גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהיגי המחאה - כך תשמרו על המומנטום בתנאים שנוצרו

טילים בדרום, פיגועים וסקנדלים מתוקשרים אחרים כמו זה של מרגול מאיימים לעמעם את הדי המחאה החברתית הגדולה ביותר שידעה ישראל ■ מומחים מעלים 6 הצעות למנהיגי המחאה

דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן להנהגת המחאה העממית למדו בשבוע האחרון שיעור חשוב על ממד הזמן. שיעור שכל מנכ"ל, יזם או איש עסקים מכירים היטב מהשטח: קל לפצוח במיזם חדש ולהפוך למותג - מאוד לא פשוט לתחזק אותו.

אמנם צריך להסיר את הכובע בפני הצעירים הללו, שעשו מהלכים טקטיים נבונים בניהול המאבק - כמו יירוט חברי כנסת וגופים אינטרסנטיים שניסו לתפוס טרמפ על המאבק האידאליסטי שלהם, לא התלהמו, לא תקפו מגזרים, לא התבדלו והצליחו ליצור קונצנזוס רחב באוכלוסייה - אבל חרף מיעוט הטעויות שעשו מנהיגי המחאה, לזמן יש את הדינמיקה שלו.

תחת מתקפת הטילים בדרום ("שקט, יורים"), הפיגועים, אירועי ספטמבר הצפויים וסקנדלים מתוקשרים כמו פרשת מרגול - קיימת סכנה שהדי המחאה יתעמעמו ויחזירו בהדרגה את אלפי התומכים מהאוהלים והרחובות אל האדישות בכורסת הסלון.

והנה ההוכחה: אותה דפני ליף, אהודת התקשורת ודעת הקהל עד לפני ימים ספורים, חוטפת היום ריקושטים על קריאתה לטרכטנברג להתפטר, כשיש מי שמפרש היום את קריאתה זו כמהלך נלעג ונואש להחזיר את זרקורי התקשורת למחאה שהחלה לקבל פחות ופחות סיקור.

ניצה ברטור-ששון, מנכ"ל תפן אסטרטגיה; ליאור רוטברט, מנכ"ל ספוט אסטרטגיה תקשורתית; ואודי נחשון, יועץ אסטרטגי - ממפים עבור הנהגת המאבק החברתי מספר כלים מעולם הניהול העסקי, שיעזרו להם בתנאים החדשים שנוצרו לשמר את המומנטום של המחאה ולתרגם את ההצלחה הראשונית שלהם לשינוי אמיתי בשטח.

1. הציפו את הבעיה גם דרך האירועים הביטחוניים

"התגייסות לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום תוכיח שמובילי המחאה מחוברים באמת לחברה, ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות"

רוטברט: "הצלחתו של כל שינוי, לרבות המאבק החברתי הזה, תלויה באקלים התקשורתי. היום, לנוכח נפילת הרקטות, אסור למנהיגי המחאה להתקפל מול הקריאות מצד הממסד להתאחד אל מול הבעיה הביטחונית.

"המהלך הנבון מבחינתם יהיה להתחבר דווקא למה שקורה בזירה הביטחונית, להתגייס לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום הארץ, ולא לאפשר את ההפרדה בין 'סוגיות ביטחון' ל'סוגיות חברה'. להפך - עליהם להציף את הבעיה החברתית דרך האירועים הביטחוניים".

- כיצד?

"במאבק הזה פעילים אנשי תיאטרון, סטודנטים, פסיכולוגים ואנשים מוכשרים אחרים מסלתה ושמנה של החברה, שיכולים להגיע עכשיו לדרום, לשטח, ולהראות שהם מחוברים דרך סיוע לקשישים, עבודה עם ילדים במקלטים, תמיכה פסיכולוגית לתושבים בחרדה וכיוצא בזה.

"דרך כזו תדגים את הערבות ההדדית ואת הסולידריות, כפי שהן באות לידי מימוש בשטח, ותיזקף לזכותם בעתיד. זה מלמד עליהם שהם מחוברים באמת לחברה ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות.

