קמפיין שיווקי שהושק לפני יום העצמאות האמריקני האחרון ב-4 ביולי, התמקד בבטיחות המזון ובעיקר באופן שבו ממנגלים האמריקנים את הבשר. קמפיין זה נפל על אוזניים קשובות בעיקר בשל התהודה הציבורית שנוצרה עקב אירועי חיידק האי-קולי באירופה שהרג כמה עשרות בני אדם וגרם לטראומה ציבורית. המסר העיקרי של הקמפיין הוא כי בשר שאינו מגיע לטמפרטורה הרצויה מהווה פתח למפגעי מעיים שעלולים להיות מסכני חיים.
ההמלצה העיקרית לחוגגי יום העצמאות התמקדה בצורך להשתמש במדחום המיועד לבדוק את טמפרטורת הבשר ולוודא שתגיע לרמה המומלצת לפני הנגיסה הראשונה. הפרסומות גם הדגישו כי בכל שנה 48 מיליון אמריקנים, או אחד מכל שישה אזרחים, נפגעים מאכילת מוצרי בשר, עוף ודגים מקולקלים, ואשר 180 אלף מתוכם מגיעים לאשפוז, ו-3,000 מסיימים את חייהם.
מעקב צמוד אחרי העוף
באירופה, שם קיימת מודעות גבוהה למפגעי מזון, פותח מודל ניבוי מתמטי שיאפשר ליצרנים, לקמעונאים ולכל אחת מהחוליות בשרשרת האספקה להעריך באופן מדויק למדי את רמת הזיהום המיקרוביולוגי במוצרי עוף ודגים לסוגיהם. המודל המכונה QMRA פותח על-ידי חוקרים במכון הטכנולוגי WIT במסגרת פרויקט של האיחוד האירופי הקרוי Chill-On.
לפני כשנה נפגשו בבון שבגרמניה מומחים לשלבי שרשרת האספקה של מזון טרי וקפוא כדי לבדוק את התוצאות של פרויקט Chill-On, כאשר לנגד עיניהם הגידול המשמעותי בצריכת עוף במטרה להביא את רמת המיקרואורגניזם במוצרי העוף הנמכרים ברשתות המזון לאפס. המומחים ממקדים את מאמציהם לפיתוח תוויות "חכמות" המשלבות מידע רציף של טמפרטורה על ציר הזמן (TTI) המתעד את שינויי הטמפרטורה מהרגע שבו העוף נארז במפעל, ועד להגעתו למקררים שברשתות המזון יחד עם שבב RFID. כאשר מוצרי העוף עוזבים את המפעל, ניתן לקבל באמצעות התוויות החכמות את המידע שהצטבר בהן, הכולל את גרף הטמפרטורה, את המיקומים המדויקים שבהם נרשמו שינויים בטמפרטורה ואת משך הזמן שהעוף שהה בתנאי טמפרטורה גבוהה מדי. כך, יכול הצרכן להיות בטוח, שהעוף המצונן או הקפוא הנמצא במקרר, לא הפשיר באיזה שהוא שלב בשרשרת האספקה, ולאחר מכן צונן או הוקפא מחדש, מה שעלול לגרום להתפתחות של מזיקים מיקרוביולוגיים.
בארצות המערב נוהגות יצרניות המזון והרשתות הקמעונאיות לפקח על איכות המזון, ואינן מהססות להסיר מעל המדפים סדרת ייצור מסוימת של מזון שנתגלו בה באופן מדגמי ליקויים המסוגלים לפגוע בצרכנים. כאשר מתרחשת פעולה כזו, יוצא היצרן במיני קמפיין, המיועד להזהיר את אלה שקנו את המוצרים לבל יצרכו אותם, ומבקש מהם להחזיר אותם לחנות שממנה הם ניקנו, כדי לקבל זיכוי כספי. הסיבה הנפוצה ביותר לפעולות כאלה היא זיהום בקטריאלי כמו חיידקי סלמונלה אי.קולי ואחרים. רק לפני מספר חודשים געשה אירופה בשל ירקות מזוהמים שגרמו למספר מקרי מוות בגרמניה ובארצות אחרות. כיום, בניגוד לעבר הרחוק, כאשר מתרחש אירוע כזה, נוצר שיווק ויראלי כמעט בכל אמצעי התקשורת, המתפשט במהירות עצומה, ומיידע בתוך זמן קצר את מרבית הצרכנים. הרגישות לזיהומים כאלה היא גדולה, וכיום היא גם נוגעת גם לתרופות אנטיביוטיות שפג תוקפן הניתנות לבעלי חיים שונים וביניהם גם עופות ובקר.
יותר ילדים אלרגיים
שתי הרשתות המובילות בבריטניה, טסקו ו-ASDA המתחרות ביניהן עד חורמה, זכו באחרונה בקרדיט ציבורי, לאחר שפיתחו במשותף את ה-FoodWiz שהיא אפליקציה לטלפונים חכמים, שבאמצעותה יכולים בעלי הטלפונים לצלם את הברקוד של מוצר המזון ולקבל מידע מפורט על המרכיבים שבו, כולל אזהרות אלרגניות. ה-FoodWiz מאפשר לקבל נתונים ומידע על 86,453 מוצרי מזון שונים הנמכרים בבריטניה.
אחת התופעות הפחות נעימות של העשור האחרון היא עלייה במספר הילדים המגלים רגישות אלרגית למזון. מחקר שנערך על-ידי חברת CDC קובע, כי 1 מתוך כל 13 ילדים אמריקנים לוקה באלרגיה כלשהי למוצרי מזון. מתברר עוד, כי התופעה נפוצה אצל ילדים עד גיל עשר, שהוא גיל שבו האלרגיה נעלמת אצל רוב הילדים. ילדים אלרגיים בעיקר לחלב ומוצריו, ביצים ובוטנים, כמו גם לסויה ואגוזים. עוד מתברר, כי 2.5% מכלל האוכלוסייה בארה"ב אלרגית למוצרי מזון, בעיקר לבוטנים, אגוזים, פירות ים ודגים.
יצרני המזון עומדים עתה בפני הצורך להציג על גבי האריזות אזהרות מתאימות. בישראל זכורה היטב הטרגדיה שאירעה לפני מספר חודשים כאשר צעירה נפטרה לאחר שבקינוח שוקולד שאכלה במסעדה, היו אגוזים שהיא הייתה אלרגית אליהם.
ככל שתעשיית המזון נעשית מהונדסת יותר, היא חושפת אחוז מסוים מבני האדם לפגעים שונים. יצרני המזון משפרים את המעקב אחר מזון מצונן וטרי, ומציגים על גבי האריזות את האזהרות הרלבנטיות.
הגידול במספר הנפגעים ממזון פגום עומד מאחורי היוזמות החדשות של הרגולטורים, כמו ה-FDA, שלפני כשנה הזהיר 17 יצרני מזון כי הטקסטים על גבי האריזות של 22 מוצרי מזון נוגדים את הוראות הרשות הפדרלית. ליצרנים ניתן אולטימטום שעל-פיו הם חייבים לדווח לרשות באילו צעדים נקטו כדי לעמוד בדרישות ה-FDA.
עד לתקופה האחרונה היו רגישויות למזון באחריות הצרכן, שבמהלך שיטוט הקנייה בסופרמרקט נהג כבלש המחפש רמזים על מוצרי מזון העלולים לסכן את בריאותו. בשנת 1999 נערכה במדינות ויסקונסין ומינסוטה בדיקה של מאפים, גלידות וממתקים, והתברר כי ברבע ממוצרי המזון היו מרכיבים של בוטנים וביצים, הידועים כאלרגניים, שלא באו לידי ביטוי בתוויות שעל האריזות. מחקרים אחרים הראו כי יש קושי בזיהוי מרכיבים אלרגניים בטקסטים המופיעים על התוויות, מאחר שהם מוסווים על-ידי מונחים חסרי משמעות ולא מובנים על-ידי ציבור הצרכנים כמו "חומרי טעם" או "אלבומין" במקום 'ביצים'. ב-2006 הופעלה תקנה חדשה של ה-FDA תחת השם FALCPA המייצגת את ראשי התיבות - תוויות להגנת הצרכן ממזון אלרגני, המחייבות את יצרני המזון להציג על האריזות מרכיבים מובילים המייצגים 90% של גורמי אלרגיה באופן בולט ובמינוחים המובנים לציבור. התקנה מקיפה את כל מוצרי המזון, כולל המיוצרים בארה"ב כמו גם את אלה המיובאים. אפליקציית ה FoodWiz של הרשתות טסקו ו-ASDA תוכל לתת מענה לצרכנים הסובלים מאלרגיות למזון.
הכותב הוא יועץ לשיווק www.trends-news.com