גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

"צדק חברתי"? 190 מיליארד שקל מתגלגלים בשוק השחור

5 מומחים מנתחים את הסיבות לתופעת ההון השחור בישראל (בין היתר - תרבות סלחנית להעלמות מס), קושרים בינה לבין המחאה (כשלא משלמים מסים, אין כסף לצדק חברתי) ומציעים פתרונות (להוריד מע"מ, למשל) ■ היכנסו וצפו בגרפים: איפה אנחנו בהשוואה לעולם?

הון שחור / מאייר: גיל ג'יבלי
הון שחור / מאייר: גיל ג'יבלי

רובנו חיים בעולם הכלכלה הלגיטימית, שבו כל הכנסה נשזפת באור השמש הצורב של המס וכל הוצאה נושאת את עול המע"מ או המס העקיף התורן. אך במקביל מתנהל עולם כלכלי לא מדווח, ואזרחיו משלשלים לכיסיהם כספים בלי שיפרישו מהם נתח לקופה הציבורית. כמה כספים? גם בישראל של 2011 נותר היקף ההון השחור המתגלגל בשוק בגדר תעלומה.

הערכות המומחים נעות בין 8% מהתמ"ג ל-22%-23%, בין 10 מיליארד שקל לכ-200 מיליארד שקל. נדמה שכל מספר שתנקבו בו יהיה המספר הזוכה. לפי מחקר שפורסם באחרונה על ידי הבנק העולמי, היקף ההון השחור בישראל הגיע לכ-22% מהתמ"ג ב-2007, כלומר כ-190 מיליארד שקל בשנה המתגלגלים מתחת לרדאר המדינה.

על דבר אחד יש הסכמה - מדובר בסכומים עצומים הנגרעים מקופת המדינה, ובסופו של דבר מהארנק של כולנו. הציבור הוא המפסיד הגדול מכך שלמדינה אין מקורות למימון הצרכים החברתיים הבוערים.

בימים של מחאה ציבורית גורפת, ראוי להפנות את אור הזרקורים ל"הון השחור", שמקורו בעבריינות מהסוג המסורתי, בפשיעה כלכלית ובהעלמות מס. הכספים הנעלמים הללו היו יכולים להיות מקור מימון מצוין לטיפול בתשתיות, ברווחה, בבריאות, בחינוך ובבעיות הדיור במדינה.

מהם מקורות הכסף השחור הזה, מי השחקנים המרכזיים בזירת הכלכלה השחורה ואיך ניתן לצמצם את התופעה - הפנינו את כל השאלות האלה לחמישה מומחים בתחום הלבנת הון. התשובות לפניכם.

עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ולשעבר מייסד וראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "בין 10 ל-20 מיליארד שקל מופקים בישראל מפשיעה חמורה"

"במדינות OECD מקובל לחשוב ש-3%-5% מהתמ"ג הם כסף שמקורו בפשיעה ועבר הלבנה בדרכים שונות, ועל כך צריך להוסיף את העלמות המס - נתון המשתנה ממדינה למדינה בהתאם לתרבות תשלום המסים המקומית וההרתעה של רשויות המס המקומיות. מדינות עם מע"מ סובלות פחות מהעלמות מס הכנסה אך נאלצות להתמודד עם תופעות של חשבוניות פיקטיביות.

"אפשר להתבונן במחוללי הפשיעה העיקריים ולנסות להעריך באיזה מצב אנחנו נמצאים בישראל: מבחינת הסחר בסמים, מדי שנה מתבצעות תפיסות סמים בשווי מאות מיליוני שקלים. אנחנו מעריכים שהתפיסות הן שליש או חצי מהסחר עצמו, בהערכה גסה, כלומר שכבר יש לנו הון שחור של כמה מיליארדי שקלים מסחר בסמים. גם התעשייה של ניצול נשים כזונות בבתי בושת מוכרים היא תעשייה משגשגת, ומספיק להסתובב בתל אביב כדי להיווכח בכך. בעבר, הוועדה לסחר בנשים בראשות ח"כ זהבה גלאון עשתה סקר על בתי בושת מוכרים וידועים, והגיעה לתחשיב מחזור של כמיליארד שקל בשנה, וזה רק מה שגלוי לעין.

"בנוגע להימורים בלתי חוקיים, מסמך של המועצה להסדר ההימורים בספורט מעריך שהם מגיעים למחזור של כ-20 מיליארד שקל בשנה. גם אם נניח שהמספר מנופח, כי בכל זאת הציג את המסמך בעל אינטרס, ומדובר רק במיליארדים בודדים, זה הרבה כסף שחור.

