מסר של התראה למעבידים: בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פסק בשבוע שעבר כי על חברת "יפעת מידע תקשורתי", לשלם לעובדת לשעבר, שפוטרה מעבודתה בזמן ששהתה בחופשת מחלה, פיצויים מוגדלים בסך 63 אלף שקל.
השופט דורי ספיבק מתח ביקורת קשה על התנהלותה של חברת יפעת, ופסק לתובעת פיצויים עונשיים חריגים בשיעור של 7 משכורות חודשיות בגין כל שנת עבודה, וזאת בשל שיקולי "ענישה והרתעה".
"חובת הגינות המידתיות ותום-הלב מחייבות כל מעביד להימנע ככל הניתן מביצוע שימוע לקראת פיטורים בעת שהעובד שוהה בביתו בשל חופשת מחלה. כך דעתנו אף לגבי ההחלטה הסופית בדבר פיטוריו של עובד שכזה. ראוי לדחות אותה במידת הניתן עד להחלמת העובד ושובו למקום עבודתו", פסק השופט ספיבק.
התובעת, שיוצגה בידי עורכי הדין דניאל פלד ושמעון בר-עם ממשרד כהן-וילצ'יק-קמחי, היא אשת פרסום במקצועה, בת 58, שעבדה בחברת יפעת במשך 7 שנים. בעודה שוהה בביתה בחופשת מחלה ורגלה מגובסת, הגיעו לביתה שני נציגים מחברת יפעת, ולאחר שיחה קצרה איתה מסרו לידיה מכתב פיטורים.
חברת יפעת הסבירה את אופן הפיטורים החריג בכך שבמהלך ספטמבר 2008, לאחר שהעובדת שברה את רגלה בתאונה בדרך לעבודה, התקבלה אצלה החלטה על צמצום בתקני המחלקה, בה עבדה התובעת. לדברי חברת יפעת, התובעת לא הסכימה לצמצום היקף משרתה, ולכן נמסר לה מכתב הפיטורים האמור.
"זכות ליחס אחר"
בית הדין לעבודה דחה את טענות חברת יפעת וקבע כי "די לנו בעובדות המתוארות על-ידי הנתבעת עצמה כדי לקבוע כי לפנינו פיטורים שלא כדין, בשל הפרת זכות השימוע ובשל אי-מילוי חובת ההגינות, בה חב כל מעסיק לעובדיו".
בית הדין לעבודה ציין כי "התובעת היא אשת מקצוע מסורה, שלא שמענו ולו טרוניה קטנה ביותר על איכות עבודתה. תהא הסיבה האמיתית לפיטוריה אשר תהיה, היא הייתה זכאית שינהגו בה אחרת. כך ככלל, ובמיוחד שבמועד פיטוריה מלאו לה 58 שנים, גיל שבו קשה יותר למצוא מקום עבודה חלופי".
בית הדין הוסיף: "אין להשלים עם מצב שבו מגיע מעביד אל ביתה של עובדת ותיקה, השוהה בביתה בחופשת מחלה, עם מכתב פיטורים מוכן בכיס".