גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נכשלנו!! באמת?

הספורט כאן גוסס בדיוק באותה רמה שבה גסס בטורינו 79' או במקסיקו 70'

"איזה זבלים, אה?". המשפט הזה, בוורסיות כאלו ואחרות, תוקף גלים גלים מיום שישי, אחרי שנבחרות הכדורסל והכדורגל הפסידו והודחו מהקמפיינים האירופיים. הציון הסופי של הקמפיינים הוא כמובן נכשל. נכשלנו/כשלנו/הושפלנו/התפרקנו. הנה עוד כמה כישלונות מהשבוע האחרון: דודי סלע הושפל על-ידי פדרר וגורש בבושת פנים מהמגרש המרכזי ביו.אס אופן אחרי 77 דקות; שחר פאר הגדילה להיכשל באותה תחרות כשהפסידה לילדה בת 16; הקופצים שלנו באליפות העולם באתלטיקה לא הצליחו להעפיל לגמר וקבעו תוצאות עלובות; המרתוניסט שלנו פרש בקילומטר ה-28 בגלל בעיות בגרביים.

הניסיון לתייג כאן כל דבר כהצלחה או כישלון הוא לגיטימי. זה נותן תוצאה ברורה של פלוס או מינוס כדי שתהיה שורה תחתונה. שיהיה משהו "לעבוד איתו" לעיתונאים ולפרשנים. וזה לא שונה מכל מקום אחר בחברה הישראלית שלוקה בדיספרופורציה בתחומים רבים. האם מחאת האוהלים נכשלה? כן. לא. אין באמצע. אם דפני ליף מנסה בשבת האחרונה להסביר לציבור שישן באוהל חודשיים ורוצה שורה תחתונה ש"למחאת האוהלים לא תהיה תמונת ניצחון כי מדובר בתהליך", אז היא נתפסת בדיוק כמו המאמן הלאומי שמנסה להשיג עוד קדנציה אחרי שהציבור, הפרשנים בטלוויזיה, והיו"ר כבר דנו אותו לכישלון.

התיוג של הצלחה או כישלון הוא בעייתי בעיקר בספורט שדורש תהליכים ארוכים מאוד. הסימון של הכישלון (בעיקר אצלנו) הופך אותו לדבר היחיד החשוב וסוגר עם פלומבה כל ניסיון להיזכר בתהליכים או בדרך, והעיקר נהייה מיד הניסיון למנוע את הכישלון הבא. טלאי על טלאי אנחנו מדביקים ברוק, ומתקדמים רק כדי למנוע את הכישלון הבא, במקום לעצור לרגע ולחשוב איך מתקנים את כל הסיפור הרעוע הזה מהבסיס.

***

העניין השני והמהותי יותר קשור לתפישת המציאות ולעיוות המציאות. והמציאות היא לא משהו כשמדובר בספורט הישראלי. האם העובדה שאבי לוזון אמר שאי העפלה ליורו 2012 תהווה כישלון הופכת עוד קמפיין שגרתי ביחס לתוצאות העבר לכישלון? מהכדורסל ציפינו גם כן. מה ציפינו בדיוק - שיעברו את גרמניה (שבה משחק השחקן הטוב בעולם בעונה שעברה), את צרפת (של טוני פארקר ועוד חמישה שחקני NBA), ואת סרביה המעולה? מה ציפינו משחקן הצ'לנג'רים דודי סלע, שיגרור את פדרר לחמש מערכות?

הניסיון לחבר טיעונים כביכול מקצועיים הם טובים לבניית מערך ציפיות ולמכירת כרטיסים. אבל אין בהם ממש. נכון שיש לנו כמה כדורגלנים עכשיו באירופה וכו' וכו', רק אתמול בכינו שאין לנו שחקנים באירופה; לפני כן הבעיה בכלל היתה אצטדיון ר"ג שלא מעניק את היתרון הביתי הדרוש; ושוב חזרנו לנסות מאמן זר (בפעם הרביעית). והנה, עכשיו הכל היה אמור להסתדר: יש לנו הרבה שחקנים באירופה, ויש לנו את בלומפילד, ומאמן זר.

ולא קורה כלום.