"ויש גם הפן של סחיטת דמי חסות. אין שום דרך להעריך את היקף התופעה, אבל היא רווחת ביותר ואף משטרת ישראל מודעת לכך. לדוגמה, אם אני כקבלן מגיע לאיזו עיר, מרים מנוף ומתחיל לבנות, יש סיכוי רב שבתוך כמה ימים יבוא אליי מישהו ויכפה עליי שירותי שמירה. ואם לא אקבל אותם, ישרפו לי את המנוף. בקרב המושבים, תעשיות קבלניות שלמות ועוד, יש תופעה רווחת של כפיית שירותי שמירה וסחיטת דמי חסות באלימות. אפשר לומר שמי שמעריך שהיקף ההון השחור בישראל, שמקורו בפשיעה, נע בין 3% ל-5% מהתמ"ג אינו טועה. לדעתי, מחזור של 10-20 מיליארד שקל מופק בישראל מפשיעה חמורה. וזה עוד בלי שדיברנו על העלמות מס.

"בארץ יש יחס אמביוולנטי לתשלום מס. תרבות שאומרת שלהעלים מס זה כמעט בסדר. באנגליה ובארה"ב רואים בהעלמת מס דבר חמור יותר מגניבה, כי זה לוקח כסף מבריאות ומחינוך. אצלנו היחס סלחני, אף שבשנים האחרונות יש מגמה של שינוי".

רו"ח עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון וכיום יועץ בתחומי המיסוי: "אף אחד לא אוהב לשלם למדינה חצי מהכנסותיו עבור תמורה לא ראויה"

"כשמדובר בעבריינים, לא נוכל למנוע את התופעה, משום שכמו שיהיו תמיד גנבים, פורצים ואנסים, יהיו גם מעלימי מס ועבריינים שיעבדו בשחור. אלה אנשים שלא קיימים בכלל במערכת המס, הם בצל כל הזמן. הגופים האלה ייעלמו או כמעט ייעלמו אם האזרח הנורמטיבי לא ישתף איתם פעולה.

"בעשרים השנים האחרונות צמצמנו מאוד את ההרתעה. כשאני התחלתי לעבוד כרואה חשבון, כמעט כל עסק היה נבדק אחת לכמה שנים. היום, במקרה הטוב, נבדקים 5% מהעסקים בשנה, והגזמתי כלפי מעלה. אם נביא בחשבון ששומות מתיישנות אחת לארבע שנים בממוצע, אז מקסימום יכולים להגיע במשך אותן שנים ל-20% מהעסקים, אבל מה עם ה-80% האחרים?

"צריך לתגבר באופן משמעותי את מספר העובדים ברשות המס, להוסיף אלף או אלפיים עובדים. נכנסתי למשרדים ברשות וחלקם נראים כמו בתי רפאים. יש חוליות של שני עובדים ויש הד במסדרון. מה זה חוליה של שני עובדים? זה מצחיק. רק ההרתעה והבדיקה של התיקים בהיקף רחב יותר יכניסו הרבה יותר כסף למדינה.

"מדברים על כך שהאכיפה לא טובה, אבל אכיפה לא תעזור. תוספת הגבייה כתוצאה משומות, באחוזים מהתקציב, היא מקסימום 1%-3%. זה כלום, וזאת האכיפה שלנו. לכן, החשיבות בהרתעה, שאנשים יידעו שבודקים אותם ויפחדו מהתוצאה של העלמת מס".

עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום שותפה בכירה ומנהלת מחלקת המסים במשרד עו"ד תדמור ושות': "הפחתת מסים היא גם דרך להילחם בהון השחור"

"המחאות שאנחנו רואים היום נובעות מחוסר השקעה בשירותים החברתיים והציבוריים, ויש להן קשר ישיר להון השחור. ככל שהתופעה של ההון השחור גדולה יותר, גביית המסים קטנה יותר, ובתקציב המדינה יש פחות כסף להחזיר לשירותים שצריך. כולנו נפגעים מכך שהכסף לא מגיע למדינה.

"צריך להטמיע את ההבנה שאי תשלום מס זה גניבה, וכל אחד מאיתנו נפגע מכך. חינוך זה דבר שלוקח הרבה שנים ואין גורם שקיבל את האחריות לכך.

"הפחתת מסים היא דרך, בין יתר הדרכים, למלחמה בהון שחור. זה נשמע אבסורד, אבל נקודת המוצא היא שרובנו לא מעוניינים לעשות פעולות לא חוקיות, ואם אתה מצמצם את הכדאיות של פעולות לא חוקיות, לא נעשה אותן. ככל שהמע"מ יירד, זה יצמצם את הכדאיות של אי-הדיווח. נותן שירות אומר לצרכן, 'אם אתה משלם בשחור, אוריד לך את המע"מ', וזו ההנחה המשמעותית שלו. אבל אם המע"מ יהיה נמוך יותר, יהיה פחות כדאי לצרכן להסתבך עם רשויות המס".

פרופ' דן ביין, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ומהשופטים המובילים בישראל בתחום המס: "ספק אם אפשר להתגבר על תופעת ההון השחור"

"לשאול למה המלחמה בכסף השחור נכשלת זה כמו לשאול למה נכשלה המלחמה בעבירות הסמים, שהיום חושבים שאולי היא מלחמה אבודה. ארגוני פשיעה, וגם ארגוני טרור, הם ארגונים מתוחכמים לא פחות מהרשויות. לכן יכולים לצמצם את התופעה, אבל ספק אם יוכלו להתגבר עליה. שני מנגנונים עיקריים נלחמים בתופעה - חוק הלבנת הון וחוק מימון טרור, אך קשה מאוד לאכוף את כל הכללים. יש הרבה רעיונות להתמודדות עם התופעה; הכשל הוא בדרך בהעברת חוקים חדשים, במעקב אחר הכסף והאכיפה.

"הוטלו חובות דיווח על בנקים, על נותני שירותי מטבע וכיוצא באלה, וגם על נותני שירותים כמו עורכי דין ורואי חשבון רוצים להחיל כל מיני חובות דיווח, אבל העניין הזה לא עבר עדיין, בין היתר בגלל התנגדות לשכת עו"ד.

"ארגון FATF (ארגון בינ"לאומי שמטרתו לקדם מדיניות במישור הלאומי והבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור) עוקב אחרי הפעולות של מדינות שונות, והיו טענות שישראל אינה אקטיבית מספיק. בשנים האחרונות נעשה מאמץ רציני בכיוון, אבל אפשר היה לזרז כל מיני יוזמות, למשל, הצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון מ-2007 שאמורה לתת יותר כלים למלחמה בתופעת ההון השחור. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וגם משרד המשפטים דוחפים אותה, אבל הם תקועים.

"הסיבה העיקרית שהדברים לא זזים בקצב הנכון היא חשש לפגיעה בפרטיות ובסודיות של כל מיני עסקים. יש פה גם סכנה של פגיעה בסודיות ובסודות מסחריים, וככל שאתה מגביר את חובת הדיווח, אתה חודר יותר לפרטיות ולסודות של עסקים. ובכל זאת, אי אפשר להתחמק מזה בגלל הלחץ הבינלאומי".

עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום חוק איסור הלבנת הון ומחברת הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה" (עם עו"ד רוני בלקין): "ההון השחור קשור למחאה; משלמי מס מרגישים פראיירים"

"ההון השחור קשור בקשר ישיר גם למחאה הכלכלית-חברתית, משום שמצב הכלכלה מושפע, בין היתר, מהיקף העלמות המס והפשיעה. התחושה בארץ היא שנטל המס פה כבד, ומי שמשלם מס ויודע שאחרים לא משלמים מרגיש פראייר. אם באמת מדברים על מהפכה חברתית, בראש ובראשונה צריך לנסות לדאוג לנושא של גביית מס אמת מכולם. אם רשויות המס היו מצליחות לגבות מס אמת מכלל הציבור, ואם רשויות האכיפה היו, תאורטית, ממגרות את הפשיעה, היו כספים רבים יותר מופנים למימון צרכים ציבוריים, ונטל המס על אלה שמשלמים מס אמת היה יורד.

"לעתים קרובות אנשים נגררים לעולם הפשע משום שהם אינם מצליחים להתפרנס אחרת, והם לא מצליחים להתפרנס כי אין להם השכלה, כי הם לא מצליחים להתגבר לבד על הקשיים וכי הם חיים בסביבה של מחסור ואבטלה. לכן יש להקצות משאבים לטיפול בבעיות אלה בטווח הארוך.

"צדק שנעשה לאט מדי אינו יעיל. כאשר יהיו יותר שוטרים, יותר אמצעי חקירה, יותר פרקליטים ויותר שופטים שיוקצו לדיונים בנושאים האלה, תשתפר האכיפה. רשויות האכיפה שלנו לא מספיק חזקות כרגע ולא מספיקות מרתיעות. זה הפתרון שצריך לקדם כאן ועכשיו".

שיעורי הכלכלה השחורה בעולם

מקורות ההון השחור בישראל

עוד כתבות

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

ארה"ב מכחישה את הטענה האיראנית לפגיעה במטוס F16; עראקצ'י: "נתניהו מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש"

שר החוץ האיראני: "נתניהו, שרואה את המשך הקיום הפוליטי שלו בהתלקחות מחדש של מלחמה, מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש ● שלושה מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי חוסלו בעזה ● תיעודים מראים כי 20 מכליות נערכות לאפשרות של ניסיון פריצת המצור הימי בהורמוז ● שר החוץ עראקצ'י: איראן לא תאפשר להוציא את החומר המועשר מהמדינה ● עדכונים שוטפים 

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון