גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נכשלנו!! באמת?

הספורט כאן גוסס בדיוק באותה רמה שבה גסס בטורינו 79' או במקסיקו 70'

"איזה זבלים, אה?". המשפט הזה, בוורסיות כאלו ואחרות, תוקף גלים גלים מיום שישי, אחרי שנבחרות הכדורסל והכדורגל הפסידו והודחו מהקמפיינים האירופיים. הציון הסופי של הקמפיינים הוא כמובן נכשל. נכשלנו/כשלנו/הושפלנו/התפרקנו. הנה עוד כמה כישלונות מהשבוע האחרון: דודי סלע הושפל על-ידי פדרר וגורש בבושת פנים מהמגרש המרכזי ביו.אס אופן אחרי 77 דקות; שחר פאר הגדילה להיכשל באותה תחרות כשהפסידה לילדה בת 16; הקופצים שלנו באליפות העולם באתלטיקה לא הצליחו להעפיל לגמר וקבעו תוצאות עלובות; המרתוניסט שלנו פרש בקילומטר ה-28 בגלל בעיות בגרביים.

הניסיון לתייג כאן כל דבר כהצלחה או כישלון הוא לגיטימי. זה נותן תוצאה ברורה של פלוס או מינוס כדי שתהיה שורה תחתונה. שיהיה משהו "לעבוד איתו" לעיתונאים ולפרשנים. וזה לא שונה מכל מקום אחר בחברה הישראלית שלוקה בדיספרופורציה בתחומים רבים. האם מחאת האוהלים נכשלה? כן. לא. אין באמצע. אם דפני ליף מנסה בשבת האחרונה להסביר לציבור שישן באוהל חודשיים ורוצה שורה תחתונה ש"למחאת האוהלים לא תהיה תמונת ניצחון כי מדובר בתהליך", אז היא נתפסת בדיוק כמו המאמן הלאומי שמנסה להשיג עוד קדנציה אחרי שהציבור, הפרשנים בטלוויזיה, והיו"ר כבר דנו אותו לכישלון.

התיוג של הצלחה או כישלון הוא בעייתי בעיקר בספורט שדורש תהליכים ארוכים מאוד. הסימון של הכישלון (בעיקר אצלנו) הופך אותו לדבר היחיד החשוב וסוגר עם פלומבה כל ניסיון להיזכר בתהליכים או בדרך, והעיקר נהייה מיד הניסיון למנוע את הכישלון הבא. טלאי על טלאי אנחנו מדביקים ברוק, ומתקדמים רק כדי למנוע את הכישלון הבא, במקום לעצור לרגע ולחשוב איך מתקנים את כל הסיפור הרעוע הזה מהבסיס.

***

העניין השני והמהותי יותר קשור לתפישת המציאות ולעיוות המציאות. והמציאות היא לא משהו כשמדובר בספורט הישראלי. האם העובדה שאבי לוזון אמר שאי העפלה ליורו 2012 תהווה כישלון הופכת עוד קמפיין שגרתי ביחס לתוצאות העבר לכישלון? מהכדורסל ציפינו גם כן. מה ציפינו בדיוק - שיעברו את גרמניה (שבה משחק השחקן הטוב בעולם בעונה שעברה), את צרפת (של טוני פארקר ועוד חמישה שחקני NBA), ואת סרביה המעולה? מה ציפינו משחקן הצ'לנג'רים דודי סלע, שיגרור את פדרר לחמש מערכות?

הניסיון לחבר טיעונים כביכול מקצועיים הם טובים לבניית מערך ציפיות ולמכירת כרטיסים. אבל אין בהם ממש. נכון שיש לנו כמה כדורגלנים עכשיו באירופה וכו' וכו', רק אתמול בכינו שאין לנו שחקנים באירופה; לפני כן הבעיה בכלל היתה אצטדיון ר"ג שלא מעניק את היתרון הביתי הדרוש; ושוב חזרנו לנסות מאמן זר (בפעם הרביעית). והנה, עכשיו הכל היה אמור להסתדר: יש לנו הרבה שחקנים באירופה, ויש לנו את בלומפילד, ומאמן זר.

ולא קורה כלום.

***

אנחנו לא מספיק טובים לא רק בגלל שהיריבות טובות מאיתנו. אלא כי נבנה כאן מערך ציפיות לא ריאלי על סמך סטיות תקן היסטוריות שגם אותן כדאי לשים פעם אחת על השולחן. ב-1970 העפלנו למונדיאל. כמה מילים נכתבו על אותה העפלה שהיתה אירוע מכונן, אירוע השיא של הכדורגל. אבל האם אותה העפלה היתה כל כך גדולה? באותה שנה החליטו שהמנצחת של הבית האוקיאני תעפיל ישירות למונדיאל. וכך נבחרת ישראל "הגדולה" ההיא שובצה לבית עם עוד נבחרת אחת בלבד, ניו-זילנד, כשהמנצחת בו עולה הלאה למשחק פלייאוף. הניו-זילנדים הפסידו למעשה את ההתמודדות אחרי שוויתרו על הביתיות מראש ואנחנו אירחנו פעמיים בר"ג, וכך מצאנו את עצמנו בפלייאוף מול אוסטרליה - אוסטרליה העלובה של אז - שאותה עברנו אחרי שהצלחנו לגרד תיקו 1-1 בסידני בגומלין. הנבחרת ההיא לא עלתה בגלל שמישהו החל לבנות כאן מערך אימון מוסדר או שהמקצוענות החלה להתפשט בליגה, או שבגלל שפעם היינו יותר טובים ביחס לסביבה הכדורגלנית. פשוט נדחפנו למקסיקו.

נבחרת הכדורסל הגדולה של ישראל סובלת מאותה סטיית תקן שיצרה הנבחרת של טורינו 79' שסיימה כסגנית אלופת אירופה. אבל מה קרה מאז 79'? לא יותר מדי. אותה נבחרת ממש שבה שיחקו רוב גיבורי 79', שנתיים אחר כך סיימה את האליפות בצ'כוסלובקיה עם שלושה משחקים שמזכירים את השבוע האחרון - תבוסות ליוגוסלביה (15 הפרש), איטליה (18 הפרש) ולקינוח 28 הפרש מבריה"מ.

אנחנו לוקים בתפיסת המציאות, חיים אי שם בין מקסיקו 1970 לטורינו 1979, שתי סטיות תקן שלא מספרות את הסיפור האמיתי. תקלות קורות - 1970 ו-1979 היו תקלות סטטיסטיות.

***

סיבות לכישלון יש ותמיד יהיו. האם הכדורגל כאן כל כך גוסס? הוא לא גוסס יותר משגסס בעבר. ובזמן שאנחנו מתקדמים לאט לאט, גם היריבים שלנו מתעקשים להתקדם וללמוד. בכדורסל ההצלחות שלנו בעבר היו יותר קלות באופן אובייקטיבי בתקופות ההן גם כי שחקנים עדיין לא יצאו ל-NBA.

זה בסדר שאנחנו מרגישים רע עם עצמנו, כל עוד זה יביא לרעיונות לשיפור. רעיונות מושכלים, לא כאלו שנובעים מפאניקה של איך להחזיר את נבחרת הכדורסל למקום 2 באירופה. שיפור יכול להיבחן בבחינת כמות העוסקים בכל ענף. ואם לענף הכדורסל הצטרפו כמעט 5,000 ספורטאים פעילים מאז שנת 2007, והיום רשומים 15,000 אנשים שמשחקים כדורסל בישראל, למרות שהמצב של נבחרת ישראל לא משהו, אז יכול להיות שהמצב בענף, בבסיס שלו, יותר טוב מאי פעם. הצלחה או כישלון יכולים להיבחן גם על בסיס תשתיות הספורט שהשתפרו במדינה. או בכמות שעות של ספורט בבי"ס. וכן, גם במדליות.

עוד כתבות

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

חתולים בחצר בניין / צילום: תמר מצפי

חמלה או מטרד? השכנים שהגיעו לבית המשפט בגלל האכלת חתולים

לא חסרות סיבות למריבות בין שכנים, אך מעבר לבעיות השכיחות, לבית המשפט מגיעות עוד ועוד תביעות בגלל האכלת חתולים ● מתי האכלת חתולים "היא ביטוי ראוי לרגישות מוסרית ולערבות הדדית כלפי הסביבה והחי שבה", ומתי ראוי שהרגישות לחי תופנה גם לשכנים האנושיים?

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

חימושים משוטטים של חברת UVISION / צילום: Reuters, IMAGO

ההישג של חברת הכטב"מים הישראלית והנקמה הקטארית באיראן

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

משבבים דרך אנרגיה ועד מותגי יוקרה: 25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?