גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהיגי המחאה - כך תשמרו על המומנטום בתנאים שנוצרו

טילים בדרום, פיגועים וסקנדלים מתוקשרים אחרים כמו זה של מרגול מאיימים לעמעם את הדי המחאה החברתית הגדולה ביותר שידעה ישראל ■ מומחים מעלים 6 הצעות למנהיגי המחאה

דפני ליף, סתיו שפיר וחבריהן להנהגת המחאה העממית למדו בשבוע האחרון שיעור חשוב על ממד הזמן. שיעור שכל מנכ"ל, יזם או איש עסקים מכירים היטב מהשטח: קל לפצוח במיזם חדש ולהפוך למותג - מאוד לא פשוט לתחזק אותו.

אמנם צריך להסיר את הכובע בפני הצעירים הללו, שעשו מהלכים טקטיים נבונים בניהול המאבק - כמו יירוט חברי כנסת וגופים אינטרסנטיים שניסו לתפוס טרמפ על המאבק האידאליסטי שלהם, לא התלהמו, לא תקפו מגזרים, לא התבדלו והצליחו ליצור קונצנזוס רחב באוכלוסייה - אבל חרף מיעוט הטעויות שעשו מנהיגי המחאה, לזמן יש את הדינמיקה שלו.

תחת מתקפת הטילים בדרום ("שקט, יורים"), הפיגועים, אירועי ספטמבר הצפויים וסקנדלים מתוקשרים כמו פרשת מרגול - קיימת סכנה שהדי המחאה יתעמעמו ויחזירו בהדרגה את אלפי התומכים מהאוהלים והרחובות אל האדישות בכורסת הסלון.

והנה ההוכחה: אותה דפני ליף, אהודת התקשורת ודעת הקהל עד לפני ימים ספורים, חוטפת היום ריקושטים על קריאתה לטרכטנברג להתפטר, כשיש מי שמפרש היום את קריאתה זו כמהלך נלעג ונואש להחזיר את זרקורי התקשורת למחאה שהחלה לקבל פחות ופחות סיקור.

ניצה ברטור-ששון, מנכ"ל תפן אסטרטגיה; ליאור רוטברט, מנכ"ל ספוט אסטרטגיה תקשורתית; ואודי נחשון, יועץ אסטרטגי - ממפים עבור הנהגת המאבק החברתי מספר כלים מעולם הניהול העסקי, שיעזרו להם בתנאים החדשים שנוצרו לשמר את המומנטום של המחאה ולתרגם את ההצלחה הראשונית שלהם לשינוי אמיתי בשטח.

1. הציפו את הבעיה גם דרך האירועים הביטחוניים

"התגייסות לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום תוכיח שמובילי המחאה מחוברים באמת לחברה, ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות"

רוטברט: "הצלחתו של כל שינוי, לרבות המאבק החברתי הזה, תלויה באקלים התקשורתי. היום, לנוכח נפילת הרקטות, אסור למנהיגי המחאה להתקפל מול הקריאות מצד הממסד להתאחד אל מול הבעיה הביטחונית.

"המהלך הנבון מבחינתם יהיה להתחבר דווקא למה שקורה בזירה הביטחונית, להתגייס לתמיכה בנפגעי הביטחון בדרום הארץ, ולא לאפשר את ההפרדה בין 'סוגיות ביטחון' ל'סוגיות חברה'. להפך - עליהם להציף את הבעיה החברתית דרך האירועים הביטחוניים".

- כיצד?

"במאבק הזה פעילים אנשי תיאטרון, סטודנטים, פסיכולוגים ואנשים מוכשרים אחרים מסלתה ושמנה של החברה, שיכולים להגיע עכשיו לדרום, לשטח, ולהראות שהם מחוברים דרך סיוע לקשישים, עבודה עם ילדים במקלטים, תמיכה פסיכולוגית לתושבים בחרדה וכיוצא בזה.

"דרך כזו תדגים את הערבות ההדדית ואת הסולידריות, כפי שהן באות לידי מימוש בשטח, ותיזקף לזכותם בעתיד. זה מלמד עליהם שהם מחוברים באמת לחברה ולא רק מדברים בתל-אביב ברמת הסיסמאות.

"בבסיסו, גל האירועים הביטחוניים פועל לרעתם, אך אם הם יידעו לרכוב עליו בתבונה ולהיבנות ממנו, הם יצליחו לשמר את המומנטום".

2. חגגו גם את הניצחונות הקטנים

"חלק ניכר מהמטרות של מובילי המחאה הינן ארוכות-טווח, לכן - כדי לשמר את המומנטום - חשוב לציין גם את ההצלחות הקטנות, שמדגישות את ההתקדמות"

ברטור-ששון: "כשרוצים לעשות שינוי בעולם העסקי, אחד הכלים המומלצים למנהיג הוא לתקשר את הניצחונות הקטנים על הדרך. חלק מניהול השינוי מונח בפרסום ובתקשור ההישגים, גם אם מדובר בהישגים מינוריים.

"בדרך זו המנהל-מנהיג מרוויח את אמון האנשים. כשמתרחש אירוע בכיוון החיובי והוא מתוקשר, תהיה זו עבור ההולכים אחריו מעין הוכחה לצדקת הדרך והוכחה כי מי שהולך לפני המחנה הוא אדם פרגמטי.

"חלק ניכר מהמטרות של אנשי המחאה הינן ארוכות-טווח, וכדי לשמר מומנטום גם הצלחה קטנה מדגישה שיש התקדמות וקו מגמה נכון. לפיכך, על מנהיגי המחאה לנסות לייצר הצלחות קטנות שיתנו הרגשה של מעשיות".

3. הגבירו את השקיפות של קבלת ההחלטות

"שקיפות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו מובילי המחאה לפני קבלת ההחלטות, נותנת לציבור תחושה שהוא שותף מלא לקבלתן"

נחשון: "מנהיגי המחאה עושים שימוש במדיה המסורתית והחברתית כדי לעדכן על אירועים צפויים ולהעביר מסרים. זה לא מספיק. דרך אותה פלטפורמה ממש הם יכולים להגביר את השקיפות ולייצר עבור הציבור דוחות שוטפים, ממש כמו חברות ציבוריות.

"מהלך כזה נותן תחושה שהציבור שותף לקבלת ההחלטות. אפשר לקחת דוגמה עסקית מעולם אחר: בנק ישראל מפרסם אחת לחודש - ביום שאחרי ההחלטה אם להעלות את הריבית, להוריד אותה או להותירה על כנה - פרוטוקול של הדיון, המפרט מה היו השיקולים בעד ונגד. למובילי המחאה כדאי מאוד לחקות פרסום מהסוג הזה ולהעלות למדיה החברתית או לאתר המחאה דילמות לגבי סוגיות סבוכות שבהן התחבטו לפני קבלת החלטות (באותם גבולות שלא מזיקים לאסטרטגיה שלהם או מדליפים מידע למחנה השני)".

- מה הסיבה?

"עד היום הם הרוויחו ציבור של מאות אלפים שהלך איתם. המטרה שלהם היום היא לשמר את הציבור הזה איתם ולתת לו הרגשה של שייכות למאבק. הם לא יכולים לעבור ממחאה בסגנון של 'כיכר העיר' למחאה בסגנון חשאי יותר, כיוון שאז - בשל היעדר השקיפות - הם יאבדו בדרך חלק מהציבור.

"כך הם גם מראים שהם פועלים בידיים נקיות ובצורה טהורה, ומוודאים שהם לא ייתפסו בהמשך כמסואבים או כנגועים בחשאיות. מעבר לכך, עצם ההוצאה של הדיונים, ההתלבטויות וההתחבטויות על דילמות שעלו החוצה, תזמין אליהם את חוכמת ההמונים: רעיונות חדשים יצירתיים מהציבור".

