גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהיגי המחאה - כך תשמרו על המומנטום בתנאים שנוצרו

טילים בדרום, פיגועים וסקנדלים מתוקשרים אחרים כמו זה של מרגול מאיימים לעמעם את הדי המחאה החברתית הגדולה ביותר שידעה ישראל ■ מומחים מעלים 6 הצעות למנהיגי המחאה

דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן להנהגת המחאה העממית למדו בשבוע האחרון שיעור חשוב על ממד הזמן. שיעור שכל מנכ"ל, יזם או איש עסקים מכירים היטב מהשטח: קל לפצוח במיזם חדש ולהפוך למותג - מאוד לא פשוט לתחזק אותו.

אמנם צריך להסיר את הכובע בפני הצעירים הללו, שעשו מהלכים טקטיים נבונים בניהול המאבק - כמו יירוט חברי כנסת וגופים אינטרסנטיים שניסו לתפוס טרמפ על המאבק האידאליסטי שלהם, לא התלהמו, לא תקפו מגזרים, לא התבדלו והצליחו ליצור קונצנזוס רחב באוכלוסייה - אבל חרף מיעוט הטעויות שעשו מנהיגי המחאה, לזמן יש את הדינמיקה שלו.

תחת מתקפת הטילים בדרום ("שקט, יורים"), הפיגועים, אירועי ספטמבר הצפויים וסקנדלים מתוקשרים כמו פרשת מרגול - קיימת סכנה שהדי המחאה יתעמעמו ויחזירו בהדרגה את אלפי התומכים מהאוהלים והרחובות אל האדישות בכורסת הסלון.

והנה ההוכחה: אותה דפני ליף, אהודת התקשורת ודעת הקהל עד לפני ימים ספורים, חוטפת היום ריקושטים על קריאתה לטרכטנברג להתפטר, כשיש מי שמפרש היום את קריאתה זו כמהלך נלעג ונואש להחזיר את זרקורי התקשורת למחאה שהחלה לקבל פחות ופחות סיקור.

ניצה ברטור-ששון, מנכ"ל תפן אסטרטגיה; ליאור רוטברט, מנכ"ל ספוט אסטרטגיה תקשורתית; ואודי נחשון, יועץ אסטרטגי - ממפים עבור הנהגת המאבק החברתי מספר כלים מעולם הניהול העסקי, שיעזרו להם בתנאים החדשים שנוצרו לשמר את המומנטום של המחאה ולתרגם את ההצלחה הראשונית שלהם לשינוי אמיתי בשטח.

1. הציפו את הבעיה גם דרך האירועים הביטחוניים

"התגייסות לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום תוכיח שמובילי המחאה מחוברים באמת לחברה, ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות"

רוטברט: "הצלחתו של כל שינוי, לרבות המאבק החברתי הזה, תלויה באקלים התקשורתי. היום, לנוכח נפילת הרקטות, אסור למנהיגי המחאה להתקפל מול הקריאות מצד הממסד להתאחד אל מול הבעיה הביטחונית.

"המהלך הנבון מבחינתם יהיה להתחבר דווקא למה שקורה בזירה הביטחונית, להתגייס לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום הארץ, ולא לאפשר את ההפרדה בין 'סוגיות ביטחון' ל'סוגיות חברה'. להפך - עליהם להציף את הבעיה החברתית דרך האירועים הביטחוניים".

- כיצד?

"במאבק הזה פעילים אנשי תיאטרון, סטודנטים, פסיכולוגים ואנשים מוכשרים אחרים מסלתה ושמנה של החברה, שיכולים להגיע עכשיו לדרום, לשטח, ולהראות שהם מחוברים דרך סיוע לקשישים, עבודה עם ילדים במקלטים, תמיכה פסיכולוגית לתושבים בחרדה וכיוצא בזה.

"דרך כזו תדגים את הערבות ההדדית ואת הסולידריות, כפי שהן באות לידי מימוש בשטח, ותיזקף לזכותם בעתיד. זה מלמד עליהם שהם מחוברים באמת לחברה ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות.

"בבסיסו, גל האירועים הביטחוניים פועל לרעתם, אך אם הם יידעו לרכוב עליו בתבונה ולהיבנות ממנו, הם יצליחו לשמר את המומנטום".

2. חגגו גם את הניצחונות הקטנים

"חלק ניכר מהמטרות של מובילי המחאה הינן ארוכות-טווח, לכן - כדי לשמר את המומנטום - חשוב לציין גם את ההצלחות הקטנות, שמדגישות את ההתקדמות"

ברטור-ששון: "כשרוצים לעשות שינוי בעולם העסקי, אחד הכלים המומלצים למנהיג הוא לתקשר את הניצחונות הקטנים על הדרך. חלק מניהול השינוי מונח בפרסום ובתקשור ההישגים, גם אם מדובר בהישגים מינוריים.

"בדרך זו המנהל-מנהיג מרוויח את אמון האנשים. כשמתרחש אירוע בכיוון החיובי והוא מתוקשר, תהיה זו עבור ההולכים אחריו מעין הוכחה לצדקת הדרך והוכחה כי מי שהולך לפני המחנה הוא אדם פרגמטי.

"חלק ניכר מהמטרות של אנשי המחאה הינן ארוכות-טווח, וכדי לשמר מומנטום גם הצלחה קטנה מדגישה שיש התקדמות וקו מגמה נכון. לפיכך, על מנהיגי המחאה לנסות לייצר הצלחות קטנות שיתנו הרגשה של מעשיות".

3. הגבירו את השקיפות של קבלת ההחלטות

"שקיפות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו מובילי המחאה לפני קבלת ההחלטות, נותנת לציבור תחושה שהוא שותף מלא לקבלתן"

נחשון: "מנהיגי המחאה עושים שימוש במדיה המסורתית והחברתית כדי לעדכן על אירועים צפויים ולהעביר מסרים. זה לא מספיק. דרך אותה פלטפורמה ממש הם יכולים להגביר את השקיפות ולייצר עבור הציבור דוחות שוטפים, ממש כמו חברות ציבוריות.

"מהלך כזה נותן תחושה שהציבור שותף לקבלת ההחלטות. אפשר לקחת דוגמה עסקית מעולם אחר: בנק ישראל מפרסם אחת לחודש - ביום שאחרי ההחלטה אם להעלות את הריבית, להוריד אותה או להותירה על כנה - פרוטוקול של הדיון, המפרט מה היו השיקולים בעד ונגד. למובילי המחאה כדאי מאוד לחקות פרסום מהסוג הזה ולהעלות למדיה החברתית או לאתר המחאה דילמות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו לפני קבלת החלטות (באותם גבולות שלא מזיקים לאסטרטגיה שלהם או מדליפים מידע למחנה השני)".

- מה הסיבה?

"עד היום הם הרוויחו ציבור של מאות אלפים שהלך איתם. המטרה שלהם היום היא לשמר את הציבור הזה איתם ולתת לו הרגשה של שייכות למאבק. הם לא יכולים לעבור ממחאה בסגנון של 'כיכר העיר' למחאה בסגנון חשאי יותר, כיוון שאז - בשל היעדר השקיפות - הם יאבדו בדרך חלק מהציבור.

"כך הם גם מראים שהם פועלים בידיים נקיות ובצורה טהורה, ומוודאים שהם לא ייתפסו בהמשך כמסואבים או כנגועים בחשאיות. מעבר לכך, עצם ההוצאה של הדיונים, ההתלבטויות וההתחבטויות על דילמות שעלו החוצה, תזמין אליהם את חוכמת ההמונים: רעיונות חדשים יצירתיים מהציבור".

4. השתמשו ביועצים בזהירות

"דמות מנוסה, שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים, עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים"

רוטברט: "מנכ"לים בעולם העסקי שמבקשים לעשות שינוי משתמשים בשירותי יועצים כדי ליהנות מהניסיון שהם אספו במגוון חברות אחרות, אם כי הרבה פעמים יועצים עלולים להצטייר כדומיננטיים מדי בתהליך. זה נכון גם במקרה שלפנינו: יועצים חיצוניים עלולים לנגוס בתום של המאבק. עצם העובדה שיש שם דמות מנוסה שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים ולצייר אותם כ'באים בידיים לא נקיות'.

"עם זאת, דווקא היום המוחים זקוקים היום ליועצים עם ניסיון במאבקים כאלה, כיוון שלאנשי האוצר והממסד יש הרבה יותר ניסיון במאבקים, במניפולציות ובתרגילים (למשל, למשוך את הזמן או לא להגיע להסכמות מידיות) להתשת הצד השני. מארגני המחאה חייבים היו לצייד את עצמם בגורם שכבר השתפשף בתרגילים כאלה, מישהו שידע לחשוב על התרחישים של המחנה השני וידע לתת קונטרה. הדוגמה הקלאסית היא מחאת הרופאים, שנמשכה למעלה מארבעה חודשים. לפחות בחודשים הראשונים הרופאים לא לקחו יועצים ועצם הסחבת הייתה סוג של כישלון".

"שגיאות טקטיות נקודתיות מוכיחות את הצורך ביועצים מדיסציפלינות שונות. אל תישענו רק על כלכלנים חברתיים"

נחשון: "זו הייתה החלטה נבונה ועניינית של מארגני המחאה, להציב קבוצת מומחים אלטרנטיביים לקבוצה בראשות פרופ' טרכטנברג, שתגיש ניירות עבודה והצעות. מהלך זה ניטרל את כל הביקורות על כך שהמאבק מובל על-ידי קבוצת צעירים חסרי ניסיון והחזיר את העימות בין המוחים לבין הממשלה לפסים יותר מעשיים ולדיון על השינויים הנחוצים.

"הדינמיקה שנוצרה היום (אובדן גובה תקשורתי ושגיאות טקטיות נקודתיות) מחייבת גיוון ביועצים מדיסציפלינות שונות. לא להישען רק על כלכלנים חברתיים, אלא להיעזר בייעוץ אסטרטגי שיסייע להם להימנע מלהיכנס לפינות שגויות (כמו הקריאה לפרופ' טרכטנברג להתפטר), יסייע להם לשמר את ההישגים שהושגו, ובעיקר יסייע להם להתמודד עם תרחישים חדשים אחרים או עם מהלכים של הצד השני שעשויים להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי".

5. צרו עבודת צוות סינרגטית

"מכיוון שאין פה ארגון מגובש ומסודר, על מובילי המחאה להגדיר את הערך המוסף של כל אחד מהם ולהתחיל לעבוד כצוות"

ברטור-ששון: "בעולם הארגוני-עסקי מדברים על כך שעבודת צוות טובה מייצרת מצב סינרגטי של 'אחד ועוד אחד שווה שלוש'. בעולם העסקי ההגדרה של החזקות, היכולות והתפקידים של כל אחד מחברי צוות חדה, בהירה ופשוטה יותר, ונגזרת מהטייטל של נושא המשרה - סמנכ"ל כספים עוסק בפיננסים, סמנכ"ל שיווק עוסק בשיווק ובפרסום וכו'.

"בניהול מחאה חברתית, הרעיון של עבודת צוות הרבה יותר מורכב. מכיוון שמובילי המחאה הם עדיין לא ארגון מגובש ומסודר - עליהם לשבת ולהגדיר לכל אחד מהם את הערך המוסף שלו, את חזקותיו ואת יכולותיו הייחודיות. כמו בזירה העסקית, גם כאן - ככל שעבודת הצוות יותר מובנית ומוגדרת בחדות, כך יהיה קל יותר לצוות להתקדם בהשגת מטרותיו".

