עונת הדוחות שהסתיימה בשבוע שעבר מעולם לא הייתה כל כך לא רלוונטית. עם כל הכבוד לעשרות אלפי העמודים שכתבו רואי החשבון, הדוחות שמתייחסים לרבעון השני שהסתיים בחודש יוני מתארים עולם אחר לגמרי מזה שבו אנחנו נמצאים כיום.
שלושה תהליכים דרמטיים הואצו בשבועות האחרונים. כל אחד מהם בנפרד היה יכול לזעזע את השוק ולהשפיע על מצב החברות, אבל שילוב של שלושתם יחד עלול להיות דרמטי במיוחד, ואף להביא - בתרחיש הפסימי - למיתון של ממש.
הגורם הראשון הוא גלובלי: לעת עתה נראה אמנם שהמפולת בשווקים נרגעה, אך כלל לא בטוח שלא מדובר בשקט זמני בלבד. מה שברור הוא שהמשבר הכלכלי רחוק מסיומו: אירופה סובלת ממשבר חובות והאטה חריפה, וגם מצבה של ארה"ב רחוק מלהיות מזהיר. נכון שנתוני המאקרו בישראל טובים יחסית, אבל כמדינת יצוא לא נוכל להתחמק מהשפעות המצב העולמי.
ההתנהלות הצרכנית השתנתה
שני הגורמים הבאים שיכבידו על החברות הם מקומיים: הראשון שבהם הוא ההחרפה הביטחונית. את האזהרות מפני חודש ספטמבר אנחנו שומעים כבר חודשים, אך נראה כי המתיחות הביטחונית החלה כבר באוגוסט עם הפיגוע באזור אילת. הרעה גיאו-פוליטית שכזו משפיעה ישירות על מצב החברות, וכמובן שגם על מצב הרוח הלאומי וצמיחת המשק.
ואי אפשר בלי המחאה החברתית - הגורם השלישי. אמנם יש כבר קולות שמדברים על היחלשות המחאה, ועל סגירת המאהלים, וכרגע קשה לאמוד את מידת השינוי שהיא תביא עימה. אולם דבר אחד כבר ברור: חל שינוי בהתנהלות הצרכנית שלנו. הציבור היום מודע הרבה יותר לעלות המחייה ולכוחו הצרכני, ולא מוכן להמשיך ולספוג העלאות מחירים כאילו מדובר בגזירת גורל. כך, אם העלייה במחיר חומרי הגלם לא תיפסק, יצטרכו החברות לספוג לפחות חלק מהעליות ורווחיותן תיפגע.
למעשה, חלק מהמגמות הללו באות לידי ביטוי כבר בדוחות הנוכחיים, כשבסיכום תוצאותיהן של חברות המעו"ף נרשמה ירידה של 20% ברווחיהן.
לזכותם של מנהלי החברות ייאמר שהם לא מתעלמים מהשינוי. נראה כי הם כבר מזהים את ההאטה הצפויה. אבל האם הם באמת מפנימים את הבעיות? האם הם נערכים לסערה העולה ומגיעה, ונוקטים את פעולות המנע ההכרחיות? דוחות הרבעון הבא - שללא ספק כבר ייראו אחרת - יספקו לנו חלק מהתשובות.