"בבסיסו, גל האירועים הביטחוניים פועל לרעתם, אך אם הם יידעו לרכוב עליו בתבונה ולהיבנות ממנו, הם יצליחו לשמר את המומנטום".

2. חגגו גם את הניצחונות הקטנים

"חלק ניכר מהמטרות של מובילי המחאה הינן ארוכות-טווח, לכן - כדי לשמר את המומנטום - חשוב לציין גם את ההצלחות הקטנות, שמדגישות את ההתקדמות"

ברטור-ששון: "כשרוצים לעשות שינוי בעולם העסקי, אחד הכלים המומלצים למנהיג הוא לתקשר את הניצחונות הקטנים על הדרך. חלק מניהול השינוי מונח בפרסום ובתקשור ההישגים, גם אם מדובר בהישגים מינוריים.

"בדרך זו המנהל-מנהיג מרוויח את אמון האנשים. כשמתרחש אירוע בכיוון החיובי והוא מתוקשר, תהיה זו עבור ההולכים אחריו מעין הוכחה לצדקת הדרך והוכחה כי מי שהולך לפני המחנה הוא אדם פרגמטי.

"חלק ניכר מהמטרות של אנשי המחאה הינן ארוכות-טווח, וכדי לשמר מומנטום גם הצלחה קטנה מדגישה שיש התקדמות וקו מגמה נכון. לפיכך, על מנהיגי המחאה לנסות לייצר הצלחות קטנות שיתנו הרגשה של מעשיות".

3. הגבירו את השקיפות של קבלת ההחלטות

"שקיפות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו מובילי המחאה לפני קבלת ההחלטות, נותנת לציבור תחושה שהוא שותף מלא לקבלתן"

נחשון: "מנהיגי המחאה עושים שימוש במדיה המסורתית והחברתית כדי לעדכן על אירועים צפויים ולהעביר מסרים. זה לא מספיק. דרך אותה פלטפורמה ממש הם יכולים להגביר את השקיפות ולייצר עבור הציבור דוחות שוטפים, ממש כמו חברות ציבוריות.

"מהלך כזה נותן תחושה שהציבור שותף לקבלת ההחלטות. אפשר לקחת דוגמה עסקית מעולם אחר: בנק ישראל מפרסם אחת לחודש - ביום שאחרי ההחלטה אם להעלות את הריבית, להוריד אותה או להותירה על כנה - פרוטוקול של הדיון, המפרט מה היו השיקולים בעד ונגד. למובילי המחאה כדאי מאוד לחקות פרסום מהסוג הזה ולהעלות למדיה החברתית או לאתר המחאה דילמות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו לפני קבלת החלטות (באותם גבולות שלא מזיקים לאסטרטגיה שלהם או מדליפים מידע למחנה השני)".

- מה הסיבה?

"עד היום הם הרוויחו ציבור של מאות אלפים שהלך איתם. המטרה שלהם היום היא לשמר את הציבור הזה איתם ולתת לו הרגשה של שייכות למאבק. הם לא יכולים לעבור ממחאה בסגנון של 'כיכר העיר' למחאה בסגנון חשאי יותר, כיוון שאז - בשל היעדר השקיפות - הם יאבדו בדרך חלק מהציבור.

"כך הם גם מראים שהם פועלים בידיים נקיות ובצורה טהורה, ומוודאים שהם לא ייתפסו בהמשך כמסואבים או כנגועים בחשאיות. מעבר לכך, עצם ההוצאה של הדיונים, ההתלבטויות וההתחבטויות על דילמות שעלו החוצה, תזמין אליהם את חוכמת ההמונים: רעיונות חדשים יצירתיים מהציבור".

