל מודעת לכך. לדוגמה, אם אני כקבלן מגיע לאיזו עיר, מרים מנוף ומתחיל לבנות, יש סיכוי רב שבתוך כמה ימים יבוא אליי מישהו ויכפה עליי שירותי שמירה. ואם לא אקבל אותם, ישרפו לי את המנוף. בקרב המושבים, תעשיות קבלניות שלמות ועוד, יש תופעה רווחת של כפיית שירותי שמירה וסחיטת דמי חסות באלימות. אפשר לומר שמי שמעריך שהיקף ההון השחור בישראל, שמקורו בפשיעה, נע בין 3% ל-5% מהתמ"ג אינו טועה. לדעתי, מחזור של 10-20 מיליארד שקל מופק בישראל מפשיעה חמורה. וזה עוד בלי שדיברנו על העלמות מס.

"בארץ יש יחס אמביוולנטי לתשלום מס. תרבות שאומרת שלהעלים מס זה כמעט בסדר. באנגליה ובארה"ב רואים בהעלמת מס דבר חמור יותר מגניבה, כי זה לוקח כסף מבריאות ומחינוך. אצלנו היחס סלחני, אף שבשנים האחרונות יש מגמה של שינוי".

רו"ח עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון וכיום יועץ בתחומי המיסוי: "אף אחד לא אוהב לשלם למדינה חצי מהכנסותיו עבור תמורה לא ראויה"

"כשמדובר בעבריינים, לא נוכל למנוע את התופעה, משום שכמו שיהיו תמיד גנבים, פורצים ואנסים, יהיו גם מעלימי מס ועבריינים שיעבדו בשחור. אלה אנשים שלא קיימים בכלל במערכת המס, הם בצל כל הזמן. הגופים האלה ייעלמו או כמעט ייעלמו אם האזרח הנורמטיבי לא ישתף איתם פעולה.

"בעשרים השנים האחרונות צמצמנו מאוד את ההרתעה. כשאני התחלתי לעבוד כרואה חשבון, כמעט כל עסק היה נבדק אחת לכמה שנים. היום, במקרה הטוב, נבדקים 5% מהעסקים בשנה, והגזמתי כלפי מעלה. אם נביא בחשבון ששומות מתיישנות אחת לארבע שנים בממוצע, אז מקסימום יכולים להגיע במשך אותן שנים ל-20% מהעסקים, אבל מה עם ה-80% האחרים?

"צריך לתגבר באופן משמעותי את מספר העובדים ברשות המס, להוסיף אלף או אלפיים עובדים. נכנסתי למשרדים ברשות וחלקם נראים כמו בתי רפאים. יש חוליות של שני עובדים ויש הד במסדרון. מה זה חוליה של שני עובדים? זה מצחיק. רק ההרתעה והבדיקה של התיקים בהיקף רחב יותר יכניסו הרבה יותר כסף למדינה.

"מדברים על כך שהאכיפה לא טובה, אבל אכיפה לא תעזור. תוספת הגבייה כתוצאה משומות, באחוזים מהתקציב, היא מקסימום 1%-3%. זה כלום, וזאת האכיפה שלנו. לכן, החשיבות בהרתעה, שאנשים יידעו שבודקים אותם ויפחדו מהתוצאה של העלמת מס".

עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום שותפה בכירה ומנהלת מחלקת המסים במשרד עו"ד תדמור ושות': "הפחתת מסים היא גם דרך להילחם בהון השחור"

"המחאות שאנחנו רואים היום נובעות מחוסר השקעה בשירותים החברתיים והציבוריים, ויש להן קשר ישיר להון השחור. ככל שהתופעה של ההון השחור גדולה יותר, גביית המסים קטנה יותר, ובתקציב המדינה יש פחות כסף להחזיר לשירותים שצריך. כולנו נפגעים מכך שהכסף לא מגיע למדינה.

"צריך להטמיע את ההבנה שאי תשלום מס זה גניבה, וכל אחד מאיתנו נפגע מכך. חינוך זה דבר שלוקח הרבה שנים ואין גורם שקיבל את האחריות לכך.

