כולנו בני אדם. כולנו זקוקים לאהבה, למגע, לחום ולהבנה. כולנו - גם עורכי דין. ובכל זאת, יש גבול. שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מנחם קליין, קובע כי אין לאפשר יצירת זוגיות בין עורך דין לבין לקוחתו תוך כדי ייצוג. הוא קורא לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לשקול מחדש את עמדתה בנוגע לזוגיות שכזו ולאסור אותה.
כל זאת במסגרת החלטה של קליין להעביר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, שהגישו קרן וילנסקי ועורך דינה, רון זלינגר, נגד דורון אללוף, שהיה בעבר בן-זוגה של קרן ושהוא אבי בתה (כל השמות בדויים).
קרן היא מזכירה במשרד עורכי הדין של זלינגר. זלינגר מייצג אותה בפני בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, בהליכים מול אללוף, בן-זוגה לשעבר, "וכנראה לאחרונה החל גם קשר רומנטי של עורך הדין עם מרשתו/מזכירתו", כך קליין.
"הבעל איננו ה'מטרידן המצוי' אלא מי שכנראה אינו יודע גבולות, וכשהוא רואה את התמונה הנ"ל, משהו משבש את שיקול-דעתו", קבע קליין.
הוא הסב את תשומת-הלב לכך שבבקשות שהוגשו על-ידי קרן ועו"ד זלינגר, נכתב כי השניים "רווקים". הם לא טרחו לציין את דבר היותה, בעבר, בת-זוגו של אללוף. "ורב הנסתר בפניי מהגלוי", הוסיף השופט.
זוגיות תוך כדי ייצוג
את החלטתו להעביר את העניין לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה נימק קליין בכך ש"לבית המשפט לענייני משפחה הידע, הניסיון, הכישורים והכלים (לרבות יחידות סמך עם בעלי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה) להתמודד עם סוגיות כאלה, מה גם שקטינה בצורה עקיפה מעורבת בעניין".
"מן הראוי שהתפיסה הבסיסית של החוק לפיה 'משפחה אחת - בית משפט אחד'... יישמר גם בעניין צו להטרדה מאיימת", הוסיף קליין.
או-אז נפנה קליין להתייחס לסוגייה שנראה שבוערת בעצמותיו. "המבקש (עורך הדין - א'ט') מתרעם על כי הוא הפך למטרה לבילוש והטרדה, ו'עורכי דין אמורים לייצג את לקוחותיהם ללא מורא'. לדידו, עורכי דין לא אמורים להיות מסומנים כמטרה לגיטימית, תוך פגיעה ביכולתם לייצג לקוחותיהם נאמנה", הציג קליין את טענתו של עו"ד זלינגר.
"אני מסכים במאת האחוזים לקביעה הנ"ל", המשיך השופט, "אך לא בייצוג מדובר אלא בניהול רומן תוך כדי ייצוג".
הוא הזכיר כי המעקב שבגינו הוגשה הבקשה נעשה כשקרן וזלינגר יצאו ממסעדה במרינה בהרצליה, ולא מדיון בבית המשפט.
קליין אזכר כי בעבר העדיפה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין את חירות הפרט על פני הטלתן, על עורכי דין, של מגבלות בסוג כזה של קשר עם לקוחותיהם.
"סבורני כי יש לשקול את העניין מחדש, במיוחד כשהמדובר בייצוג בענייני מעמד אישי", קבע קליין, כשהורה להעביר את החלטתו ליו"ר ועדת האתיקה הארצית. "לדידי, כפי שרופא או פסיכולוג אינם אמורים לנהל מערכות יחסים תוך כדי טיפול בפציינטים - כך צריך להיות המצב גם בקשר לעורכי דין ובמיוחד במעמד אישי".
קליין הדגיש כי דבריו אינם מכוונים לייצוג של בן-זוג - אלא ליצירת זוגיות תוך כדי ייצוג. "הדבר יכול לפגוע הן בייצוג ההולם, האובייקטיבי וחף מאינטרסים, והן באמון הציבור במערכת המשפט".
קליין ראה להדגיש כי הוא אינו שם את עצמו "שומר המוסר", וכי "זהו עניינו של כל אחד ואחת להחליט בעצמו ואל ללשכה או לבית משפט להתערב בכך... בהחלט ניתן שלא לנקוט עמדה בעניין הקשר הרומנטי, ובלבד שהייצוג יועבר לעורך דין אחר".
על-פי קליין, "מעבר לצדדים לסכסוך ולבאי-כוחם, גם בתי משפט יוצאים 'ניזוקים' ממערכת כפולה שכזו. הדבר יוצר איבה עמוקה בין צד לעורך הדין של הצד שכנגד, והופך לבלתי אפשרי כל ניסיון הידברות ופשרה, תוך הכבדה, גרימת עומסים מיותרים וסחבת. תיק זה הוא כנראה דוגמה בולטת לכך". (ה"ט 3036-09-11).