4. השתמשו ביועצים בזהירות

"דמות מנוסה, שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים, עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים"

רוטברט: "מנכ"לים בעולם העסקי שמבקשים לעשות שינוי משתמשים בשירותי יועצים כדי ליהנות מהניסיון שהם אספו במגוון חברות אחרות, אם כי הרבה פעמים יועצים עלולים להצטייר כדומיננטיים מדי בתהליך. זה נכון גם במקרה שלפנינו: יועצים חיצוניים עלולים לנגוס בתום של המאבק. עצם העובדה שיש שם דמות מנוסה שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים ולצייר אותם כ'באים בידיים לא נקיות'.

"עם זאת, דווקא היום המוחים זקוקים היום ליועצים עם ניסיון במאבקים כאלה, כיוון שלאנשי האוצר והממסד יש הרבה יותר ניסיון במאבקים, במניפולציות ובתרגילים (למשל, למשוך את הזמן או לא להגיע להסכמות מידיות) להתשת הצד השני. מארגני המחאה חייבים היו לצייד את עצמם בגורם שכבר השתפשף בתרגילים כאלה, מישהו שידע לחשוב על התרחישים של המחנה השני וידע לתת קונטרה. הדוגמה הקלאסית היא מחאת הרופאים, שנמשכה למעלה מארבעה חודשים. לפחות בחודשים הראשונים הרופאים לא לקחו יועצים ועצם הסחבת הייתה סוג של כישלון".

"שגיאות טקטיות נקודתיות מוכיחות את הצורך ביועצים מדיסציפלינות שונות. אל תישענו רק על כלכלנים חברתיים"

נחשון: "זו הייתה החלטה נבונה ועניינית של מארגני המחאה, להציב קבוצת מומחים אלטרנטיביים לקבוצה בראשות פרופ' טרכטנברג, שתגיש ניירות עבודה והצעות. מהלך זה ניטרל את כל הביקורות על כך שהמאבק מובל על-ידי קבוצת צעירים חסרי ניסיון והחזיר את העימות בין המוחים לבין הממשלה לפסים יותר מעשיים ולדיון על השינויים הנחוצים.

"הדינמיקה שנוצרה היום (אובדן גובה תקשורתי ושגיאות טקטיות נקודתיות) מחייבת גיוון ביועצים מדיסציפלינות שונות. לא להישען רק על כלכלנים חברתיים, אלא להיעזר בייעוץ אסטרטגי שיסייע להם להימנע מלהיכנס לפינות שגויות (כמו הקריאה לפרופ' טרכטנברג להתפטר), יסייע להם לשמר את ההישגים שהושגו, ובעיקר יסייע להם להתמודד עם תרחישים חדשים אחרים או עם מהלכים של הצד השני שעשויים להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי".

5. צרו עבודת צוות סינרגטית

"מכיוון שאין פה ארגון מגובש ומסודר, על מובילי המחאה להגדיר את הערך המוסף של כל אחד מהם ולהתחיל לעבוד כצוות"

ברטור-ששון: "בעולם הארגוני-עסקי מדברים על כך שעבודת צוות טובה מייצרת מצב סינרגטי של 'אחד ועוד אחד שווה שלוש'. בעולם העסקי ההגדרה של החזקות, היכולות והתפקידים של כל אחד מחברי צוות חדה, בהירה ופשוטה יותר, ונגזרת מהטייטל של נושא המשרה - סמנכ"ל כספים עוסק בפיננסים, סמנכ"ל שיווק עוסק בשיווק ובפרסום וכו'.

"בניהול מחאה חברתית, הרעיון של עבודת צוות הרבה יותר מורכב. מכיוון שמובילי המחאה הם עדיין לא ארגון מגובש ומסודר - עליהם לשבת ולהגדיר לכל אחד מהם את הערך המוסף שלו, את חזקותיו ואת יכולותיו הייחודיות. כמו בזירה העסקית, גם כאן - ככל שעבודת הצוות יותר מובנית ומוגדרת בחדות, כך יהיה קל יותר לצוות להתקדם בהשגת מטרותיו".

6. שימרו על האקלים שמעודד את היצירתיות

"גם אם עוצמת מחאת האוהלים תיחלש, חשוב להמשיך לשמור עליה כי 'סביבה ארגונית' ייחודית זו - הרחוב - יוצרת את החדשנות של המחאה"

נחשון: "חדשנות היא אחת התכונות ההכרחיות ליזם שרוצה להקים עסק חדש או למנכ"ל שרוצה לשמור על שרידות עסקית. בעולם של תחרות גוברת, דריכה במקום פירושה נסיגה. לכן, פירמות עסקיות מצליחות מעודדות את ערכי החדשנות והיצירתיות בקרב עובדיהן, מתוך כוונה שיישום רעיון חדשני, פיתוח מוצר או שירות חדש ייצור יתרון על פני התחרות.

"במחאה החברתית השכילו המנהיגים ליצר 'סביבה ארגונית' שמסייעת ליצירת חדשנות: האוהל ברחוב. למה הכוונה? אחת הבעיות שאיתן מתמודד העולם העסקי הוא הקושי ללמד את חברי הארגון חדשנות, מכיוון שההנחה הרווחת היא שיצירתיות היא תכונה מולדת. אחד הפתרונות לבעיה הזו הוא יצירת סביבה ארגונית מאפשרת, שתסייע ליצירת רעיונות חדשניים. הדוגמה המובהקת היא גוגל, שמאפשרת לעובדים לקחת פסק זמן מהמשימות היומיומיות לטובת פעילות אחרת בתקווה שהיא תוביל להנבטת רעיון חדשני ולחיבור בין עולמות תוכן.

"הסביבה הארגונית הייחודית שבה נוצרת החדשנות במחאה החברתית היא הרחוב (ולא הפייסבוק כפי שסוברים בטעות). המוחים הצליחו ליצור במאהלים ברחוב סביבה מיוחדת שמפרה רעיונות חדשים, ולא בטוח אם הם היו מגיעים לתוצאות האלו לו הקשר ביניהם היה אינטרנטי בלבד.

"היופי בשיח הזה הוא, שהוא מייצר סיעור מוחות ומחולל רעיונות מהשטח - לאו דווקא ממומחים מלומדים בעלי שם. זה דומה לארגונים עסקיים שמפעילים פורומים של חדשנות המורכב מעובדים בכל הדרגות כולל הזוטרים ביותר, שמתכנסים וזורקים רעיונות איך אפשר לשפר תהליכים ולייעל את העסק. כמו שרעיון חדשני יכול להגיע מפועל ברצפת הייצור או מהטלר הזוטר בסניף הבנק, כך הוא יכול לצוץ מסטודנט שיושב חודש באוהל ולאו דווקא מפרופסור באוניברסיטה.

"כהמלצה להמשך, חשוב מאוד להמשיך לשמור על הקשר הפיזי של אנשים בשטח, גם אם עוצמת המאהלים תיחלש כדי להמשיך לייצר חדשנות ורעיונות חדשים שיפתיעו את המחנה השני וישאירו אותו דרוך.

"עוד משהו: החדשנות במחאה החברתית הנוכחית מחוברת חזק לעידן הדיגיטלי שעושה שינוי פרדיגמות בכל הנוגע לסמכות, מומחיות וידע. בלוגר מקצוען יכול להיות לעתים מקור סמכות אמין יותר מעיתונאי; טכנאי שסייע למאות משתתפים בפורום אינטרנטי לפתור בעיות טכניות, יכול להפוך למקור סמכות נחשב יותר מצוות מהנדסים של חברה גדולה. למנהיגי המחאה כדאי להמשיך ולרתום את הכלים הדיגיטליים החדשניים כדי לבנות לעצמם נכסים אינטרנטיים של מיתוג, סמכות וידע. מהלכים כאלה יסייעו להם לשכנע את הציבור כי המומחיות של פקידי האוצר או של הצוות בראשות פרופ' טרכטנברג אינה עולה על כל מומחה אחר".

עוד כתבות

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית בישראל בדרך לפתוח פער משמעותי מזו של ארה"ב

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות