ראיון שהעניקה שלי יחימוביץ' בשבוע שעבר ל"הארץ" עורר עליה מתקפות משמאל (במיוחד בשל הצהרתה כי אינה רואה במפעל ההתנחלויות חטא) וסיפק חומר למחשבה שנייה עבור בוחרים הרואים בה את התגלמות הפוליטיקה הנקייה. מי שצידדה בחרם על בנק מזרחי טפחות בשל שכרו המופקר של אלי יונס, למשל, הודיעה שתקנה מוצרים מההתנחלויות כי היא "לא דוגלת בחרמות".
מותר וראוי לבקר את המועמדת לראשות מפלגת העבודה, אבל נראה שבכמה מהמקרים המתקפות על יחימוביץ' לא היו ענייניות במיוחד. בוטה מכולם היה מועמד אחר לראשות המפלגה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שהתקשר אל בן כספית מ"מעריב" מיד לאחר פרסום דבריה של יחימוביץ', והנפיק לציבור מדגם מייצג של האשמות לא-מאוד-מבוססות כלפי היריבה.
להלן מבחר מדבריו - ולצדם העובדות:
1. "חודשים היא לא תוקפת את נתניהו". את מסיבת העיתונאים שכינס נתניהו בתגובה למחאה כינתה יחימוביץ' "אומללה", ואמרה שנתניהו ממשיך באותה "שיטה כלכלית קלוקלת" שיצרה את המצוקה. בנאומה בכנסת אמרה שחוק הווד"לים הוא חלק מתוכניתו "להפרטת המדינה וחלוקתה לבעלי הון". "משקרים לנו במצח נחושה, עושים מאיתנו צחוק", הוסיפה, והדגישה כי מהלכי נתניהו בתחומי הדיור, הרפואה ומחירי המוצרים הם "המחלה, לא התרופה".
2. "היא מתנגדת לקיצוץ בתקציב הביטחון". מה שיחימוביץ' אמרה, שייתכן שהיה מורכב מדי עבור הרצוג, הוא שקיצוץ בביטחון אינו מספק כל עוד השיטה הכלכלית לא משתנה מהיסוד. יחימוביץ' דווקא הצביעה נגד העברת תקציבים ממשרד השיכון לביטחון, בנימוק שמדובר בהעברה "מופקרת".
3. הקו של יחימוביץ' מנוגד לקו "של השמאל השפוי, של האנשים שיודעים איזה נזק גרמה ממשלת נתניהו". תאמינו לו - הרצוג יודע: הוא היה שר בממשלה הזו קרוב לשנתיים (גם בזמן העיבוי הנ"ל בתקציב הביטחון), עד שנאלץ לפרוש למגינת לבו. יחימוביץ', אגב, סירבה להתמנות לשרה, התנגדה להצטרפות לממשלה, והתריעה: "רדיפת הכיסאות עולה לנו ביוקר".
4. "אתה רואה את שיתופי הפעולה שלה עם הח"כים מהליכוד... היא עובדת צמוד עם חיים כץ, עם גדעון סער". חוקים שקידמה יחימוביץ' עם כץ: הגבלת שכר הבכירים; מתן זכות לקשישים סיעודיים לקבל גמלה ישירות ולא דרך תאגידים; מלחמה בתופעת פיטורי "הדלת המסתובבת" כדי למנוע מעובדים לצבור זכויות, ועוד. עם סער: הארכת חופשת הלידה; הסדרת הלובינג בכנסת ועוד. מילא לפעול למען הציבור, אבל עם ליכודניקים? לא יפה.
5. "תוקפת את אריה דרעי". יחימוביץ' אמרה שקשה לה לקבל את הקונספט שמורשע בפלילים יהיה מנהיג, במיוחד משום שדרעי לא הביע חרטה על מעשיו. אנחנו מבינים שלהרצוג (אולי כמי שנחקר בעבר בחשד לפלילים ושמר על זכות השתיקה) יש סימפתיה לדרעי - אבל טרם הבנו מה פשעה של יחימוביץ'.
אגב, על המשפט האחרון שצוטט מפיו של הרצוג אנחנו דווקא חותמים - גם אם בהקשר אחר: "מגיע למפלגת העבודה משהו אחר".