האם שר המשפטים, יעקב נאמן, ייאלץ להעיד במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, כעד מטעם ההגנה? סנגוריו של אולמרט הציגו הבוקר (ב'), עם חידוש משפטם של אולמרט ושל ראש לשכתו לשעבר שולה זקן בבית המשפט המחוזי בירושלים, חוות-דעת שחיבר, לדבריהם, נאמן בשנת 1999, ושממנה עולה כי לא חלה על אולמרט חובה לדווח על הכספים שקיבל כתרומות פוליטיות בתקופות ביניים, שאינן בסמוך לקיומן של בחירות או פריימריז.
בשל התנגדות נציג התביעה, עו"ד אורי קורב מפרקליטות מחוז ירושלים, לא הוגשה חוות-הדעת, המחזיקה 5 עמודים, לבית המשפט, אלא הוצגה בלבד. אפשר שאם תוגש חוות-הדעת, יתבקש נאמן עצמו להגיע לבית המשפט, על מנת להשיב לשאלות התביעה בחקירה נגדית.
לדברי גורמים בצוות ההגנה של אולמרט, חוות-דעתו של נאמן מאשרת את טענותיהם של אולמרט ושל עו"ד אורי מסר, ששמר עבור אולמרט את הכספים בקופה סודית, ביחס לחובה שהייתה עליהם לטענת הפרקליטות לדווח על הכספים.
לדברי גורמים בצוות ההגנה, חוות-הדעת נשלחה על-ידי נאמן ביוני 1999 למסר, בעקבות בקשתו של אולמרט, והיא עוסקת בשתי תרומות פוליטיות שהתקבלו באמצעות מוריס טלנסקי באותה שנה בעבור פריימריז שהתקיימו בליכוד באותה שנה.
"החזקה חוקית"
בצוות ההגנה של אולמרט טוענים כי חוות-הדעת מוכיחה כי הכספים שהוחזקו על-ידי מסר שלא בתקופת בחירות אכן היו כספים פוליטיים ושימשו לצרכים פוליטיים; ובנוסף היא מוכיחה כי החזקת הכספים הייתה חוקית, ולא נדרש דיווח על קיומם של כספים אלה ועל הוצאתם.
חוות-הדעת עוסקת בחובת הדיווח ביחס ל"תקופות ביניים", שאינן תקופות בחירות באופן פורמלי, אך שבהן כבר ידוע כי יש בחירות באופק. מכאן עולה, לדברי הסנגורים, על אחת כמה וכמה כי בתקופות שכלל אינן תקופות בחירות ואינן תקופות ביניים, שבהן לא קיימת חובת דיווח.
חוות-הדעת מלמדת, לדברי ההגנה, כי אולמרט אכן היה רשאי להחזיק בכספים מבלי לדווח עליהם, ובנוסף הדבר מלמד מה היה הלך מחשבתו של אולמרט בזמן אמת, וכי לא הייתה לו כוונה או מחשבה פלילית.