העשירים כבר ימצאו דרכיםבעקבות המחאה החברתית הועלו הצעות שונות להעלות את נטל המס על העשירים, ביניהן חקיקת מס עיזבון והעלאת מס החברות. הצעות אלה הן חלק מקמפיין מכוער המתנהל נגד בעלי הון, הנובע בין היתר מצרות-עין.
התומכים בהכבדת נטל המס על העשירים מתעלמים מההשלכות השליליות על המשק כתוצאה מיישום ההצעות, ובמיוחד מההשפעות המזיקות על מעמד הביניים.
כעת, על רקע הקמת ועדת טרכטנברג, עולות קריאות להעלות את המס גם על רווחי הון, כדי לממן צרכים חברתיים כביכול. בישראל, על הכנסה הנחשבת להונית חלים שיעורי מס נמוכים (20%-25%), בעוד שלגבי הכנסת עבודה חלים שיעורי מס גבוהים (עד 57%).
בארצות-הברית מתמודדים עם סוגייה דומה. המשקיע האגדי וורן באפט פרסם לאחרונה מאמר ב"ניו-יורק טיימס", שבו טען כי צריך להעלות את שיעור מס רווחי ההון כדי שהעשירים ישלמו יותר מסים. לטענתו, אין זה צודק שהוא ישלם שיעור מס של 15% בלבד על הכנסתו - בעוד שמזכירתו תשלם מס בשיעור של 35%.
הפער בשיעורי המס בין באפט למזכירתו נובע מסיווג שונה של הכנסות. בעוד שבאפט מרוויח את עיקר הכנסתו מהשקעות באמצעות דיבידנדים ורווחי הון המסווגים כרווחי הון - מזכירתו מרוויחה הכנסה המסווגת כהכנסת עבודה.
האם קיימת הצדקה לפער הזה בין שיעור מס רווחי הון לשיעור המס על הכנסת עבודה? המצב הרצוי הוא ששיעור המס על עבודה ועל הון יהיה זהה ונמוך ככל האפשר, אלא שהפער בין שיעורי המס נובע ממספר טעמים.
ראשית, שיעור מס גבוה על ההון יוצר תמריץ שלילי למכירת נכסים. נוצר "אפקט נעילה" שבו אנשים "ננעלים" על הנכסים שלהם, אינם מוכרים ו/או עוברים לנכסים אחרים. אפקט הנעילה מוביל לקיפאון בעסקים ולצמצום הצמיחה הכלכלית. ככלל, מיסוי ההון פוגע בתמריץ לחסוך ולהשקיע, וכך מאט את תהליך יצירת ההון במשק.
שנית, תהליך הגלובליזציה והתחרות על ההון, וכן שיקולים של קשיי אכיפה לגבי חלק מההכנסות במישור הבינלאומי, מחייבים שיעור מס נמוך יחסית להכנסות הוניות. הניסיון העולמי מלמד כי החמרת רגולציה והעלאת מסים במדינה מסוימת יגרמו לבריחת הון למדינות אחרות.
שלישית, יש להביא בחשבון כי המס המוטל על רווח ההון מתבצע לאחר שההכנסה כבר מוסתה ברמת החברה. באפט אינו מספר לנו כי הכנסותיו מוסו כבר בחברה בשיעור של 35%, כך שהמיסוי הנוסף שהוא משלם, של 15%, יוצר מס אפקטיבי של כמעט 45% על ההכנסות - שזה הרבה יותר ממה שמזכירתו משלמת.
רביעית, רווחי הון שונים מהותית מרווחי עסקים או עבודה, בכך שהם מהווים תשואה על הסיכון המוגבר של היזמים ואי-הוודאות שבה הם פועלים. הטלת מס רווחי הון בשיעור נמוך מעודד פעילות יזמית התורמת לצמיחת המשק.
מי שחושב שהכבדת נטל המס על העשירים תעשיר את קופת האוצר טועה ומטעה, שכן הם לא יישארו אדישים למדיניות הבעייתית של הממשלה, ובצדק רב ימצאו דרכים לגיטימיות להימנע מהמס, כולל שימוש בתכנוני מס, ניוד ההון ואפילו הגירה למדינות אחרות.
הכותב, ד"ר במיסוי בינלאומי, הוא עורך דין ומנהל אתר אינטרנט לתכנוני מס בינלאומיים.
