חברת התקשורת הישראלית Telecom Foris לוותה 10 מיליון דולר מקרן פלנוס, המספקת הלוואות וקווי אשראי לחברות. כך נודע ל"גלובס".
פוריס היא חברה-בת ב-Fore Group, לשעבר אלגדקום, אשר מספקת שירותי אינטרנט ו-VOD בשווקים מתפתחים. בעלי המניות הגדולים בקבוצת פור הם משפחות שושן וסלוק, לצד קבוצת טמרס של פויו זבלדוביץ' וקבוצת מאיר. בעלי הקבוצה - האחים משה ואלי שושן והאחים גד ודב סלוק - ממעטים להתראיין.
על אף שיש לפור גרופ פעילות בכל ברחבי העולם, היא מקפידה להישאר מתחת לרדאר. בין העסקים המוכרים יותר של הקבוצה ניתן למצוא את טאואר ויז'ן שפעילה בהודו.
פור גרופ הקימה גם את חברת לידקום, שהונפקה בשנת 2005 בבורסת ה-AIM בלונדון וכשנה לאחר מכן מכרה את החזקותיה ב-53 מיליון דולר.
בנוסף, לפור גרופ יש שורה של פעילויות בתחומים תקשורת אלחוטית, נדל"ן, החזקות, שירותים וטכנולוגיה סלולרית במדינות אפריקה והודו. המודל שפיתחה פוריס מתבסס על מקסום מודלים עסקיים ויכולות טכנולוגיות, כדי להציע למשתמשי הקצה חיבור לאינטרנט במחירים נמוכים.
"ב-2007 הקמנו את החברה עם קבוצת טמרס וקבוצת מאיר", אומר דב סלוק בראיון בלעדי ל"גלובס", "אחרי שהתנסינו בהקמה וניהול של חברת GSM באייזברג'אן, החלטנו לעבור לעולם האינטרנט. גילינו שיש מדינות עם נחיצות גבוהה לפס רחב. אלה שווקים בתוליים".
* איך המודל שלכם עובד?
"אנחנו מקימים חברות ISP (ספקי אינטרנט) וכן את התשתית הנחוצה, מאנטנות ועד תוכנות בילינג. רכשנו רישיונות מהרגולטורים השונים וחברה מקומית מציעה את השירותים למשתמשי הקצה. החברות המקומיות מנוהלות בידי מקומיים וישראלים".
"זהירים בהגדרת שוק היעד"
פוריס פעילה בשתי מדינות אפריקניות - מוזמביק ואוגנדה - ונמצאת בתהליכי התקנה בקריגיסטאן, קזחסטאן וקמרון.
* במוזמביק ואוגנדה לא היה אינטרנט לפניכם?
סלוק: "היה, אבל רק ללקוחות סופר-פרמיום. במדינה כמו מוזמביק, שלה 21 מיליון תושבים, היו רק 40 אלף משתמשים באינטרנט. זו חדירה כמעט אפסית. אנחנו מומחים בכניסה לשווקי תקשורת בעולם הזה".
"נגביה את אחוז החדירה על-ידי הורדת המחירים לסכומים שמשתמשי הקצה יכולים להרשות לעצמם. יש מדינות שבהן מחיר השימוש החודשי לאינטרנט עמד על 100 דולר לחודש. אנחנו הורדנו אותו ל-10-15 דולר בחודש".
* איזה אחוז מהאוכלוסייה נחשב לקהל היעד שלכם?
"אנחנו זהירים בהגדרת שוק היעד. אנחנו לא מתייחסים לכלל האוכלוסייה כפוטנציאל, אלא לבעלי הטלפונים הסלולריים. יש מדינות, מוזמביק למשל, שבהן החדירה של הסלולר היא 40% מכלל האוכלוסייה. אנחנו לעומת זאת מתייחסים רק ל-5% מכלל משתמשי הסלולר כלקוחות פוטנציאלים לאינטרנט בפס רחב, וזה עדיין שוק ענק".
לדברי סלוק, החברה הבינה שבאפריקה לא מספיק לאפשר את היכולת להתחבר לאינטרנט, צריך גם לספק למשתמש מכשיר שדרכו יוכל לגלוש. "זו הסיבה שהתרחבנו גם לתחומי הקול, הווידיאו והטלוויזיה. אנחנו משתפים פעולה עם יצרני טאבלטים מוזלים כדי להציע חבילה שכוללת מכשיר, במחיר נמוך".
* החברה רווחית?
"למטה יש הוצאות רבות ולכן הפעילות שלו לא רווחית, אבל החברות-בנות קרובות לאיזון. המטה מתנהל באופן רזה. אנחנו מאמינים במודל של 'רעב', אנחנו מאמינים בעבודה קשה. לכן בחרנו בשוקי יעד שאולי קשים יותר, אבל שיש בהם גם חזון - הבאת התקשורת והאינטרנט למשתמשים רבים יותר על-ידי ניצול כל היתרונות הטכנולוגיים והעסקיים. לא רצינו להיות חברת שירותים שפונה לשוק הסופר-פרימיום, אלא להגיע אל יותר אנשים. זה האתגר הגדול שלנו".
* למה ישמשו כספי ההלוואה מפלנוס?
"נאיץ את העבודה בשלוש המדינות, אני מאמין שכשיהיו לנו חמש חברות פעילות, גם המטה יעבור לאיזון תפעולי".
פוריס טלקום משתפת פעולה עם חברות אחרות בקבוצת פור ורוכשת רישיונות מהרגולטורים המקומיים. כיום יש לה רישיונות להפעלת שירותי Triple Play (וידאו, קול, IP) ב-15 מדינות באפריקה ובאסיה.
תל"ג עתידי של 2.6 טריליון דולר
מומי קרקו, שותף בקרן פלנוס, אישר את הידיעה והוסיף כי, "פוריס ממוקמת בצומת אסטרטגי של תחום פעילות ואזור גיאוגרפי הצומחים במהרה. על-פי חברת המחקר מקינזי, עד 2020 צפוי התל"ג של מדינות אפריקה לעמוד על 2.6 טריליון דולר והצריכה האישית על 1.4 טריליון דולר.
"אפריקה היא אחד האזורים היותר מתפתחים בכלכלות העולם. לפוריס יש דריסת רגל משמעותית באזור, ואנו מאמינים ביכולות של ההנהלה".
פלנוס הוקמה בשנת 2000, היא מנהלת 320 מיליון דולר ומעניקה אשראי לסטארט-אפים ולחברות בוגרות מתחומי המסחר, התעשייה והשירותים. הקרן מנוהלת בידי מוטי וייס, רותי שמחה ומומי קרקו.