4. השתמשו ביועצים בזהירות

"דמות מנוסה, שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים, עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים"

רוטברט: "מנכ"לים בעולם העסקי שמבקשים לעשות שינוי משתמשים בשירותי יועצים כדי ליהנות מהניסיון שהם אספו במגוון חברות אחרות, אם כי הרבה פעמים יועצים עלולים להצטייר כדומיננטיים מדי בתהליך. זה נכון גם במקרה שלפנינו: יועצים חיצוניים עלולים לנגוס בתום של המאבק. עצם העובדה שיש שם דמות מנוסה שבעבר הייתה קשורה גם לגורמים פוליטיים עלולה 'ללכלך' את הנאיביות הנתפסת של המוחים ולצייר אותם כ'באים בידיים לא נקיות'.

"עם זאת, דווקא היום המוחים זקוקים היום ליועצים עם ניסיון במאבקים כאלה, כיוון שלאנשי האוצר והממסד יש הרבה יותר ניסיון במאבקים, במניפולציות ובתרגילים (למשל, למשוך את הזמן או לא להגיע להסכמות מידיות) להתשת הצד השני. מארגני המחאה חייבים היו לצייד את עצמם בגורם שכבר השתפשף בתרגילים כאלה, מישהו שידע לחשוב על התרחישים של המחנה השני וידע לתת קונטרה. הדוגמה הקלאסית היא מחאת הרופאים, שנמשכה למעלה מארבעה חודשים. לפחות בחודשים הראשונים הרופאים לא לקחו יועצים ועצם הסחבת הייתה סוג של כישלון".

"שגיאות טקטיות נקודתיות מוכיחות את הצורך ביועצים מדיסציפלינות שונות. אל תישענו רק על כלכלנים חברתיים"

נחשון: "זו הייתה החלטה נבונה ועניינית של מארגני המחאה, להציב קבוצת מומחים אלטרנטיביים לקבוצה בראשות פרופ' טרכטנברג, שתגיש ניירות עבודה והצעות. מהלך זה ניטרל את כל הביקורות על כך שהמאבק מובל על-ידי קבוצת צעירים חסרי ניסיון והחזיר את העימות בין המוחים לבין הממשלה לפסים יותר מעשיים ולדיון על השינויים הנחוצים.

"הדינמיקה שנוצרה היום (אובדן גובה תקשורתי ושגיאות טקטיות נקודתיות) מחייבת גיוון ביועצים מדיסציפלינות שונות. לא להישען רק על כלכלנים חברתיים, אלא להיעזר בייעוץ אסטרטגי שיסייע להם להימנע מלהיכנס לפינות שגויות (כמו הקריאה לפרופ' טרכטנברג להתפטר), יסייע להם לשמר את ההישגים שהושגו, ובעיקר יסייע להם להתמודד עם תרחישים חדשים אחרים או עם מהלכים של הצד השני שעשויים להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי".

5. צרו עבודת צוות סינרגטית

"מכיוון שאין פה ארגון מגובש ומסודר, על מובילי המחאה להגדיר את הערך המוסף של כל אחד מהם ולהתחיל לעבוד כצוות"

ברטור-ששון: "בעולם הארגוני-עסקי מדברים על כך שעבודת צוות טובה מייצרת מצב סינרגטי של 'אחד ועוד אחד שווה שלוש'. בעולם העסקי ההגדרה של החזקות, היכולות והתפקידים של כל אחד מחברי צוות חדה, בהירה ופשוטה יותר, ונגזרת מהטייטל של נושא המשרה - סמנכ"ל כספים עוסק בפיננסים, סמנכ"ל שיווק עוסק בשיווק ובפרסום וכו'.

"בניהול מחאה חברתית, הרעיון של עבודת צוות הרבה יותר מורכב. מכיוון שמובילי המחאה הם עדיין לא ארגון מגובש ומסודר - עליהם לשבת ולהגדיר לכל אחד מהם את הערך המוסף שלו, את חזקותיו ואת יכולותיו הייחודיות. כמו בזירה העסקית, גם כאן - ככל שעבודת הצוות יותר מובנית ומוגדרת בחדות, כך יהיה קל יותר לצוות להתקדם בהשגת מטרותיו".

6. שימרו על האקלים שמעודד את היצירתיות

"גם אם עוצמת מחאת האוהלים תיחלש, חשוב להמשיך לשמור עליה כי 'סביבה ארגונית' ייחודית זו - הרחוב - יוצרת את החדשנות של המחאה"

נחשון: "חדשנות היא אחת התכונות ההכרחיות ליזם שרוצה להקים עסק חדש או למנכ"ל שרוצה לשמור על שרידות עסקית. בעולם של תחרות גוברת, דריכה במקום פירושה נסיגה. לכן, פירמות עסקיות מצליחות מעודדות את ערכי החדשנות והיצירתיות בקרב עובדיהן, מתוך כוונה שיישום רעיון חדשני, פיתוח מוצר או שירות חדש ייצור יתרון על פני התחרות.

"במחאה החברתית השכילו המנהיגים ליצר 'סביבה ארגונית' שמסייעת ליצירת חדשנות: האוהל ברחוב. למה הכוונה? אחת הבעיות שאיתן מתמודד העולם העסקי הוא הקושי ללמד את חברי הארגון חדשנות, מכיוון שההנחה הרווחת היא שיצירתיות היא תכונה מולדת. אחד הפתרונות לבעיה הזו הוא יצירת סביבה ארגונית מאפשרת, שתסייע ליצירת רעיונות חדשניים. הדוגמה המובהקת היא גוגל, שמאפשרת לעובדים לקחת פסק זמן מהמשימות היומיומיות לטובת פעילות אחרת בתקווה שהיא תוביל להנבטת רעיון חדשני ולחיבור בין עולמות תוכן.

"הסביבה הארגונית הייחודית שבה נוצרת החדשנות במחאה החברתית היא הרחוב (ולא הפייסבוק כפי שסוברים בטעות). המוחים הצליחו ליצור במאהלים ברחוב סביבה מיוחדת שמפרה רעיונות חדשים, ולא בטוח אם הם היו מגיעים לתוצאות האלו לו הקשר ביניהם היה אינטרנטי בלבד.

"היופי בשיח הזה הוא, שהוא מייצר סיעור מוחות ומחולל רעיונות מהשטח - לאו דווקא ממומחים מלומדים בעלי שם. זה דומה לארגונים עסקיים שמפעילים פורומים של חדשנות המורכב מעובדים בכל הדרגות כולל הזוטרים ביותר, שמתכנסים וזורקים רעיונות איך אפשר לשפר תהליכים ולייעל את העסק. כמו שרעיון חדשני יכול להגיע מפועל ברצפת הייצור או מהטלר הזוטר בסניף הבנק, כך הוא יכול לצוץ מסטודנט שיושב חודש באוהל ולאו דווקא מפרופסור באוניברסיטה.

"כהמלצה להמשך, חשוב מאוד להמשיך לשמור על הקשר הפיזי של אנשים בשטח, גם אם עוצמת המאהלים תיחלש כדי להמשיך לייצר חדשנות ורעיונות חדשים שיפתיעו את המחנה השני וישאירו אותו דרוך.

"עוד משהו: החדשנות במחאה החברתית הנוכחית מחוברת חזק לעידן הדיגיטלי שעושה שינוי פרדיגמות בכל הנוגע לסמכות, מומחיות וידע. בלוגר מקצוען יכול להיות לעתים מקור סמכות אמין יותר מעיתונאי; טכנאי שסייע למאות משתתפים בפורום אינטרנטי לפתור בעיות טכניות, יכול להפוך למקור סמכות נחשב יותר מצוות מהנדסים של חברה גדולה. למנהיגי המחאה כדאי להמשיך ולרתום את הכלים הדיגיטליים החדשניים כדי לבנות לעצמם נכסים אינטרנטיים של מיתוג, סמכות וידע. מהלכים כאלה יסייעו להם לשכנע את הציבור כי המומחיות של פקידי האוצר או של הצוות בראשות פרופ' טרכטנברג אינה עולה על כל מומחה אחר".

עוד כתבות

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

דיווח בניו יורק טיימס: נתניהו ביקש מטראמפ לדחות את התקיפה באיראן

בכירים אמריקאים: הנשיא דחה בשלב זה את ההחלטה על התקיפה באיראן, אך היא עדיין על השולחן ● הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● הבריטים עדכנו את אזהרת המסע לישראל ● הרמטכ"ל הנחה על חיזוק המוכנות בהגנה ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים

ההצעה של אב־גד / צילום: יח''צ

הטרייד־אין של אב-גד חוסך עשרות אלפי שקלים ובעיקר כאב ראש

החברה מציעה לרוכשים למכור עבורם את הדירה הישנה בהפחתה של 6% מהמחיר שיקבע שמאי, ב־14 פרויקטים שהיא משווקת כיום בארץ • למשפרי דיור ההצעה יכולה לחסוך בעיות בתקופה קשה בשוק היד השנייה ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

ההזמנות מ-iHerb גדלו / צילום: Shutterstock

הפטור של סמוטריץ' עובד: הישראלים הגדילו את הרכישות מהאתרים הבינ"ל

מספר ההזמנות באתרים כמו iHerb, אמזון ונקסט עלה בדצמבר בעקבות הגדלת הפטור ממע"מ, אך סך ההזמנות ירד ב-18% לעומת החודש הקודם ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

תגביר אכיפה? רשות שוק ההון מבקשת תוספת של 30% לתקציבה

הממונה על שוק ההון מבקש תוספת של כמעט שליש לתקציב עבור ביקורות ואכיפה, מאבק בהון שחור ועוד ● הרשות מפקחת על כ־3 טריליון שקל של הציבור, אך תקציבה עומד על כ־154 מיליון בלבד

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

המשקיע שבטוח: זו החברה שתעקוף את אנבידיה בשווי שוק

היזם והסוחר המפורסם טום סוסנוף טוען כי "אנבידיה היא השקעה משעממת שתאבד את התואר הנכסף לגוגל" ● אבל הוא די לבד - למעט מייקל ברי, יש קונסנזוס בקרב אנליסטים מובילים בוול סטריט שמניית החברה תספק אפסייד משמעותי ב־2026 ואף תעבור שווי שוק של 6 טריליון דולר ● בבלומברג מציינים את הסיכונים והמהמורות שבדרך ● וגם: אנבידיה היא החברה הכי זולה בין "שבע המופלאות", בנק אוף אמריקה: "זו הזדמנות"

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

בהיקף כולל של כ-95 מיליון שקל: אבו פמילי מגורים השלימה שתי עסקאות

חברת ההשכרה לטווח ארוך הודיעה על השלמת שתי עסקאות ברחובות ובקריית אתא ●  תוכנית ההתחדשות העירונית בגבעתיים מגיעה לישורת מכרעת ● בחיפה ידונו בשבוע הבא בהתנגדויות הרבות להרחבת שכונת סביוני דניה ● וחברת כמאי הישראלית, שעוזרת לחברות בנייה באמצעות סוכן AI, גייסה מיליון דולר ● חדשות השבוע בנדל"ן

גם זה קרה פה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות, איל יצהר

שמחון מציג: עוד תוכניות להרעפת מזומנים על הציבור

בכנסת אי אפשר לסיים משפט ● מה אומר המדד שאוהבים לסקר ● ומה עקום בתוכנית המשכנתאות החדשה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

יצרנית השבבים הגדולה בעולם עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

TSMC עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הרביעי ומציגה המשך צמיחה מהירה, וזאת על רקע הביקוש לשבבים מתקדמים לשרתי בינה מלאכותית

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

הביקושים לקופנהגן הוכפלו: כך טיסות ישירות משפיעות על בחירת יעדי הנופש

ענף התעופה המקומי מתחיל להתאושש, והחברות מזהות את ההזדמנות ופותחות קווים ישירים חדשים להאנוי, לקופנהגן ולברטיסלבה ● אלה מקלים על הנסיעה ומגבירים את האטרקטיביות של היעדים ● ומתי טיסות ישירות לא מגדילות את הביקוש?

ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווח של וושינגטון פוסט, ישראל העבירה מסרים דרך הרוסים לאיראן לאי-תקיפה הדדית, למה גרמניה עדיין סוחרת עם איראן, וסערת הקצין הבריטי שמנע מאוהדי מכבי ת"א להגיע למשחק לא נרגעת • כותרות העיתונים בעולם

אילן ישועה / צילום: יונתן בלום

בגיל 69 הוא עושה אקזיט של 1.3 מיליארד שקל: הדרך של אילן ישועה מוואלה לענקית הסייבר

מכירת סראפיק תמורת כ־420 מיליון דולר לענקית האמריקאית קראודסטרייק מציבה את מנכ"ל וואלה לשעבר בלב עולם הסייבר הישראלי ● החברה הוקמה בעיצומה של בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000) והציעה "רובד אבטחה" לדפדפנים ● האקזיט של סראפיק - והאיש שמאחוריה

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

כרטיס אשראי מיוחד לקריית שמונה: האוצר הודיע על מענקים חודשיים לתושבי העיר

על פי הודעת משרד האוצר, תושבי קריית שמונה יקבלו מענק חודשי בסך 1,000 שקל עד 2,500 שקל, שניתן יהיה לממש רק בעסקים בעיר ● התקציב לתוכנית צפוי להגיע מתוך התוכנית לשיקום הצפון, שתוקצבה במקור ב-15 מיליארד שקל ונוצלו מתוכה עד כה כ-9 מיליארד שקל

  / אילוסטרציה: Shutterstock

ביטחון ובתי השקעות בראש: 1 מכל 12 חברות בת"א הכפילה את ערכה בשנה

לצד השיאים ההיסטוריים במדדי הבורסה בת"א, זינקו בשנה החולפת 45 מניות ביותר מ-100% ● שיאניות התשואה: חברות התעשייה הביטחונית והפיננסים ● חמש מניות זינקו ביותר מ-1,000% בשלוש שנים: ארית, נקסט ויז'ן, קווליטאו, מיטב ומנועי בית שמש

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ

מחשש להסלמה: לופטהנזה החלה לבטל טיסות לישראל

קבוצת לופטהנזה הודיעה על המשך פעילותה בארץ במתכונת של טיסות יום בלבד, על רקע צפי מתחזק להסלמה ביטחונית - זאת כדי לאפשר לצוותי האוויר לשוב למדינות המוצא ללא לינה בישראל ● הניסיון מהמלחמה מראה: כאשר קבוצת לופטהנזה מחליטה לצמצם פעילות בארץ, חברות תעופה אירופיות נוטות ללכת בעקבותיה

הלוויה של איש כוחות ביטחון איראני שנהרג במהלך המהומות בטהראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות

המחאות באיראן הן הגדולות והאלימות ביותר מאז המהפכה ב-1979, ולפי ארגוני זכויות אדם, אלפי אזרחים נהרגו על ידי המשטר ● פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב וב-INSS, מסביר מה הם התרחישים האפשריים בהתפתחות המחאות באיראן, מה העמדה הישראלית וממה חוששות המדינות הערביות?

מאיר שמיר, מנכ''ל ובעל השליטה במבטח שמיר / צילום: כדיה לוי

הקפיצה האנרגטית של מאיר שמיר: המניה שהניבה 450% בשלוש שנים

לאחר האקזיטים ההיסטוריים בתנובה, בביטוח ובהייטק, מתברר כי ההימור הנוכחי של מבטח שמיר על תחום תחנות הכוח מוכיח את עצמו - לפחות בבורסה ● שווי החברה כבר עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל ומקנה למאיר שמיר הון של 1.7 מיליארד שקל על הנייר

מתוך קמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

שבוע שלישי ברציפות: שגיא דקל חן מוביל את מזרחי טפחות למקום הראשון בזכירות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, וחברות הביטוח תופסות מחצית מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות השבועי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר השבוע שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV והקמפיין בכיכובו של ארז טל

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

פרופ' דפנה קולר, מחלוצות ה־AI: במערכות החינוך ממשיכים ללמד עובדות במקום איך לפתור בעיות

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי