לפני 26 שנה, בהיותי סטודנט לתואר שני בניהול תעשייתי, הנחה אותי פרופ' ריצ'רד רוזנברג בעבודת הגמר לקראת קבלת התואר. אני, שמוניתי אז לתפקיד מנהל שיווק של חוגלה-קימברלי, מוקיר עד היום את המנטור הקפדן והקשוח המכונה "דיק", שבקרוב ימלאו לו 90, ומודה לו על כך שהקנה לי את הכלים הבסיסיים שמשמשים אותי.
לא פעם שאלתי את פרופ' רוזנברג מדוע צריך אני להשקיע כל-כך הרבה מאמץ בתרגילים בחקר ביצועים ובלימוד כלים סטטיסטיים, שהסיכוי שאי פעם אשתמש בהם הוא קטן ביותר, ועוד יותר מזה - מדוע מחייבים אותי לקחת קורסים בפילוסופיה ובספרות. מדוע הוא לא מלמד אותי דברים מעשיים שישמשו אותי מיד בעבודה?
הוא ענה לי, שתפקיד האקדמיה הוא לעשות לסטודנט קודם כול מסאז' למוח - לפתח את יכולות הלמידה והניתוח העצמאי. את הדברים המעשיים, הוא ענה, תוכל ללמוד תוך כדי עבודה ובקורסים משלימים חוץ-אקדמיים. לתפיסתו, היכולת לעשות מסז' למוח איננה תלויה במקצוע הלימוד, אלא ברמת הלמידה והאתגר שהמוסד האקדמי והמרצה מציבים בפני הסטודנטים.
הוא טען, שבכל מקרה העולם משתנה במהירות ולכן כל ידע מעשי הופך להיות ללא רלוונטי ומה שנשאר בעל ערך אמיתי אלו הן היכולות המנטליות של העובד והמנהל. אני נזכר בחיוך עד כמה הוא צדק, שהרי כשאני למדתי אצלו לא היה אינטרנט וטלפון סלולרי.
למה חשוב שהאקדמיה תשקיע בכך שהבוגר יהיה גם אדם? מה הערך הכלכלי לחברה עסקית בלבחון עד כמה מועמד הוא גם "אדם"? על כך הוא היה עונה במידה מסוימת של חוסר סבלנות, כי היות המועמד "אדם" זה קודם כול עניין ערכי, אבל לא רק.
הארגונים היום הם מורכבים ואין כמעט תהליך שאותו ניתן להוביל לבד. העבודה היא בצוותים, ולמי שאין יכולות בינאישיות גבוהות, לא יוכל לעבוד ולתפקד בצוות ולא להוביל צוות.
אני זוכר פגישת הנחיה שלי עם פרופ' רוזנברג שהייתה לאחר שהוא היה בפגישה באחד המוסדות הפיננסיים בישראל. משהו כנראה הרגיז אותו בביקור הזה, והוא אמר לי שהיה מועיל מאוד למשרד האוצר ולמערכת הפיננסית בישראל לו היו משלבים בתוכה יותר אנשים בוגרי מקצועות מתחומי הרוח והמדעים המדויקים. זה היה מגדיל את הפתיחות והנכונות שלהם לבחון דברים.
לכאורה, זה היה מפתיע לשמוע גישה כזאת דווקא מפרופ' בתחום הכלכלה והניהול. מנהל בעידן הטכנולוגי איננו טכנוקרט שנותן תשובות לבעיות. הוא קודם כול אדם שעבורו אנשים מוכנים להתאמץ. מי שאיננו אדם, איננו יכול להיות מנהיג בחברה עסקית.
לקח לי שנים של עבודה עם מנהלים כדי להפנים ולהטמיע את הדברים שאמר לי פרופ' רוזנברג, תוך כדי פגישות הנחיה לעבודת התואר השני שלי.
אני מאמין, שלמנהלים ולאנשי עסקים בישראל אסור שתהיה מעורבות בתכנים ובניהול של מערכת החינוך, אבל ראוי שתהיה לנו אמירה ליכולות המפתח והכישורים הנדרשים מעובד וממנהל בעידן המודרני.
כל הסוגיות שעלו בשיחותיי עם פרופ' רוזנברג קשורות למשימה הראשונה במעלה של ישראל - מיצוי ההון האנושי. אין לנו משאב אחר, ולכן זהו תנאי הכרחי להישרדותה הביטחונית והכלכלית של ישראל. האמנה למיצוי ההון האנושי, שעליה חתומים כ-300 חברות עסקיות מהמובילות במשק ורוב האוניברסיטאות והמכללות בישראל, עוסקת בדיוק בנושא הזה.
חותמי האמנה מצהירים כי בארגונים שאותם הם מנהלים, בוחנים את דרישות הקדם לתפקידים השונים בתחומי ההשכלה, ופותחים אותם לכמה שיותר תחומי לימוד, כולל מדעי הטבע, מדעים מדויקים ומדעי הרוח. מחקרים רבים מוכיחים, שזה טוב לנו לעסקים, כי צוותים המורכבים מבוגרי תחומי לימוד שונים, הם פוריים ומצליחים יותר.
חותמי האמנה מצהירים גם, שהם שואלים את המועמדים לא רק מה למדו, אלא היכן למדו ונותנים עדיפות, בין היתר, למועמדים לפי רמת המוסד שאותו הם סיימו. זהו מסר חשוב של מצוינות למוסדות האקדמיים ולצעירים בישראל.
המסר של האמנה למוסדות האקדמיים הוא - לא להתפשר על רמת ההוראה והדרישות האקדמיות, כדי לקרוץ לכמה שיותר סטודנטים; השקיעו בלימודים העיוניים, בפיתוח הסטודנט כאדם, כאדם חושב בעל יכולות למידה וניתוח כעדיפות עליונה. את ההכשרה המעשית יותר ניתן ללמוד תוך כדי עבודה ובקורסים משלימים חוץ-אקדמיים.
המסר של האמנה לצעירים השוקלים מה ללמוד וכמה להשקיע בלימודים הוא: לכו ללמוד את מה שאתם אוהבים. אל תתפתו לבחור תחום לימוד לפי מה שנראה שיכניס לכם יותר כסף וקריירה בעתיד. אם ככה תבחרו, גדול הסיכוי שלא תצליחו בקריירה ושלא תהיו מאושרים בעשייתכם. אנחנו קוראים לכם, שתשקיעו בלימודים ותשאפו ללמוד במוסד האקדמי שמציב את הדרישות הגבוהות ביותר לתלמידיו, גם אם הלימודים יהיו קשים יותר.
אנו קוראים לכם, המנהלים ואנשי העסקים, להצטרף לחותמי האמנה, כדי להגביר את עוצמתה והשפעתה. זה טוב לעסקים, זה טוב לצעירים, לחינוך ולחברה הישראלית.
לכתובת האמנה לחץ כאן.
הכותב הוא נשיא אגודת הידידים של אונ' תל אביב ומנכ"ל סלקום