גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפריימריז בעבודה: הקשר בין המדיה להצלחה בקלפי

הקמפיין לראשות מפלגת העבודה מספק הזדמנות לבדוק את הקשר בין פעילות המועמדים במדיה החברתית לבין ההצלחה בקלפיות ■ "גלובס" חוזר עם תוצאות האמת

ביום שני בלילה, כאשר נשאל יו"ר מפלגת העבודה הזמני, מיכה חריש, כיצד תוכל המפלגה המדולדלת באמצעים כלכליים להתמודד על קולו של הבוחר הישראלי בעתיד הקרוב, הוא השיב כי כיום, בעידן הרשתות החברתיות, מפלגת העבודה יכולה לפנות לבוחרים גם באמצעים החדשים. "יש לנו פייסבוק וטוויטר, ואנחנו נתגבר על היעדר התקציבים בפנייה ישירה לאנשים. הקמתי צוות בנושא הזה, ואנחנו נקדם זאת", הוא אמר.

חריש אכן מעודכן ומבין שהפעילות ברשתות החברתיות וגיוס מצביעים ותומכים ברשת היא כבר לא פעילות וירטואלית בלבד שמתמצה בהקשה על המקלדת, אלא מתרגמת למחאות, הפגנות, גיוס קהלים וגם להצבעה ממשית.

את היכולת לשנע אנשים לרחובות ולמהלכים פוליטיים, אפילו מהלכים פוליטיים צרכניים, אפשר היה לראות באופן ממשי בישראל בקיץ 2011.

האם פעילות המדיה החברתית של המועמדים בפריימריז במפלגת העבודה יכולה לסמן את הדרך להצלחתם בקלפיות? באיזו מידה תרמה הפעילות הפוליטית של המועמדים לראשות העבודה להצלחתם בבחירות השבוע?

הקמפיין לראשות מפלגת העבודה זימן הזדמנות לבדוק את הקשר בין פעילות המועמדים במדיה החברתית להצלחה בקלפיות.

בשבועות שהובילו להתמודדות על ראשות מפלגת העבודה, חשבון הטוויטר של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' היה פעיל מאוד. עמוד הפייסבוק של חבר הכנסת עמיר פרץ היה פעיל, אך בחשבון הטוויטר שלו נרשמו מעט מאוד עוקבים. חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג הפעיל עמוד פייסבוק, אך לא חשבון טוויטר. ואצל עמרם מצנע, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה, כל פעילות המדיה החברתית התחילה בשלב מאוחר מאוד, כמו גם הקמפיין שלו.

43,217 איש מימשו שלשום (ב') את חברותם במפלגת העבודה כדי לבחור את מנהיגם. 13,900 בחרו ביחימוביץ' (32%), 13,381 (31%) בחרו בפרץ, 10,701 (25%) בחרו בהרצוג, ו-5,091 (12%)

בחרו במצנע. קהל התומכים של המועמדים האלה בפייסבוק ובטוויטר אינו חופף כמובן. לא צריך להיות חבר מפלגה כדי לסמן "לייק", ואין לדעת לכמה מחברי מפלגת העבודה, כולל המבוגרים שביניהם, יש בכלל חשבונות פייסבוק. אפשר לסמן "לייק" לכל המועמדים או רק לחלקם.

ובכל זאת, אם סופרים את מספר החברים בפייסבוק של כל אחד מן המועמדים, טעם הקהל בפייסבוק בימים שקדמו לבחירות דומה לטעם חברי המפלגה. יחימוביץ' הובילה עם מספר החברים, פרץ שני, הרצוג שלישי, ומצנע עם פחות חברים מאחור.

אובמה המציא את השיטה

מספר החברים בפייסבוק, מספר העוקבים בטוויטר, אופי הפעילות ברשת, יצירת האירועים והגעה אליהם וגם דרכי גיוס התרומות באמצעות האינטרנט הפכו למדדים מהותיים בארה"ב במערכות הבחירות.

כבר בבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, בשנת 2006, בוצעו מדידות שונות בנוגע לפעילויות הפוליטיקאים ברשתות, ונבדק הקשר בין ההתרחשויות הווירטואליות לבין התוצאות בקלפיות.

אחד הסימנים המוקדמים לכוח המגנטי של המועמד הלא מוכר (אז), הסנטור הדמוקרטי מאילינוי ברק אובמה, היו מיליוני החברים שלו בפייסבוק - הרבה יותר ממספר החברים של הילארי קלינטון, שהתמודדה מולו בבחירות הפנימיות במפלגה הדמוקרטית (ונחשבה בתחילת הדרך לפייבוריטית), והרבה מונים יותר ממספר החברים של המועמד הרפובליקני ג'ון מקיין.

הנתונים המרשימים של אובמה חזרו על עצמם במספר העצום של עוקבים בטוויטר, מספר התורמים ששילמו תרומות קטנות של עד 100 דולר באמצעות האינטרנט וגם במספר האנשים שנרשמו לפעילות באתר הקמפיין שלו.

בבחירות אמצע הקדנציה, בנובמבר 2010, המפלגה הרפובליקנית כבר ישרה קו, ומועמדי המפלגה גייסו חברים בפייסבוק, הפעילו מובילי דעה ברשתות וכמובן אספו תרומות מרובות - הכול דרך הרשתות החברתיות.

אלופת הרשתות החברתיות של המפלגה הרפובליקנית כיום היא דווקא שרה פיילין, שאינה מתמודדת כיום על אף תפקיד, אך זוכה למיליוני עוקבים, חברים ופעילים שמוכנים ללחוץ מיידית על כל מקלדת עבורה.

מחקר מיוחד שערכה פייסבוק הצביע על הקשר בין כמות החברים לבין הצלחה בקלפיות. לפני פחות משנה, ישר אחרי בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, ביצעה חברת פייסבוק בדיקה בנוגע לקשר בין כמות החברים לבין ההצלחה בקלפיות ופרסמה את המחקר בעמוד ה-Facebook US Politics שלהם.

על-פי הנתונים, מועמדים עם מספר ה"לייקים" הגדול ביותר זכו ב-71% מן ההתמודדויות על מושבי הסנאט. במקרה של טוויטר, יכולת הניבוי הייתה אף גדולה יותר. מועמדים עם מספר העוקבים הגדול ביותר זכו ב-74% מן ההתמודדויות.

פייסבוק בחנו 118 התמודדויות (סנאט ובית הנבחרים) ומצאו כי מועמדים אשר להם היה מספר כפול ומעלה של חברים בפייסבוק (לעומת היריב), ניצחו בפער של כ-4%.

עוד נתון מעניין שפייסבוק מצאו: ב-42 התמודדויות (מתוך ה-118 שנבדקו, כלומר בערך בשליש מן המקרים), לפוליטיקאי שניצח היו יותר חברים וירטואליים ודווקא פחות הכנסות מתרומות כספיות.

אינפורמציה חד-סטרית

המועמדים הישראלים במפלגת העבודה משתמשים בפייסבוק ובאתרים שלהם בעיקר כדי להעביר מסרים. עיתונאי מסוים מחמיא ליחימוביץ'? תוך דקה זה על הקיר שלה. פרץ עומד להתראיין ברדיו? הפייסבוק שלו מודיע מראש. מצנע מגיע לחוג בית? יש הודעה, יש אירוע, יש מי שמאשר הגעה. הרצוג מקבל את תמיכת יו"ר ההסתדרות עיני או את תמיכת אראל מרגלית הפורש? הפייסבוק מודיע.

קיים ריבוי אינפורמציה חד-סטרית בדומה להודעות יועץ התקשורת של פעם. בעידן הרשתות החברתיות, במקום שיועץ התקשורת יסמס את ההודעה לכל הכתבים הפוליטיים - ציבור הגולשים מקבל את ההודעות ראשון.

למעט אולי יחימוביץ', שמדי פעם העלתה סטטוסים בעצמה או אף "צייצה", אף אחד מן המועמדים לא השאיר חותם אישי על העמוד שלו. גם עם ה"ציוצים" של יחימוביץ' (היא היחידה שצייצה, כאמור), לא היה כמעט מי שיבצע בהם retweet ("ציוץ" משני) וישכפל את המסר.

האופי המיוחד של טוויטר - דיאלוג זריז וחד עם ציבור הגולשים - לא בא לידי ביטוי בקמפיין הפוליטי של העבודה. הקמפיינים של מועמדי העבודה היו בפועל שחזור של המסרים שלהם, בתוספת תמונות וקטעי וידיאו וכמעט ללא ניצול האופי המיוחד של מדיום הרשתות החברתיות.

ליחימוביץ', פרץ והרצוג כבר היו עמודי פייסבוק בראשית הקמפיין. ביוני 2011, עם סיום ההתפקדות למפלגה, בדקנו את מספר החברים של כל אחד מהם, וליחימוביץ' היו כבר אז כמעט 10,000 חברים.

במהלך השבועות שבין סיום ההתפקדות ועד להצבעה עלה מספר חבריה לכ-12,800 איש. לפרץ היו כ-5,600 חברים ביוני וקצת מעל ל-6,000 בסיום הקמפיין. הרצוג העביר את עמוד הפייסבוק, שלו שהיה מוגבל ל-5,000 איש לעמוד "לייק" והתחיל את גיוס האנשים בעמוד מחדש, וכך הגיע לקראת סוף הקמפיין ל-4,700 חברים. ומצנע, שנכנס לקמפיין וגם לפייסבוק אחרון מבין כולם אסף עד לפני יממה כ-3,900 חברים. כלומר, אף אחד מן המועמדים לא סחף חברים וירטואליים ככל שהקמפיין התחמם.

היום קשה למצוא פוליטיקאי ישראלי, למעט רוב חברי הכנסת של ש"ס והחרדים, שלא מחזיק עמוד בפייסבוק. כולם מבינים שאסור לוותר על הנוכחות בזירה החדשה הזו ועל דיאלוג ישיר עם הציבור.

רוב הפוליטיקאים לא באמת מנהלים דיאלוג ישיר, אך יש להניח שלקראת בחירות הם ישנסו מותניים ויחפשו שם תמיכה. כפי שלא ישלחו את היועץ הפוליטי שלהם או את הדובר לנאום במקומם בכיכרות, הם יבינו שגם דיאלוג ברשתות חברתיות צריך להיות עם הפוליטיקאי עצמו. אך מרביתם לא יודעים כיצד להגדיל את כמות התומכים לאורך זמן ולעודד פעילות ציבורית הקשורה אליהם.

פעילות של פוליטיקאים במדיה החברתית אמורה להיות מובנת מאליה. המדיום הוא המסר. לפני כמה עשורים, כששידור טלוויזיוני ישיר הפך למדורת השבט, למדו כל הפוליטיקאים כיצד לעמוד מול מצלמות, לנהל את שפת גופם, להעביר מסרים באופן חזותי לקהלים גדולים, להתמודד עם עיתונאים בשיחות און ואוף דה רקורד, להדליף כשנוח להם ואף לתמרן את התקשורת באמצעות ספינים. בינתיים בישראל, הפוליטיקאים לא מצליחים ליצור לעצמם השפעה ברשתות חברתיות.

בארה"ב, אחת הטכניקות שבה השתמשו פוליטיקאים ברשתות חברתיות היא לגייס "סוכנים חברתיים" או "מובילי טרנדים". אנשים שאינם פוליטיקאים, אך שיש להם חברים רבים ברשת וקהל עוקבים משמעותי, והם מביעים תמיכה במועמד מסוים.

הבלוגר יובל דרור הודיע בבלוג שלו כי הוא תומך ביחימוביץ' ואולי שכנע חלק מקוראיו. הרצוג ויחימוביץ' גייסו כמה מפורסמים, ומדי כמה ימים הופיעו הודעות תמיכה שלהם בעמודי הפייסבוק. אבל כמה מן התומכים המפורסמים הללו הם באמת מובילי דעה ברשתות החברתיות? מעט מאוד.

ציוצים משמימים

בדיקת ההתנהלות של מועמדי מפלגת העבודה מוכיחה שוב כי בישראל טוויטר הוא עדיין לא המדיום של הפוליטיקאים. הרצוג ומצנע לא פתחו חשבון "ציוצים", פרץ פתח חשבון ולא הפעיל אותו, ורק יחימוביץ' הפגינה שם נוכחות עם כ-1,100 עוקבים, אך ללא דיאלוג ממשי עם עוקביה. ה"ציוצים" של הקמפיין שלה היו כמו דף המסרים היומי. הודעות על תמיכות, כתבות שמיטיבות עמה, הפניות לתמונות וקטעי וידיאו. מידע חד-סטרי.

זה לא שאין פוליטיקאים ישראלים שמנהלים דיונים סוערים בטוויטר. מספיק לעקוב אחר סגן שר החוץ דני איילון מתווכח עם עיתונאים מובילים בארה"ב, כמו ג'פרי גולדברג מ"האטלנטיק", כדי לראות מהו שימוש סוער ומתגרה בטוויטר.

סוד ההצלחה: אותנטיות / פרשנות - טל שניידר

חברות מסחריות מנסות למשוך מובילי דעה להתנסות במוצרים שלהם ולחוות דעה, כי קהל הגולשים בפייסבוק נוטה יותר להקשיב להמלצות של חברים מאשר לפרסומים מסחריים של מותגים.

בפוליטיקה אי-אפשר לשכנע מוביל דעה ל"התנסות" עם מועמד מסוים, ובכל זאת, אם לכל פוליטיקאי היו מספר גדול של משכנעים הפועלים מטעם עצמם ומספקים הסברים אותנטיים לקהל הגולשים - ייתכן כי מעגלי התמיכה הוויראליים במועמדים היו גדלים.

אולי בעתיד יצטרכו פוליטיקאים לשקול להעביר את הדגש בקמפיין מדמותו של המועמד, מדגש על האגו שלו, מכמות ההודעות היחצניות שלו - לכיוון של קמפיין ששם את הסוכנים החברתיים, את הפעילים, את מובילי הדעה במקום יותר מרכזי.

כמובן שכדי לפעול באופן אפקטיבי ברשתות חברתיות, על הפוליטיקאי להיות אותנטי. אם צוות המתנדבים או יועציו של המועמד מעלים את כל הסטטוסים וכל הציוצים, אז אף אחד ברשתות החברתיות לא מרגיש קרבה ורצון להתלהב מן המועמד.

מועמדים שלא טורחים בכלל להתקרב לרשתות החברתיות, שלא יתפלאו איך הגולשים/מצביעים/תומכים לא מתייצבים. כי גולשי המדיה החברתית מריחים אותנטיות או את היעדרה ממרחק תדר ה-WiFi.

עשו את העבודה במדיה החברתית

עוד כתבות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה