היום, אחרי מחאת הקוטג' שהעלתה למודעות את הבעיות בענף החלב המונופוליסטי, זה לא יכול היה לקרות, אבל בשלהי 2008, לקראת הדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת על חוק תכנון משק החלב, היה קל להתעלם מדרישת הממונה על ההגבלים, רונית קן, להכניס למטרות החוק את המילה "תחרות".
באותם ימים נודע לקן כי הליך החקיקה מתחיל להתגלגל בכנסת בלי שהמחוקקים טרחו לשאול לדעתה על הצעת החוק, וב-11 בנובמבר 2008 היא כתבה לשר החקלאות שלום שמחון, לשר המשפטים דניאל פרידמן וליו"ר ועדת הכלכלה ישראל חסון רשימת הסתייגויות מסעיפים שהופיעו בהצעה וסעיפים שחסרים בה. במכתבה של קן, המתפרסם כאן לראשונה, ראוי לשים לב במיוחד לקטע הבא:
"נהוג לראות את ענף ייצור החלב כענף אשר מידה מסוימת של רגולציה היא הכרחית לגביו, וזאת כחריג לתפיסה הכללית לפיה התחרות היא שתביא את התוצאות הטובות והיעילות ביותר מנקודת מבטו של המשק כולו ועבור ציבור הצרכנים. ואכן, במרבית מדינות העולם קיימת מידה כזו או אחרת של תכנון מרכזי של ענף זה. יחד עם זאת, גם מקום שתכנון מרכזי אכן נדרש, עדיין נשאלת השאלה - שהיא השאלה המרכזית - מהי המידה הנכונה של התכנון הרגולטורי, או במילים אחרות - מהו האיזון הנכון בין תכנון מרכזי ובין תחרות.
"בימים אלה מצויה ישראל בעיצומם של הליכי קבלה ל-OECD. במסגרת מסמך רשמי של הארגון, קובע ה-OECD שורה של מקרים שבהם ההסדרה הרגולטורית צריכה להיבחן לאור הערכת ההשלכות התחרותיות שלה. בין השאר, מדובר במקרים שבהם מגבילה הרגולציה את מספר הספקים או שהיא מגבילה את יכולתם להתחרות. למרות שהצעת החוק נכנסת תחת שתי הקטגוריות האלה, למיטב ידיעתנו לא בוצעה בדיקה תחרותית במהלך ניסוח הצעת החוק. הצורך 'בהערכת מצב' תחרותית רלוונטית במיוחד במקרים של שינויי חקיקה, הצעות חוק חדשות ובוודאי באשר ענף מרכזי במשק מושפע מהן.
"התעלמות מנושא התחרות במטרות החוק: סעיף 1 לחוק, הוא סעיף המטרות, קובע שורה של תכליות לשמן יועד החוק. חרף מגוון תכליות אלה - הבטחת איכות, הספקה סדירה, מחיר נאות ליצרנים ולצרכנים וכיו"ב - לא בא זכרה של התחרות במטרות החוק. לכאורה, ומכיוון שמועצת החלב ומשרדי הממשלה צריכים לפעול להגשמתן של מטרות החקיקה והן בלבד, הרי נוצר מצב אבסורדי לפיו על פניו אין המועצה או השר רשאים או מוסמכים לשקול שיקולי תחרות בבואם להסדיר את הענף.
"אנו סבורים כי אפילו בשוק מתוכנן כמו שוק החלב חובה על הרגולטור לשקול שיקולים תחרותיים במהלך הסדרת השוק... הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח היקפם העצום של הנושאים המושארים במסגרת הצעת החוק להסדרה על ידי שר החקלאות ומועצת החלב ולשיקול הדעת הנרחב המוקנה להם. לכל אלו מתווסף משקלו של הענף וחשיבותו למשק - מעל שמונה מיליארד שקל במונחי מוצרים סופיים לצרכן.
"בהקשר זה נעיר, כי במבוא לדברי ההסבר להצעת החוק מוזכרת אמנם מטרה של "הגברת התחרותיות בין המחלבות", אלא שבפועל הצעת החוק עלולה להשיג דווקא את התכלית ההפוכה".
המכתב נשלח, אבל הדברים לא בוצעו. במטרות החוק, כפי שהופיעו בחוק שהתקבל בכנסת ב-28 במארס 2011, נכתב: "1. לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו; 2. להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור ותנאים הולמים לפעילות היצרנים והמחלבות".
אף מילה על תחרות.