גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נכשלנו!! באמת?

הספורט כאן גוסס בדיוק באותה רמה שבה גסס בטורינו 79' או במקסיקו 70'

"איזה זבלים, אה?". המשפט הזה, בוורסיות כאלו ואחרות, תוקף גלים גלים מיום שישי, אחרי שנבחרות הכדורסל והכדורגל הפסידו והודחו מהקמפיינים האירופיים. הציון הסופי של הקמפיינים הוא כמובן נכשל. נכשלנו/כשלנו/הושפלנו/התפרקנו. הנה עוד כמה כישלונות מהשבוע האחרון: דודי סלע הושפל על-ידי פדרר וגורש בבושת פנים מהמגרש המרכזי ביו.אס אופן אחרי 77 דקות; שחר פאר הגדילה להיכשל באותה תחרות כשהפסידה לילדה בת 16; הקופצים שלנו באליפות העולם באתלטיקה לא הצליחו להעפיל לגמר וקבעו תוצאות עלובות; המרתוניסט שלנו פרש בקילומטר ה-28 בגלל בעיות בגרביים.

הניסיון לתייג כאן כל דבר כהצלחה או כישלון הוא לגיטימי. זה נותן תוצאה ברורה של פלוס או מינוס כדי שתהיה שורה תחתונה. שיהיה משהו "לעבוד איתו" לעיתונאים ולפרשנים. וזה לא שונה מכל מקום אחר בחברה הישראלית שלוקה בדיספרופורציה בתחומים רבים. האם מחאת האוהלים נכשלה? כן. לא. אין באמצע. אם דפני ליף מנסה בשבת האחרונה להסביר לציבור שישן באוהל חודשיים ורוצה שורה תחתונה ש"למחאת האוהלים לא תהיה תמונת ניצחון כי מדובר בתהליך", אז היא נתפסת בדיוק כמו המאמן הלאומי שמנסה להשיג עוד קדנציה אחרי שהציבור, הפרשנים בטלוויזיה, והיו"ר כבר דנו אותו לכישלון.

התיוג של הצלחה או כישלון הוא בעייתי בעיקר בספורט שדורש תהליכים ארוכים מאוד. הסימון של הכישלון (בעיקר אצלנו) הופך אותו לדבר היחיד החשוב וסוגר עם פלומבה כל ניסיון להיזכר בתהליכים או בדרך, והעיקר נהייה מיד הניסיון למנוע את הכישלון הבא. טלאי על טלאי אנחנו מדביקים ברוק, ומתקדמים רק כדי למנוע את הכישלון הבא, במקום לעצור לרגע ולחשוב איך מתקנים את כל הסיפור הרעוע הזה מהבסיס.

***

העניין השני והמהותי יותר קשור לתפישת המציאות ולעיוות המציאות. והמציאות היא לא משהו כשמדובר בספורט הישראלי. האם העובדה שאבי לוזון אמר שאי העפלה ליורו 2012 תהווה כישלון הופכת עוד קמפיין שגרתי ביחס לתוצאות העבר לכישלון? מהכדורסל ציפינו גם כן. מה ציפינו בדיוק - שיעברו את גרמניה (שבה משחק השחקן הטוב בעולם בעונה שעברה), את צרפת (של טוני פארקר ועוד חמישה שחקני NBA), ואת סרביה המעולה? מה ציפינו משחקן הצ'לנג'רים דודי סלע, שיגרור את פדרר לחמש מערכות?

הניסיון לחבר טיעונים כביכול מקצועיים הם טובים לבניית מערך ציפיות ולמכירת כרטיסים. אבל אין בהם ממש. נכון שיש לנו כמה כדורגלנים עכשיו באירופה וכו' וכו', רק אתמול בכינו שאין לנו שחקנים באירופה; לפני כן הבעיה בכלל היתה אצטדיון ר"ג שלא מעניק את היתרון הביתי הדרוש; ושוב חזרנו לנסות מאמן זר (בפעם הרביעית). והנה, עכשיו הכל היה אמור להסתדר: יש לנו הרבה שחקנים באירופה, ויש לנו את בלומפילד, ומאמן זר.