***

אנחנו לא מספיק טובים לא רק בגלל שהיריבות טובות מאיתנו. אלא כי נבנה כאן מערך ציפיות לא ריאלי על סמך סטיות תקן היסטוריות שגם אותן כדאי לשים פעם אחת על השולחן. ב-1970 העפלנו למונדיאל. כמה מילים נכתבו על אותה העפלה שהיתה אירוע מכונן, אירוע השיא של הכדורגל. אבל האם אותה העפלה היתה כל כך גדולה? באותה שנה החליטו שהמנצחת של הבית האוקיאני תעפיל ישירות למונדיאל. וכך נבחרת ישראל "הגדולה" ההיא שובצה לבית עם עוד נבחרת אחת בלבד, ניו-זילנד, כשהמנצחת בו עולה הלאה למשחק פלייאוף. הניו-זילנדים הפסידו למעשה את ההתמודדות אחרי שוויתרו על הביתיות מראש ואנחנו אירחנו פעמיים בר"ג, וכך מצאנו את עצמנו בפלייאוף מול אוסטרליה - אוסטרליה העלובה של אז - שאותה עברנו אחרי שהצלחנו לגרד תיקו 1-1 בסידני בגומלין. הנבחרת ההיא לא עלתה בגלל שמישהו החל לבנות כאן מערך אימון מוסדר או שהמקצוענות החלה להתפשט בליגה, או שבגלל שפעם היינו יותר טובים ביחס לסביבה הכדורגלנית. פשוט נדחפנו למקסיקו.

נבחרת הכדורסל הגדולה של ישראל סובלת מאותה סטיית תקן שיצרה הנבחרת של טורינו 79' שסיימה כסגנית אלופת אירופה. אבל מה קרה מאז 79'? לא יותר מדי. אותה נבחרת ממש שבה שיחקו רוב גיבורי 79', שנתיים אחר כך סיימה את האליפות בצ'כוסלובקיה עם שלושה משחקים שמזכירים את השבוע האחרון - תבוסות ליוגוסלביה (15 הפרש), איטליה (18 הפרש) ולקינוח 28 הפרש מבריה"מ.

אנחנו לוקים בתפיסת המציאות, חיים אי שם בין מקסיקו 1970 לטורינו 1979, שתי סטיות תקן שלא מספרות את הסיפור האמיתי. תקלות קורות - 1970 ו-1979 היו תקלות סטטיסטיות.

***

סיבות לכישלון יש ותמיד יהיו. האם הכדורגל כאן כל כך גוסס? הוא לא גוסס יותר משגסס בעבר. ובזמן שאנחנו מתקדמים לאט לאט, גם היריבים שלנו מתעקשים להתקדם וללמוד. בכדורסל ההצלחות שלנו בעבר היו יותר קלות באופן אובייקטיבי בתקופות ההן גם כי שחקנים עדיין לא יצאו ל-NBA.

זה בסדר שאנחנו מרגישים רע עם עצמנו, כל עוד זה יביא לרעיונות לשיפור. רעיונות מושכלים, לא כאלו שנובעים מפאניקה של איך להחזיר את נבחרת הכדורסל למקום 2 באירופה. שיפור יכול להיבחן בבחינת כמות העוסקים בכל ענף. ואם לענף הכדורסל הצטרפו כמעט 5,000 ספורטאים פעילים מאז שנת 2007, והיום רשומים 15,000 אנשים שמשחקים כדורסל בישראל, למרות שהמצב של נבחרת ישראל לא משהו, אז יכול להיות שהמצב בענף, בבסיס שלו, יותר טוב מאי פעם. הצלחה או כישלון יכולים להיבחן גם על בסיס תשתיות הספורט שהשתפרו במדינה. או בכמות שעות של ספורט בבי"ס. וכן, גם במדליות.

עוד כתבות

מדיניות של חברות התעופה / צילום: Shutterstock

מחשש להסלמה עם איראן: חברות התעופה הישראליות מגמישות את תנאי הביטולים

הצעדים נועדו להעניק לנוסעים גמישות גבוהה יותר בתכנון טיסות בתקופה הקרובה, והם מצטרפים להיערכות תפעולית ושירותית של החברות נוכח אי־הוודאות הביטחונית ● אף שמדובר במהלכים דומים במהותם, היקף ההקלות ותנאיהן משתנים מחברה לחברה

לו הנג / אילוסטרציה: AI

היזם שגילה 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש - וגרף רווחים עצומים

לו הנג, יזם מכפר דייגים בסין, גילה באפריקה אוצר בלום: 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש ● אז הוא החל להשכיר אותן מחוץ ליבשת ● ההזדמנות שזיהה הפכה לעסק מצליח שגרף רווחים עצומים ● כשספקיות האינטרנט התעוררו, הוא הואשם בפעילות לא חוקית - והצדדים יצאו לקרב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

ועדת החקירה בפרשת הצוללות מצאה: ליקויים ברכש במיליארדים והחלטות שסיכנו את ביטחון המדינה

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, מצאה "ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים" ● על המוקד: המל"ל, חיל הים, משרד הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני

שולמית מיכאלי גולדברג פרופ' מדענית מיקרובילוגיה / צילום: איל יצהר

החוקרת שנבחרת לכלת פרס ישראל בתחום מדעי החיים

פרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן, חלוצת חוקרי ה-RNA, זכתה בפרס לשנת תשפ"ו ● בראיון שקיימה בגלובס בעבר היא הסבירה איך זה יכול להיות שלאדם ולאורז יש מספר גנים די דומה, אך הם פועלים בצורה אחרת לגמרי ● זה גם מה שעומד בבסיס מחקריה

רשת 13. בעיגול: ניר זוהר, נשיא וויקס / צילום: שאטרסטוק, כדיה לוי

הקבוצה לרכישת רשת 13 מתרחבת: נשיא וויקס ניר זוהר במגעים להצטרפות

נשיא וויקס ניר זוהר עשוי לחבור ליוזמת מייסדי וויז לרכישת רשת 13, אליה כבר הצטרפה יזמית ההייטק מרב בהט ● הקבוצה מתכננת להשקיע כ־100 מיליון דולר בשיקום הערוץ

מחיר הזהב בנסיקה / צילום: Shutterstock

חמש סיבות לרף מחיר של 5,000 דולר: מה דוחף את הזהב לשבור עוד ועוד שיאים

בין שזו ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, יוקר המניות או המכסים שמטיל הנשיא טראמפ — רכישת המתכת הזהובה הפכה לתרופת–נגד לכל התקף עצבנות בשוק ● מי מתדלקים את הרכישות, אילו אפיקים נפגעים מהמגמה, ומה יקבע אם המומנטום בזהב יימשך

רכב צה''לי בדרך לכיוון הגבול עם עזה / אילוסטרציה: Associated Press, Ohad Zwigenberg

בעלי החברה הביטחונית הכי חשאית בת"א מכר מניות ב-345 מיליון שקל

דניאל בלום, בעל השליטה בחברת מוצרי המיגון פמס, ניצל את הזינוק במחיר המניה כדי למכור נתח מהחזקותיו  ● גם לאחר המהלך ימשיך בלום להחזיק במעל מחצית מהמניות ובשווי של 1.35 מיליארד שקל ● בחודשים ינואר-ספטמבר רשמה פמס רווח של 31 מיליון דולר

המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כתב העת האמריקאי הפורן אפיירס טוען שהדרך היחידה להצליח לפרק את חמאס מנשקו היא ע"י "קבלנים צבאיים פרטיים", הסבב הבא של ישראל מול איראן עלול להיות ארוך וקשה יותר, וההיסטוריון הבריטי היהודי שמפציר בעולם לבחון את האנטישמיות לפני שתהפוך ל"קטסטרופה" • כותרות העיתונים בעולם

ההפגנה על מצב החברה הערבית בארץ בסכנין / צילום: Reuters, Ammar Awad

האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?

האלימות גואה, תופעת הפרוטקשן משתוללת, ורוב תיקי הרצח נשארים לא מפוענחים ● התוצאה: יותר ויותר תושבים עוזבים את הערים הערביות - אבל לאן הם עוברים? ● המשרוקית של גלובס עם המספרים מאחורי המחאה בחברה הערבית

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

לאחר שמכרו מניות במאות מיליונים: מנהלי נופר מסתערים על חוות השרתים

נדב טנא ושחר גרשון, שפרשו אשתקד במפתיע מניהול נופר של עופר ינאי, חוזרים לבורסה עם חברה שמתכננת לספק אנרגיה לחוות שרתים בארה"ב ושבה שותפים גם בכירים לשעבר בחברת אנלייט: "שוק האנרגיה והתשתיות הדיגיטליות בארה"ב נמצא בנקודת מפנה היסטורית"

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

נותנת עודף מ-10 דולר: מדוע צללה מניית מובילאיי לשפל של כל הזמנים

חברת האוטוטק שמוביל אמנון שעשוע פרסמה תחזית מאכזבת, ונפלה לשווי של 8 מיליארד דולר - פחות ממחצית השווי בהנפקה ● אמנון שעשוע: "פותחים את שנת 2026 עם מומנטום חזק"

מגדל מאייר ברוטשילד, ת''א. בעיגול: אמנון שעשוע / צילום:  איל יצהר, שלומי יוסף

אמנון שעשוע מציע למכירה פנטהאוז ב־75 מיליון שקל

הדופלקס היוקרתי במגדל מאייר ברוטשילד מוצע למכירה עם שטח בנוי נרחב, מרפסות ונוף פתוח ● מותג קפה טורקי עלית במהלך תוכן יוצא דופן עם הזמר טונה, שמוותר על פרסומת קלאסית ומוביל סדרת דוקו קצרה החושפת את תהליך היצירה של שיר חדש ● איגוד החברות הציבוריות מקים פורום ייעודי לסמנכ"לי כספים ● וגם: מינויים חדשים במינהל התכנון, פארק עידן הנגב ובנק ישראל ● אירועים ומינויים

ישראל תחכיר 16 אלף דונם לארה''ב להקמת עיר טכנולוגית / אילוסטרציה: Shutterstock

מזכר הבנות חושף את התוכנית האמריקאית לנגב. על הפרק: הקמת כור גרעיני

ישראל וארה"ב הגיעו להבנות סביב הקמת מרכז לייצור שבבים ובינה מלאכותית בדרום הארץ, תחת ניהול אמריקאי ישיר ● על פי מסמך שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לאמריקאים חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה, ועל השולחן עלתה גם אפשרות להקמת כור גרעיני באתר

אילוסטרציה: Shutterstock, SeventyFour

60 אלף שקל לעורך דין: הרפורמה בסיעוד שמלחיצה את הלוביסטים

האוצר מבקש להגביל את חברות מיצוי הזכויות הגובות עשרות אלפי שקלים, אך ברקע גוברים הלחצים לפצל את החוק ● המועצה לצרכנות חושפת: "ניצול של חולים והחתמות אגרסיביות"

בניין משרדים של חברת מבנה. ''סמוך לתחנה של הקו הירוק'' / הדמיה: אלכס לובימוב

"רובע עירוני חדש": המלונות ומגדלי המסחר שייבנו בשדה דב, והמחירים

לצד 16 אלף דירות שחלקן כבר בתכנון מתקדם, יהיו בשדה דב גם 3,000 חדרי מלון ● בעוד שבתחום המגורים המחירים מגוונים, בתחום המלונאות היזמים מכוונים רק לפלח היוקרה ולתיירות עסקית

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

המתיחות בין ארה"ב לאיראן מגיעה לשיא עם השלמת פריסת הכוחות האמריקאים במזרח התיכון ● מומחים משרטטים כיצד יושפעו שוק ההון בישראל ושער הדולר־שקל ● ליאו ליידרמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל: "ייתכנו שערי חליפין הרבה יותר נמוכים ממה שראינו עד עכשיו"

רכבי BYD לקראת יצוא מסין / צילום: Reuters, CFOTO

מיונדאי ועד BYD: דגמים של רכבים חשמליים נעלמים מאולמות התצוגה

שנת 2026 נפתחת במחסור בהיצע של דגמי כלי רכב חשמליים חדשים ● בין הסיבות: עליית מס הקנייה, הצטברות רכבי "אפס ק"מ" ומלחמת מחירים ● לפי חלק מהיבואנים, מדובר בהקפאת יבוא זמנית ● הצפי הוא שהדבר יוביל לירידה בנתח השוק של כלי הרכב החשמליים

אילוסטרציה: Shutterstock

למה ביהמ"ש הקפיא נכסים של איש עסקים בהיקף 17.6 מיליון שקל?

ביהמ"ש קיבל באופן חלקי תביעה נגד יו"ר דירקטוריון בחברה צרפתית המוחזקת בידי חברה ישראלית ליבוא משקאות, והורה על "צו מרווה" בגובה 17.6 מיליון שקל, המהווים את סך הכספים שהתובעים הלוו לחברות ● מדובר בסעד זמני חריג במשפט האזרחי, שכן בניגוד לעיקול רגיל, הצו אינו "תופס" נכס מסוים אלא מופנה אישית כלפי הנתבע

בית הזיקוק פונטה קרדון בוונצואלה. בעיגול: דלסי רודריגס, נשיאת ונצואלה הזמנית / צילום: Reuters, Jesus Vargas, ULAN

קורצת לטראמפ: ונצואלה בדרך לרפורמה דרמטית בשוק האנרגיה

ההנהגה החדשה במדינה מקפלת את מדיניות ההלאמה ומקדמת את שחרור האחיזה הממשלתית בנכסים ● בתוכנית: קיצוץ מאסיבי במיסוי וויתור על ריבונות משפטית מול ענקיות האנרגיה ● לוונצואלה עתודות הנפט הגדולות בתבל, האם עתה סוף סוף יתממש הפוטנציאל?

מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

ועדת הכנסת צפויה לדון השבוע בהצעת החוק של ח"כ בוארון, ולפיה ועדה ציבורית תקבע את שכר נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי כאחוז משכר נשיא המדינה ● על רקע ההערכות כי ההצעה תוביל לפגיעה בשכר השופטים, בהנהלת בתי המשפט מתריעים: השכר מבטא את האינטרס בעצמאות השופטים, ופגיעה בו תשליך על איכות השירות לציבור"