6. שימרו על האקלים שמעודד את היצירתיות

"גם אם עוצמת מחאת האוהלים תיחלש, חשוב להמשיך לשמור עליה כי 'סביבה ארגונית' ייחודית זו - הרחוב - יוצרת את החדשנות של המחאה"

נחשון: "חדשנות היא אחת התכונות ההכרחיות ליזם שרוצה להקים עסק חדש או למנכ"ל שרוצה לשמור על שרידות עסקית. בעולם של תחרות גוברת, דריכה במקום פירושה נסיגה. לכן, פירמות עסקיות מצליחות מעודדות את ערכי החדשנות והיצירתיות בקרב עובדיהן, מתוך כוונה שיישום רעיון חדשני, פיתוח מוצר או שירות חדש ייצור יתרון על פני התחרות.

"במחאה החברתית השכילו המנהיגים ליצר 'סביבה ארגונית' שמסייעת ליצירת חדשנות: האוהל ברחוב. למה הכוונה? אחת הבעיות שאיתן מתמודד העולם העסקי הוא הקושי ללמד את חברי הארגון חדשנות, מכיוון שההנחה הרווחת היא שיצירתיות היא תכונה מולדת. אחד הפתרונות לבעיה הזו הוא יצירת סביבה ארגונית מאפשרת, שתסייע ליצירת רעיונות חדשניים. הדוגמה המובהקת היא גוגל, שמאפשרת לעובדים לקחת פסק זמן מהמשימות היומיומיות לטובת פעילות אחרת בתקווה שהיא תוביל להנבטת רעיון חדשני ולחיבור בין עולמות תוכן.

"הסביבה הארגונית הייחודית שבה נוצרת החדשנות במחאה החברתית היא הרחוב (ולא הפייסבוק כפי שסוברים בטעות). המוחים הצליחו ליצור במאהלים ברחוב סביבה מיוחדת שמפרה רעיונות חדשים, ולא בטוח אם הם היו מגיעים לתוצאות האלו לו הקשר ביניהם היה אינטרנטי בלבד.

"היופי בשיח הזה הוא, שהוא מייצר סיעור מוחות ומחולל רעיונות מהשטח - לאו דווקא ממומחים מלומדים בעלי שם. זה דומה לארגונים עסקיים שמפעילים פורומים של חדשנות המורכב מעובדים בכל הדרגות כולל הזוטרים ביותר, שמתכנסים וזורקים רעיונות איך אפשר לשפר תהליכים ולייעל את העסק. כמו שרעיון חדשני יכול להגיע מפועל ברצפת הייצור או מהטלר הזוטר בסניף הבנק, כך הוא יכול לצוץ מסטודנט שיושב חודש באוהל ולאו דווקא מפרופסור באוניברסיטה.

"כהמלצה להמשך, חשוב מאוד להמשיך לשמור על הקשר הפיזי של אנשים בשטח, גם אם עוצמת המאהלים תיחלש כדי להמשיך לייצר חדשנות ורעיונות חדשים שיפתיעו את המחנה השני וישאירו אותו דרוך.

"עוד משהו: החדשנות במחאה החברתית הנוכחית מחוברת חזק לעידן הדיגיטלי שעושה שינוי פרדיגמות בכל הנוגע לסמכות, מומחיות וידע. בלוגר מקצוען יכול להיות לעתים מקור סמכות אמין יותר מעיתונאי; טכנאי שסייע למאות משתתפים בפורום אינטרנטי לפתור בעיות טכניות, יכול להפוך למקור סמכות נחשב יותר מצוות מהנדסים של חברה גדולה. למנהיגי המחאה כדאי להמשיך ולרתום את הכלים הדיגיטליים החדשניים כדי לבנות לעצמם נכסים אינטרנטיים של מיתוג, סמכות וידע. מהלכים כאלה יסייעו להם לשכנע את הציבור כי המומחיות של פקידי האוצר או של הצוות בראשות פרופ' טרכטנברג אינה עולה על כל מומחה אחר".

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת Colors, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"