משרד עורכי הדין מיכאל בך, מהבולטים בישראל בתחום התביעות הייצוגיות, מצרף לשורותיו לראשונה שותף חדש - את עו"ד רון לדרמן, שעבד במשרד כשכיר משנת 2009, וקודם לכן עבד במשרד המבורגר-עברון.
לדברי ראש המשרד, עו"ד בך, אחת הסיבות לצירוף לדרמן כשותף היא הגידול בפעילות המשרד בתחום התובענות הייצוגיות. בשנת 2010 היה משרד מיכאל בך אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ בגובה שכר-הטרחה שגבה בתביעות ובפשרות ייצוגיות.
לדברי עו"ד בך, סוד ההצלחה של המשרד בתחום הוא לברור בפינצטה תביעות ייצוגיות מוצדקות. בך ציין כי המשרד מסכים לטפל רק בפניות שבהן הוא מזהה "דגל אדום המונף מעל התביעה הייצוגית".
כלומר, רק במקרים שבהם צפויה תועלת ממשית מן התביעה הייצוגית, הן על-ידי פיצוי לציבור, על-ידי תיקון התנהלות בעתיד והן על-ידי הרתעה של גורמים גדולים מפני התנהלות לא ראויה.
בך: "איננו נוהגים להגיש תביעות בגין פגמים טכניים שנפלו אצל נתבע פלוני, אלא רק באותם המקרים שבהם ברור כי הייתה פגיעה ממשית מכוונת או לפחות רשלנית בציבור. מטבע הדברים, כאשר אתה מגיע לבית המשפט עם מקרים כאלה, דלתו פתוחה יותר להקשיב לטענות. אם כי גם אז, מנוהלות על-ידי הנתבעים במקרים רבים 'מלחמות עולם' המחייבות עבודה רבה ומאומצת שלנו, הן בבית המשפט המחוזי והן בהליכי ערעור לבית המשפט העליון. כידוע, אלוהים מצוי בפרטים הקטנים. לכן, גם בתביעות הגדולות הללו חשוב להקפיד על ביצוע עבודת נמלים ומעבר על כל אות בכל מסמך".
בך מדגיש כי חוק תובענות ייצוגיות הישראלי הוא מהמתקדמים בעולם. עם זאת, לדבריו, יש נושאים שניתן וצריך לשפר, ביניהם תיקון מנגנון התביעות הייצוגיות נגד המדינה.
"כיום, רשויות המדינה מקבלות חסינות בחוק, המגינה עליהן ומאפשרת לתבוע לכל היותר שנתיים לאחור. בנוסף, נקבע כי כאשר ואם מודיעה המדינה כי החליטה לשנות את מדיניותה וכי תחדל בעתיד מגבייה של סכום בלתי חוקי מן האזרח - היא לא תחויב לבצע השבה בגין העבר.
"סעיפים אלה התקבלו בשעתם במסגרת החוק, כמוצא של פשרה, לאור עמדתה של המדינה. יש היגיון ברצון להגן על הקופה הציבורית, אך אני סבור כי אין בהסדר הקיים כדי לאזן בצורה ראויה בין האינטרס המוגן של האזרח שלא לשלם סכום בלתי חוקי, לבין האינטרס הנוגד של הרשות".