"הפחתת מסים היא דרך, בין יתר הדרכים, למלחמה בהון שחור. זה נשמע אבסורד, אבל נקודת המוצא היא שרובנו לא מעוניינים לעשות פעולות לא חוקיות, ואם אתה מצמצם את הכדאיות של פעולות לא חוקיות, לא נעשה אותן. ככל שהמע"מ יירד, זה יצמצם את הכדאיות של אי-הדיווח. נותן שירות אומר לצרכן, 'אם אתה משלם בשחור, אוריד לך את המע"מ', וזו ההנחה המשמעותית שלו. אבל אם המע"מ יהיה נמוך יותר, יהיה פחות כדאי לצרכן להסתבך עם רשויות המס".

פרופ' דן ביין, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ומהשופטים המובילים בישראל בתחום המס: "ספק אם אפשר להתגבר על תופעת ההון השחור"

"לשאול למה המלחמה בכסף השחור נכשלת זה כמו לשאול למה נכשלה המלחמה בעבירות הסמים, שהיום חושבים שאולי היא מלחמה אבודה. ארגוני פשיעה, וגם ארגוני טרור, הם ארגונים מתוחכמים לא פחות מהרשויות. לכן יכולים לצמצם את התופעה, אבל ספק אם יוכלו להתגבר עליה. שני מנגנונים עיקריים נלחמים בתופעה - חוק הלבנת הון וחוק מימון טרור, אך קשה מאוד לאכוף את כל הכללים. יש הרבה רעיונות להתמודדות עם התופעה; הכשל הוא בדרך בהעברת חוקים חדשים, במעקב אחר הכסף והאכיפה.

"הוטלו חובות דיווח על בנקים, על נותני שירותי מטבע וכיוצא באלה, וגם על נותני שירותים כמו עורכי דין ורואי חשבון רוצים להחיל כל מיני חובות דיווח, אבל העניין הזה לא עבר עדיין, בין היתר בגלל התנגדות לשכת עו"ד.

"ארגון FATF (ארגון בינ"לאומי שמטרתו לקדם מדיניות במישור הלאומי והבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור) עוקב אחרי הפעולות של מדינות שונות, והיו טענות שישראל אינה אקטיבית מספיק. בשנים האחרונות נעשה מאמץ רציני בכיוון, אבל אפשר היה לזרז כל מיני יוזמות, למשל, הצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון מ-2007 שאמורה לתת יותר כלים למלחמה בתופעת ההון השחור. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וגם משרד המשפטים דוחפים אותה, אבל הם תקועים.

"הסיבה העיקרית שהדברים לא זזים בקצב הנכון היא חשש לפגיעה בפרטיות ובסודיות של כל מיני עסקים. יש פה גם סכנה של פגיעה בסודיות ובסודות מסחריים, וככל שאתה מגביר את חובת הדיווח, אתה חודר יותר לפרטיות ולסודות של עסקים. ובכל זאת, אי אפשר להתחמק מזה בגלל הלחץ הבינלאומי".

עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום חוק איסור הלבנת הון ומחברת הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" (עם עו"ד רוני בלקין): "ההון השחור קשור למחאה; משלמי מס מרגישים פראיירים"

"ההון השחור קשור בקשר ישיר גם למחאה הכלכלית-חברתית, משום שמצב הכלכלה מושפע, בין היתר, מהיקף העלמות המס והפשיעה. התחושה בארץ היא שנטל המס פה כבד, ומי שמשלם מס ויודע שאחרים לא משלמים מרגיש פראייר. אם באמת מדברים על מהפכה חברתית, בראש ובראשונה צריך לנסות לדאוג לנושא של גביית מס אמת מכולם. אם רשויות המס היו מצליחות לגבות מס אמת מכלל הציבור, ואם רשויות האכיפה היו, תאורטית, ממגרות את הפשיעה, היו כספים רבים יותר מופנים למימון צרכים ציבוריים, ונטל המס על אלה שמשלמים מס אמת היה יורד.

"לעתים קרובות אנשים נגררים לעולם הפשע משום שהם אינם מצליחים להתפרנס אחרת, והם לא מצליחים להתפרנס כי אין להם השכלה, כי הם לא מצליחים להתגבר לבד על הקשיים וכי הם חיים בסביבה של מחסור ואבטלה. לכן יש להקצות משאבים לטיפול בבעיות אלה בטווח הארוך.

"צדק שנעשה לאט מדי אינו יעיל. כאשר יהיו יותר שוטרים, יותר אמצעי חקירה, יותר פרקליטים ויותר שופטים שיוקצו לדיונים בנושאים האלה, תשתפר האכיפה. רשויות האכיפה שלנו לא מספיק חזקות כרגע ולא מספיקות מרתיעות. זה הפתרון שצריך לקדם כאן ועכשיו".

שיעורי הכלכלה השחורה בעולם

מקורות ההון השחור בישראל

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

אחת תהפוך לחמש: מזרחי טפחות יפצל את המניה

בניסיון להגדיל את הסחירות במניה, דירקטוריון מזרחי טפחות קיבל את הצעת ההנהלה לבצע פיצול של המניות ביחס של 1:5 ● מחיר מניה אחת יעמוד על כ-41 שקל אחרי המהלך

מייקל הרטנט, סטרטג השקעות ראשי, בנק אוף אמריקה; קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל; מייקל ברי, המשקיע שחזה את משבר 2008; פיטר שיף, כלכלן ומשקיע אמריקאי / צילום:  AP-Rebecca Blackwell, רויטרס, Lucas Jackson, Nancy Kaszerman, יח''צ

המומחים הזהירו, המשקיעים המשיכו לקנות: הסדקים שנחשפו במפולת

98 מיליארד דולר זרמו לקרנות המניות ערב הנפילה, בזמן שבכירי עולם ההשקעות כבר סימנו את הסדקים במרוץ ה־AI ● עסקאות מימון מעגליות, סכנה של עודף שבבים ותמחור שלא נראה מאז בועת הדוט.קום ● ארבע אזהרות, והמספרים שמאחוריהן

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קניון TLV / צילום: יח''צ

השכירות נשחקת, השיערוך שלילי: קניון TLV עדיין מתקשה להתרומם

כמעט עשור אחרי פתיחתו, קניון TLV שבבעלות רבוע כחול נדל"ן ממשיך להציג ביצועים בעייתיים: התפוסה לא גבוהה בהשוואה לקניונים אחרים, דמי השכירות ירד, והנכס ממשיך לרשום הפסדי שיערוך ● בינתיים מנסה ההנהלה למשוך קהל באמצעות מותגים ומסעדות חדשות, אך הדרך ליעדים שהציבה עוד ארוכה

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: אילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות "כאן" והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

עומר קולי בקמפיין הגיוס של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מלינקדאין

קמפיין הגיוס שהביא לבנק הפועלים כבר 500 מועמדים

הבנק עלה בלינקדאין בקמפיין גיוס עובדים בכיכוכו של עומר קולי, ורשם עשרות אלפי צפיות ביומיים ● שחקן הכדורגל אוסקר גלוך ומשפחתו רכשו שתי דירות בפרויקט של קבוצת גבאי באשדוד. כמה שילמו? ● אירועים ומינויים

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: ״כשהמלחמה תיגמר תהיה פה בוננזה״

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

מרקש, מרוקו / צילום: דובי זכאי

לראשונה מתחילת המלחמה: אל על חוזרת ליעד המבוקש

אל על תחדש ב-21 בדצמבר את הטיסות הישירות למרקש שבמרוקו, לראשונה מאז אוקטובר 2023 ● הקו יופעל פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי, במחיר התחלתי של 599 דולר הלוך ושוב ● בסוף השבוע הודיעה גם ארקיע על חידוש הטיסות ליעד בינואר הקרוב