ולא קורה כלום.

***

אנחנו לא מספיק טובים לא רק בגלל שהיריבות טובות מאיתנו. אלא כי נבנה כאן מערך ציפיות לא ריאלי על סמך סטיות תקן היסטוריות שגם אותן כדאי לשים פעם אחת על השולחן. ב-1970 העפלנו למונדיאל. כמה מילים נכתבו על אותה העפלה שהיתה אירוע מכונן, אירוע השיא של הכדורגל. אבל האם אותה העפלה היתה כל כך גדולה? באותה שנה החליטו שהמנצחת של הבית האוקיאני תעפיל ישירות למונדיאל. וכך נבחרת ישראל "הגדולה" ההיא שובצה לבית עם עוד נבחרת אחת בלבד, ניו-זילנד, כשהמנצחת בו עולה הלאה למשחק פלייאוף. הניו-זילנדים הפסידו למעשה את ההתמודדות אחרי שוויתרו על הביתיות מראש ואנחנו אירחנו פעמיים בר"ג, וכך מצאנו את עצמנו בפלייאוף מול אוסטרליה - אוסטרליה העלובה של אז - שאותה עברנו אחרי שהצלחנו לגרד תיקו 1-1 בסידני בגומלין. הנבחרת ההיא לא עלתה בגלל שמישהו החל לבנות כאן מערך אימון מוסדר או שהמקצוענות החלה להתפשט בליגה, או שבגלל שפעם היינו יותר טובים ביחס לסביבה הכדורגלנית. פשוט נדחפנו למקסיקו.

נבחרת הכדורסל הגדולה של ישראל סובלת מאותה סטיית תקן שיצרה הנבחרת של טורינו 79' שסיימה כסגנית אלופת אירופה. אבל מה קרה מאז 79'? לא יותר מדי. אותה נבחרת ממש שבה שיחקו רוב גיבורי 79', שנתיים אחר כך סיימה את האליפות בצ'כוסלובקיה עם שלושה משחקים שמזכירים את השבוע האחרון - תבוסות ליוגוסלביה (15 הפרש), איטליה (18 הפרש) ולקינוח 28 הפרש מבריה"מ.

אנחנו לוקים בתפיסת המציאות, חיים אי שם בין מקסיקו 1970 לטורינו 1979, שתי סטיות תקן שלא מספרות את הסיפור האמיתי. תקלות קורות - 1970 ו-1979 היו תקלות סטטיסטיות.

***

סיבות לכישלון יש ותמיד יהיו. האם הכדורגל כאן כל כך גוסס? הוא לא גוסס יותר משגסס בעבר. ובזמן שאנחנו מתקדמים לאט לאט, גם היריבים שלנו מתעקשים להתקדם וללמוד. בכדורסל ההצלחות שלנו בעבר היו יותר קלות באופן אובייקטיבי בתקופות ההן גם כי שחקנים עדיין לא יצאו ל-NBA.

זה בסדר שאנחנו מרגישים רע עם עצמנו, כל עוד זה יביא לרעיונות לשיפור. רעיונות מושכלים, לא כאלו שנובעים מפאניקה של איך להחזיר את נבחרת הכדורסל למקום 2 באירופה. שיפור יכול להיבחן בבחינת כמות העוסקים בכל ענף. ואם לענף הכדורסל הצטרפו כמעט 5,000 ספורטאים פעילים מאז שנת 2007, והיום רשומים 15,000 אנשים שמשחקים כדורסל בישראל, למרות שהמצב של נבחרת ישראל לא משהו, אז יכול להיות שהמצב בענף, בבסיס שלו, יותר טוב מאי פעם. הצלחה או כישלון יכולים להיבחן גם על בסיס תשתיות הספורט שהשתפרו במדינה. או בכמות שעות של ספורט בבי"ס. וכן, גם במדליות.

עוד כתבות

תקיפות צה''ל ברצועת עזה / אילוסטרציה: ap, Leo Correa

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל

צה"ל מאשר: הותקף מחבל במרכז הרצועה שתכנן לבצע פיגוע טרור נגד כוחות צה"ל בטווח הזמן המיידי ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה